דף גידול: בואות קונסטריקטור אימפרטור

חנק מלכותי, נחש בריח- בואה קונסטריקטור אימפרטור

בואה קונסטריקטור

Boa Constrictor Imperator
Kingdom: Animalia
Phylum: Chordata
Subphylum: Vertebrata
Class: Reptilia
Order: Squamata
Suborder: Serpentes
Family: Boidae
Subfamily: Boinae
Genus: Boa
Species: B. constrictor

ברוכים הבאים לעולמם של החנקים המלכותיים, המוכרים גם כנחשי בריח ובשם המדעי(לטיני)-בואה קונסטריקטור
בואות ככלל ובואות קונסטריקטור אימפרטור בפרט מהוות חלק משמעותי מהמינים הנפוצים בשבי בקרב מגדלים בכול רחבי העולם
בישראל, כאשר אומרים בואה, לרוב מתייחסים לבואה קונסטריקטור אימפרטור שהוא התת מין הנפוץ ביותר של בואות בשבי בארץ ובעולם, אך האמת היא שהשם “בואות” נכון למשפחה שלמה של נחשים מגוונים מאוד במראה, סביבת המחייה וההתנהגות
משפחת הבואות מורכבת מנחשים אילניים מובהקים כגון אמרלד בואה ובואת עצים אמאזונית, נחשים מתחפרים כגון החנק המשריץ בארצינו ובואת חולות קיניתית למשל, מנחשים כבדים כגון הבואות קונסטריקטור ואפילו הנחש המסיבי ביותר בעולם- האנקונדה הירוקה, כול אלה הם חברי משפחת הבואות

תכונה הנפוצה בקרב הרוב המוחלט של הבואות ומפרידה אותה ממשפחות אחרות כגון פיתונים וזעמנים היא ההשרצה. בואות, שלא כמו נחשים אחרים,לא מטילות ביצים- למשך כול תקופת ההריון האם מחזיקה את הצאצאים בבטנה, ובבוא העת, משריצה את השגר בעודם עטופים בממברנות שקופות , מחוברים לשקי החלמון שלהם

משפחת הבואות, מורכבת מסוגים שונים של נחשי חנק לא ארסיים, ואנחנו נתמקד באותם נחשים המסווגים כחנקים מלכותיים\נחשי בריח\בואות קונסטריקטור
נחשי הבריח הם נחשים קדמוניים יחסית ברמה האבולוציונית, וכמו לפיתונים, יש להם שיירים של אגן קדמונית באיזור הביב- עדות לנוכחותם של גפיים עתיקות. אצל בואות ניתן לראות זאת היטב היות ומצדי הקלואקה ישנם דורבנות הבולטים במיוחד אצל זכרים, המשחקים תפקיד בתהליך החיזור. נחשי הבריח הם בדרך כלל גדולים יחסית(דבר שמאוד מושפע מהתת מין והתפוצה של הבואה), ובעלי מאפיינים מסויימים גורפים.

צבעם נע בין חום עדין, ירוק זית ואפור. תפוצות מסויימות, ובייחוד מופעים, משנים מאוד את צבעי הבסיס הנ”ל ועל כך יורחב בהמשך
לאורך גופן מצויים אוכפים אשר צורתם נעה בין פסים, לפרפרים או פפיונים שצבעם כהה- נוטה לגווני החום כהה ובמקרים מסויימים אף שחור

הזנב של נחשים אלה שונה משאר גופם, החל ממגמה לפני הביב ועד לקצה זנבם, הדוגמא והצבע משתנה מאוד ונהפכת לאינטנסיבית. רבים סבורים כי הזנב הוא החלק היפה ביותר בנחשים אלה, ולכן, חלק גדול מהנחשים הנ”ל מוכרים בחו”ל כבואות אדומות זנב. הזנב יכול לשמש גם כסממן מצויין לאיתור גיוון גנטי- לרוב, אם הנחש נשא של מופע גנטי כזה או אחר, הדבר יהיה ברור במיוחד בזנב.

העיניים של נחשים אלה הן עגולות עם אישון מוארך כשל חתול. עם לידתם צבע העיניים הוא גוון מטאלי, לרוב כסוף. בהרבה מהמקרים הצבע מתעכר עם הזמן. גם במקרה הנ”ל, המופע מאוד משפיע.

ישנו הבדל מובהק בגודל בין זכרים לבין נקבות בקרב הבואות. הנקבות הן משמעותית גדולות ורחבות יותר מהזכרים. אצל הזכרים, הדורבנות לרוב בולטים יותר

נכון להיום התחום מכיר בתשעה תתי מין שונים

Boa Constrictor Longicauda - בואות ארוכות זנב

תפוצת נחשים אלה היא איזור פרו ואקוואדור המכונה "טאמבס".
כבייבי גווניהם הם שחור-אפור אחיד, ועם גדילתם מפתחים גוונים כגון קרם, שנהב, כחול ושחור.
גודלם מסתכם בסביבות ה2 מ'.


https://www.snakesnadders.org/sitebuildercontent/sitebuilderpictures/ngicauda3.jpg

Boa Constrictor Ortonii - בואות אורטון

מקורן של בואות אלה נמצא באיזור פרו, ומתוארות כמעין תת מין ביניים בין הבואה קונסטריקטור קונסטריקטור לבין הבואה קונסטריקטור אימפרטור.
נחשים אלה נמצאים בסמיכות להרי האנדים והם נצפו פעילים בטמפרטורות מאוד נמוכות יחסית.
לפי ספרו של וינסנט רוסו, נכון למועד יציאת הספר(2007), לא מוכר מקרה של רבייה בשבי של נחשים אלה. עם זאת נרמז כי ייתכן שכן היו ונמכרו בשוגג כבואות מקסיקניות חומות.


http://www.boaconstrictor.de/Bilder/ortonii3.jpg

Boa Constrictor Sabogae - בואות סבוגה

בואות אלה הן אתלטיות ולא עבות, המזכירות מאוד את מבנה הגוף של נחשים אילניים.
מדובר בבואות קטנות יחסית(עד מטר וחצי) עם תבנית דהויה ומעט נקודות שחורות(הייפומלניזם טבעי).
תפוצתן באיי פנמה.


http://www.vkreptiles.com/images/pearl%20island_collection.jpg

Boa Constrictor Constrictor-בואה אדומת זנב, בואה קונסטריקטור קונסטריקטור כדוגמאת סורינאם

בואות דרום אמריקאיות אלה נפוצות ממזרח להרי האנדים. הטריטוריה שלהן משתרעת על פני איזורי אקוודור המזרחית, צפון ומזרח פרו, ברזיל, ונצואלה והסביבה

מדובר בתת מין הגדול ביותר מבין הבואות קונסטריקטור, והרבה מאמינים שהוא גם היפה ביותר בצורתו הטבעית. בואות אלה מאופיינות באוכפים אדומים על גבן התחתון והזנב ובגוון רקע אפור-ירוק בהיר
נחשים אלה יכולים להגיע לאורך של כ3.5 מטרים ומעלה. הפרט הארוך ביותר שתועד הגיע ל5.5 מטרים


http://www.riobravoreptiles.com/images/brazil_large_index.jpg

Boa Constrictor Nebulosus-בואה קונסטריקטור מעוננת

בואות אלה אינן נפוצות בשבי ומקורן באי דומיניקה. בארה”ב נכון להיום יש תיעוד למעט מאוד(פעמיים-שלוש) הצלחות להרבות את הנחשים הנ”ל בשבי. גודלם נע בין 1.60 מ’ עד 2.30 מ’ בהתאם לזוויג


http://www.boaconstrictor.de/Bilder/nebulosa.JPG

Boa Constrcitor Orophias- בואה קונסטריקטור סאן לוסיה

תת מין נוסף מאיזור דרום אמריקה. מעט מאוד פרטים קיימים בשבי ואין קונצנזיוס מוחלט על גודלם של הנחשים האלה. זכר שנאסף מהטבע הגיע ל 2.30 מ’- גודל די משמעותי לזכר. מאופיינים בדוגמא קלאסית של הבואות קונסטריקטור אך עם נטייה “להתפרק”. אוכפים לא שלמים וחוטם מעט דומיננטי


http://i004.radikal.ru/0912/2b/fae999360a32.jpg

Boa Constrictor Amarali-בואה קונסטריקטור קצרת זנב

תת מין זה יכול להגיע לאיזור ה 2.30 מ’ אך לרוב פחות מכך. צבעם נע בין אפור-כסוף לצהבהב, בעלי זנב קצר יחסית לבואות אחרות שנראה מעט משוטח.


https://media.snakes.co.il/forum/rehosted/flickr/a165555d0e012dc4704c4541dbea1d9723a6decb.jpg

Boa Constrictor Occidentalis- בואה קונסטריקטור ארגנטינאית
כמו ששמן מרמז, בואות אלה נפוצות באיזור ארגנטינה ופארגוואי. גודלן נע בין 2.30 מ’ עד 3 מ’ וצבעם נע בגווני שחור, לבן ואפור


http://www.toutypasse.com/photo1-vends-boa-constrictor-occidentalis-adulte_boa-de-dumeril-femelle-adulte-a-vendre-ex7x7x1w236990.jpg


Boa Consrictor Imperator - בואה קונסטריקטור "נפוצה"

תת מין זה, משלל סיבות, כבש את ליבם של מגדלים רבים בכול רחבי העולם והוא בין הנחשים הפופולאריים ביותר בשבי. השילוב בין הגודל הבינוני לאופי הרגוע וכמובן, הצבעים המשגעים בהם הם מגיעים עם התפתחות המופעים, הופך אותם למועמדים מאוד רציניים בעיני כול מגדל.

תת המין הנ"ל מוכר גם כ: Boa Constrictor Sigma,
Boa Constrictor Mexicana
Boa Constrictor Melanogaster


http://www.reptilestogo.com/PhotosSnakes/Colombian%20Boa%20Constrictor,%20Bone-Saddle%20baby%20660.jpg


http://photos-g.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc3/hs003.snc3/11052_1174222308006_1001507023_30418424_631881_n.jpg


בואה קונסטריקטור כנחש מחמד

כמו שניתן להסיק, בואות קונסטריקטור הם בעלי חיים עם פוטנציאל גדילה לא מבוטל. גודלם ואופיים של חלק מתתי המין ממשפחה זו הופכים אותם לבעלי חיים שעדיף שיהיו ברשות מגדלים מנוסים המסוגלים להתמודד עימם.

עם זאת, הבואה קונסטריקטור אימפרטור מהווה אופציה מצויינת כנחש שיתאים גם בידיו של מגדל מתחיל- אופיים מאוד נוח ורבים בוחרים בנחש הנ”ל כחיית מחמד.

אני ממליץ לכול מגדל מגדלת המעוניינים לגדל בואות, שלא לרכוש בואה טרם בקרו במתקנים או אצל מגדלים וראו- ואם ניתן, החזיקו, פרטים בוגרים.

כמו כול בעלי החיים, לנחשים יש אפשרויות מוגבלות להפגין רוגז או כעס. כמו שכול אחד מאיתנו עלול לקבל נשיכה מכלב, או שריטה מחתול- נחש ייתכן שינשך במידה וירגיש מאוד מאויים. אנחנו כבני אדם צריכים לאמוד ולבחור נכונה בעל חיים שגם במידה ונעשה שגיאה שתיגמר בנשיכה- יהיה מדובר באירוע שלא יוכל לאיים עלינו בשום צורה.

תתי מין מסויימים של בואות עלולים להוות סכנה עם הגעתם לבגרות מלאה ולכן נדרשת למידה ושיקול דעת טרם רכישה.

הדברים אינם נאמרים כדי להרתיע, אלא כדי להסביר את העובדות כפי שהן ולמנוע תרחישים בהם מגדלים לוקחים על עצמם בעלי חיים שגודלם יהיה כזה שיקשה גם על הנחש וגם על המגדל
דף הגידול מוקדש לבואות קונסטריקטור אימפרטור.

בואה קונסטריקטור אימפרטור

הפוקוס של המאמר הנ”ל הוא לספק מידע כללי על הבואות קונסטריקטור אימפרטור, שהן בין הנחשים הנפוצים בשבי בעולם בזכות שלל התכונות העומדות לרשותה, ההופכות אותה לבעל חיים שניתן לגדל בבית כחיית מחמד.
לפני שאפרט את תכונותיו החיוביות מאוד של נחש זה יש לפרט נתונים מסוימים שחייבים להיות מודעים אליהם בעת רכישת נחש כזה

הכתוב מטה רלוונטי לבואות קולומביאניות, שהן הנפוצות ביותר מבין הבואות קונסטריקטור אימפרטור.

גודל: מדובר בנחש שמגיע לגדלים מרשימים, הנקבות מתת מין זה יכולות להגיע לאיזור ה 2.5-3 מטרים. נחשים בסדר גודל כזה מסוגלים לפצוע אדם בוגר, הסבירות לפציעה היא יחסית נמוכה ולהרג- מן הסתם קלושה ביותר.
עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בנחש חזק מאוד, מאסיבי ביחס לנחשים הנפוצים בקרב מגדלים בתחביב המסוגל על פי נתוניו הפיזיים להסב נזק בידיים לא נכונות.

משמעות נוספת לגודל היא כמובן דרישות התחזוקה- בעוד שבואות אינן אוכלות באופן תכוף(נקבות פעם בשבועיים, זכרים פעם ב 3-4 שבועות ואף יותר), סדר הגודל של הארוחות צריך להיות יחסית גדול בבגרות- מספר חולדות ואף מכרסמים אחרים כגון ארנבים או שרקנים.

כמו כן, הטרריום הנחוץ צריך להיות גדול יחסית- מטר וחצי ומעלה לפרטים בוגרים

תוחלת חיים: לא מדובר בבעל חיים קטן כגון מכרסם או דג שתוחלת החיים קצרה. נחשים ממין זה מסוגלים להאריך ימים עד ל30 שנים- מדובר בהתחייבות לטווח ארוך.

אני ממליץ בחום שלא לבצע רכישה טרם התנסית בהחזקה של פרטים אלה וביקור במקומות המחזיקים בהם. לעיתים צעירים מאבדים קנה מידה מתוך התלהבות ורוכשים בעלי חיים עימם הם לא מצליחים להתמודד עם הגעתם לבגרות.

חשוב לציין כי קיים מספר לא מבוטל של בואות קונסטריקטור אימפרטור מתפוצות שונות אשר גודלן הוא משמעותית קטן ונוח יותר מאלה המצויינים מעלה אליהן נתייחס בהמשך.

היתרונות של הבואות קונסטריקטור אימפרטור הם רבים, והופכים את הנחש הזה לאופציה מצויינת כחיית מחמד.

מדובר בנחשים מרשימים מאוד ביופים, ולמרות שאין זה נדיר שבתור בייבי יפגינו את ההירתעות שלהם בצורת נשיפה, ניסיונות נשיכה או רתיעה ממגע, עם הגעתם לבגרות לרוב אופיים נינוח מאוד ובזכות גודלם, הביטחון העצמי שלהם מאפשר החזקה קלה ומהנה

הם אינם נרתעים ממגע כמו הרבה נחשים קטנים יותר.
הארת המחבר:אני נוטה להאמין שאופיים הנינוח נובע מכך שבאיזור המחיה שלהם, נחשים אלה מתפקדים כטורפי על, ולכן, הם אינם ממהרים לסווג גירויים כאיום באותה המהירות כמו נחשים ממינים אחרים.
מנגנון רתיעה זה, לעניות דעתי, הוא דומיננטי בהרבה בקרב זעמנים ונחשים שגודלם צנוע יותר.

כמו שצוין, כבייבי הם לעיתים מציגים רתיעה זו אך לרוב היא עוברת תוך מספר שבועות ואף ימים, כמובן שהגדילה בתנאי שבי משפיעה ומסייעת ב”שיכוך” פחד זה. הנחשים מתת מין זה בדרך כלל מאוד אסרטיביים על הידיים- הם זוחלים לאן שמתחשק להם בביטחון. מי שיחזיק בואה יראה מיד שמדובר בחוויה שונה לחלוטין מלהחזיק נחשים ממינים קטנים יותר ולעניות דעתי מהנה בהרבה.

גודלם הופך אותם למרשימים, והתנהגותם מבטיחה חיית תצוגה מרשימה מאוד שלא תשאף לבלה את כול זמנה במסתור בטרריום.

נתונים פיזיים

בואות קונסטריקטור אימפרטור מצויות בצפון מקסיקו, מרכז אמריקה, קולומביה, אקוודור הדרומית וצפון מערב פרו. הרי האנדים מהווים חוצץ בין אוכלוסיות הבואות קונסטריקטור קונסטריקטור לבין הקונסטריקטור אימפרטור ביבשת המרכזית- בואות קונסטריקטור אימפרטור נמצאו גם באיים הסובבים את מרכז ודרום אמריקה כגון קאיוס דה לוס קוצ’ינוס(הוג איילנד) או קולקר קיי. את חייהן הן מתחילות לאחר כ140 ימי הדגרה פנימית בבטן אימם. עם יציאתם לאוויר העולם, גודלם משתנה בין 30-50 ס”מ לערך. “ההדגרה” מתבצעת בגוף הנקבה, בממבראנה שקופה, לא בביצה והם מגיחים החוצה אל אוויר העולם בעודם מחוברים לשק החלמון.

סמני ההיכר של הנחשים הנ”ל הינם:

הכתוב מטה מתייחס בעיקר לבואות קולומביאניות, שהן הנפוצות ביותר מבין הבואות קונסטריקטור אימפרטור

• עין עם אישון מוארך, לעיתים בצבעי כסף. עם הגיל צבע העיניים לעיתים משתנה,אך אין הדבר גורף. צבע העין מושפע מאוד מהמופע של הנחש.

• קצה הזנב שונה במרקם, בצבע ובדוגמא שעליו משאר גוף הנחש. הזנב במקרים רבים מעיד בצורה ברורה על הבדלים גנטיים ייחודיים בפרט- רואים עליו ביתר קלות הבדלי צבע ונוכחות פיגמנטים כאלה ואחרים.

• לאורך גוף הנחש יש דוגמאות המכונות “עטלפים”, “אוכפים” או אפילו “עניבות”. אלה יהיו בצבעי חום כהה-חום בהיר.

• צבע הבסיס הוא גוון כהה יחסית של ירוק בבגרות, בצעירותם הם נוטים לגווני אפור.

במהלך השנה הראשונה הבייבי צפויים כמעט לשלש את גודלם ולהגיע לטווח המטר ומעלה. השנה השנייה גם היא משמעותית ובמהלכה הבואה לרוב מוסיף עוד כמטר עד מטר ושלושים ס”מ. מכאן הגדילה מאטה משמעותית אך בפועל נחשים גדלים, גם אם במעט, לאורך כול חייהם. לרוב זכרים יגיעו לאיזור ה1.80 מ’ עד 2.30 מ’. נקבות גדולות יותר משמעותית וטווח הגודל שלהן נפרש על איזור ה2.5-3.5 מ’. הפרשי הגודל בין נקבות לזכרים באים לידי ביטוי בעיקר בעובי- הנקבות עבות באופן משמעותי מהזכרים. לנחשים אלה יש “דורבנות”(*)- עצמות קטנות ובולטות המצויות מצידי פתח הביב(קלואקה) והן שאריות האגן שהיה לנחשים אלה בעבר הרחוק ואבדו במהלך האבולוציה.
*Spurs

ככול הנראה לנחשים אלה יש ראיית צבע חלקית, ומאמינים שיש להם מידה של ראיית אינפרא-אדום. צבע שהעין האנושית לא מסוגלת לראות. כדי ללמוד עוד ניתן לקרוא את המאמר הבא:
http://www.eyedesignbook.com/ch3/eyech3-f.html

” The boa constrictor is nonvenomous and has color vision, some also have extended infra-red (IR) vision well beyond where humans can see. This enables it to sense temperature differences of less than 0.03 degrees centigrade at a significant distance, and thus find live targets in dense rain forests. Their IR vision system is being studied by the military to see how such a detector, useful for night vision, can function without being cooled to a very low temperature.”

כאן תמה הסקירה הכללית של תת המין- נתקדם למעט נתונים על בואות גמדיות, מידע בנושא גידול וכיוצא בזאת.

בואות גמדיות

נחשים ממינים שונים התפצלו מהיבשות הגדולות בשל אירועים ססמיים כגון רעידות אדמה והתפרצויות וולקניות לפני שנים רבות, וכך נוצרו נישות טבעיות בהן התנאים האקולוגיים השוררים היו שונים מאלה שנמצאים ביבשת המרכזית. כך גם קרה עם אוכלוסיות ספציפיות של בואות קונסטריקטור אימפרטור אשר באיזשהי נקודת זמן בהיסטוריה של כדור הארץ, היו על האיים כשהאיים התנתקו מיבשת אמריקה. ברוב המקרים בטבע, כאשר מדובר באיים קטנים, האוכלוסייה הנמצאת על האי מקשה על טורפים גדולים להתקיים מכיוון שמגוון וכמות הטרף קטן יותר משמעותית מזה שהיה על היבשת המרכזית. לכן, מאפיין נפוץ מאוד בקרב נחשים מאוכלוסיות כאלה הוא שבמרוץ השנים, הם נהיו קטנים יותר ויותר פיזית, וזאת כי פרטים גדולים בדרך כלל לא היו מצליחים לקיים את עצמם במרוצת השנים
בנוסף לתפוצות של ספציפיות לאיים, ישנן בואות עם נישה אקולוגית כה שונה וכה מבודדת, שלמרות שהן נמצאות ביבשת המרכזית, התפתחו בהן אוכלוסיות של בואות קונסטריקטור עם מאפיינים ייחודיים כגון בואות מדבר סונוראן

להלן רשימה של הבואות קונסטריקטור אימפרטור מהתפוצות המוכרות יותר

קוסטה ריקה

http://www.cuttingedgeherp.com/nss-folder/boapictures/CostaBoaB.jpg

קולקר’ס קיי

http://www.cuttingedgeherp.com/nss-folder/boapictures/CaulkerStripF08.jpg

פנמה

http://www.cuttingedgeherp.com/nss-folder/boapictures/PanNorm.JPG

מדבר סונורה

http://2.bp.blogspot.com/-O33q_Y55d-M/TZBx3qtVMrI/AAAAAAAAPOg/QXO3cx8TlWU/s320/Hypo+Sonoran+boa.jpg

קורן איילנד

http://www.cuttingedgeherp.com/nss-folder/boapictures/CornIslandBoaAdult.jpg

הוג איילנד

http://www.cuttingedgeherp.com/nss-folder/boapictures/MaleHog.JPG

ניקראגווה

http://www.vkreptiles.com/images/nicaraguan_collection.jpg

ועוד.


http://photos-a.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc3/hs003.snc3/11052_1174222388008_1001507023_30418425_3075822_n.jpg



בחירת הנחש והכנות מקדימות

איני יכול שלא להדגיש בשנית את משמעות ההחלטה. מדובר בנחש שנושא עימו לא מעט אחריות מפאת גודלו ותוחלת החיים שלו. חשוב לי להסביר שבמסר זה איני מקווה להניא אנשים מלרכוש בואות, להיפך, אך בכול שנה עוד ועוד נחשים כאלה נרכשים ונמכרים מהר מאוד לאחר מכן- מה שגורם לתסכול למגדל וכופה מעבר על הנחש לבית שייתכן שלא יספק את התנאים הנכונים
הגידול אינו מורכב אך כמו כול בעל חיים גדול, דרושה אחריות וגישה בוגרת כשבוחרים להכניס נחש כזה לביתכם.

לאחר העברת מסר זה הרשו לי לברככם על בחירה ראויה.

בעוד שרבים יטיפו כי על המגדל לרכוש ציוד כבר מראש, לרבות טרריום שיאכלס בואה בוגרת, אני מאמין בגישה שונה, ויותר פרקטית לדעתי. ישנם דברים חיוניים יותר, ופחות, שיש לספק לבואה עם הגעתה למשכנה החדש, אפרט את אותם הפריטים ההכרחיים שעליהם ניתן להוסיף כראות עינכם.

הדברים הבאים נחוצים ועדיף שיהיו טרם רכישת הנחש

טרריום- כמו שאקווריום הוא כלי לגידול בעלי חיים השוכנים במים(אקווה), טרריום הוא כלי לגידול בעלי חיים השוכנים על פני הקרקע(טרה).
באופן אישי, אני תומך בשימוש בפלסטיקית בשלבים הראשונים ממספר טעמים: קל לחטא אותן, הן קלות משקל וניתן לערום אותן אחת על גבי השנייה, הן זמינות ועלותן נמוכה.

הבואה קונסטריקטור אימפרטור, בין אם גמדית ובין אם לא, צפויה לגדול בקצב גבוה מאוד בשלושת השנים הראשונות לחייה והשקעה בטרריומי זכוכית עבור כול אחד מהשלבים יכול להסתכם בהוצאה גבוה למדי.

קיים מבחר רחב מאוד של פלסטיקיות מחברות לגידול בעלי חיים, וכמובן פלסטיקיות מצויינות מחברות כמו כתר או פלסגד שניתן להסב לשיכון של נחשים.

במידה ובחרתם לרכוש בואה בוגרת, עליכם להתאים את גודל הטרריום לנחש. לבואה בוגרת יש לספק טרריום באורך 2 מ’ לערך ולזכר כמטר-מטר וחצי. זה מאוד משתנה מפרט לפרט ולכן אני מעדיף שלא לציין מספרים חד משמעיים.

הפתרונות הריאליים היחידים לבואות בוגרות, ברוב המקרים, הם בניית טרריום לפי מידה, מזכוכית או מעץ.

טרמומטר\מדחום- כשמגדלים זוחלים, מדחום אינו בגדר המלצה אלא חובה. אין צורך להשקיע מאות שקלים במדחום דיגיטלי, חריגה של חצי מעלה עד מעלה למעלה או למטה היא אינה קריטית עבור בואות מתת מין זה. קיימים מדחומים אנאלוגיים זולים ונגישים, וגם מדחומים המשמשים למדידת חום באקווריום במחירים סבירים מאוד העונים על הצורך בצורה נהדרת. את המדחום יש להציב על המצע כדי למדוד את הטמפ’ השוררת באיזור בו הבואה תרבוץ לרוב.

אמצעי חימום- יש אמצעי חימום רבים אך לא כולם יתאימו לנחש בכלל ולבואה בפרט. נתחיל בהמלצה על אמצעי חימום שאפשר להציב מחוץ לטרריום וכך למנוע מגע ישיר בין אמצעי החימום לבין הנחש. קיימים אין ספור מקרים בהם נחשים נכוו עקב מגע עם אמצעי חימום שהתקלקל. עקב סטרס, נחשים עלולים להישאר זמן ממושך על אמצעי חימום חם מדי ולהיכוות.
לא ברור מדוע זה קורה ואין הסבר חד משמעי אך שינוי טמפרטורה הדרגתי יכול להתרחש סביבינו ולא נשים לכך לב- ונחשים לא שונים במובן זה.

אבני חימום אינן פרקטיות כי שטח הפנים שלהן מצומצם מאוד וכמו שצויין, עדיף לבחור באמצעי חימום שניתן להציב מחוץ לטרריום

אמצעי חימום רלוונטיים

נורה קראמית- ניתן להציב נורה קראמית מחוץ לטרריום המקרינה חום. מדובר בפיתרון יעיל אך לא זול, וכמו כן הבלאי יחסית גבוה בשל הצורך להחליף את המנורה אחת לכחצי שנה.

כאבל חימום- אמין, יקר מעט יותר ממשטח חימום אך הוא גמיש יותר בהצבתו ויכול לשמש לחימום יותר מטרריום אחד. גם במקרה זה עדיף להציב מתחת לרצפת הטרריום ולדאוג למרווח.

משטח חימום- אמין וזול יחסית. ניתן להצבה מתחת לרצפת הטרריום. עדיף ורצוי לוודא קיומו של מרווח קטן בין תחתית הטרריום לבין משטח החימום כדי שלא תיווצר התלהטות יתר. פיתוח שהגיע לאחרונה וכבר זמין לארץ הוא משטחי חימום עם טרמוסטט מובנה, שהם האופציה הטובה ביותר לעניות כותב דף הגידול עבור בואה בודדת.

מצע- בשלב ראשון עדיף לעשות שימוש בנייר סופג או עיתון(שלא כמו בעבר, הדיו שבעיתון אינו רעיל). הסיבה לכך היא שעל נייר ניתן לראות ולעקוב בקלות אחר הפרשותיו של הנחש ולראות שהכול תקין- מתן צואה תקינה היא אינדיקציה מעולה לחילוף חומרים תקין.

לאחר מכן ניתן להשתמש בכול מצע שהוא- יש מצעים יפים כמו דשא סינטטי אך קשה לנקות אותו, הוא אינו סופח נוזלים ומתבלה עם שטיפות חוזרות ונשנות. אופציה נוספת היא לרכוש "שטיח לטרריום" בהזמנה מאי-ביי. מדובר במצע סינטטי שניתן לכבס בכביסה.

נייר סופג הינו זול ויעיל,

שבבי עץ או “גילוחי-עץ” אספן- השבבים סופחים ריחות ונוזלים בצורה יעילה מאוד אך עדיף שלא להאכיל את הבואות על המצע מחשש לבליעה שיכולה בטווח הארוך להוביל לחסימה במע’ העיכול- תופעה זו אומנם לא שכיחה, אך אפשרית ועולה מעת לעת ומהווה סיכון משמעותי לבעל החיים

כלי מים- בגדר חובה, יש להקפיד על כלי שקל לנקות. עדיף כלי עם שטח פנים גדול מספיק כדי להכיל את כול גוף הנחש. בואות אוהבות לבלות חלק מזמנן במים ולנצלם לטובת קירור ולעיתים זה מסייע להם להטיל צואה. כלי פלסטיק גדול כמו קופסת חומוס נקייה תתאים מאוד, עדיף לשים אבן כבדה יחסית בתחתית כדי שתשמש מדרגה ותייצב את הכלי כדי שלא יתהפך במהלך השיטוטים של הבואה בטרריום- זהו תחביב לא ברור שלהן, להפוך את כלי המים ולהרטיב את כול המצע

מחסה- מומלץ שמחסה יהיה זמין, אין צורך להשקיע במסתור יקר ודקורטיבי במיוחד. ניתן להשתמש בקופסת קרטון עם חור כניסה, חצי כד חרס ודברים דומים. יש לוודא שהמסתור בטיחותי ומספק מקום מוצל\חשוך בו הוא יכול לשכון. מניסיוני, מחסה אינו הכרחי

ענפים- מומלץ לספק ענף עליו הבואה יכולה לטפס וסתם לרבוץ. זה עוזר לנחש “לחלץ את עצמותיו” ומאפשר סביבה נוחה יותר. ענפים עבים אם ממוקמים בצורה נכונה יכולים גם להוסיף מימד נוסף ולהרחיב את שטח הפנים של הטרריום. יש לדאוג לענף יציב ומחוטא.

פינצטה- מומלץ מאוד להחזיק פינצטת אל חלד, עדיפות ל 30 ס”מ ויותר. הפינצטה הופכת את ההאכלה לבטוחה יותר, והנחש לא מקשר בין היד של המגדל למזון

בחירת הנחש

ההחלטה בעלת המשמעות הגבוהה ביותר, ודווקא בה לעיתים יש נטייה לזלזל היא בחירת המקור ממנו הבואה נרכשת.

מניסיונו של הכותב, מסיבות של מחיר, ידע, הכרות עם ההיסטוריה של הנחש ובריאות החיות, אסכם ואומר כי רכישה ממגדלים פרטיים היא ברוב המקרים עדיפה על פני רכישה מחנות.

מידע מקצועי רלוונטי יותר, וחיות איכותיות, על פי רוב, ניתן להשיג על ידי פנייה למגדלים בעלי מוניטין מוכח. במידת האפשר, מומלץ מאוד לבקר בבית הגידול של אותו המגדל בכדי לבחון את תנאי הגידול, ללמוד וגם במידה מסוימת לאמוד את סבלנותו של המגדל עצמו.

תמיכתו של מגדל מנוסה הינה חשובה מאוד וכול מגדל מתחיל יזקק למשענת זו בימיו הראשונים כמגדל. כול מגדל שמכבד את עצמו יאפשר רמה סבירה של שקיפות, עם זאת אין להאשימו במידה ואינו מעוניין לחשוף את כול היקף בית הגידול שלו- זהו עניינו וזכותו. כמו כן, על המגדל לקחת מידה סבירה של אחריות במידה ויתברר כי הפרט שנרכש היה חולה או משהו דומה.

מטבע הדברים אל לכם לצפות לאחריות מלאה לתקופה ארוכה כי מצבו של הנחש עלול להתדרדר במהירות במידה והתנאים שיסופקו בבית הרוכש יהיו לא אופטימאליים

לאחר שבחרנו מגדל אחראי ומהימן, ניתן לגשת לחלק שמעניין אותנו באמת, הלא הוא בחירת הנחש עצמו. טעם אישי הוא כמובן מרכיב חיוני, יש שיעדיפו גוון כזה על פני אחר, או אפילו אופי מעט סוער מצד צאצאים(מעיד לעיתים על בריאות) מזג סוער זה נרגע עם הזמן ונדיר שממשיך הלאה לבגרות. קיימים מופעים מדהימים ותפוצות שונות של בואות אלה. עם זאת יש לקחת בחשבון כי המחיר של אותם מופעים מעלה את המחיר של הפרט באופן משמעותי.

אופציה נוספת וודאי מוכרת היא רכישת נחשים מיבואנים- משלוחי זוחלים אומנם לא מתרחשים כול יום אך הם נפוצים מספיק כדי להיות אופציה רלוונטית ומעניינת.
היתרון הוא די ברור... ישנה אפשרות לרכוש מופעים ייחודיים או לכול הפחות, נחשים ממופעים שכבר יש בארץ, אבל מקווי דם שונים. מי שמעוניין להרבות, רצוי שיזכור שמגוון וריחוק בין ההורים רצוי ומוביל לרוב לצאצאים חזקים יותר.
החסרונות עם זאת רצוי שיהיו מודעים:

לכול נחש יש טפילים פנימיים. הכמות שלהם היא זו שקובעת האם הם מזיקים או לא.
בטבע, הנחש מטיל צואה וממשיך בדרכו, וכך "משיל מעליו" חלק לא מבוטל מכמות הטפילים שייתכן שהייתה לו. בשבי, החיות נמצאות סמוך יחסית לצואה והטריטוריה שלהן שלהן היא יחסית קבועה ולכן הטפילים ממשיכים את מעגל הקיום שלהם על אותו הנחש, מצטברים, וכך גורמים לנזק.

מה שתיארתי חל על כול נחש בשבי, ללא קשר אם יובא או נולד בארץ.

בייבוא עם זאת, עצם החוויה מפעילה לחץ וסטרס רבים על הנחש, ולכן מע' החיסון נחלשת. כול הגורמים האלה יחד עלולים להוביל לסיבוכים ולא כול מגדל בתחילת דרכו יוכל להתמודד כהלכה עם נחש שזקוק לטיפול.

דבר נוסף הוא הקושי היחסי בלאתר מי ההורים של הנחש, מה שייתכן שיהיה משמעותי למגדלים מסויימים המעוניינים ברבייה.

למרות האמור, זו עדיין אופציה אטרקטיבית שאין צורך לפחד ממנה, כול עוד עושים זאת בצורה אחראית.

זוהי לא אשמת היבואן

זו חלק מהמשמעות של רכישת חיות מייבוא וצריך לקחת אותן בחשבון. לכול הפחות, הכרות עם מגדל מנוסה ומעקב אחר איך הצואה נראית ועל משקל הנחש מומלצת.

באופן אישי אני יכול לאמר שלא היה לי מקרה בו נחשים שהבאתי מייבוא שלא דרשו איזשהו טיפול תומך. לא מדובר במשהו מורכב, מסובך או מפחיד, אך למגדלים חדשים לגמרי יש מספיק מה ללמוד ולכן הייתי רק ממליץ שלא לבחור נחש מייבוא כנחש ראשון.
אם החלטתם בכול זאת, ואין בכך פסול, רק תדאגו שיש מי שילווה אתכם. רצוי אפילו כי במעמד בחירת הנחש, אותו המגדל יהיה נוכח.

בחירת הנחש

ישנם מספר דברים שיש להקפיד לבדוק עם בחירת הנחש:

* עיניו של הנחש בוהקות וערניות. אין הפרשות או קמטים.

* הנחש מגיב בערנות לסביבתו, מפליק בלשונו בעניין בעודו מטייל על הידיים * תגובה עירנית להרמה הינה סימן מבורך- זה מעיד על כך שהנחש אינו אפאטי.

* גופו נקי מצלקות או סמנים, לקשקשיו יש איכות מבריקה ובריאה.

* קשקשי הגחון והקלואקה(פתח הביב) נקיים.

* הקפידו לבחון באור שאין על הנחש זכר לקרדיות- טפילים שניזונים מדם אך אינם נטפלים לבני אדם. עם זאת נוכחותם מעידה לרעה על מצב הנחש והתנאים בו הוחזק

בכדי לוודא את זוויג הנחש יש לבקש מהמגדל לבצע בדיקת פרוב במקום. במידה ומדובר במגדל עימו כבר עבדתם בעבר והוא אמין, אפשר לסמוך על מילתו. הקפידו לבקש דו”ח האכלות של הפרט הצעיר ואם ניתן, בקשו לראותו אוכל ארוחה קטנה עוד לפני לקיחתו למעונכם. מומלץ ואף רצוי לבקש לראות את ההורים אם ניתן, או לפחות תמונות שלהם


גידול ואחזקה

חשיבות הבידוד

בעלי אוספים של זוחלים קיימים צריכים להיות מודעים לכך שיש סכנה אמיתית בהבאת פרט חדש, מכול סוג, ושיכונו במיידי ליד אוסף הזוחלים הקיים. קרדיות ושאר טפילים יכולים לעבור מפרטים נגועים אל הבריאים שבאוסף ולחולל אי אילו צרות. בואות ופיתונים נמצאים בקבוצת סיכון בה הפגיעה למחלה המכונת איי.בי.די

Inclusion Body Disease

מדובר במחלה סופנית חשוכת מרפא הפוגעת בפיתונים ובבואות. כול מקרה שאובחן הוביל לתמותה בטווח של כמה שבועות או חודשים.
מדובר בווירוס, ככול הנראה רטרווירוס(כמו נגיף האיידס) ומכאן נובע הקושי בטיפול בו.
הסמפטומים מעט שונים בין בואות לפיתונים אך התוצאות הינן פטאליות באותה מידה. המחלה פוגעת במערכת העצבים של הנחש, וגורמת לעיתים לתופעה הנקראת סטארגייזינג -נטייה של הנחש להפוך את ראשו ולבהות כלפי מעלה בלי יכולת להניח את ראשו בצורה סדירה, הפרעות מוטוריות כגון תנועות לא מתואמות וקטועות ושיתוק. ברוב המקרים, התופעה המדאיגה הזו היא שמובילה מגדלים להתחיל לטפל בנחש וזה נהפך ל"סימן ההכר" של המחלה.

הוירוס כמו כן פוגע במערכת החיסונית של הנחש והופכת אותו פגיע לדלקות בדרכי הנשימה, היווצרות ריקבון פה וכיבים, ונטייה לפליטות.

בפיתונים הסימפטומים דומים למעט פליטות כרוניות. סמפטום הנפוץ בקרבם הוא בהתפתחות ריקבון פה. פיתונים, שלא כמו בואות, אינם מסוגלים להיות נשאים של המחלה, ויחלו להפגין סימפטומים זמן קצר לאחר ההדבקות- התמותה הינה מהירה מהרגע בו הסימפטומים באים לידי ביטוי. בואות, לעומת הפיתונים, יכולות להישאר נשאיות לאורך כול חייהן מבלי שהוירוס יתפרץ ויוביל להתפתחות סמפטומים- עם זאת, ברגע בו מופיעים סמפטומים, התמותה של הנחש לא מאחרת לבוא.

יש להבין שבארץ זוהי אינה מחלה נפוצה אך ייבוא הוא חלק מהמציאות היום-יומית בתחום וגם מקורות שעושים רושם אמינים יכולים, בלי לדעת, להעביר הלאה את המחלה. על כן במקרה של בואות ופיתונים, מומלצת תקופת בידוד משאר האוסף לאורך של כמה חודשים בחדר נפרד, כמה שיותר- יותר טוב. תקופה של 6 חודשים הינה מומלצת, ושנה עוד יותר. המחלה לא יכולה לפגוע בבני אדם או חיות אחרות, אך מהווה סיכון גבוה לנחשים ממשפחת הבואות או הפיתונים

נתגלה כי זעמנים יכולים להיות נשאים למחלה, אך לא יהיו פגיעים לה. על כן חשוב להקפיד על הפרדה ובידוד גם כאשר מדובר בזעמנים

מומחים מסכימים שההמחלה עוברת באמצעות העברת דם או הפרשות, ולכן ישנה חשיבות עליונה למניעת נוכחות קרדיות. הדברים לא נאמרים כדי לזרוע פאניקה או לגרום לכולם לחשוד במחלה זו, שהיא נדירה בארץ, אלא לפתח מודעות. לעוד פרטים ניתן לפנות למאמר הנ”ל http://www.anapsid.org/ibd.html אני מדגיש בשנית, לא מדובר במחלה נפוצה בארצנו, אך מודעות יכולה למנוע אסון ועלינו לדעת עם מה אנו עלולים למצוא את עצמינו מתמודדים. רב הנסתר על הידוע בנוגע למחלה זו ובעוד שנערכו מחקרים, טרם נקבעו הרבה עובדות מוחלטות והדרך אל אמצעי ריפוי עודנה ארוכה

כמה חוקים שכדאי לדגול בהם בעת בידוד:

1. הנחש החדש זוכה לתשומת לב אחרון- בעת החלפת מים, הרמות וכיוצא בזאת, רצוי כי הנחש האחרון בו תגעו יהיה החדש, וזאת כדי למנוע העברה של נגיפים\גורמים מזיקים מהנחש החדש אל האוסף שלכם.

2. אם הנחש סירב לאכול, לא להעביר את המזון לנחש מהאוסף שלכם.

3. להקפיד שאותו כלי המים חוזר אל הטרריום של הנחש החדש, לא להחליף בטעות.

4. מומלץ להחזיק בקופסא צנועה, עם כלי מים ונייר סופג וזאת כדי לעקוב אחר הצואה של הנחש. קרדיות חיש מהר יהיו ברורות על פני נייר סופג או בכלי המים במידה והן נמצאות. צואה בגוון אפור, עם מרקם מגורען, היא בעיה נפוצה יחסית אצל בואות שהגיעו מיבוא ורצוי לתפוס את זה מוקדם. זה בהחלט בר טיפול.

תנאי תחזוקה וגידול כלליים

גידול הבואה אינו תהליך מסובך ומורכב בעיקר ממתן תשומת לב לפרטים ותחזוקה שוטפת של טמפ’, האכלה אחת לתקופה והחלפת מים כול 3-5 ימים

בשלב ראשון אין צורך או טעם לשכן את הבואה בטרריום גדול וקבוע. נכונים לו עוד חודשים בגודל צנוע יחסית למרות תאוצת הגדילה שלהם ומטעמי נוחות והקלת המעבר רצוי ואף מומלץ לשכנם בכלים קטנים יחסית.

לבואה סטנדרטית פלסטיקית בסדר גודל של 40 אורך, 25 גובה, 30 רוחב תהיה נהדרת. יש להקפיד על חרירי אוורור קטנים וכמובן סגירה מאובטחת וחסינה לסקרנות נחשית טיפוסית. אם יש דרך לברוח, הנחש ימצא אותה. סך הכול יש לבואה הרבה זמן להרהר ולטייל בטרריום- תהיו בטוחים שהבואה תשמח לטייל החוצה ולהכיר את ביתכם ואף את סביבתו לו תאפשרו זאת(לרוב, לא מומלץ).

הארה מעניינת היא כי נחשים יודעים לשוב לפרצות בטרריום ולנצלן בשנית מהרגע שאיתרו אותם. לכן, חשוב לאתר את הדרך ממנה הנחש הצליח לחמוק ולחסום אותה לחלוטין.

הטרריום חייב להכיל את הדברים הבאים:

מצע: עדיפות לנייר עיתון או נייר סופג כי קל מאוד להחליפו, קל לבחון עליו את הצואה של הנחש ומכיוון שמדובר בנייר, הנחש יכול אם יבחר פשוט להזדחל תחתיו וכך המצע נהפך לרב תכליתי-מסתור לעת צרה.

כלי מים: יציבות עדיפה על גודל בשלב ראשון, הבואה הינה חזקה יחסית לגודלה ויכולה להפוך את כלי המים בנקל- מה שיגרום להרטבת המצע ולחות יתר, סביבה לחה יתר על מידה יכולה להוביל לסיבוכים כגון רקבון קשקשים במידה ולא מחליפים מצע עוד באותו היום.

את כלי המים יש למקם בצד הקר. ישנם מגדלים שיטיפו על הנחת כלי המים בצד החם לטובת הגברת לחות- אני ממליץ שלא לעשות שימוש בשיטה זו כי בטמפ’ גבוהות ובמים עומדים, בקטריות מתפתחות מהר מאוד והמים מהרה הופכים ללא ראויים לשתייה. יש דרכים יותר פרקטיות להגברת לחות לקראת נשל כמו סיפוק תא לחות(קופסא עם פתח כניסה בודד ונייר סופג לח בפנים) או ריסוס קל במים אחת לתקופה.

עם הגעת הבואה לגדלים יותר משמעותיים ולאחר תקופת ההתאקלמות מומלץ יהיה לספק כלי מים גדול מספיק כדי להכיל את כול גופה של הבואה- בואות אוהבות לרבוץ במים כדי להתקרר ולעיתים נעזרות בנוכחות המים בעת הטלת צואה.

מדחום: זוהי לא המלצה. לא ניתן לגדל זוחל ללא מדחום. לזוחלים בדיוק כמו לנו היונקים יש טמפ’ מסויימת בה חילוף החומרים מתפקד בצורה האופטימלית. שלא כמונו, לזוחלים אין את האמצעים לנו יש כדי לשמר באופן עצמאי את חום גופם- יש לכך יתרונות, אך חסרון ברור, הם תלויים לחלוטין בסביבתם. על כן כמגדלים עלינו להקפיד לספק צד חם המשתרע על כ 1/3 מהטרריום ובו יש לתחזק טמפ’ של 29-30 מעלות צלזיוס.

אמצעי חימום: עבור נחש יחיד אני לרוב ממליץ על משטח חימום בשל הנוחות , היעילות והמחיר(ממליץ בחום על משטח עם טרמוסטט).

עבור מגדל שרוצה לאפשר לעצמו לגדל יותר מנחש אחד, כאבל חימום הוא הפיתרון הטוב יותר לדעתי ברמת התועלות מול עלות כי הוא גמיש ומאפשר חימום של מספר כלים קטנים או לפחות שני טרריומים גדולים(25W).

מנורה קרמית היא אופציה קיימת אך לדעתי לא אפקטיבית- אני לא אוהב שהחימום נמצא בתוך הטרריום וכך המיקום שלה נהיה קצת מסורבל ולא פרקטי לטעמי.

יהא אמצעי החימום אשר יהא, רצוי שלא להציב את אמצעי החימום בתוך הכלי. יש להניח את אמצעי החימום על המדף או המשטח שעל גביו מניחים את הטרריום, ועל אמצעי החימום את הטרריום. רצוי לשים רגליות בין הטררים למשטח כדי שלא יהיה מגע ישיר בין הפלסטיק לכלי החימום- ארבעה פקקים של פקק קולה מתחת לדפנות של הטרריום ייצרו חלל מצויין למטרה זו.

גזע עץ: יש לוודא שהוא מחוטא בין אם באמצעות השרייה בפולידין או לחילופין חימום לטמפ’ גבוהה בתנור. לאחר מכן כמובן שלצנן לפני הכנסת הגזע לטרריום. לא הכרחי, אך הבואה תהנה ממשהו לטפס עליו. בגדר המלצה.

מסתור: משום מה הנושא הנ”ל שלהב דיונים וויכוחים רבים. מנסיוני, מדובר בכלי רצוי אך לא הכרחי עבור בואות כמו שהוא הכרחי עבור זעמנים. הניחו או אל תניחו בהתאם לשיקול דעתכם.

האכלות

בואות לאחר הנשל הראשון מסוגלים כבר להתמודד עם אכילת עכבר בוגר. וכאן נכנסת עוד סוגיה מוכרת בקרב המגדלים- להאכיל חי או מופשר?

בשלב ראשון אמליץ בחום שלא להאכיל בחי. הנחש עוד צעיר ועלול להיפצע באופן אנוש ממאבק עם עכבר בוגר. באשר לסוגיה זו אומר שאישית אני מאכיל רק במופשרים(למעט ארוחה ראשונה בה לעיתים אי אפשר להימנע מהצעת ולדות חולדה חיות- התגובה לרוב נלהבת יותר ומבטיחה התאקלמות נוחה להאכלה במופשר)

האכלה במפושר נוחה יותר, ניתן לאחסן לאורך זמן, מונעצ מהנחש הזדמנויות להיפצע וחוסך מהעכבר דקות ארוכות של ייסורים.

יש להציע פרט מזון יחיד בצורה של עכבר בוגר אחת ל7-10 ימים, הבואה תגדל באופן משמעותי במהלך השנה הראשונה ומאוד מהר יגיעו לשלב בו הן אוכלות יותר מעכבר יחיד, ובסופו של דבר חולדות ואף מכרסמים גדולים יותר עם הגעתן לבגרות

בגיל 6-8 חודשים ניתן לצמצם את תכיפות ההאכלות לפעם ב-14 יום. הסירו דאגה מלבכם אם אתם מאמינים כי מדובר בהרעבה. נחשים ככלל ובואות בפרט הינם בעלי חילוף חומרים איטי מאוד. מוציאים מעט מאוד אנרגיה ולוקח להם הרבה זמן לעכל את המזון. קצב ההאכלה הוא אופטימלי אך יש לזכור שמדובר בעיקרון מנחה בלבד- “חוק הספר היבש” מסתמך על ממוצעים ונסיונם של הרבה מגדלים ויש לכך חשיבות, אך כול פרט שונה וייתכן שתגיעו למסקנה שקצב האכלה שונה עדיף. אמליץ שלא להגדיל את הארוחות בצורה קיצונית בבת אחת, אלא כול שינוי לעשות בהדרגתיות בכדי למנוע פליטה.

התייעצות עם מגדל מנוסה יותר היא כמובן מומלצת בחום לפני שינויים מהותיים בתזונת הנחש. ככלל, עדיף תמיד להגדיל את כמות המזון בכול ארוחה מאשר להאכיל באופן תכוף יותר

בואות רגישות למזון רווי שומן ועל כן יש להקפיד על תזונה נכונה- להימנע מהאכלה במכרסמים זקנים(שמרבית מסת השריר שלהם נהפכה לשומן) ובחולדות שמנות במיוחד.

המשפט “כולנו דומים אך כולנו שונים” נכון גם בנוגע לבואות, חלקן בצעירותן יהיו מאוד ביישניות ולא יסכימו לאכול מפינצטה בעוד שאחרות יסתערו ללא היסוס.

מומלץ תמיד להאכיל עם פינצטה כדי שהנחש לא ילמד לקשר את ריח ידך למזון- זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לקבלת נשיכות מבואות
באם הנחש שלך מעט הססן, הנח את העכבר בטרריום(מומת) ותאפשר לבואה למצוא את המזון בשמנו החופשי. עד הבוקר הבא הסבירות היא שהעכבר “ייעלם” באורח פלאי

*כדאי ואף רצוי לתעד את ההאכלות בלוג מסודר הכולל תאריכים, וסדר גודל של ארוחות. לוג זה מאפשר מעקב מדוייק אחרי ארוחות ולשים לב ביתר דיוק אם יש צום ממושך וחריג. בעת צרה, תגלו כי התיעוד מאפשר לכם להגיע למסקנות מושכלות יותר ולפתרונות הנכונים.

חילוף החומרים, כפי שצויין, הוא מאוד איטי בבני משפחה זו ועל כן הטלת הצואה תתרחש אחת לשבועיים, שלושה ולעיתים אף חודש. הטלת צואה לאחר האכלות סדירות מעידה רבות על תפקודה ובריאותה של מע’ העיכול של הנחש ומצבו הבריאותי הכללי

יש לשים לב שלא עוברת תקופה ארוכה מדי ללא הטלת צואה. תקופה של חודש-חודש וחצי ללא מתן צואה היא אפשרית במקרה של בואות בוגרות. אם ישנה בליטה ברורה באיזור הקלואקה וסימפטומים בריאותיים אחרים עולים, יש להוועץ במגדל מנוסה בהקדם או לגשת למרפאה המנוסה בטיפול בזוחלים

בספרו של וינסנט רוסו, מתאר המגדל איך "פחות זה יותר" בכול הנוגע לבואות. הוא מתאר כיצד בואות בונות את מסת השריר שלהם בדרך כלל בתקופות בהן הם אינם מעכלים, וזאת כי חילוף החומרים שלהם מתפנה למלאכה זו.

ניסוי מעניין שבוצע בכרכני תירס לדעתי מחזק את טענותיו:

/forums/topic/22516

בואות יכולות להגיב באופן שלילי להאכלה מופרזת- השמנת יתר עלולה להוביל לבעיות פוריות, חוסר רצון להתרבות, ותוחלת חיים מקוצרת.

נשל

נחשים גדלים לאורך כול חייהם ועם גדילתם הם משילים את עורם לאחר התפתחות שכבת עור חדשה. בני אדם, כרוב בעלי החיים, גם עושים זאת אך לא בבת אחת כמו נחשים- תאי העור שלנו מתים, נושרים ונוצרים חדשים כול הזמן.

אצל נחשים זה מתרחש אחת לתקופה ובכול גופם בבת אחת. ניתן יהיה לזהות נחש הנכנס למחזור התנשלות על פי התעכרות צבע גופו, צבעו יתכהה וייהפך לדהוי למראה. עיניו של הנחש יהיו עכורות גם הן(הן מכוסות על ידי קשקש מיוחד ושקוף הנקרא משקף). העכירות נובעת משחרור נוזל עם נוגדנים בין שכבת העור הישנה לבין שכבת העור החדשה שנוצרה.

לאחר מספר ימים הנוזל נספח בגוף הנחש והנחש ייראה מעט כהה יותר אך יותר דומה לעצמו. כמה ימים לאחר ספיחת הנוזל(כ3-5 ימים לרוב) הנחש ישיל את עורו. בתקופה זו הנחש יעדיף לבלות במחבוא, או בנקודה שלא חשופה לעיני כול. הליך ההשלה ויצירת שכבת העור החדשה דורש אנרגיה רבה ובשלב זה הנחש הינו פגיע וחשוף.

בואות רבות, בייחוד בשלבים הצעירים יותר, ייתכן שיגיבו באגרסיביות לניסיונות הרמה בתקופה זו- והסיכויים לכך עולים בשלב בו עיניהן עכורות כי חוש הראיה שלהן משתבש. על כן עדיף להימנע מלהרים את הנחשים בימים בהם עיניהם עכורות כי רמת המועקה(או הסטרס) הינה גדולה יחסית.

ניסיונות האכלה גם הם פעמים רבות יעלו בתוהו ולכן כדי למנוע בזבוז של מזון מופשר מומלץ שלא לנסות להאכיל בתקופות אלה אלא להמתין עד ליום לאחר ההשלה.

מועדי התנשלות כדאי ורצוי לתעד. ניתן לתעד האם ההשלה הייתה קלה או קשה(נשל לא אחיד, קרוע, היה צורך לעזור לנחש) לטובת רקורד רפואי ולראות את הקשר לעונות, צום או אירועים חריגים. אם תצליחו לראות את התבנית הנוצרת, תוכלו לדעת כול כמה זמן הבואה צפוי להיכנס לנשל ומתי להגביר את הלחות בטרריום.

אינטראקציה

האם הנחש יהנה מאינטראקציה ומהרמות? האמת לאמיתה היא שאין תשובה חד משמעית כי המונח “הנאה” אינו ניתן למדידה בזוחלים. עם זאת בהחלט ניתן לבנות יחסי אמון בינך לבין הנחש שלך. “אמון” יבוא לידי ביטוי בכך שהנחש לא יירתע כשתיגש. בכמה הפעמים בהם יצא לי לקחת נחש למפגשים חברתיים, תמיד האירו את תשומת ליבי לעבודה כי הנחשים, בהינתן בחירה, מעדיפים ושואפים לזחול אליי ולא לשהות על ידיים זרות. סביר להניח שהדבר נובע מנטייתו של כול בעל חיים לחזור אל המוכר והבטוח. הריח שלי סביר להניח שכבר מוכר להם (אולי כמציק אך לפחות כבלתי מזיק).

שחרור הבואה לטייל ברחבי הבית או סתם להרימה תורמת להנאתך כמגדל, ומאפשרת לבואה להפעיל קצת את שריריה. אט לאט הבואה תצבור ביטחון ותכיר בך כגורם לא מאיים- בשלב זה תגלה להנאתך כי הבואה מגלה אסרטיביות מסוימת בניסיונות דחיפת ראשה לאוזניך או התמקמות על ראשך ושאר. אין לבלבל בין אילו לגילויי חיבה או נאמנות, אלא להבין שמדובר בבעל חיים סקרן הרואה בך כחלק משגרת חייו. לבואה או לכול נחש אין הבנה של המונח “בעלות”, או נאמנות. במידה ותינתן הזדמנות, הנחש יברח מהטרריום שלו ללא היסוס- מדובר בחיות קדומוניות בעלות אינסטינקט הישרדות חזק מאוד. החיפוש אחר מזון, טרטוריה גדולה יותר ובת\בן זוג הם העקרונות המנחים אותם.

אז כיצד אמון זה נרכש? על ידי כבוד. יש לכבד את הבואה כבעל חיים ככלל וכטורף בפרט. מדובר בנחש שלא יהסס להגן על עצמו במידה וירגיש מאוים. עלינו לנוע בצורה יציבה, ולא מהירה מדי ומאיימת. כשנרצה להרימן, נחליק את ידינו מתחת לאמצע גופן ונרימן בעדינות. לפיתה מאחורי הראש או התקרבות מהירה יכולה להתפרש כתקיפה\איום ובצדק.

תכבדו את בעל החיים, תנהגו בו בעדינות ובכבוד המגיע לכול יצור חי. במידה ותקפידו על כך, תזכו לגדל נחש רגוע המקבל את נוכחותכם ללא התנגדות ובביטחון

פן נוסף של הרמות הינו “עניין” מבחינת הנחש. שיגרה קבועה ללא כול שינוי עלולה להוביל לירידה בחיוניות של הנחש במקרים מסוימים. אומנם הדבר נפוץ יותר בקרב לטאות פעילות אך כמו כול בעל חיים- גיוון, שינוי וגירוי של החושים מוסיף לאיכות החיים של הפרט.

זה לא אומר שצריך להקים מסלול מכשולים בטרריום(למרות שזה בהחלט יכול להיות נחמד!)- אך שינוי הסדר בטרריום כמו העברת הצד החם לצד השני, העברת המחסה ממקום למקום, שינוי מקום כלי המים והנחת ענפים חדשים תמיד יכול להוסיף לעניין. השינויים יכולים להיות בהיקף קטן ואחת לכמה חודשים- ראו בזה אתגר לעיצוב טרריום יפה וגם הנחש יזכה למחייה מעניינית יותר.

והכי חשוב, תהנו מהבואה שלכם

מאמרים תומכים:

שאלות ותשובות כללי: /forums/topic/20684

עזרה ראשונה: /forums/topic/20072

טיפול בקרדיות: /forums/topic/20685

קרדיט:
התמונות והוידאו שייכים ליוצריהם והקפדתי לשים את הלינק המקורי. אין לשתף בהם.

הכתוב מסתמך על ספריהם של וינסנט רוסו וד"ר פיליפ ווסג'ילי ועל סמך ניסיון אישי.

כול הזכויות שמורות לאורן הראל.

פשש תודה אורן
תרומה כבירה לתחום

זה דוגמה לדף גידול מורחב מאוד!
אני מקווה שבעקבותייך יקומו עוד אנשים וירחיבו את הדפים האחרים שיש באתר!

בן, סיימתי עם העריכה.
תרגיש חופשי להעלות לאתר הראשי(אין סיכוי שאתה מסנג'ר אותי לעשות את זה 😛 ).
שבת שלום לכולם

אחרי שסיימת לערוך...
תודה! זה באמת נראה וכתוב בצורה מעולה!
אני יעלה את זה במקום הקודם.

תודה רבה לאורן הראל על דף גידול מפורט מאוד וברור
כן ירבו מאמרים ודפי גידול ברמה זו .
שבוע טוב

פששש....באמת יפה ...
תודה