אז מה זה ה+T הזה?!

מופעי הT+ למיניהם נחשבים לבין המופעים המובילים ברוב בעל חיים בהם הם מתגלים.
למרות שהבסיס הוא די פשוט, עושה רושם כי הנושא הזה נוטה לבלבל וקיימות אי הבנות כאלה ואחרות סביב המופע הנ"ל, אז החלטתי לעשות קצת סדר בדברים.
כאן מגיעה תודה לאסף מורן שחידד גם לי כמה דברים לאחר בירורים משותפים בשרשור הנ"ל:
/forums/topic/22257

אשתדל לא להתעמק יתר על מידה בהסבר הביולוגי ולהשאיר את זה ברמה פשוטה וברורה.

כול תהליך של ייצור חומרים בגוף, הוא תוצר של שרשרת כימית- זרזים וחומרים מגיבים אחד לשני ברצף, תוך כדי יצירת כול מיני תוצרי ביניים, עד ליצירת החומר הסופי.

במקרה של מלנין, שהוא הפיגמנט בצבע השחור, איפשהו בתהליך, מיוצר חומר הנקרא טיירוזינס.

במקרה של חיות לבקנות סטנדרטית, קיים פגם גנטי המונע את היצירה של הטיירוזינס לחלוטין- השרשרת הכימית נקטעת והמלנין לא מופק. אלה מכונים אלבינו T-, או פשוט, אלבינו.

המופע T+, מיוחס לבעלי חיים בעלי פגם גנטי, אך הפגם הינו חלקי. אומנם, ייצור הטיירוזינס נפגם משמעותית, אך לא לחלוטין.
במצב ביניים זה, בעל החיים מפתח מראה המזכיר לבקן, אך בעל גוונים כהים ואינו לבקן\אלבינו לחלוטין.

במקרים מסויימים, עם התבגרותו של בעל החיים, הטיירוזינס ממשיך להיות מיוצר עד למצב שבבגרות, הוא נראה כאילו הפגם לא קיים בו כלל, ונראה כמו נורמאל רגיל לחלוטין.
במקרים אחרים עם זאת, ההבדל נשאר ברור לאורך כול חיי החיה, והמראה שנוצר הוא גוונים משתנים של קפה, כרמל, לעיתים גווני לבאנדר- מאוד מגוון ומעניין. הם יהיו בעלי עיניים כהות, ולעיתים עם גוון אדמדם.

תופעה זו קיימת בהרבה בעלי חיים, כולל בני אדם, ואנו נתמקד בנחשים.

T+ בקינגים:


http://www.generalexotics.com/images/Ruby-Eye_Calif_King.jpg


http://img545.imageshack.us/img545/699/dscf0038t.jpg

במתכדרים, קיימים שני מופעים של T+:

כרמל אלבינו:


http://www.a1pythons.com/curav1/Oct19_08/JPEG/ball%20001c.jpg

אולטרה-מל(אולטרמלניסטי):

http://www.dwherp.com/Ultramel.jpg

כרמל אלבינו מרושת:


http://img708.imageshack.us/img708/5831/resizeofdsc0157.jpg

כרמל אלבינו בורמזי:

http://www.prehistoricpets.com/images/404/36bdc4e7bea0727a5dad8533a5662e07.png?exact=true&from=11x7&resize_to=239x239&size=972x688

בפיתוני דם ושממיות לאופרד- האלבינו המוכרים הם בעצם T+:

http://www.apetinc.com/site/largepics/748/62851/253482/351826/albino_leopard_gecko2.jpg


http://2.bp.blogspot.com/_zHDie8edVtA/TLka2qewPSI/AAAAAAAABu4/Fq5I6KB4mzY/s1600/IMG_0473.JPG

בבואות קולומביאניות, יש ארבעה מופעים שונים ומובדלים זה מזה.

בתמונה הנ"ל השוואה בין הבואה וומן כרמל מבית הגידול בייסיקלי בוא'ס, הT+ כרמל מבית VPI והפרוידיג'י מבית הגידול של ג'ף רון(Boaphile)


http://www.redtailboas.com/f18/prodigy-vpi-bwc-t-positiveadults-together-first-time-55682/

T+ מהליין הרוסי:

http://www.allboas.com/pictures/id534.730.8.jpg

בנוסף:

T+ שמקורו בתפוצת ניקראגווה:


וT+ בבואות ארגנטינאיות:

http://www.boasandballs.com/Photo%27s/Colections/Boa/Top/Argentine%20T+%20.jpg

בטוח שפספסתי כמה בדרך- מזמין בחום לשתף אם אתם מכירים עוד.

מקווה שזה המחיש לכם פחות או יותר במה מדובר.

המחיר משתנה מאוד בין מין למין- בחלק מהנחשים זה סטנדרטי, ובאחרים יקר ומתקדם מאוד.

מקווה שהשכלתם :)

נא לא להפיץ את התמונות. כול הזכויות שמורות לבתי הגידול המשורשרים תחת כול תמונה.

מברך על העמקה כזו בביולוגיה של בעלי החיים שאנחנו מגדלים. רק טיפה תיקונים:

במקרה של מלנין, שהוא הפיגמנט בצבע השחור, איפשהו בתהליך, מיוצר חומר הנקרא טיירוזינס.

למעשה אני לא יודע את שם תוצר הבייניים בתהליך, אך הטירוזנז הוא האנזים (כלומר, חלבון גדול ומורכב האחראי על זירוז תהליך כימי מסויים) המזרז את התהליך הראשון בשרשרת התהליכים המובילים ייצור של מלנין מטירוזין (נהוג לקרוא לאנזימים ע"ש הסובסטרט שלהם בתוספת ase) שהיא אחת מ20 החומצות האמינו הבונות את החלבונים בגוף, בנוסף לתפקידיהן בתהליכים מטבוליים אחרים בתאים, כדוגמת זה.

המופע T+, מיוחס לבעלי חיים בעלי פגם גנטי, אך הפגם הינו חלקי. אומנם, ייצור הטיירוזינס נפגם משמעותית, אך לא לחלוטין.

יצור הטירוזינז במקרה זה לא נפגם כלל, הפגיעה פה היא בגן המקודד לאנזים אחר, בהמשך שרשרת התהליכים. במצב זה, מכיוון שהאנזים הראשון בשרשרת ממשיך לעבוד, יש הצטברות של תוצר ביניים שהוא כבר לא טירוזין, אבל גם לא ממש מלנין, ולכן, בעל יכולות בליעת אור פחותות (אך קיימות). מכיוון שהתהליך מורכב וישנם יותר משני אנזימים ותוצר בייניים אחד, ניתן לקבל מס מוטנטים שיבטאו תוצרי ביינים שונים, יראו אחרת, ונקרא להם בשמות מופע שונים.
המשמעות של התיקון הזה עלינו כמגדלים היא שהמוטציות אינן יושבות על אותו הגן, על כל ההשלכות על חישוב פנוטיפים מזיווגים אפשריים, בנוסף להסבר טוב לכך שכל המוטציות האלו רצסיביות (נכון?) (מספיק עותק אחד של גן לאנזים- הוא רק הזרז בתהליך ודרוש בכמויות קטנות). ע"פ הסבר זה ניתן גם לחזות שמופעים משולבים של T+ עם אלבינו יתנו צאצאים עם פנוטיפ מאוד מאוד דומה, אם לא זהה, לאלבינו לבדו. זה באמת נכון, אורן הראל@? (תראה Benjo@, זה שימושי..)
אגב, ע"י יצירת מופעים משולבים של שני ליינים שונים של T+, ניתן יהיה לבדוק מי מקודד לאנזים מוקדם יותר בשרשרת. מוטציה בגן לאנזים המקודד לתהליך מוקדם יחסית (לא הראשון, שאחרת הם לא היו T+..) ימסך על מוטציה בגן לאנזים "מאוחר" יותר. כלומר, אנחנו נראה רק את הפנוטים של המופע ה"מוקדם" יותר. ע"י מספר ניסויים כאלו והצלבה ביניהם (נניח בין שלושת הליינים של האלבינו T+ במנומרות) ניתן למפות את שלושת הגנים האלו. השיטות הישנות למיפויים גנטים היו מאוד דומות.

היי אסף,
כמובן שכול הרחבה מתקבלת בברכה- החשש היחיד שלי הוא שעודף מידע שווה לאי מסירת מידע כלל, זה יכול להיות מאוד מבלבל.
תפל, עיקר וכו'- אבל כמובן שלא באים בביקורת לתרומת מידע.

באשר להצעתך לבדיקת קדימות הפגיעה- עם הזמן, אצל פרטים בוגרים, יהיה קצת קשה לקבוע באופן חד משמעי מאיזה סוג של T+ הגיע. ולכן, גם אם תשלב שתי תכונות באופן הומוזיגוטי, לא בטוח שתדע לאבחן מה קדם למה.

מבחינה כלכלית גם, לא תראה אף אחד עושה זאת מכיוון שמדובר בהשקעה כספית מאוד גבוהה ללא תוצאה ויזואלית שבאמת תקדם את המגדל באופן כזה או אחר.

בנוסף, זה לא נכון לקבוע כי אינן יושבות על אותו הגן.
במקרה של בואות לדוגמא, נמצא כי הגן האחראי על האלבינו T- שארפ, יושב על אותו הלוקוס בו יושב הגן T+ של הבואה וומן כרמל והפרודיג'י.

אני ממליץ כי אם ברצונך לשתף בתהליך כולו, תפרט אותו מהתחלה לסוף באופן מסודר... כרגע, לדעתי, זה עלול לבלבל.

תודה :)

תשמע, אם הם יושבים על אותו הגן, אז זה לא יכול להיות T+, מעצם ההגדרה (של פגיעה בחלבונים שונים- נוצר חלבון אחד מכל גן, ולרוב רק גן אחד לכל חלבון). אולי זה "הייפו" (שם יש ייצור של מלנין, בכמות פחותה, או במצב טיפה שונה.). כמובן שזה רק שמות.. אגב, העלות הגבוהה שאתה מתאר בבואות מצטמצמת מאוד כשמדובר במנומרות למשל, והכלים לבדיקת פנוטיפים הם רבים ומגוונים. לא התכוונתי גם שמגדלים יעשו זאת, בשביל זה יש מעבדות מתוקצבות..
ולגבי הבילבול, אני משתדל לכתוב בצורה הכי ברורה ומתומצתת שאני יכול. כל העמקה נוספת תדרוש עוד רקע והקדמות שלא נצא מהן.. מי שרוצה יעמיק ויבדוק עוד בעצמו. מעבר לזה, אני בטוח שחלק גדול מהקוראים פשוט מדלג על קטעי החפירה שלי וגם זה אחלה מבחינתי. כל אחד יעמיק כמידת רצונו. אני מבין שאנחנו בפורום מגדלים ולא פורום מדעי, אבל מכאן ועד לקרוא לזה "תפל", לטעמי המרחק גדול.. בכל מקרה הייתי חייב לתקן מקומות בהם הטעות היא בעובדות.

אין לי אף פעם בעיה עם תיקונים, להפך.
אני שואב מידע ממגדלים- מטבע הדברים, זהו מידע חלקי שמבוסס יותר על "know how" עם זריקות מדעיות פה ושם.

כשאני מתייחס לתפל, אני מתכוון לדוגמא להארה כמו:"(נהוג לקרוא לאנזימים ע"ש הסובסטרט שלהם בתוספת ase)"
זה לא שזה לא מידע מעשיר, אני רק מציין שלדעתי האישית, זו פיסת מידע מעשירה שאינה קריטית להבנת הנקודה הספציפית- כמה אנשים בכלל יודעים מה זה סובסטרט?

נכון להניח שחלק גדול מהמגדלים ידלגו על מה שכתבת... אבל המטרה היא להיות גם פורום אינפורמטיבי... אז אם להסביר, כדאי שזה יהיה ב"שפת העם" מה שנקרא, ועם מסגרת ברורה.
אתה לא צריך לקחת את זה כביקורת- זו הצעה שאתה יכול לאמץ או שלא. הנקודת מוצא שלי היא שאתה כן מעוניין להעשיר את הידע של כולם, ולא רק את שלי.
זהו לא סוד שמבחינת ידע בנושא גנטיקה אקדמית קונקרטית, אתה עשיר באופן משמעותי יותר ממני.
אבל אני כן יודע איך להעביר מסר או רעיון בצורה די ברורה.

באשר לעניין שזה לא T+... לא הולך להתיימר לדעת משהו שאני באמת לא יודע.
כול מה שאני יודע הוא שזהו פורום מגדלים ולא פורום גנטיקאים- הפער בין הידע האקדמי לבין ה"שפה המקצועית" כביכול של מגדלים בתחום הוא סביר להניח עצום.
כשאנשים ייתקלו במושג "T+" בפנים התחום- אלה בעלי החיים שיתייחסו אליהם.
האם זה באמת טיירוזינס פלוס ברמה הביולוגית והאם אכן נכון המנהג לכנות כול בעל חיים עם ייצור פיגמנט כהה שהוא לא מלנין ושיש לו עיניים כהות T+ זה נכון? סביר להניח שכול מקרה צריך עוד להיבדק לגופו בעניין הזה... יכול להיות שאפילו נבדק- רק שמחקרים מטבע זה סביר להניח נעשים בנפרד על כול מין ואין סיכוי שאני אקרא מחקר על כול זוחל וזוחל...

זה די קשה להשתדל לעשות ג'גלינג בין כול הנחשים(שלא לדבר על הזוחלים) על מיניהם השונים... שזה מה שאני נאלץ לעשות כרגע כי אף אחד אחר לא מוכן לשבת ולהכין קטעי מידע.

יש דברים, ואני לא מתבייש לאמר זאת, שאחרים יוכלו לכתוב הרבה יותר טוב ממני... לפחות ברמת המידע...
הייתי שמח אם זה היה קורה.

אגב למי שבא לו להתעמק:

http://www.pointloma.edu/sites/default/files/filemanager/Biology/Grad_Biology/Snake_Activities.pdf

נכתב על ידי רון מיצ'לוטי כחלק מהעבודת תיזה שלו.
מדובר בתרגילים שיכולים לסייע לתלמידים להבין- זה ממוקד על בואות.

@מורן אסף ( :wink: כן זה יכול לעבוד) - החל מעמוד 41 יש הסבר על סוגי הT+ ו הT- השונים.
משום מה, עדיין מתייחסים לאלבינו שארפ כT- ולבואה וומן כרמל כT+ למרות שהם יושבים על אותו הלוקוס ונחש שהוא הטרו לשניהם מציג פנוטיפ שלישי, המכונה פאראדיג'ם שאף הוא מכונה T+.

אולי במהלך היום יהיה לי זמן לתמצת ואולי לגשר על הפערים.

בכול מקרה מומלץ בחום לאוהבי הבואות והמופעים שלהם :)

רפרפתי... לצערי לא מוסבר למה נקבע שזה T+.

האלבינו שארפ המוגדר כT- יושב על אותו לוקוס כמו שני סוגי אלבינו המוגדרים כT+. האחד זה הבואה וומן כרמל(ושילוב ביניהם יוצר את מופע הפאראדיג'ם), והשני זה הפרודיגי'(ושילוב ביניהם יוצר את מופע הפרדייס).

למה הם מוגדרים כ T+ בעבודה המוגשת לתיזה... אני באמת לא יודע.
אולי זה מבוסס על מחקרים(אני נוטה לקוות שכן) או שמדובר בשגיאה שלא נבדקה.

****עדכון סופי****

נכון לכרגע, על אף הכתוב בעבודה- לא נעשו מחקרים או מבחנים המוכיחים לכאן או לכאן האם אלבינו קאהל או שארפ הם אכן T-.

מציע לעקוב למי שבאמת מתעניין אחרי עבודותיו של ד"ר וורן בוט'
Warren Booth

מי שפשוט רוצה להתעסק נטו במופע- יש נחשים שמזכירים את המראה האלבינו, בעלי עיניים כהות, מכונים T+.
תתרכזו בזה ותשאירו לגנטיקאים(ואני לא ביניהם) להילחם ביניהם על הכותרת הכי מתאימה :D

t+אנקונדה

תודה על התרומה :)

אורן הראל בפיתוני דם ושממיות לאופרד- האלבינו המוכרים הם בעצם T+:


http://2.bp.blogspot.com/_zHDie8edVtA/TLka2qewPSI/AAAAAAAABu4/Fq5I6KB4mzY/s1600/IMG_0473.JPG

יצא לי לראות אלבינו T- אצל פיתוני דם, אפשר באמת לראות שבאלבינו הנפוצים (גם אלה שהגיעו לארץ) יש מלנין והם בעצם, כמו שנכתב, T+.


http://market.kingsnake.com/detail.php?cat=95&de=888064