מדריך להכנת טרריום צמחייה
קצת על הטרריום מההיסטוריה
בשנת 1829 הבחין לראשונה נתנאל בגשאו וורד בהשפעות של מיכל זכוכית אטום הרמטית.
בשנת 1842 הוציא ספר בשם “On the Growth of Plants in Closely Glazed Cases” בו הוא מספר על ההכרות שלו עם הדבר המדהים שנקרא טרריום.
מהר מאוד הדבר הפך פופולרי מאוד (בעידן הוויקטוריאני) בקרב האנגלים, במקום טרריום היו קוראים לזה תיבת ורדיאן
בזמנו נתנאל שכר נגרים שהכינו לו את ארונותיו הוורדינאיים כדי לייצא צמחים בריטים לאוסטרליה.
למרות הזמן הרב של המעבר הצמחים היו משגשגים מאוד מגיעים ירוקים ורעננים, אבל כמובן שגם הוא עבר קשיים בדרך (להרחבה ניתן לקרא כאן)
בתחילת שנות 1900 עלתה ההתעניינות בגידול צמחים טרופים ואקזוטים, כבר אז שומש אצל העשירים כפינת טבע בסלון (היה באופנה), בעיקר שומשו להצגת סחלבים ושרכים שהיו זקוקים יותר לתנאים לחים ורטובים.
ניתן לסווג לשני חלקים ראשיים טרריום: אחד פתוח השני סגור
- טרריומים סגורים הינם צנצנות עם מכסים או כיסוי פקק, מה שאוטם את הצמחים בפנים ויוצר מערכת אקולוגית סגורה ועצמאית - נובע משלושה תהליכים: פוטוסינטזה, נשימה ומחזור מים
- טרריומים פתוחים הם צנצנות טיפוסיות עם פתח רחב - מתאימים לסוגי צמחים יבשים יותר ועסיסיים יותר (סוקולנטים)
משמעות השם "טרריום"
בלטינית המילה טרה מתייחסת לאדמה ואילו המילה אריום מתייחסת לכלי כיבול, ביחד טרריום מתייחס לחממה, עכשיו שאנחנו קצת יותר יודעים על טרריום הגיע הזמן להבין ולדעת איך לבנות אותו.
וידאו הכנת טרריום צמחייה מאת כוכב אזולאי - Aqua Star
מצרכים להכנת טרריום:
צנצנת זכוכית - אפשר בכל גודל אבל לא כל צמח יתאים לכל כלי, לכן ממליץ לכם לחשוב לפני איזה צמחים אתם רוצים לגדל בפנים וגם לבחור לפי זה כלי פתוח או סגור
שכבת ניקוז:
הידרוטון - כדורי חימר מותפח, אני בעיקר עובד עם הידרוטון מכמה סיבות:
- הצורה העגולה שלו יפה ואסטטית יותר בתחתית הכלי, בנוסף הידרוטון שומר על צורתו מה שמאפשר חילופי חמצן מתמשכים בתחתית הכלי
- מלא נקבוביות זעירות, ממש מדמה מיקרוספוג מה שעוזר לו לספוח את כמות המים המדויקת שהוא צריך והשאר מתנקז
- לא משפיע על רמות החומציות (ph)
- מוצר סטרילי - צורתו העגולה אינה טבעית וההליך שהסלע עובר להגיע לצורתו העגולה נעשה בחום גבוה מה שהופך אותו לסטרילי ללא חשש ממזיקים, חיידקים ושות'
טוף גינה - אני אוהב לעבוד עם טוף דק (1-4 מ"מ) מהסיבה שאפשר להתאים את הגודל שלו לכל כלי, טוף גינה הינו סלע נקבובי הנוצר ע"י דחיסה ומילוט של אפר געשי.
את שכבת הניקוז אפשר לעשות גם עם כל אבן קטנה אחרת, אני הייתי מקפיד לא להכניס אבנים מסלעים גירים או כאלה המשנים את ה-ph
פחם - לפחם שימושים רבים ומגוונים בטרריום - סוגי הפחם:
- פחם פעיל לאקווריום
- פחם למנגל (ללא חומרים נוספים)
- פחם אבקה (משמש בעיקר בעולם הפארם)
חציצה:
רשת יתושים - הכי קל למצוא והכי יעיל שאני מכיר כרגע
שכבות צבע ניקוז המים:
לשכבות יש חשיבות רבה גם בלי הרצון שלנו ליצור שכבות צבע למראה יפה (ואסטטי, יש הטוענים) יותר
ספגנום מוס יבש - לא חייב להשתמש אבל מומלץ, ספגנום מוס עוזר ביצירת ושמירה על לחות בכלי ובנוסף משמש כמצע מעולה לשורשי הצמחים (פתוח/ סגור) פחות משמש אותנו לשכבת צבע, בדרך כלל אני שם אותו במרכז הרשת יתושים ומסביבות יוצר שכבת פחם.
פחם למנגל - פחם למנגל יכול לשמש לנו לשכבה דקה מעל רשת היתושים, זה יוצר לנו שכבת סינון פחמי לפני שהמים יורדים לתחתית הכלי ויכול לשמש לנו לשכבת צבע בכלי.
פרלייט - סלע געשי שעובר תהליך מסוים, עבר התפחה, מאפשר ניקוז טוב, אוורירי, משמש גם לשכבת צבע בכלי וגם כמצע מעולה לשורשי הצמחים.
ורמיקולייט - מינרל פילוסיליקטי, מינרל שעבר התפחה, מאפשר ניקוז טוב, סופח מים, אוורירי, מספק סילקה לצמחים, מאפשר לעשות שכבת צבע קצת שונה.
שכבת מצע הזנה:
יש לנו 2 שכבות מצע עיקריות "הזנה" - ו"שתילה", את שכבות מצעי ההזנה והשתילה אפשר לעשות כשכבות בנפרד ואפשר גם לערבב וליצור מצע אחיד.
כבול - חומר דחוס ורקוב חלקית שנוצר לאורך זמן ע"י פירוק צמחים וחומרים אורגנים שונים בתנאים ביצתיים - הכבול משמש אותנו בעיקר כמצע הזנה בטרריום (מזון לאורך זמן לצמחים שנכניס), מסוגל להחזיק נפח מים גדול ועם זאת עדיין נקבובי ומאוורר מה שמאפשר ניקוז יעיל של המים
במקום כבול אפשר גם:
קומפוסט - אפשר להשתמש, קומפוסט בשילוב מים יוצר מין ביצה (סגור)
הומוס - אפשר להשתמש (פתוח)
שכבת מצע שתילה:
סיבי קוקוס דחוס - בשנים האחרונות המצע הזה יותר ויותר נכנס לעולם הגינון, היכולות המדהימות שלו באגירת מים ולחות ועצירה כאשר ספג את הכמות המקסימלית, מה שמאפשר לו ניקוז טוב, אווריריות והכי חשוב מגיע סטרילי ללא חיידקים או חרקים למיניהם וללא טפילים שונים שיכולים להחריב לנו את הטרריום וללא דשן
אדמה אחרת - כל אדמה שלא מכילה תוספות כלשהם יכולה להיות טובה
צמחים - חשוב לפני שאנו רצים לקנות צמחים כי ראינו ברשימה כזאת או אחרת, זה באמת להבין איזה צמח אנחנו קונים, מה קצת הגדילה שלו קצב התפתחות השורשים והנפח שהם ממלאים, חשוב שנבין אם אנחנו עושים טרריום סגור אז לא נשתמש בסוקולנטים ואם אנחנו עושים פתוח אז לא נשתמש בצמחי מים הידרופונים
אני גם ממליץ בחום להיות סבלניים ולא לדחוס כמה שיותר צמחים הרי אנחנו רוצים גם להנות מקצב הגדילה שלהם, מלבד זה גם להעמיס על האדמה מערכת שורשים גדולה זה מתכון לצרות, תהנו מהיצירה ומהשלב ההתפתחותי של הצמחים, תעזו לנסות ואל תפחדו לטעות, ככה לומדים ומגיעים רחוק
קחו בחשבון שהרבה מהצמחים פה שתלטנים, לכן סימנתי אותם ב-*
רשימת צמחים אפשריים:
- אוויר (פתוח)
- אספרגוס מנוצה
- אנוביה (צמחי מים - סגור)
- ביגוניה
- *ביצן
- ברומליה
- גפנית אמזונית
- דקל חמדורירה
- דמעות תינוק
- *דיכנדורה
- היפואסטס
- הידרופוניקה (צמחי מים - סגור)
- ונוס (דיונאה - טורף)
- טחבים
- טורפים (קרניבריום)
- *ירקה
- לובליה קרדינליס (צמח מים - הידרופוני)
- *ליסמכיה
- מונסטרה מאנקי
- *מונטה קרלו (צמח מים - הידרופוני)
- סוקולנטים (פתוח)
- סחלבים
- סלגינלה (שרך)
- *סיגלית אוסטרלית
- *ספלילה
- פיטוניה גידי כסף
- פפרומיה
- *פיקוס פומילה/סאני - בונסאי
- פילאה
- *פילאוניה
- קיסוס
- קליסיה
- קריפטוקורין (צמח מים - הידרופוני)
- קריפטנטוס
- שרכים
- *שערות שולמית (שרך)
- ועוד...
הוראות הכנה
- לוקחים את הכלי ומפזרים שכבה של הידרוטון משו כמו 8% מגובה הכלי
- מפזרים פחם על ההידרוטון (שכבה קטנה לא חייב שיכסה)
- חותכים את רשת היתושים בקוטר הכלי (עדיף קטן יותר מאשר גדול יותר מקוטר הכלי (אסתטיקה)
- לוקחים חתיכה של ספגנום מוס ושמים במרכז רשת היתושים (לא צריך הרבה)
- סביב הספגנום מפזרים מסביב פחם גס למנגל (ללא חומרים דליקים)
- יוצרים את השכבות כל שכבה אמורה להיות מספיק בשביל לכסות את המצע מתחתיה אבל שישארו דקות, כל אחד יבחר את השכבת צבע האהובה עליו, אפשר גם לוותר מי שמעדיף ללא
- מכניסים את המצע הזנה
- מעצבים את הכלי, מוסיפים גזעים סלעים מסדרים מדרון או שביל או כל דבר אחר שישמח אתכם
מי שמערבב כבול וסיבי קוקוס, אז בערך 20% כבול ו80% סיבי קוקוס
אפשר לעשות גם בצורת שכבות כאשר הכבול נמצא בשכבה מעל שכבות הצבע
**מי שמשתמש במצע לגידול צמחי מים אין צורך לערבב איתו כלום
הכנסת הצמחים לטרריום:
- נפריד את הצמחים מהאדמה שאיתה הם נמצאים, נחשוף את השורשים ונשטוף טוב טוב את הצמח משאריות אדמה מזיקים או כל דבר שלא צריך להיות עליו (גם את הטחבים יש לשטוף טוב טוב) אני נוהג גם לרסס בשמן נים מהול במים למניעה
- לאחר שהצמחים נקיים ומסודרים הגיע הזמן לשתול אותם לפי העיצוב שלכם
- משפריצים מעט מים, אני אוהב גם לרסס בדישון מיקרו וואבי קוסה (ניתן להשיג אצלי) מנקים את הזכוכית ומחכים שהכל יגדל
טיפול שוטף בטטרריום סגור:
ללא שמש ישירה - אתם עלולים לבשל את הצמחים
ללא מים מהברז - לאחר תקופה נוצרת אבנית
לא באזור קריר מידי או חמים מידי (יותר נטיה לחמים)
לוודא שהמים באזור הניקוז לא יעברו את שכבת הניקוז הראשונה
ניתן לפתוח לאוורור את הכלי לצורך הפחתה בלחות או בעודפי מים - אידוי על זכוכית הטרריום מראה לנו שהוא סה"כ עושה את התהליך שלו ליצירת מיקרוקוסמוס - כאשר הטרריום מתאזן (3 חודשים) האידוי על הכלי פחות מורגש
ניתן לגזום צמחים שגדלו יותר מידי ומפריעים לעיצוב שלכם, אחרי כל פתיחה של הכלי במידת הצורך (כשאין עודפי מים) רססו מעט מים
דאגו שהטרריום שלכם יהיה במקום מואר מאד או תחת מנורות
במידה והטרריום שלכם לא מראה סימנים חיוביים ניתן לנסות להעביר אותו מיקום לפעמים זה משנה את הכל
גדלו לכם פטריות? מעולה פטריות לרוב מפרקות חומר אורגני נרקב והם ללא ספק נותנות קסם לטרריום
עובש? ניתן לרסס 2 טיפות שמן אקליפטוס מהול במים - לרוב זה פותר את הבעיה, אם אין ניתן לפתוח את הכלי לאוורור כל יום ל 10 דק ולהוציא עם כלי מתאים מה שאפשר
הפתרון האולטימטיבי הינו להכניס מושבת ספריינגטייל (קפזנבים) או איזיפודים, היעילות שלהם נגד פיטריות עובשים וחומר אורגני נרקב פשוט מדהימה, יותר מזה הם מדשנים את האדמה בחזרה דרך הצואה שלהם
טיפול שוטף בטרריום פתוח/ מאוורר:
ללא שמש ישירה - אתם עלולים לשרוף את הצמחים שלכם
ללא מים מהברז - לאחר תקופה נוצרת אבנית
לא באזור קריר מידי או חמים מידי (יותר נטיה לחמים)
לוודא שהמים באזור הניקוז לא יעברו את שכבת הניקוז הראשונה
רססו מים לפי דרישת הצמחים שאתם מגדלים
הזהרו מעודפי השקיה, כאשר מתחיל ריקבון שורשים לא תצליחו לצאת מזה
טרריום פתוח זה בעצם עציץ דקורטיבי ללא ניקוז החוצה תהיו סבלנים וקשובים לטרריום שלכם
מקווה שנהנתם ושמדריך זה עזר לכם בבניית הכלי המושלם!
המדריך נכתב על-ידי כוכב אזולאי, מוזמנים גם להצטרף ולשאול שאלות בקבוצה שלנו בפייסבוק: טרריום ויוריום ישראל
