פיתון לבן שפה

• שם עברי: פיתון לבן שפה
• שם לועזי: White-Lipped Python, D'Albertis Python, D'Albert's Water Python
• שם מדעי: Bothrochilus albertisii
  
• תפוצה בעולם: פאפואה ניו גינאה, איראן ג'איה וצפון אוסטרליה- רק בכמה איים קטנים.
• תיאור אזור המחייה בטבע: נחשים מסוג זה מאכלסים בעיקר יערות גשם בסיגנון ביצות, באזורים הקרובים למקורות מים.
• עובי הנחש: נחש עבה
• אופי והתנהגות: לא צפוי
• אורך בוגר/סופי: 200-250 ס״מ
• אורך צעיר/בייבי: 30-40 ס״מ
• תוחלת חיים: 20-30 שנים
• פעילות: לילית
• תזונה בשבי: מכרסמים
• קושי בגידול: המגדל המתקדם

מידע כללי על הנחש:

תיאור חיצוני וצבעי הנחש:

חלקם יכולים להיות זהובים לגמריי וחלקם יכולים להגיע לצבע כתום, יש להם תווך צבעים ענק, וישנם מופעים בכול ציבעי הקשת, המופע הצפוני של לבן השפה מתאפיין בצבע זהב עם בטן לבנה, בזמן שהמופע הדרומי הוא גדול יותר, וצבע הגב שלו שחור מטאלי עם בטן לבנה לגמריי ועולה עד 10 פעמים יותר מאשר המופע הצפוני.

נחש כחיית מחמד

חשוב לציין שהנחש לא נקשר לבעליו ואין לצפות שכך יקרה. במקרה הטוב הנחש יכיר את בעליו וירגיש יותר בטוח בזרועותיו מאשר בזרועות של אחרים. נחשים בכלל, ונחשים ממשפחה זו בפרט, ינצלו כל הזדמנות כדי לברוח ולכן יש למנוע מהן הזדמנות כזאת.

הנחיות ראשוניות לטיפול בנחש

התחדשתם בנחש, הבאתם אותו הביתה ושמתם אותו בטרריום מאובזר שהכנתם מראש. כעת חשוב להתגבר על ההתלהבות מהחיה החדשה שלכם ולהניח לנחש לנפשו למשך שבוע לפחות.

לא להוציא אותו ולאפשר לו להסתגל ולהתרגל למקום החדש. לאחר שבוע יש להאכיל ולהניח לנחש לעוד 3 ימים (עד שיסתיים תהליך העיכול) לאחר מכן, אפשר כבר להרימו ולהתחיל להרגילו אליכם.

אופן החזקת הנחש

נחשים ממשפחה זו לא רגועים במיוחד, רוב הפרטים המיובאים הם עצבניים ביותר ולא יהססו לנשוך, למרות שיעדיפו לברוח אם ירגישו מאויימים, הנשיכות שלהם מהירות ומפחידות מאוד ואם זה לא הספיק יש להם את מספר השיניים הגדול ביותר בין כול הפיתונים לכן היזהרו.

אסור להוציא פרטים גדולים לעיתים קרובות, כיוון שפעולה זאת גורמת למין זה סטרס, הם כן מיתרגלים לחיים בשבי לאחר מכה זמן אבל תן להם את הזמן הזה להיתרגל לפני שתנסה להרים אותם. אם תיראה אותם מתכדררים ותעבור לידם הם לרוב לא יתקפו, אבל לעומת זאת אם תלך לכיוונם ותעשה תנועות מהירות הם עלולים ליתקוף במקום ליברוח, וכמו שאמרתי קודם הם תוקפים במהירות אדירה ויכולים ליתקוף מכול מצב, ומכול זווית.

פרטים צעירים אפשר להרים ללא פחד ממשי לנשיכות קשות, אבל פרטים בוגרים אפשר להרים רק בהיתקרבות איטית ובלבישת כפפות מגן, רק ליתר ביטחון. פרטים קטנים בד"כ יסבלו בשקט כאשר נרים אותם אבל בוגרים ברוב הפעמים לא.

נשל

אחת לתקופה עובר הנחש תהליך התנשלות שבסופו הוא משיל את עורו. שכבת העור הישנה מוחלפת בשכבה חדשה, נקייה וגמישה יותר.

תהליך ההתנשלות אורך כשבועיים. כעבור מספר ימים מתחילת התהליך, עור הנחש הופך להיות דהוי. בשלב זה כבר אפשר להבחין שהנחש בתקופת נשל.

לאחר מספר ימים נוסף, עיני הנחש הופכות עכורות. כעבור יומיים-שלושה העכירות נעלמת וכעבור עוד שלושה-ארבעה ימים הנחש משיל את עורו.

תקופת הנשל היא תקופה רגישה עבור הנחש. הנחש מרגיש פגיע ולכן בדרך כלל יסרב לאכול, יהיה פחות פעיל ויעדיף שלא יגעו בו ואכן מומלץ להניח לו לנפשו עד לסיום תהליך ההתנשלות. תדירות ההתנשלות משתנה בהתאם לגיל הנחש. מידי חודש עד חודש וחצי אצל נחשים צעירים ועד כ- 3 חודשים אצל בוגרים.

במקרים של פגיעות עור אצל הנחש, תדירות ההתנשלות גוברת ובכך מזרז הנחש את תהליך ההחלמה.

בדרך כלל הנשל ירד בשלמותו, אלא אם כן הלחות אינה מספקת או שיש בעיות תזונה. במקרה ונותרו חלקי נשל יבשים על גוף הנחש, יש לרסס במים את המצע של הנחש ולאחר יממה לוודא שכל חלקי הנשל נשרו. אם עדיין נותרו חלקים דבוקים לעור הנחש, יש לטבול את הנחש באמבט מים פושרים למשך 10 דקות ולאחר מכן להכניסו למגבת לחה ולתת לו אפשרות לזחול דרך המגבת הלחה. בשום אופן לא לקלף את הנשל באופן ידני.

מומלץ לעקוב ולרשום את תאריכי ההתנשלות וכך ניתן יהיה לצפות את מועד ההתנשלות הקרוב.

עקה - סטרס

זוהי תופעה שכיחה אצל נחשים ומשמעותה היא שהנחש במצוקה, מתוח, לחוץ, מפוחד, חסר בטחון וכו'.

• סימפטומים לסטרס: סירוב לאכול, הקאה, הסתתרות מעבר לרגיל או חוסר מנוחה ונסיון למצוא כל דרך כדי לברוח.
• סיבות לסטרס: טמפרטורה לא מתאימה (בד"כ נמוכה מידי), היעדר מסתור, אירוע טראומטי.

הקאות

סיבות אפשריות: טפילי מעיים, טמפרטורה נמוכה מידי, טרף גדול מידי, סטרס. מרבית הסיכויים שהטמפרטורות נמוכות מידי וזה הדבר הראשון שצריך לבדוק.

רצוי לא להתעסק עם הנחש ובארוחה הבאה להגיש טרף קטן יותר מהרגיל. אם התופעה חוזרת על עצמה יש לדלג על הארוחה הקרובה ולאחר מכן להאכיל בטרף קטן.

אם הנחש שוב מקיא, יש לפנות לוטרינר שמתמחה בזוחלים.

תנאי גידול:

• גודל טרריום לבוגר בס״מ: א׳ 120 ר׳ 60 ג׳ 60
• גודל טרריום לצעיר\בייבי בס״מ: א׳ 60 ר׳ 40 ג׳ 30
• טמפ׳ צד חם: 30-32 מעלות C°
• טמפ׳ צד קר: 26-28 מעלות C°
• לחות: 50-75%
• מצע מומלץ: שבבי אספן בדינג, שבבי עץ, נייר עיתון, נייר סופג
• אמצעי חימום מומלץ: כבל חימום, משטח חימום, מנורת חימום\טרמית, אבן חימום

טרריום

כדאי לשכן פרט בוגר בטרריום של 1.20 על 60, והם יזדקקו גם לרמת לחות של כ75%. אפשר לשמרם על רוב המצעים, למרות שנייר עיתון לא שומר על לחות טובה במיוחד. הם גם צורכים קערת מים מספיק גדולה בכדי שהם ישקעו בתוכה, הם עושים זאת הרבה לפני נשל, והם כמובן צורכים מחבוא.

הם נחשיים ליליים לגמרי, ויש סיכוי טוב ליראותם פעילים בלילה, שוקעים במים או סתם מיסתובבים הרבה, ניראה שהם אוהבים מאוד לטפס, ומיספר ענפים יוסיפו הרבה למישוואה, וגם יקשטו את הטרריום מבחינה אסטטית. הם צורכים טמפרטורה של כ27 מעלות, עם נקודת חימום של כ32 מעלות. עור לבן השפה מאוד רגיש ללחות גבוהה מידיי או נמוכה מידי, לכן שימרו את הלחות יציבה ושימרו שעורו יהייה בריא ולא מקומט או רטוב. היתנשלות נהיית בעייתית ביותר אם לא יסופקו להם כלי מים עמוק ולחות גבוהה.

המילה טרריום נגזרת מהמילה Terra (אדמה), ממש כפי שהמילה אקווריום נגזרת מהמילה Aqua (מים). ההבדל בין טרריום לאקווריום הוא בפתח. בעוד שלאקווריום יש פתח עליון, לטרריום יש דלתות בחזית. לטרריום גם יש חורי איוורור בדפנותיו ו/או בתקרה.

נחשים צעירים מומלץ לשכן בטרריום זמני שהוא מחצית מהגודל הדרוש לבוגר. לחילופין, ניתן לשים מחיצה בטרריום, אשר תגביל את גודלו עבור הנחש.

חשוב לוודא שהטרריום מאוורר ושאין בו פתחים שדרכם יכול הנחש לברוח.

חימום

נחשים הינם בעלי דם קר. פירוש הדבר, שטמפרטורת גופם מושפעת מהסביבה. על כן, יש לדאוג לכך שבטרריום יהיה איזור מחומם, כך שהנחש יוכל לבחור אם לשהות בחלק המחומם או בחלק הקריר יותר. טמפרטורות נכונות חיוניות לתהליך העיכול של הנחש ולחילוף החומרים בגופו.

ישנם מספר אמצעים לחימום הטרריום:

• אבן חימום - לא מומלץ להשתמש באבני חימום שלא ניתנות לויסות. יש לקחת בחשבון שאבן חימום תופסת מקום בתוך הטרריום אבל בהחלט משתמשים בה לפעמים כחלק מהדקורציה של הטרריום.
• מנורה רגילה - ניתן למקם בתוך הטרריום או מחוצה לו. אם שמים בתוך הטרריום, יש לשים את המנורה במסגרת, כך שהנחש לא יוכל לגעת בה בשום אופן (מגן מנורה). למנורה יש חיסרון משמעותי מכיוון שהיא משבשת את מחזור היום-לילה של הנחש.
• מנורת חימום טרמית - כמו מנורה רגילה וללא החיסרון שצוין. עם זאת, המחיר יקר יותר.
• פלטת חימום - מדובר בלוח דק וגמיש שיוצר חום. את הפלטה מומלץ לשים מתחת לאחד הצדדים של הטרריום ולוודא שמתקבלת הטמפרטורה הרצויה.
• כבל חימום - הפתרון האידיאלי והמומלץ ביותר. מדובר בכבל חשמלי מתחמם שעטוף בשכבת גומי או פלסטיק. את הכבל ניתן לשים בתוך הטרריום, בתחתית מתחת למצע או מתחת לטרריום.

לאחר שבחרת אמצעי חימום, יש ליצור צד החם שבו הטמפרטורה תהיה 28-32 מעלות וצד קר שבו הטמפרטורה תהיה 22-26 מעלות.

מד-טמפרטורה

חשוב ביותר - אין להסתמך על תחושות והערכות לגבי הטמפרטורות בטרריום. חובה להצטייד במד-טמפרטורה מדויק ולהתאים את הטמפרטורה בעזרתו. רצוי שהמדידה תתבצע במקום שבו שוהה הנחש במרבית הזמן - דהיינו, על הקרקע ובתוך המסתור.

ההמלצה המקצועית היא להצטייד בשני מדי-טמפרטורה, אחד לצד החם של הטרריום ואחד לצד הקר. מדי-טמפרטורה שנצמדים לזכוכית הטרריום אינם מומלצים, משום שהם מודדים את הטמפרטורה על הזכוכית וטמפרטורה זו שונה (לעיתים באופן קיצוני) מזו שבה נמצא הנחש.

טמפרטורות לא נכונות הן המקור למרבית הבעיות אצל נחשים. במקרה הטוב הדבר יתבטא בחוסר תיאבון ובמקרים קיצוניים אף מוות.

מסתור

נחשים זקוקים למקום בו יוכלו להסתתר ובו ירגישו בטוחים. את מרבית הזמן מבלה הנחש בתוך המסתור, שם הוא יכול לנוח ולעכל את הארוחות שלו.

כמסתור אפשר להשתמש בכל כלי שיהיה חשוך מבפנים ולו פתח כניסה צר. בטבע הנחש מסתתר בסדקים בסלע או בקליפות עצים וכו'.

מסתור טוב הוא מיסתור שהנחש יוכל להכניס אליו את כל גופו, מבלי שיישאר מרווח רב בתוכו. הנחש אוהב לחוש את דפנותיו של המסתור.

אם המקום בטרריום מאפשר, מומלץ לשים מסתור אחד בצד הקר ומסתור אחד בצד החם. זה יאפשר לנחש לבחור את המקום האופטימלי להסתתר בו. ללא מיסתור הנחש עלול להיכנס לסטרס (מצוקה אשר לרוב מתבטאת בסרבנות לאכול).

מים ולחות

יש לספק כלי מים מספיק גדול, כך שהנחש יוכל לטבול בו את גופו. לעיתים הנחש עושה את צרכיו בכלי המים ויש לוודא שהכלי תמיד נקי והמים טריים. את כלי המים רצוי למקם בצידו הקר של הטרריום.

בדרך כלל כלי מים גדול מספיק יכול לספק את רמת הלחות הנדרשת. רמת לחות נאותה תקל את תהליך ההתנשלות על הנחש.

עודף לחות ורטיבות שנמשכים לאורך זמן, עלולים להזיק לנחש ולגרום לפצעים ושלפוחיות.

מצע

מצע טוב אמור לענות על הדרישות הבאות: - ספיגה יעילה של הפרשות. - נוח לתחזוקה והחלפה. - יפה לעין. - מחיר סביר.

• נייר עיתון או נייר סופג - סופג מעולה וללא עלות כמעט. עם זאת, אינו אסטטי ואם יש אביזרים נוספים בטרריום (כגון, כלי מים, מיסתור ועיצובים אחרים), יש להוציאם בזמן ההחלפה.
  
• דשא סינטטי - מצע יפה ונוח יחסית במחיר סביר. אם מחליטים להשתמש בו, כדאי להכין 2-3 שטיחונים בגודל המתאים ולהחליף בינהם בכל פעם שהנחש עושה צרכים. חסרונותיו של הדשא הסינטטי הן, שהוא אינו סופג בכלל ובכל פעם שמחליפים, צריך להוציא את כל האביזרים שיש עליו.
• שבבי עץ - מצע יפה, אם כי קצת יקר. הספיגה בינונית, אך ניתן בכל פעם להסיר רק את החלקים בהם הנחש עשה את צרכיו, ללא צורך לפרק/לפנות את כל האביזרים בטרריום.
  
• שבבי אספן בדינג - כמו שבבי עץ, אם כי מעט פחות יפה, אך בעל ספיגה טובה יותר. עבור נחשים צעירים לא מומלץ להאכיל על מצע זה, מחשש שיבלעו בטעות חלקי מצע, יש להאכיל בכלי נפרד עם מצע כמו נייר עיתון או נייר סופג.

הערה חשובה: לא מומלץ להשתמש בנסורת או בחול, מכיוון שעלולים להזיק לנחש (למעט מקרים שמדובר על נחש שמצע חולי זה המצע האידיאלי עבורו כמו באזור המחייה שלו בטבע - בדרך כלל למינים מאזורים מדבריים).

ניקיון והיגיינה

אין זה משנה באיזה מצע בחרתם להשתמש, אחת ל- 3 חודשים מומלץ לבצע נקיון כללי בטרריום אשר יכלול הוצאת כל האביזרים ושטיפתם במים חמים עם סבון, וניקוי הטרריום כמובן.

לפני החזרת האביזרים לטרריום, מומלץ לפזר מעט אבקת אופיגל 10 בתחתית הטרריום, כטיפול מונע נגד טפילים חיצוניים. במידה ומקפידים להסיר את צרכיו של הנחש מיד עם איתורם, אפשר להגדיל את טווח הזמן של הניקוי הכללי לאחת ל- 6 חודשים.

אלה נחשים שבד"כ מלאים בטפילים, ולכן כדאי ליבדוק את הפרט כול כמה זמן ולחפש אחר טפילים, הם מדורגים ביחד עם פיתון הסקראב ופיתון הפאפואה בבדיקת טפילים, עם פרטים בעלי 15 טפילים ויותר, הם גם בד"כ מוצפים בבקטריות, בעיקר ככול הניראה ביגלל אזור מיחייתם הביצתי שמימנו נילקחו ונימכרו, ולכן תרופות כמו Panacur [נגד טפילים] ותרופות כמו פלאגיל ונוטרי-ביוטיק [נגד בקטריות] נחוצות מפעם לפעם.

עיצוב הטרריום

ניתן להוסיף אבנים, צמחים סינטטיים, בולי עץ, כדי חרס וכו'. חשוב לוודא שכל מה שמוכנס לטרריום עבר חיטוי ושאין חשש שהוא נושא טפילים.

חפצים מתכתיים וחפצים חדים לא מומלץ להכניס לטרריום. על מנת לחטא בולי עץ ואבנים, מומלץ לחמם למשך כחצי שעה בתנור בחום של 120 מעלות.

{module 320}

תדירות האכלה וקצב גדילה:

תדירות האכלה

רוב הפרטים יאכלו רק בלילה, פרטים בוגרים צריכים לאכול פעם בשבוע, בחולדה בעלת גודל בינוני, או אפילו 2 חולדות. פרטים מיתבגרים צריכים לאכול וולדות עכבר כול 3~4 ימים וצריך להעבירם לוולדות חולדה בגיל 6~12 חודשים.

חי או מופשר - לא משנה.

אפשר לתת טרף חי, או מופשר או לתת מידי פעם חי ומידי פעם מופשר. כאשר נותנים טרף מופשר יש לוודא הפשרה מלאה.

טרף מופשר יותר נוח למי שיש אפשרות להחזיק במקפיא (צריך אישור מהאמא/מהאישה...), כי אז אפשר לקנות כמויות של טרף קפוא וכל פעם להפשיר כמידת הצורך.

טרף חי יותר נוח למי שיש לו מקור אספקה זמין. האכלה בטרף חי יותר "מעניינת", עם זאת ישנו סיכון כאשר מספקים עכברים בוגרים חיים, אשר עלולים לנשוך ולפצוע את הנחש.

בכל מקרה, אין להשאיר עכבר בוגר חי עם נחש ללא השגחה. כבר היו מקרים שהנחש לא היה מעוניין בעכבר ודווקא העכבר התחיל להתעניין בנחש שהפך בעצמו לארוחה.

סרטון האכלה של פיתון לבן שפה

רבייה:

מין זה אינו קשה לריבוי כול עוד כמה כללים נשמרים.

הבעיה הראשונה שהרבה מגדלים נתקלים בה היא שהם גורמים לנחשים להיזדווג ולהטיל ביצים אבל הביצים אינן פוריות.

הבעיה השנייה היא שלאחר הטלת הביצים הנחשים עלולים לסבול מקושי נשימתי, אם לא הזכרתי קודם אז המין הזה רגיש מאוד לטמפרטורות נמוכות, וחשוב מאוד ליבדוק שהנחש לא סובל מקשיי נשימה כאשר רוכשים אחד.

בעיות מסוג זה נגרמות בעיקר ביגלל הבקטריה pseudomonas, ושוב-חשוב לטפל בבקטריות כאשר רוכשים את הנחש. כאשר נחשים ממין זה ניחשפים לטמפרטורות נמוכות - המערכת החיסונית שלהם מידרדרת ולכן ישנם יותר בעיות נשימה ומחלות.

הטריק עם לבני השפה הוא להוריד את הטמפרטורה נמוך מספיק בכדי להשיג ביצים פוריות, רוב הפעמים ביצים שהוטלו בטמפרטורות של 21 מעלות לא יהיו פוריות, אבל ביצים שהוטלו שטמפרטורות של כ-17 מעלות יהיו פוריות, וחשוב ליזכור להגביר את טמפ' היום ל-30 מעלות בכדי להימנע מנחשים חולים, אני מציע להישתמש בשיטת היתנדנדות, לדוגמא: בלילה ראשון לטמפ' מותר לרדת עד 17 מעלות, בלילה השני לטמפ' מותר לרדת עד 20 מעלות, בלילה השלישי לטמפ' מותר לרדת עד 22 מעלות ובלילה הרביעי בחזרה ל-17 ווחזרה על כול התהליך.

תהליך זה ייצר ביצים פוריות למרות שטמפרטורת הלילה לא תהיה נמוכה בעיקביות. ושוב-חשוב לזכור לחמם את הטרריום בזמן יום ל-30-31. אסור למקם 2 זכרים באותו הטרריום, כיוון שאלה חיות אגרסיביות וחזקות במיוחד, והקרב בניהם יהייה אכזרי, בכול מיקרה לא היו הרבה מאוד קרבות, כיוון שהפרט הגדול בד"כ יקח את כול האוכל מהפרט הקטן וגם יקח את המחבוא הטוב ביותר במידה ויש שני מסתורים, אם אין אז הפרט הגדול יכריח את הקטן לצאת מהמחבוא.

הטלות מיתרחשות בלילה, הנקבות יטילו את ביציהם בד"כ כ-3 חודשים לאחר שהופרו, אם הביצים התפתחו בטמפ' של 32 מעלות הם יבקעו בתוך 56~60 יום, אם הביצים התפתחו בטמפרטורות של 30 מעלות הם יבקעו בתוך 70-80 יום, לכן כדיי שיתפתחו בטמפ' של כ-31 מעלות. טמפרטורות גבוהות מידי או נמוכות מידי יגרמו לפגמים קשים ואפילו למוות, הבוקעים הם מהירים וקצרי רוח, ולכן כדאי לשמרם בכלים ניפרדים. לצאצאים הבוקעים צריך לספק תנאי לחות גבוהים במיקצת משל הבוגרים 75%-85% וטמפרטורה של כ-26 מעלות.

צריך לספק מקום מחבוא כיוון שכשהם צעירים הם בריגוש תמידי וצריכים מקום להירגע ולהרגיש בטוחים.

שימו לב שאתם לוקחים את הביצים מהאמא בשלב מוקדם בזמן שהנקבה עדיין מותשת מההטלה, כיוון שכשהיא מחדשת את הכוחות שלה היא יכולה לתת חתיכת קרב בכדי להגן על הביצים שלה.

זיהוי בין המינים:

מופעים נוספים ושמותיהם: