כרכן קרנף - מידע וגידול

• שם עברי: כרכן קרנף
• שם לועזי: Rhino Rat-Snake - מכונה גם Rhinoceros Snake, Vietnamese Longnose Snake
• שם מדעי: Gonyosoma boulengeri
• משפחה: זעמנים
• תפוצה בעולם: המזרח הרחוק - אזור צפון וייטנאם ודרום סין.
• תיאור אזור המחייה בטבע: אזור יער גשם סובטרופי הררי בגובה של 300 ועד 1100 מטר מעל פני הים.
• עובי הנחש: נחש דק
• אופי והתנהגות: רגוע, צעירים עלולים להיות קצת נשכנים.
• אורך בוגר/סופי: 100-160 ס״מ
• אורך צעיר/בייבי: 30-35 ס״מ
• תוחלת חיים: 15-20 שנים
• פעילות: לילית
• תזונה בשבי: דגים/מכרסמים
• קושי בגידול: המגדל המתקדם
• גודל טרריום לבוגר בס״מ: א׳ 45 ר׳ 45 ג׳ 90 ומעלה
• גודל טרריום לצעיר\בייבי בס״מ: א׳ 20 ר׳ 10 ג׳ 10
• טמפ׳ צד חם: 28-25 מעלות C°
• טמפ׳ צד קר: 24-25 מעלות C°
• טמפ' נקודת שיזוף: 28 מעלות C°
• לחות: 50%-90%
• מצע מומלץ: קןקןס\כבול
• אמצעי חימום מומלץ: כבל חימום, משטח חימום, מנורת חימום\טרמית, אבן חימום
• תאורה: UV (אם כי הדעות חלוקות בדרישה)

רקע כללי:

כרכן קרנף הוא נחש בגודל בינוני ממשפחת הזעמנים שמגיע אלינו המזרח הרחוק - אזור צפון וייטנאם ודרום סין. שם הם חיים באזור יער גשם סובטרופי הררי בגובה של 300 ועד 1100 מטר מעל פני הים.

נחש אבוראלי (חי בגובה על עצים) מבנה גופו ארוך ודק על מנת לתמוך בסגנון חיים זה

אורכו המקסימלי מגיע ל-100 עד 160 סמ וזנבו ארוך מאוד ביחס לגופו.

כרכני קרנף בוקעים בצבע אפור וכמו נחשים אבוראלים אחרים משנה את צבעו במהלך גיל ההתבגרות לגוונים שונים של ירוק ו-טורקיז (הדוגמאות המוכרות ביותר בתחביב לתהליך שכזה הן פיתון עצים ירוק ובואה אמרלד).

כרכן הקרנף קיבל את שמו מ-בליטה דמויית קרן שנמצאת בקצה אפו. עד היום לא ברור מדוע הבליטה הזאת קיימת.

צבעו הירוק בוהק יחד עם ה"קרן" מעניקים לנחש מראה מיוחד ושונה מנחשים אחרים

זה כמו גם קלות הגידול והריבוי הפכו את הנחש לחיית מחמד ותצוגה פופולארית ונחשקת בתחביב ברחבי העולם.

לשמחתי כמין שנמצא ברשימה הלבנה של רט"ג, לאט לאט הם גם הופכים נפוצים יותר בארצנו.

תנאי גידול:

טרריום:

בגלל שהמין אבוראלי ומבלה בטבע חלק גדול מזמנו על עצים, קיימת חשיבות גבוהה לגובהו של הטרריום.

בגלל מבנה גופו (ארוך ודק) כשהנחש נח וגופו מקופל הוא נראה קטן מאוד- מראה זה גורם למגדלים רבים לחשוב כי הנחש "קטן" ויכול להסתפק במיכל קטן יחסית.

כרכני קרנף עם מין פעיל מאוד, מנסיוני הם ישמשו בכל שטח שיתנו להם

עבור האבקועים אני ממליץ להתחיל עם מיכל של: אורך- 20 רוחב וגובה 10 ס"מ.

את הבוגרים אני מחזיק בטרריום גבוה: 45\45 על גובה 90 סמ. אבל- כמה שיותר גדול יותר טוב.

בטרריום יש לספק מגוון ענפים לטיפוס ומקומות מסתור על הקרקע ובגובה, אני אוהב להשתמש בצמחייה מפלסטיק של אקווריומים כמסתור בגובה על הענפים.

קערת מים גדולה היא בגדר חובה! נחשים אלה מבלים לא מעט מזמנם במים, ולכן הקערה צריכה להיות גדולה מספיק בשביל שהנחש יוכל להכניס בקלות את כל גופו למים.

ניתן ואף מומלץ לגדל מין זה בויוריום עם צמחייה חייה, מבנה גופו הדק והקל מאפשר גידול מוצלח של מגוון גדול יותר של צמחי ויוריום יחד איתו בהשוואה לנחשים אחרים.

טמפרטורה ולחות:

כרכני קרנף הם מין קשוח, אבל מעדיפים טמפרטורות מעט נמוכות מרוב הנחשים בתחביב.

טמפרטורה ממוצעת של 24-25 מעלות עם נקודה חמה של 28 מעלות יהיה להם אידיאלי.

אחת הטעויות הנפוצות שאני רואה פעמים רבות בארץ היא המחשבה שדרישת לחות גבוהה אומר שהטרריום צריך להיות רטוב.

מצע רטוב שלא מתייבש לעולם הוא מצע נהדר לגדילת עובש ופצעי לחות על הנחש.

50-90 אחוזי לחות יהיו אידיאליים לנחש הזה.

שילוב של קערת מים גדולה יחד עם מצע קוקוס לח יעניקו סביבה אידיאלית לנחש.

את המצע מומלץ לרסס במים פעם-פעמיים בשבוע או כשהוא מתייבש.

תאורה:

כמו כל בעל חיים כרכני קרנף צריכים מחזוריות אור וחושך של יום ולילה.

קיימת בחביב מחלוקת האם המין הזה דורש תאורת UV

מצד אחד המצודדים בתאורת UV טוענים כי נחש אבוריאלי שכזה נחשף המון לשמש בטבע והקרינה הכרחית לחייו.

מצד שני מדובר בנחש פעיל לילה, שאצל מגדלים מסוימים גדל ומתרבה כבר שנים בשבי ללא תאורת UV וללא בעיות מיוחדות.

האכלה ותזונה

בבגרות כרכני קרנף הם אכלנים מצויינים ויאכלו מגוון של מזונות כמו גם טרף מופשר ללא שום בעיה.

בצעירותם יכולים להיות בררנים מאוד!

בקנייה של נחש צעיר כזה חובה לברר עם המוכר האם הנחש כבר אכל ואם כן מה הוא אכל ואיך.

הרבה כרכני קרנף צעירים יתחילו לאכול דגים (בשבי נהוג לתת דגי גופי) ורק אחרי מספר ארוחות יסכימו לעבור לולדות עכבר.

ארוחה לא גדולה פעם בשבוע תהייה אידיאלית לגדילה נכונה.

מזג והתנהגות

כמו נחשים אבוריאלים אחרים מבנה גופם דק עדין באופן יחסי

ולכן מומלץ יותר כנחש תצוגה ולא "נחש לידיים"

הצעירים עלולים להיות מאוד קופצניים וינסו לנשוך את מי שמחזיק אותם.

פרטים בוגרים לרוב יהיו רגועים יותר, ומלבד תגובות אכילה חזקות בפתיחת הטרריום לרוב לא ינסו לנשוך.

ריבוי:

הריבוי דומה לריבוי זעמנים אחרים ואמור להיות פשוט יחסית בשבי.

רוב הנקבות יהיו מוכנות לריבוי באיזור גיל 4 וזכרים כבר בגיל שנתיים.

יש להכניס את הנחשים לתרדמת חורף באופן הדרגתי:

שבועיים ללא מזון, ואז הורדה הדרגתית של הטמפרטורות במשך שבועיים נוספים

האידיאל הוא להגיע לטמפרטורה קבועה של בין 15-17 מעלות בזמן התרדמת.

לאחר שלושה חודשים של תרדמת יש להעלות את הטמפרטורה חזרה האופן הדרגתי עד ל-28 מעלות בנקודה החמה.

בשלב זה יש להוציא אוכל. זכרים לרוב יסרבו לאכול וזה סימן מצויין לזה שהם "עסוקים" בריבוי ולא באכילה.

נקבות ישמחו לאכול לאחר התרדמת.

מספר ימים אחרי ארוחה ראשונה אפשר להתחיל לחבר את הזוג

בערך חודש אחרי הזיווג הנקבה תיכנס לנשל ארוך יחסית, בשלב זה היא גם תפסיק לאכול עד אחרי ההטלה.

בשלב זה יש להכניס לנקבה קופסה עם טחב לח שתשמש אותה כתא הטלה.

6 עד 20 ימים אחרי הנשל הנקבה תטיל בין 6 ל12 ביצים.

את הביצים יש להדגיר בטמפרטורה של 26 מעלות, והן יבקעו אחרי 60 עד 80 יום.

סיכום:

בעיניי מדובר באחד הנחשים היפים והמעניינים ביותר לגידול שיש לנו בארץ

התנאים הפשוטים יחסית יחד עם העמידות של המין הזה הופכים אותו בעיניי לנחש מצויין למגדל מתחיל שמחפש את ה"דבר הבא" אחרי הנחש הראשון שלו.