פיתון עצים ירוק

מאת: רותםעודכן לאחרונה: 06/10/2026קטגוריה: נחשים0

פיתון עצים ירוק

שם עברי: פיתון עצים ירוק
שם לועזי: Green Tree Python, GTP
שם מדעי: Morelia viridis בעבר נקרא Chondropython viridis
תפוצה בעולם: איי אינדונזיה, גינאה החדשה וחצי האי קייפ יורק שבאוסטרליה
תיאור אזור המחייה בטבע: אזורים טרופיים, חיים על עצים רוב חייהם.
עובי הנחש: נחש עבה/פחות עבה לעומת פיתונים אחרים
אופי והתנהגות: לא צפוי
אורך בוגר/סופי: 200-150 ס״מ
אורך צעיר/בייבי: 10-15 ס״מ
תוחלת חיים: 15-20 שנים
פעילות: לילית
תזונה בשבי: מכרסמים
קושי בגידול: המגדל המקצועי

מידע כללי על הנחש:

הנחש הוא בין הפופולרים ביותר בקרב מגדלי הנחשים. יש מעט אוכלוסיות (תתי מינים) שאפשר להחזיק בידיים כמו אוכלוסיית "סורונג". אבל לא מומלץ להחזיק אותם הרבה כיוון שעצמותיהן עדינות ולכן כל תנועה שלא במקום יכולה לעקם את את עצמותיו ובמקרים נדירים אף למוות.

תיאור חיצוני וצבעי הנחש:

הנחש ירוק כמעט לגמרי בצבעו למעט כתמים לבנים לאורך הגב, הבולטים בעיקר אצל צעירים, והלסתות גם לבנות. החוטם מוארך והעיניים בעלות קרום שקוף וכתום.

הצעירים בדרך כלל בצבע צהוב, אדום, או חום כהה בדרך לשחור, ככל שמתבגרים הם מתחילים להחליף את הצבע לירוק בהיר, לפעמים לכחול, תהליך המעבר בין הצבעים הוא אחד הדברים המגניבים והמדהימים בגידול נחש זה.

צפו בסרטון נחמד שמגדל תיעד בקפיצות זמן את המעבר בין הצבעים באמצעות צילומים בין תקופות

נחש כחיית מחמד

נחש זה בעל מראה אקזוטי מיוחד לכן נחש לפופלרי אצל מגדלים, לרוב מתייחסים לנחש כזה כחיית תצוגה, חשוב לציין שהנחש לא נקשר לבעליו ואין לצפות שכך יקרה. לא בטוח שנחש מסוג זה בכלל יכיר את בעליו וזה נחש שלא מחזיקים הרבה על הידיים. נחשים בכלל, ונחשים ממשפחה זו בפרט, ינצלו כל הזדמנות כדי לברוח ולכן יש למנוע מהן הזדמנות כזאת.

הנחיות ראשוניות לטיפול בנחש

התחדשתם בנחש, הבאתם אותו הביתה ושמתם אותו בטרריום מאובזר שהכנתם מראש. כעת חשוב להתגבר על ההתלהבות מהחיה החדשה שלכם ולהניח לנחש לנפשו למשך שבוע לפחות.

לא להוציא אותו ולאפשר לו להסתגל ולהתרגל למקום החדש. לאחר שבוע יש להאכיל ולהניח לנחש לעוד 3 ימים (עד שיסתיים תהליך העיכול) לאחר מכן, אפשר כבר להרימו ולהתחיל להרגילו אליכם.

אופן החזקת הנחש

נשיכתו של נחש ממשפחה זו כואבת מאוד ואפילו יכולה להשאיר צלקת רצינית, ביד וגם בפנים, שימו לב זה נחש רגיש שמגיב מהר לסכנה ולא יהסס לנשוך כהתגוננות, אסור לקרב יותר מידי את הפנים לראש של פיתון עצים ירוק, מתוך אינסטינקט אפילו נשיפה חמה של אוויר חם מהפה יכולה לגרום לו לזנק ולנשוך את אזור הפנים.

נחש בוגר יש להחזיק עם ככפפות להגנה, כדי להרימו יש להניח את היד בעדינות מתחת לגב ולעודד אותו לרדת מענף בנגיעות קלות בקצה הגוף שיגרמו לו להתקדם כדי לרדת, יש לשים לב לשפת הגוף מכיוון שמדובר על נחש רגיש, יש לשים לב שבכל פעולה עם היד הראש שלו נמצא יותר רחוק מהאזור של היד הגוף או הפנים שלכם, ישנם פרטים שיש צורך להחזיק את אזור הראש כדי לרסן את הנחש, בכללי זה נחש שממעיטים מלהחזיקו ביד עד כמה שאפשר ורוב המגדלים המקצוענים יגידו לכם שהחזיקו אותו אולי פעמים בודדות, לרוב זה קורה במעבר בין טרריומים.

נשל

אחת לתקופה עובר הנחש תהליך התנשלות שבסופו הוא משיל את עורו. שכבת העור הישנה מוחלפת בשכבה חדשה, נקייה וגמישה יותר.

תהליך ההתנשלות אורך כשבועיים. כעבור מספר ימים מתחילת התהליך, עור הנחש הופך להיות דהוי. בשלב זה כבר אפשר להבחין שהנחש בתקופת נשל.

לאחר מספר ימים נוסף, עיני הנחש הופכות עכורות. כעבור יומיים-שלושה העכירות נעלמת וכעבור עוד שלושה-ארבעה ימים הנחש משיל את עורו.

תקופת הנשל היא תקופה רגישה עבור הנחש. הנחש מרגיש פגיע ולכן בדרך כלל יסרב לאכול, יהיה פחות פעיל ויעדיף שלא יגעו בו ואכן מומלץ להניח לו לנפשו עד לסיום תהליך ההתנשלות. תדירות ההתנשלות משתנה בהתאם לגיל הנחש. מידי חודש עד חודש וחצי אצל נחשים צעירים ועד כ- 3 חודשים אצל בוגרים.

במקרים של פגיעות עור אצל הנחש, תדירות ההתנשלות גוברת ובכך מזרז הנחש את תהליך ההחלמה.

בדרך כלל הנשל ירד בשלמותו, אלא אם כן הלחות אינה מספקת או שיש בעיות תזונה. במקרה ונותרו חלקי נשל יבשים על גוף הנחש, יש לרסס במים את המצע של הנחש ולאחר יממה לוודא שכל חלקי הנשל נשרו. אם עדיין נותרו חלקים דבוקים לעור הנחש, יש לטבול את הנחש באמבט מים פושרים למשך 10 דקות ולאחר מכן להכניסו למגבת לחה ולתת לו אפשרות לזחול דרך המגבת הלחה. בשום אופן לא לקלף את הנשל באופן ידני.

מומלץ לעקוב ולרשום את תאריכי ההתנשלות וכך ניתן יהיה לצפות את מועד ההתנשלות הקרוב.

עקה - סטרס

זוהי תופעה שכיחה אצל נחשים ומשמעותה היא שהנחש במצוקה, מתוח, לחוץ, מפוחד, חסר בטחון וכו'.

סימפטומים לסטרס: סירוב לאכול, הקאה, הסתתרות מעבר לרגיל או חוסר מנוחה ונסיון למצוא כל דרך כדי לברוח.
סיבות לסטרס: טמפרטורה לא מתאימה (בד"כ נמוכה מידי), היעדר מסתור, אירוע טראומטי.

הקאות

סיבות אפשריות: טפילי מעיים, טמפרטורה נמוכה מידי, טרף גדול מידי, סטרס. מרבית הסיכויים שהטמפרטורות נמוכות מידי וזה הדבר הראשון שצריך לבדוק.

רצוי לא להתעסק עם הנחש ובארוחה הבאה להגיש טרף קטן יותר מהרגיל. אם התופעה חוזרת על עצמה יש לדלג על הארוחה הקרובה ולאחר מכן להאכיל בטרף קטן.

אם הנחש שוב מקיא, יש לפנות לוטרינר שמתמחה בזוחלים.

תנאי גידול:

גודל טרריום לבוגר בס״מ: א׳ 80 ר׳ 50 ג׳ 60
גודל טרריום לצעיר\בייבי בס״מ: א׳ 30 ר׳ 20 ג׳ 20
טמפ׳ צד חם: 25-29 מעלות C°
טמפ׳ צד קר: 22-24 מעלות C°
לחות: 40-70%
מצע מומלץ: שבבי אספן בדינג, שבבי עץ, כבול סיבי קוקוס, נייר עיתון
אמצעי חימום מומלץ: כבל חימום, משטח חימום, מנורת חימום\טרמית, אבן חימום

טרריום

מומלץ להשתמש בטרריומים הגבוהים יותר, אצל נחשים כאלה הגובה זה האזור פעילות, בטרריום צריכים להיות ענפים כדי שהנחש יוכל להתכרבל עליהם, הענפים צריכים להיות גבוהים כדי שיהיה ניתן למקם כמה דרגות של ענפים (כמו מדרגות של גבהים) נחשים אלה אוהבים לעבור מדרגה לדרגה וגם יש לשים לב שהגוף שלו יכול בקלות להישען על הענפים ובכל זאת להגיע במידת הצורך לכלי המים שנמצא בתחתית הטרריום, שלא יהיה מצב שהוא יצטרך לנסות לרדת לגמרי מהענפים כדי להגיע למים, כלי המים צריך להיות גדול.

המילה טרריום נגזרת מהמילה Terra (אדמה), ממש כפי שהמילה אקווריום נגזרת מהמילה Aqua (מים). ההבדל בין טרריום לאקווריום הוא בפתח. בעוד שלאקווריום יש פתח עליון, לטרריום יש דלתות בחזית. לטרריום גם יש חורי איוורור בדפנותיו ו/או בתקרה.

נחשים צעירים מומלץ לשכן בטרריום זמני שהוא מחצית מהגודל הדרוש לבוגר. לחילופין, ניתן לשים מחיצה בטרריום, אשר תגביל את גודלו עבור הנחש.

חשוב לוודא שהטרריום מאוורר ושאין בו פתחים שדרכם יכול הנחש לברוח.

סרטון התקנה של טרריום לפיתון עצים ירוק

חימום

נחשים הינם בעלי דם קר. פירוש הדבר, שטמפרטורת גופם מושפעת מהסביבה. על כן, יש לדאוג לכך שבטרריום יהיה איזור מחומם, כך שהנחש יוכל לבחור אם לשהות בחלק המחומם או בחלק הקריר יותר. טמפרטורות נכונות חיוניות לתהליך העיכול של הנחש ולחילוף החומרים בגופו.

ישנם מספר אמצעים לחימום הטרריום:

אבן חימום - לא מומלץ להשתמש באבני חימום שלא ניתנות לויסות. יש לקחת בחשבון שאבן חימום תופסת מקום בתוך הטרריום אבל בהחלט משתמשים בה לפעמים כחלק מהדקורציה של הטרריום.
מנורה רגילה - ניתן למקם בתוך הטרריום או מחוצה לו. אם שמים בתוך הטרריום, יש לשים את המנורה במסגרת, כך שהנחש לא יוכל לגעת בה בשום אופן (מגן מנורה). למנורה יש חיסרון משמעותי מכיוון שהיא משבשת את מחזור היום-לילה של הנחש.
מנורת חימום טרמית - כמו מנורה רגילה וללא החיסרון שצוין. עם זאת, המחיר יקר יותר.
פלטת חימום - מדובר בלוח דק וגמיש שיוצר חום. את הפלטה מומלץ לשים מתחת לאחד הצדדים של הטרריום ולוודא שמתקבלת הטמפרטורה הרצויה.
כבל חימום - הפתרון האידיאלי והמומלץ ביותר. מדובר בכבל חשמלי מתחמם שעטוף בשכבת גומי או פלסטיק. את הכבל ניתן לשים בתוך הטרריום, בתחתית מתחת למצע או מתחת לטרריום.

לאחר שבחרת אמצעי חימום, יש ליצור צד החם שבו הטמפרטורה תהיה 25-29 מעלות וצד קר שבו הטמפרטורה תהיה 22-24 מעלות.

מד-טמפרטורה

חשוב ביותר - אין להסתמך על תחושות והערכות לגבי הטמפרטורות בטרריום. חובה להצטייד במד-טמפרטורה מדויק ולהתאים את הטמפרטורה בעזרתו. רצוי שהמדידה תתבצע במקום שבו שוהה הנחש במרבית הזמן - דהיינו, על הקרקע ובתוך המסתור.

ההמלצה המקצועית היא להצטייד בשני מדי-טמפרטורה, אחד לצד החם של הטרריום ואחד לצד הקר. מדי-טמפרטורה שנצמדים לזכוכית הטרריום אינם מומלצים, משום שהם מודדים את הטמפרטורה על הזכוכית וטמפרטורה זו שונה (לעיתים באופן קיצוני) מזו שבה נמצא הנחש.

טמפרטורות לא נכונות הן המקור למרבית הבעיות אצל נחשים. במקרה הטוב הדבר יתבטא בחוסר תיאבון ובמקרים קיצוניים אף מוות.

מסתור

נחשים זקוקים למקום בו יוכלו להסתתר ובו ירגישו בטוחים. את מרבית הזמן מבלה הנחש בתוך המסתור, שם הוא יכול לנוח ולעכל את הארוחות שלו.

לנחשים אלה מסתור טוב הוא אזור צפוף של ענפים, עלים, בטרריום, באזור שבוא הנחש יכול להיתלות על ענף ולהיות חבוי בין העלים והענפים.

ללא מיסתור הנחש עלול להיכנס לסטרס (מצוקה אשר לרוב מתבטאת בסרבנות לאכול).

מים ולחות

יש לספק כלי מים מספיק גדול, לעיתים הנחש עושה את צרכיו בכלי המים ויש לוודא שהכלי תמיד נקי והמים טריים. את כלי המים רצוי למקם בצידו הקר של הטרריום. צריך להחליף את המים פעמיים בשבוע.

בדרך כלל כלי מים גדול מספיק יכול לספק את רמת הלחות הנדרשת. רמת לחות נאותה תקל את תהליך ההתנשלות על הנחש.

לנחש זה יש צורך ביצירת לחות מוגברת מהרגיל ברמה של בין 40-70%, לכן כלי המים צריך להיות ממש גדול ואם לא תמיד מצליחים להגיע יש לתגבר בהשפרצה עם שפריצר אחת לכמה זמן.

מצע

מצע טוב אמור לענות על הדרישות הבאות: - ספיגה יעילה של הפרשות. - נוח לתחזוקה והחלפה. - יפה לעין. - מחיר סביר.

נייר עיתון או נייר סופג - סופג מעולה וללא עלות כמעט. עם זאת, אינו אסטטי ואם יש אביזרים נוספים בטרריום (כגון, כלי מים, מיסתור ועיצובים אחרים), יש להוציאם בזמן ההחלפה.
דשא סינטטי - מצע יפה ונוח יחסית במחיר סביר. אם מחליטים להשתמש בו, כדאי להכין 2-3 שטיחונים בגודל המתאים ולהחליף בינהם בכל פעם שהנחש עושה צרכים. חסרונותיו של הדשא הסינטטי הן, שהוא אינו סופג בכלל ובכל פעם שמחליפים, צריך להוציא את כל האביזרים שיש עליו.
שבבי עץ - מצע יפה, אם כי קצת יקר. הספיגה בינונית, אך ניתן בכל פעם להסיר רק את החלקים בהם הנחש עשה את צרכיו, ללא צורך לפרק/לפנות את כל האביזרים בטרריום.
שבבי אספן בדינג - כמו שבבי עץ, אם כי מעט פחות יפה, אך בעל ספיגה טובה יותר. עבור נחשים צעירים לא מומלץ להאכיל על מצע זה, מחשש שיבלעו בטעות חלקי מצע, יש להאכיל בכלי נפרד עם מצע כמו נייר עיתון או נייר סופג.

הערה חשובה: לא מומלץ להשתמש בנסורת או בחול, מכיוון שעלולים להזיק לנחש (למעט מקרים שמדובר על נחש שמצע חולי זה המצע האידיאלי עבורו כמו באזור המחייה שלו בטבע - בדרך כלל למינים מאזורים מדבריים).

ניקיון והיגיינה

אין זה משנה באיזה מצע בחרתם להשתמש, אחת ל- 3 חודשים מומלץ לבצע נקיון כללי בטרריום אשר יכלול הוצאת כל האביזרים ושטיפתם במים חמים עם סבון, וניקוי הטרריום כמובן.

לפני החזרת האביזרים לטרריום, מומלץ לפזר מעט אבקת אופיגל 10 בתחתית הטרריום, כטיפול מונע נגד טפילים חיצוניים. במידה ומקפידים להסיר את צרכיו של הנחש מיד עם איתורם, אפשר להגדיל את טווח הזמן של הניקוי הכללי לאחת ל- 6 חודשים.

עיצוב הטרריום

ניתן להוסיף אבנים, צמחים סינטטיים, בולי עץ, כדי חרס וכו'. חשוב לוודא שכל מה שמוכנס לטרריום עבר חיטוי ושאין חשש שהוא נושא טפילים. לנחש זה חייבים לשים ענפים.

חפצים מתכתיים וחפצים חדים לא מומלץ להכניס לטרריום. על מנת לחטא בולי עץ ואבנים, מומלץ לחמם למשך כחצי שעה בתנור בחום של 120 מעלות.

{module 320}

תדירות האכלה וקצב גדילה:

קצב הגדילה בינוני ומושפע מכמות המזון שקיבל הנחש בגיל צעיר, במידה והנחש יאכל מזון אחת לשבוע באופן קבוע, הוא יגדל יחסית בהתאם לקצב (בינוני, לא מהיר לעומת מינים אחרים) ויגיע למלוא הפוטנציאל שהגנטיקה הספציפית שלו מאפשרת בתוך כ-3 שנים.

תדירות האכלה

בוגר אוכל פעם ב- 7-10 ימים, וצעירים אוכלים פעם ב- 5-7 ימים.

התדירות המומלצת היא אחת לשבוע.

חי או מופשר - לא משנה.

אפשר לתת טרף חי, או מופשר או לתת מידי פעם חי ומידי פעם מופשר. כאשר נותנים טרף מופשר יש לוודא הפשרה מלאה.

טרף מופשר יותר נוח למי שיש אפשרות להחזיק במקפיא (צריך אישור מהאמא/מהאישה...), כי אז אפשר לקנות כמויות של טרף קפוא וכל פעם להפשיר כמידת הצורך.

טרף חי יותר נוח למי שיש לו מקור אספקה זמין. האכלה בטרף חי יותר "מעניינת", עם זאת ישנו סיכון כאשר מספקים עכברים בוגרים חיים, אשר עלולים לנשוך ולפצוע את הנחש.

בכל מקרה, אין להשאיר עכבר בוגר חי עם נחש ללא השגחה. כבר היו מקרים שהנחש לא היה מעוניין בעכבר ודווקא העכבר התחיל להתעניין בנחש שהפך בעצמו לארוחה.

האכלה של בוגר

האכלה של בייבי פיתון עצים ירוק

רבייה:

הזיווגים יתחילו באוקטובר, אחרי חודשים וחצי תטיל הנקבה את ביציה (בטבע הן מטילות את ביציהן בגזע חלול, בשבי צריך לבנות קופסה שהתחתית שלה תהיה לחה ושיהיה בא חור בגודל שהנקבה תוכל להיכנס בלי בעיה) ואז היא תעטוף את ביציה כדי לשמור על טמפרטורה מתאימה.

לאחר שרואים שהיא הטילה את ביציה לוקחים את הביצים ושמים אותם באינקובטור של 29-30 מעלות (להשתדל להעביר את הביצים ולהניח אותן כמו שאמם הטילה אותם) ואחרי שלושה חודשים בערך הביצים אמורות לבקוע.