נחש בית אפריקאי, האוס סנייק

מאת: אביעודכן לאחרונה: 12/10/2026קטגוריה: נחשים0

נחש בית אפריקאי, האוס סנייק

שם עברי: נחש בית אפריקאי, האוס סנייק
שם לועזי: Brown house snake, Cape house snake
שם מדעי: Boaedon fuliginosus, השם המדעי שונה, בעבר מן זה הוגדר: Lamprophis capensis
תפוצה בעולם: מרכז אפריקה ודרומה עד לדרום אפריקה.
תיאור אזור המחייה בטבע: נחשי האוס סנייק חיים באזורי מחייה שונים ומגוונים: יערות טרופיים, סוואנות וכפרים מיושבים.
עובי הנחש: נחש דק
אופי והתנהגות: רגוע
אורך בוגר/סופי: 70-120 ס״מ
אורך צעיר/בייבי: 15-25 ס״מ
תוחלת חיים: 15-20 שנים
פעילות: לילית
תזונה בשבי: מכרסמים
קושי בגידול: המגדל המתחיל

מידע כללי על נחש האוס סנייק:

נחש הבית האפריקאי ידוע גם בכינוי ״האוס סנייק״ הוא נחש מאוד נוח לגידול, נחש זה נחשב למועיל ביותר לבני האדם מכיוון שבאפריקה הוא טורף המון מכרסמים מזיקים שפוגעים בגידולים של אנשים שמגדלים. נחש המתאים לכל מגדל, מתחיל או מנוסה, גודל הנחש וההתנהגות המעניינת בנוסף למחיר נוח לכל כיס, עושים אותו לנחש אידיאלי לגידול.

נחשי בית אפריקאיים הם נחשים פעילי לילה ושעות הבוקר המוקדמות, הנחש אינו ארסי ואת טרפו הוא הורג בחניקה. לנחש זה תגובות אכילה אגרסיביות המזכירות לעיתים התנהגות פיתונים, נחשים אלו לא זקוקים לתרדמת חורף (אזור המחיה שלהם חם רוב ימות השנה) ולכן בעת הפגשת זכר ונקבה רוב הסיכויים שיתרחש זיווג ולכן עדיף לשכן את הזכרים והנקבות בנפרד. בטבע ניזון מלטאות/מכרסמים/ציפורים.

תיאור חיצוני וצבעי הנחש:

נחש בעל מבנה גוף צר המתאים גם לזחילה מהירה וגם לטיפוס על עצים. צבע הגוף בבגרות חום, חום אדמדם וחום בהיר. קיימים מופעים נוספים כגון ירוק זית ושחור, כשהגחון בצבע לבן/ ורוד אחיד. עור הנחש מבריק ומשתנה בהתאם לאור המוקרן עליו (אור פיזיקאלי). הקשקשים חלקים ואישוני העיניים אנכיים בדומה לעיני חתול.

וידאו הכרות עם נחש בית אפריקאי (האוס סנייק)

סיבות טובות לגדל האוס סנייק

נחש עמיד יחסית שיכול לסבול שגיאות של מגדל מתחיל.
בעל אופי רגוע ונוח, ללא נטיה לנשוך או להילחץ.
מראה יפה שמושך את העין.
מימדים נוחים. לא גדול מידי ולא קטן.
בעל דרישות בסיסיות שניתן לספק בקלות.
נוח לריבוי בשבי.
בעל גנטיקה שמאפשרת מגוון צבעים ותבניות גוף.

נחש כחיית מחמד

חשוב לציין שהנחש לא נקשר לבעליו ואין לצפות שכך יקרה. במקרה הטוב הנחש יכיר את בעליו וירגיש יותר בטוח בזרועותיו מאשר בזרועות של אחרים. נחשים בכלל, ונחשים ממשפחה זו בפרט, ינצלו כל הזדמנות כדי לברוח ולכן יש למנוע מהן הזדמנות כזאת.

הנחיות ראשוניות לטיפול בנחש

התחדשתם בנחש, הבאתם אותו הביתה ושמתם אותו בטרריום מאובזר שהכנתם מראש. כעת חשוב להתגבר על ההתלהבות מהחיה החדשה שלכם ולהניח לנחש לנפשו למשך שבוע לפחות.

לא להוציא אותו ולאפשר לו להסתגל ולהתרגל למקום החדש. לאחר שבוע יש להאכיל ולהניח לנחש לעוד 3 ימים (עד שיסתיים תהליך העיכול) לאחר מכן, אפשר כבר להרימו ולהתחיל להרגילו אליכם.

אופן החזקת הנחש

נחש צעיר בדרך כלל מאד פחדן, בעיקר כאשר יד גדולה (שמחוברת לגוף עוד יותר גדול) מתקרבת אליו. לכן, כאשר ניגשים להרים את הנחש, יש להושיט את היד לאט לכיוון בטנו של הנחש ולא אל פרצופו, אחרת הנחש עלול לנשוך מתוך הגנה עצמית.

נשיכתו של נחש ממשפחה זו אינה כואבת, אך הרפלקס למשוך את היד, עלול לשבור לנחש שיניים. נחשים ממשפחה זו זרירזים ופעילים מאוד.

יש להחזיקו בעדינות בשתי ידיים, כאשר יד אחת תומכת בבטן הנחש ויד שנייה תומכת בגרונו. כאשר הנחש מתקדם, יש להעביר את היד שתמכה בבטן אל גרונו של הנחש וכך הלאה.

נשל

אחת לתקופה עובר הנחש תהליך התנשלות שבסופו הוא משיל את עורו. שכבת העור הישנה מוחלפת בשכבה חדשה, נקייה וגמישה יותר.

תהליך ההתנשלות אורך כשבועיים. כעבור מספר ימים מתחילת התהליך, עור הנחש הופך להיות דהוי. בשלב זה כבר אפשר להבחין שהנחש בתקופת נשל.

לאחר מספר ימים נוסף, עיני הנחש הופכות עכורות. כעבור יומיים-שלושה העכירות נעלמת וכעבור עוד שלושה-ארבעה ימים הנחש משיל את עורו.

תקופת הנשל היא תקופה רגישה עבור הנחש. הנחש מרגיש פגיע ולכן בדרך כלל יסרב לאכול, יהיה פחות פעיל ויעדיף שלא יגעו בו ואכן מומלץ להניח לו לנפשו עד לסיום תהליך ההתנשלות. תדירות ההתנשלות משתנה בהתאם לגיל הנחש. מידי חודש עד חודש וחצי אצל נחשים צעירים ועד כ- 3 חודשים אצל בוגרים.

במקרים של פגיעות עור אצל הנחש, תדירות ההתנשלות גוברת ובכך מזרז הנחש את תהליך ההחלמה.

בדרך כלל הנשל ירד בשלמותו, אלא אם כן הלחות אינה מספקת או שיש בעיות תזונה. במקרה ונותרו חלקי נשל יבשים על גוף הנחש, יש לרסס במים את המצע של הנחש ולאחר יממה לוודא שכל חלקי הנשל נשרו. אם עדיין נותרו חלקים דבוקים לעור הנחש, יש לטבול את הנחש באמבט מים פושרים למשך 10 דקות ולאחר מכן להכניסו למגבת לחה ולתת לו אפשרות לזחול דרך המגבת הלחה. בשום אופן לא לקלף את הנשל באופן ידני.

מומלץ לעקוב ולרשום את תאריכי ההתנשלות וכך ניתן יהיה לצפות את מועד ההתנשלות הקרוב.

עקה - סטרס

זוהי תופעה שכיחה אצל נחשים ומשמעותה היא שהנחש במצוקה, מתוח, לחוץ, מפוחד, חסר בטחון וכו'.

סימפטומים לסטרס: סירוב לאכול, הקאה, הסתתרות מעבר לרגיל או חוסר מנוחה ונסיון למצוא כל דרך כדי לברוח.
סיבות לסטרס: טמפרטורה לא מתאימה (בד"כ נמוכה מידי), היעדר מסתור, אירוע טראומטי.

הקאות

סיבות אפשריות: טפילי מעיים, טמפרטורה נמוכה מידי, טרף גדול מידי, סטרס. מרבית הסיכויים שהטמפרטורות נמוכות מידי וזה הדבר הראשון שצריך לבדוק.

רצוי לא להתעסק עם הנחש ובארוחה הבאה להגיש טרף קטן יותר מהרגיל. אם התופעה חוזרת על עצמה יש לדלג על הארוחה הקרובה ולאחר מכן להאכיל בטרף קטן.

אם הנחש שוב מקיא, יש לפנות לוטרינר שמתמחה בזוחלים.

תנאי גידול להאוס סנייק:

גודל טרריום לבוגר בס״מ: א׳ 80 ר׳ 40 ג׳ 30
גודל טרריום לצעיר\בייבי בס״מ: א׳ 30 ר׳ 20 ג׳ 20
טמפ׳ צד חם: 28-32 מעלות C°
טמפ׳ צד קר: 22-24 מעלות C°
לחות: 0-20%
מצע מומלץ: שבבי אספן בדינג, שבבי עץ, נייר עיתון, נייר סופג
אמצעי חימום מומלץ: כבל חימום, משטח חימום, מנורת חימום\טרמית, אבן חימום

טרריום להאוס סנייק

המילה טרריום נגזרת מהמילה Terra (אדמה), ממש כפי שהמילה אקווריום נגזרת מהמילה Aqua (מים). ההבדל בין טרריום לאקווריום הוא בפתח. בעוד שלאקווריום יש פתח עליון, לטרריום יש דלתות בחזית. לטרריום גם יש חורי איוורור בדפנותיו ו/או בתקרה.

נחשים צעירים מומלץ לשכן בטרריום זמני שהוא מחצית מהגודל הדרוש לבוגר. לחילופין, ניתן לשים מחיצה בטרריום, אשר תגביל את גודלו עבור הנחש.

חשוב לוודא שהטרריום מאוורר ושאין בו פתחים שדרכם יכול הנחש לברוח.

חימום להאוס סנייק

נחשים הינם בעלי דם קר. פירוש הדבר, שטמפרטורת גופם מושפעת מהסביבה. על כן, יש לדאוג לכך שבטרריום יהיה איזור מחומם, כך שהנחש יוכל לבחור אם לשהות בחלק המחומם או בחלק הקריר יותר. טמפרטורות נכונות חיוניות לתהליך העיכול של הנחש ולחילוף החומרים בגופו.

ישנם מספר אמצעים לחימום הטרריום:

אבן חימום - לא מומלץ להשתמש באבני חימום שלא ניתנות לויסות. יש לקחת בחשבון שאבן חימום תופסת מקום בתוך הטרריום אבל בהחלט משתמשים בה לפעמים כחלק מהדקורציה של הטרריום.
מנורה רגילה - ניתן למקם בתוך הטרריום או מחוצה לו. אם שמים בתוך הטרריום, יש לשים את המנורה במסגרת, כך שהנחש לא יוכל לגעת בה בשום אופן (מגן מנורה). למנורה יש חיסרון משמעותי מכיוון שהיא משבשת את מחזור היום-לילה של הנחש.
מנורת חימום טרמית - כמו מנורה רגילה וללא החיסרון שצוין. עם זאת, המחיר יקר יותר.
פלטת חימום - מדובר בלוח דק וגמיש שיוצר חום. את הפלטה מומלץ לשים מתחת לאחד הצדדים של הטרריום ולוודא שמתקבלת הטמפרטורה הרצויה.
כבל חימום - הפתרון האידיאלי והמומלץ ביותר. מדובר בכבל חשמלי מתחמם שעטוף בשכבת גומי או פלסטיק. את הכבל ניתן לשים בתוך הטרריום, בתחתית מתחת למצע או מתחת לטרריום.

לאחר שבחרת אמצעי חימום, יש ליצור צד החם שבו הטמפרטורה תהיה 28-32 מעלות וצד קר שבו הטמפרטורה תהיה 22-26 מעלות.

מד-טמפרטורה להאוס סנייק

חשוב ביותר - אין להסתמך על תחושות והערכות לגבי הטמפרטורות בטרריום. חובה להצטייד במד-טמפרטורה מדויק ולהתאים את הטמפרטורה בעזרתו. רצוי שהמדידה תתבצע במקום שבו שוהה הנחש במרבית הזמן - דהיינו, על הקרקע ובתוך המסתור.

ההמלצה המקצועית היא להצטייד בשני מדי-טמפרטורה, אחד לצד החם של הטרריום ואחד לצד הקר. מדי-טמפרטורה שנצמדים לזכוכית הטרריום אינם מומלצים, משום שהם מודדים את הטמפרטורה על הזכוכית וטמפרטורה זו שונה (לעיתים באופן קיצוני) מזו שבה נמצא הנחש.

טמפרטורות לא נכונות הן המקור למרבית הבעיות אצל נחשים. במקרה הטוב הדבר יתבטא בחוסר תיאבון ובמקרים קיצוניים אף מוות.

מסתור להאוס סנייק

נחשים זקוקים למקום בו יוכלו להסתתר ובו ירגישו בטוחים. את מרבית הזמן מבלה הנחש בתוך המסתור, שם הוא יכול לנוח ולעכל את הארוחות שלו.

כמסתור אפשר להשתמש בכל כלי שיהיה חשוך מבפנים ולו פתח כניסה צר. בטבע הנחש מסתתר בסדקים בסלע או בקליפות עצים וכו'.

מסתור טוב הוא מיסתור שהנחש יוכל להכניס אליו את כל גופו, מבלי שיישאר מרווח רב בתוכו. הנחש אוהב לחוש את דפנותיו של המסתור.

אם המקום בטרריום מאפשר, מומלץ לשים מסתור אחד בצד הקר ומסתור אחד בצד החם. זה יאפשר לנחש לבחור את המקום האופטימלי להסתתר בו. ללא מיסתור הנחש עלול להיכנס לסטרס (מצוקה אשר לרוב מתבטאת בסרבנות לאכול).

מים ולחות להאוס סנייק

יש לספק כלי מים מספיק גדול, כך שהנחש יוכל לטבול בו את גופו. לעיתים הנחש עושה את צרכיו בכלי המים ויש לוודא שהכלי תמיד נקי והמים טריים. את כלי המים רצוי למקם בצידו הקר של הטרריום.

בדרך כלל כלי מים גדול מספיק יכול לספק את רמת הלחות הנדרשת. רמת לחות נאותה תקל את תהליך ההתנשלות על הנחש.

עודף לחות ורטיבות שנמשכים לאורך זמן, עלולים להזיק לנחש ולגרום לפצעים ושלפוחיות.

מצע להאוס סנייק

מצע טוב אמור לענות על הדרישות הבאות: - ספיגה יעילה של הפרשות. - נוח לתחזוקה והחלפה. - יפה לעין. - מחיר סביר.

נייר עיתון או נייר סופג - סופג מעולה וללא עלות כמעט. עם זאת, אינו אסטטי ואם יש אביזרים נוספים בטרריום (כגון, כלי מים, מיסתור ועיצובים אחרים), יש להוציאם בזמן ההחלפה.
דשא סינטטי - מצע יפה ונוח יחסית במחיר סביר. אם מחליטים להשתמש בו, כדאי להכין 2-3 שטיחונים בגודל המתאים ולהחליף בינהם בכל פעם שהנחש עושה צרכים. חסרונותיו של הדשא הסינטטי הן, שהוא אינו סופג בכלל ובכל פעם שמחליפים, צריך להוציא את כל האביזרים שיש עליו.
שבבי עץ - מצע יפה, אם כי קצת יקר. הספיגה בינונית, אך ניתן בכל פעם להסיר רק את החלקים בהם הנחש עשה את צרכיו, ללא צורך לפרק/לפנות את כל האביזרים בטרריום.
שבבי אספן בדינג - כמו שבבי עץ, אם כי מעט פחות יפה, אך בעל ספיגה טובה יותר. עבור נחשים צעירים לא מומלץ להאכיל על מצע זה, מחשש שיבלעו בטעות חלקי מצע, יש להאכיל בכלי נפרד עם מצע כמו נייר עיתון או נייר סופג.

הערה חשובה: לא מומלץ להשתמש בנסורת או בחול, מכיוון שעלולים להזיק לנחש (למעט מקרים שמדובר על נחש שמצע חולי זה המצע האידיאלי עבורו כמו באזור המחייה שלו בטבע - בדרך כלל למינים מאזורים מדבריים).

ניקיון והיגיינה להאוס סנייק

אין זה משנה באיזה מצע בחרתם להשתמש, אחת ל- 3 חודשים מומלץ לבצע נקיון כללי בטרריום אשר יכלול הוצאת כל האביזרים ושטיפתם במים חמים עם סבון, וניקוי הטרריום כמובן.

לפני החזרת האביזרים לטרריום, מומלץ לפזר מעט אבקת אופיגל 10 בתחתית הטרריום, כטיפול מונע נגד טפילים חיצוניים. במידה ומקפידים להסיר את צרכיו של הנחש מיד עם איתורם, אפשר להגדיל את טווח הזמן של הניקוי הכללי לאחת ל- 6 חודשים.

עיצוב הטרריום להאוס סנייק

ניתן להוסיף אבנים, צמחים סינטטיים, בולי עץ, כדי חרס וכו'. חשוב לוודא שכל מה שמוכנס לטרריום עבר חיטוי ושאין חשש שהוא נושא טפילים.

חפצים מתכתיים וחפצים חדים לא מומלץ להכניס לטרריום. על מנת לחטא בולי עץ ואבנים, מומלץ לחמם למשך כחצי שעה בתנור בחום של 120 מעלות.

{module 320}

תדירות האכלה וקצב גדילה של האוס סנייק:

קצב הגדילה מושפע מכמות המזון שקיבל הנחש בגיל צעיר,במידה והנחש יאכל מזון אחת לשבוע באופן קבוע, הוא יגדל יחסית מהר ויגיע למלוא הפוטנציאל שהגנטיקה הספציפית שלו מאפשרת בתוך כ-3 שנים.

תדירות האכלה

אפשר להאכיל כל 3-4 ימים ואפשר להאכיל כל 10-14 ימים.

התדירות המומלצת היא אחת לשבוע.

וידאו המציג האוס סנייק אוכל עכבר מופשר

חי או מופשר - לא משנה.

אפשר לתת טרף חי, או מופשר או לתת מידי פעם חי ומידי פעם מופשר. כאשר נותנים טרף מופשר יש לוודא הפשרה מלאה.

טרף מופשר יותר נוח למי שיש אפשרות להחזיק במקפיא (צריך אישור מהאמא/מהאישה...), כי אז אפשר לקנות כמויות של טרף קפוא וכל פעם להפשיר כמידת הצורך.

טרף חי יותר נוח למי שיש לו מקור אספקה זמין. האכלה בטרף חי יותר "מעניינת", עם זאת ישנו סיכון כאשר מספקים עכברים בוגרים חיים, אשר עלולים לנשוך ולפצוע את הנחש.

בכל מקרה, אין להשאיר עכבר בוגר חי עם נחש ללא השגחה. כבר היו מקרים שהנחש לא היה מעוניין בעכבר ודווקא העכבר התחיל להתעניין בנחש שהפך בעצמו לארוחה.