שממית פלסומה גרנדיס

שם עברי: פלסומה גרנדיס או פלסומת יום מדגסקר ענקית.
שם לועזי: Madagascar giant day gecko
שם מדעי: Phelsuma grandis

מידע כללי:

שממית אילנית פעילת יום, בין הגדולות בסוג "פלסומה", המכיל מינים רבים. מאכלסת יערות טרופיים וסוב-טרופיים באי מדגסקר שלחופי אפריקה. בטבע אוכלת חרקים, פירות, חולייתנים קטנים, צוף ואבקנים.

רשימת מינים בסוג פלסומה: http://www.daygecko.com/html/phelsuma_list.html

שממית זו נפוצה מאוד בגידול בתחביב, בעיקר בזכות צבעה המרהיב, פעילותה היומית, אופייה האמיץ, וגודלה המרשים. פרטים בוגרים ממין זה נוטים להיות חזקים וחסונים מאוד ומאפשרים הנאה מחיית תצוגה מרשימה גם למגדל המתחיל (אבל המשקיע..).

החיים במסלול המהיר:

הפלסומה היא "יונק הדבש" של הזוחלים- היא צורכת אוכל עתיר אנרגיה זמינה על מנת לאפשר פעילות יומית אינטנסיבית למדי (לפחות ביחס לזוחל) וגדילה מהירה. הן עדינות מאוד ונפצעות בקלות- עורן נמשך מעליהן בקלות וכל נשיכה עלולה להסתיים בקלות בפיסת עור חסרה. אולם- על כך מפצה יכולת ריפוי והתחדשות מהמהירות והמרשימות במחלקת הזוחלים. כבר בתוך כמה שבועות עור מתחדש וזנב גדל. בגרות מינית בדרך כלל מגיעה בגיל שנה לנקבות, מעט פחות מכך לזכרים.

הפלסומה כמחמד:

כל בנות הסוג הינן חיות תצוגה מרהיבות שאינן ניתנות להחזקה ביד! בניגוד למינים אחרים בסוג (כגון הפלסומה לטיקואידה הקטנה- "גולד-דאסט גקו")- להם בדרך כלל אופי חששני והם יברחו למסתור חשוך בכל מקרה בו ירגישו בתנועה בחדר, לשממיות הגדולות האלו אין פחד קהל, וכבר מגיל כמה שבועות הם יצאו לקראת הדייסה שלהם ויאפשרו לכם לצפות בפעילות ובאינטראקציות ביניהן. עם טיפה סבלנות והרגלה הן גם ילקקו לכם אותה מהאצבע או ייקחו חרקים מאצבעותיכם בעדינות הייחודית להם. מידי פעם הן אפילו קופצות על היד- במצב כזה אסור לאחוז בשממית בחוזקה. תהנו מהרגע- הוא מיד יחלוף והן יקפצו מכם הלאה לענף הבא.

וידאו הכרות עם הגרנדיס

דיור:

יש לשכן את הפלסומות כיחידים, זוגות או קבוצות המונות זכר בודד, שכן זכרים תוקפניים מאוד אחד כלפי השני. גם בקבוצות מרובות נקבות יש לשים לב שלא מתפתחת איבה בין הנקבות ואין תוקפנות ו/או דיכוי. פלסומה בוגר בודד יוכל להסתפק במיכל גידול בנפח מינימלי של 40 ליטר (למשל אקזוטרה 30 30 גובה 45 ויש שיגידו- לפחות כפול מזה..), אך זוג בוגר כבר יצטרך מיכל בין 120 ליטר לפחות (למשל אקזוטרה 45 45 60). הטרריום צריך להיות לפחות בגובה של 45 ס"מ. הלחות בטרריום צריך להיות גבוהה למדי, (60-80%) על מנת לאפשר תהליך התנשלות תקין (בדומה לשממיות אחרות- גם הפלסומות מקלפות ואוכלות את הנשל). יש להשתמש במצע לח (כבול קוקוס, ספגנום או כבול טחבים) ולאפשר מקומות עמידה ושיזוף אופקיים ואנכיים (קירות הזכוכית מהווים מקום עמידה אנכי מצוין). לשעם ובמבוק הם מגיבות מצוין, אך גם צינור פלסטיק רחב יתקבל בתשואות. יש לספק תאורת UVB+UVA טרופית(5.0) בנוסף לאספקת סידן וD3 כחלק מהתזונה (ראה פרק תזונה).מכיוון שהן ממעטות לשתות מים עומדים מכלי יש לרסס אותן באופן יומי. ריסוס כזה, בתוספת המצע הלח- ידאג גם לצרכי הלחות בטרריום. הטמפרטורה צריכה להשמר בין 24 ל30 מעלות. לילות קרירים בהם הטמפרטורה יורדת ל23 מעלות מותרים לשממיות בוגרות ממין זה. בנוסף, מגדלים רבים מספרים על הצלחה גדולה יותר בטרריום שתול בצמחייה חיה- אין צורך להסתבך עם צמחייה טרופית מורכבת- מספר צמחים פשוטים וקלים לגידול המקובלים מאוד בגידול איתם הם הסנסיבריה (לא העמודית), הדרקונית (לאחד המינים מתייחסים המשתלות כ"לאקי במבוק"), האנטוריון, הברומליות האפיפיטיות למיניהן ועוד. הצמחיה מאפשרת הסתתרות חלקית (כנראה שזה מוביל לירידה בסטרס), עזרי טיפוס, עמדות שיזוף ומשטח עליו מצטברות טיפות בזמן הריסוס וממנו ניתן לשתות.

וידאו הקמה והתקנה של טרריום\ויוריום

תזונה:

מלאכת הרכבת הדיאטה עבור המינים השונים של הפלסומות בתחביב הפכה פשוטה בהרבה מרגע שיצאה אבקת האינסטנט הייעודית של חברת רפאשי. מבחינות רבות- רפאשי עשו מהפכה קטנה בנישה הזו בתחום ולמעשה איפשרו האכלה מקצועית של מינים שקודם לכן הכנת המזון שלהן ואיזונו לא היה עניין של מה בכך (כפי שעשו עם הקרסטדים, הגורגויילים והניו-קלדוניות). האבקה הזו, על גרסותיה השונות, מהווה תזונה מלאה, מאוזנת ובריאה עבורן (כולל ויטמינים וסידן) ולמעשה מייתרת את הצורך להסתמך על חרקים כמקור מזון. לינק למוצר: http://www.repashy.co.uk/lilly-exotics/day-gecko
למרות כל זאת- מי שיש ברשותו חרקי האכלה בשפע (עדיפות לצרצרים או תיקנים. זחלי קמח מיד לאחר הנשל ולפני הבירוס וההתקשחות או זחלי משי גם כן יתקבלו בברכה) יכול בהחלט להרכיב תזונה משלימה מדבש, פירות, אבקנים (פולן) וחלמון ביצה קשה (או גרבר עוף). את הרכיבים (בתוספת סידן וויטמינים) מרסקים לדייסה אותה ניתן להקפיא במנות מדודות (נסו שקיות שיועדו לקוביות קרח). יש לעבוד על פי יחסי מידות כפי שמופיעים באחד מדפי המתכונים ברשת.

וידאו זוג גרנדיס נהנים מארוחה בריאה

Sexing - הבדל בין זכרים ונקבות:

קביעת הזוויג קלה מאוד בבוגרים- בזכרים ישנו המיפינס בולט בבסיס הזנב + שעווה רבה המופרשת מהפורות הפרה-אנליות- pre anal porse. בצעירים האבחנה קשה יותר ודורשת הסתכלות מדוקדקת בפורות תוך שימוש בלופה- זכוכית מגדלת קטנה, רצוי כזו המוצמדת ללד מאיר קטן. ההבדל בבולטות החורירים מתחיל להיות ניכר כבר מגיל חודשים בודדים.

זכרים בוגרים:

זכר צעיר:

נקבות:

מופעים:

במין ידועים מספר ליינים (רבייה סלקטיבית):

פטרנלס - ללא כיתום אדום מלבד הפס המחבר בין העין והחוטם. כיתום בראש מותר.

היי רד/ קרימסון / צ'רי הד - קווים המנציחים את ריבוי הכיתום האדום, בגוף ובראש בהתאמה.

בלו בלאד/ סופר בלו - קווים המחזקים את העדרו החלקי של הפיגמנט הצהוב- מה שמתבטא ככחול/ טורקיז בחלקים שונים של השממית.

חרדל - מוטציה חדשה יחסית, ככל הנראה מושפעת מגן בודד.

ריבוי:

שממית בוגרת מטילה זוגות ביצים סידניות וקשיחות כשהן מודבקות אחת לשנייה ומונחות בתחתית חריץ חשוך או בחלל ענף במבוק ברוחב מתאים. הן אינן מדביקות את הביצים למצע ויש להעבירן בזהירות לאינקובאטור בכלי סגור לטמפרטורה של 25-27 מעלות. אוסלציות (תנודות מחזוריות) יומיות בטווח של כמעלה או שתיים הינן כנראה אופטימליות (הבדל יום/לילה). עונת הריבוי מתחילה באמצע החורף ומסתיימת בתחילת-אמצע הקיץ, ובמהלכה נקבה יכולה להטיל 2-6 זוגות ביצים.השריית ריבוי נעשית באמצעות טמפרטורה ומחזור אור יומי. ביצים שאינן פוריות יופיעו כשהן רכות מאוד- כמעט נוזליות. ביצים פוריות יבקעו לאחר 60-90 יום, כתלות בטמפרטורה ובגודל הביצים.

וידאו חיזור של זוג גרנדיס

וידאו הטלה של הגרנדיס

**דף זה נכתב לאחר קריאה של דפי גידול רבים, אך מייצג בראש ובראשונה את ניסיוני כמגדל. אין בו כדי להחליף את הצורך בקריאה של דפי גידול מפורטים יותר באנגלית.

תמונות המופעים נלקחו מהאתרים:
http://www.biotropics.com/html/phelsuma_grandis_03.html (כולל תמונת הבקיעה האחרונה)
http://www.daygeckos.com/gallery.html