גידול חרדון מזוקן

נתונים כלליים

• שם עברי: חרדון מזוקן
• שם לועזי: Central Bearded Dragon
• שם מדעי: Pogona vitticeps
• משפחה: חרדוניים
• מקור: אוסטרליה
• תוחלת חיים: 7-12 שנים.
• רמת קושי גידול: למגדלים מתחילים
• אופי והתנהגות: בד"כ נוח. זכרים עלולים להיות אגרסיביים כלפי נקבות או כלפי המטפל, למזוקן יש לסתות חזקות במיוחד והוא עלול לנשוך כאשר הוא רעב א בתקופת הרבייה אולם התנהגות זו נדירה.
• תרדמה: לא קיימת. אולם ייתכן ותהיה ירידה בפעילות בחודשים הקרים. מומלץ לאפשר תקופת מנוחה של חודשיים בעונה זו לפני שמנסים להרבות אותם.
• תזונה: צמחוני + חרקי האכלה
• תוספי תזונה: שילוב של קלציום ומינרלים/ויטמינים לזוחלים.
• גודל בבקיעה: 8-10 ס"מ
• גודל מקסימלי: 30-60 ס"מ
• טמפרטורה: משתנה בין-24-34 צלסיוס, ואיזור חם בטמפ' 35-40 צלסיוס. בלילה הטמפ' יכולה לרדת עד 17 צלסיוס
• לחות: 20-40%
• תאורה: נורת אולטרה-סגול UVB בעלת תחום ספקטראלי מלא (5% לפחות) ומנורת אינפרא אדום
• גודל טרריום/בית גידול: 60x60x120 ס"מ לפרט בודד. יש להגדיל את שטח הרצפה ב- 25% עבור כל פרט נוסף.

חרדונים מזוקנים כחיות מחמד

החרדון המזוקן הוא לטאה חברותית שמתאימה לכל בית והנה חיית מחמד מצויינת למתחילים תודות למזגה הנוח והיכולת שלה להסתגל לחיים בשבי.

בירדיז (BEARDIES), כפי שהם נקראים ע"י מגדלי זוחלים, חיים בטבע באוסטרליה על עצים ועל האדמה וידועים ב"חיוכים" הגדולים שלהם (פעירת פה שמטרתה בדרך כלל קירור הגוף).

הטיפול בחרדון המזוקן פשוט למדי. הם אוהבים לאכול ירקות עליים וחרקים. בשבי ניתן לצפות בהם יושבים בצל או "מתחרדנים" בשמש. החרדונים המזוקנים נחשבים לאחת מלטאות המחמד הפופולריות ביותר עקב הנכונות שלהם לאינטראקציה, ליטופים וכו' עם בעליהם.

החרדון המזוקן היא לטאה גדולה שמקורה באוסטרליה. חרדונים מזוקנים מחלקים את זמנם בין שהיה על עצים ועל האדמה. הם מגיעים לגודל של בערך 38-50 ס"מ (כולל הזנב). משני צידי הגוף יש להם שורות קוצים המגיעות עד לבסיס הזנב. החרדונים קיבלו את שמם עקב שק העור שמתחת לסנטר שלהם, שנפתח על מנת להפחיד טורפים.

השם "חרדון מזוקן" מתאר כ-8-9 מינים בסוג פוגונה ( Pogona). בעבר השתייכו החרדונים לסוג Amphibolurus, אך מאז השתנה סיווגם לסוג פוגונה. המין הפופולרי ביותר הוא Pogona vitticeps (הנקרא דרקון מזוקן מרכזי). מין זה נחשב לחברותי יותר וקל יותר להחזקה מהמינים האחרים.

יש שלוש סיבות עיקריות לפופולריות של החרדונים המזוקנים בקרב מגדלי זוחלים:

1. יש הרבה מגדלי ומוכרי חרדונים מזוקנים ברחבי העולם ובישראל, ולכן קל מאוד להשיג אותם.
2. החרדונים מאוד נינוחים עם בני אדם ומתרגלים במהרה לחיים בשבי.
3. שלא כמו מינים אחרים של זוחלים, החרדונים המזוקנים אינם חיות לילה ופעילים במהלך היום.

החרדון המזוקן עדיין צובר פופולאריות כחיית מחמד. המספרים גדלים בהתמדה והם הלטאות הנפוצות ביותר אצל מגדלים בהמון מדינות בעולם. הם חובבי שמש ולכן ניתן לצפות וליהנות מהם בטרריום במשך כל היום. כאשר מספקים את הצרכים שלהם, כמעט ואין איתם שום בעיה ולכן קל מאוד לגדל אותם. מכיוון שהם מתרבים בקלות בכמות גדולה, הם זולים בהשוואה ללטאות אחרות ואפילו בהשוואה לנחשים. כמו רוב הזוחלים הם שקטים מאוד ונדרש מאמץ קטן מאוד מצד המטפל לגרום להם להיות מאושרים. החרדון הוא חיה עמידה מאוד והוא יכול להתאקלם בכל בית. הוא קטן יחסית לאיגואנה ואינו תופס מקום רב. יש לו אישיות נהדרת, בד"כ בעל אופי רגוע ונוח וניתן לגעת בהם בקלות ובלי חשש. מכיוון שהם עמידים כ"כ הם מתאימים לגידול גם ע"י מגדלים צעירים.

הם זקוקים לאור אולטרה סגול בעל ספקטרום מלא ונקודות שיזוף, דבר שמייקר מעט את הטרריום שלהם. בממוצע יש להחליף את הנורות/מנורות כל 6 חודשים. קושי נוסף הוא העובדה שהם ניזונים בעיקר ממזון חי כגון צרצרים.

תמיד מומלץ לקנות ממגדלים מוכרים, ולוודא שהחרדונים התרבו בשבי ושלא יובאו באופן לא חוקי או שנלכדו בטבע!

סביבת הגידול

בית הגידול הטבעי של החרדון המזוקן באוסטרליה הוא סביבה מיוערת וחצי מדברית. החרדונים אוהבים להעביר את זמנם גם על ענפי עצים וגם על האדמה.

הטיפול בחרדונים המזוקנים די פשוט. דרושים להם:

• מנורת אולטרה סגול UVB ומנורת אינפרה אדום לחימום
• דיאטה מגוונת של חרקים וירקות עליים
• בית גידול/טרריום (תיאור מפורט בהמשך)

אזור הגידול צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר תפקוד פיזי ואקלימי תקינים. לפני שבוחרים מיכל גידול יש להתחשב בגודל, באפשרות האוורור שלו ובנוחות הניקוי. מכיוון שהחרדונים בד"כ פעילים, שטח הרצפה צריך לאפשר תנועה במידה הולמת. תכונה מוכרת אצל צעירים היא לשכב ואז להסתער קדימה בפתאומיות בכיוון מסוים. לכן מומלץ טרריום בבגודל 60x60x120 ס"מ לפרט בודד. יש להגדיל את שטח הרצפה ב- 25% עבור כל פרט נוסף.

יש ליצור לפחות פתח אוורור אחד כדי לאפשר אוורור הולם למיכל ובקרת טמפרטורה. כאשר הטמפרטורה בחוץ מאפשרת זאת, ניתן להחזיק אותם בכלוב מחוץ לבית. החרדונים הם אקטותרמיים (כלומר מסתמכים על מקור חום חיצוני כדי לשמור על חום גופם בטמפ' מתאימה) ובעלי טמפ' גוף משתנה. יש לספק נקודת שיזוף בטמפ' של 40 מעלות בצד אחד של הטרריום. משטחי חימום ואבני חימום נפוצים מאוד אך יש לוודא שהם פועלים באופן תקין ולא מספקים טמפ' גבוהה או נמוכה מדי. ניתן להשתמש גם במנורה סטנדרטית הממוקמת מעל אבן. כאשר המנורה מחממת את האבן, נפלט חום מכל הצדדים וזה מצב טבעי יותר מאשר כאשר הוא נפלט מכיוון אחד כמו במקרה של משטח חימום. ניתן להשתמש לאותה מטרה במנורות חימום אינפרה אדום אך הן יקרות יותר ולא נותנות יתרון נוסף. המרחק מהנורה לאבן והספק הנורה בוואט, תלוי בגודל הטרריום ובטמפ' הסביבה. יש לוודא שאין אפשרות למגע ישיר בין החרדון למנורה. יש להשתמש במדחום כדי לבדוק את הטמפ' לפני ההתקנה הסופית.

תאורה וחימום

חרדונים מזוקנים ערים ופעילים במהלך היום. הם זקוקים ל-12 שעות אור ו-12 שעות חושך ביממה.

החרדונים זקוקים לאור אולטרה סגול (UV) על מנת לשמור על בריאות תקינה וכדי לאפשר ספיגת סידן ומינרלים בעצמות. (זה, בנוסף לתוספי סידן, עוזר למנוע מחלות עצם ובלוטת התריס ( Nutritional Secondary Hyperparathyroidism and Metabolic Bone Disease ).

אספקת תאורה אולטרה סגולה (UVA ו UVB), יש להשתמש בנורה בעלת ספקטרום מלא (לפחות 5% , אך עדיף מעל 8%). את הנורה יש לתלות בגובה של עד 30 ס"מ מעל איזור השיזוף העיקרי, כאשר עדיף בגובה נמוך יותר. החרדון זקוק לקרינת UVA לשיפור חדות ראייה, בעיקר כדי לראות מזון באופן ברור יותר (משפר את הרגלי האכילה באופן עקיף).

ניתן לווסת נורות אולטרה סגול בעזרת רדיומטר (UV radiometer). יש להחליף את הנורות כל 6-12 חודשים. בנוסף למנורת אולטרה סגול, החרדונים זקוקים לנורת אינפרה אדום (40-75W) לחימום.

יש חרדונים הנהנים לשהות מחוץ לכלוב באור יום. יש להשגיח עליהם השגחה מלאה כל אימת שהם נמצאים בחוץ.

בתוך הטרריום צריכים להיות אקלימים שונים- צד חם וצד קריר. לכל צד צריך להיות מד חום משלו המודד את הטמפרטורה.

• חרדונים מזוקנים אוהבים להתחמם בשמש, והטמפרטורה בצד החם של הטרריום צריכה להיות בסביבות 35-40 מעלות.
• הטמפרטורה בשאר הטרריום צריכה להיות בסביבות 24-34 מעלות במהלך היום, אך בלילה היא יכולה מעט לרדת עד 17 מעלות. ניתן להשתמש במשטחי חימום מתחת לטרריום על מנת למנוע התחממות יתר של האבנים בפנים.

כאשר החרדונים מתחממים באור, הצלעות שלהם מתנפחות על מנת לספוג כמה שיותר חום- זה נותן להם מראה 'שטוח'.

במידה והחרדון פוער את הפה ו-"מחייך" בצורה מוגזמת ישנה אפשרות שהטמפרטורה בטרריום גבוהה מדי.

אחוז הלחות בטרריום צריך להיות בסביבות ה- 20-40%. ניתן לשמור על תנאים אלה ע"י התזת מים (ספריי) בתוך הטרריום כל 48 שעות. רמת הלחות והטמפרטורה המדויקות תלויות במיקום הגאוגרפי של החרדון המוחזק בשבי ובמין שאליו הוא שייך. באופן כללי, על הטמפרטורה להיות גבוהה מאוד, ועל הלחות להיות נמוכה יחסית.

מצע

בתור מצע ניתן להשתמש בעיתונים, שטיחים, אריחי קרמיקה, חול וחצץ. מומלץ להשתמש בחצץ גס מכיוון שהוא מעניק מראה טבעי, בטוח לחרדון וקל לניקוי. יש להניח פיסת עץ או גזע בצד הקר של הטרריום כדי לאפשר לחרדון אזור מנוחה קריר.

החרדון אוהב לטפס ולכן ניתן לקשט את הטרריום בסלעים וגזעים שישמשו גם כאזוריי טיפוס.

חשוב לדעת: ישנו נושא שנוי במחלוקת בתחום הגידול וזה השימוש בחול כמצע, הדעות חלוקות אבל חשבנו בכל זאת לציין זאת, הרבה אנשים משתמשים בחול כמצע לחרדונים מזוקנים כי אולי הטרריום יראה יותר יפה אבל יש הטוענים שעלול להיגרם נזק לחרדון, לחרדונים מזוקנים יש מספר פתחים באזור התחתון של השוקיים שלהם, פתחים אלו משמשים בעיקר לסימון טרטוריה, כאשר משתמשים בחול כמצע הפתחים נסתמים וללא טיפול ייווצר זיהום שלבסוף יוביל למוות. בנוסף, תמיד יש סכנה שהחרדון יבלע את המצע מה שיצור סתימה של הקיבה ולבסוף מוות. יש מגוון אופציות אחרות כגון: שטיחים מיוחדים לזוחלים (קצת קשה לניקוי), מגבות נייר ועיתונים, אפשר להשתמש גם באריחים מחוספסים ובשבבי עץ.

ואם כבר החלטתם להשתמש בחול אז עדיף חול ייעודי לחרדונים/זוחלים ולא סתם חול שאוספים מבחוץ!

וידאו התקנה והקמה של טרריום מתאים לחרדון המזוקן

טיפים עיקריים לטרריום

• סוג טרריום: טרריום מזכוכית עם מכסה רשת
• תאורה: נורת אולטרה-סגול UVB בעלת תחום ספקטראלי מלא (5% לפחות) ומנורת אינפרא אדום
• מצע מומלץ: נייר עיתון

מה החרדון המזוקן אוכל?

בטבע, חרדונים מזוקנים הם אומניבורים- אוכלי כל- ויאכלו עכבישים, חרקים, תולעים, מכרסמים קטנים, לטאות קטנות מהם, ירק, פירות ופרחים. החרדונים הם טורפים האורבים לקרבנם ותוקפים כאשר הוא מתקרב.

קל להקפיד על תזונה נכונה של חרדונים מזוקנים בשבי.

החרדון אוכל מגוון של חרקים, פירות, ירקות, פרחים ועלים. לפחות מחצית מהמזון שלהם בשבי צריך להיות מורכב מחרקים, לדוגמא: צרצרים, תיקנים וחגבים. ניתן לתת תולעי שעווה כחטיפים מדי פעם אך אסור להסתמך עליהם כמקור תזונה עיקרי. צאצאים יתחילו לאכול תוך יומיים עד ארבעה ימים מרגע בקיעתם. יש לספק להם צרצרים קטנים מאוד עד שהם יתרגלו לצוד ולאכול. כאשר לצעירים יש בעיה לצוד, ניתן לקרר את המזון החי במקרר למשך מספר דקות לפני הגשתו כדי להאט אותו ולהקל על החרדון לצוד. ניתן לספק גם חרקים מתים. המרחק שבין העיניים של הצעירים הוא הגודל העיקרי של המזון שניתן להציע להם.

יש להגדיל בהדרגה את גודל החרקים המסופקים עד לגודל מקסימאלי כעבור מספר חודשים. בכל ארוחה תוגש כמות חרקים שהחרדון יוכל לסיים לאכול תוך 15 דקות. יש לסלק את החרקים הנותרים כדי שלא יפגעו בחרדון ולא יגרמו לו לסטרס. יש להשתדל להאכיל ביד מגיל צעיר ככל האפשר.

לאחר הבקיעה ועד גיל חודשיים החרדונים אוכלים 2-3 פעמים ביום. על התזונה בתקופה זו להיות מורכבת מ- 30% ירקות ו-70% צרצרים קטנים. מקורות החלבון בתזונה יכולים להיות צרצרים, זחלי קמח (superworms), ואף ולדות עכברים.

בחודשים הראשונים יש להימנע מהגשת חגבים בגלל השלד הקשה שלהם ומתולעי קמח בגלל ריכוז השומן הגבוה. חרדון בוגר יכול לאכול גם עכברים או וולדות. ניתן לאסוף ולהאכיל בעונה גם בנמלים מעופפות.

לפני הגשת החרקים יש לספק להם מזון עשיר במינרלים וויטמינים ולאבק אותם באבקת סידן. תולעי קמח, תולעי שעווה וולדות משמשים כמקור שומן מעולה אך יש לספקם רק כאשר החרדון בוגר או בכמויות קטנות מאוד.

צאצאים שבקעו או צעירים יש להאכיל בחרקים פעם עד פעמיים ביום. בוגרים ניתן להאכיל פעם ביום או יומיים.

החצי השני של הדיאטה צריך להיות מורכב משילוב של ירקות, פירות או עלים חתוכים או קצוצים, אותם יש לספק בקערה שטוחה תמיד בצד הקריר יותר של הטרריום. ניתן לספק תערובת של המרכיבים הבאים

וידאו חרדון מזוקן אוכל צרצר

בכל שלבי החיים, החרדונים צריכים לאכול את הירקות הבאים:

רשימת מאכלים לחרדון מזוקן

יש להימנע בכל מחיר מבצל, תרד וכרוב. בצל עלול לגרום לאנמיה ולהרס תאי דם אדומים. תרד מונע ספיגת סידן בגוף ועלול לפגוע בחילוף החומרים.

לגבי שתייה- החרדונים יכולים להיות בררנים במידה והמים שלהם נמצאים בכלי קיבול עמוק, ולכן עדיף להשאיר להם מים בקערה לא עמוקה. על המים להיות נקיים כל הזמן.

דוגמה ללוח זמנים להאכלת חרדונים מזוקנים צעירים

חרדונים מזוקנים צעירים גדלים בקצב מהיר וזקוקים להרבה חלבון- על כן הדיאטה המומלצת לחרדונים צעירים ואלה שאך בקעו שונה מזו של חרדונים בוגרים.

על היחס בין חלבון לירקות עליים, ירק ופירות להיות 75/25- יש להאכיל אותם 75% חרקים ו- 25% צמחים.

במהלך החודשיים הראשונים לחייהם יש להאכיל את החרדונים צרצרים במהלך היום- התחל עם שני צרצרים כל 10-15 דקות לאחר הבקיעה. ככל שהחרדונים גדלים יש להאכיל אותם בתדירות פחותה, עד שבהגיעם לגיל חודשיים יש להאכילם שלוש פעמים ביום.

חשוב לחתוך את העלים, הפירות והירקות לחתיכות קטנות לפני ההאכלה. על החתיכות להיות בגודל שלא עולה על המרחק שבין שתי העיניים של החרדון. חתיכות אוכל גדולות מדי עלולות לגרום לבעיות עיכול אצל החרדון.

תזונת החרדון המזוקן משתנה ככל שהוא מתבגר. החרדונים מגיעים לגיל בוגר בגיל 18 חודשים. בסביבות הגיל הזה הם נהיים פחות פעילים וזקוקים לפחות חלבון מחרדונים צעירים- כעת ניתן להאכיל אותם בדיאטת בוגרים.

דוגמה ללוח זמנים להאכלת חרדונים מזוקנים בוגרים

יש להאכיל חרדונים מזוקנים בוגרים פעם ביום. נסו להאכיל אותם 75% עלים, ירקות ופירות ו 25% חרקים ובעלי חוליות. מאוד חשוב להאכיל את החרדונים תזונה מגוונת על מנת לשמור על בריאותם ועל העניין שלהם באוכל.

בהמשך ניתן לראות לוח האכלות לדוגמא.

על מנת להקל על החרדון, יש לחתוך את הפירות והירקות לחתיכות קטנות לפני ההאכלה.

מגדלים רבים חותכים את הפירות והירקות פעם בשבוע, מקפיאים אותם, ולפני ההאכלה מפשירים את הכמויות הדרושות במיקרוגל. עלים ירוקים חייבים תמיד להיות טריים.

במידה והחרדון לא אוכל את המזון שלו, יש לפנות את האוכל מהטרריום תוך שעה על מנת למנוע מהחרדון מלאכול אוכל מקולקל שיכול לפגוע בבריאותו.

חרדונים בוגרים אוכלים בדרך כלל ללא בעיה. במידה והם מתחילים לסרב לאכול או אוכלים פחות מבדרך כלל יש לפנות לוטרינר- זה יכול להיות הסימן הראשון למחלה או פציעה כלשהי.

כיצד לשמור על בריאות החרדון המזוקן

יש להקפיד על טיפול נכון ומסור על מנת לשמור על בריאות החרדון.

אין צורך ממשי לרחוץ את החרדונים, אך על מנת לעזור להם להפריש צואה ניתן לטבול אותם במים פושרים 2-3 פעמים בשבוע. החרדונים משילים את עורם במספר חתיכות במהלך כמה ימים. תכיפות השלת העור תלויה בעונת השנה ובתזונה. במידה והחרדון אוכל בצורה תקינה, הסבירות היא שישיל את עורו באביב ובקיץ. ניתן בדרך כלל לראות השלת עור בלתי תקינה באזור האצבעות ובקצה הזנב. במידה וזה קורה מומלץ לרחוץ את החרדון על מנת למנוע זיהומים.

ניקוי הטרריום

יש לנקות את הטרריום כל שבוע ולהחליף לחלוטין את המצע. הרבה יותר קל להחליף נייר עיתון או מגבות נייר מאשר חול. יש לנקות את הטרריום פעם בשבועיים עם מים וסבון.

במידה ויש אוכל ישן, צואה או מים עומדים על המצע יש לנקות את האזור מדי יום. בזמן ניקוי הטטריום יש לוודא שאין סימנים בלתי תקינים. הפרשת חרדון מזוקן תקינה היא חומה ו-בצורת כדור, ומכילה גם שתן לא מגובש לגמרי.

במידה וההפרשה נראית בלתי תקינה או אם יש בה סימני דם ישנה אפשרות לזיהום אנדופרזיטי. במקרה זה עליך לקחת את החרדון לוטרינר.

מהי תוחלת החיים של חרדונים מזוקנים?

חרדונים מזוקנים חיים בין 7 ל-12 שנים בשבי, ובריאותם תקינה בדרך כלל. החרדונים יחלו בדרך כלל רק כתוצאה מטיפול לא נכון.

מחלת עצם מטבולית (נקראת גם nutritional secondary hyperparathyroidism ) עלולה להגרם ע"י מחסור בסידן או יתרת זרחן בתזונה, או עקב חוסר אור אולטרה סגול. סימני המחלה אצל החרדון מתבטאים בגרירת הגוף, הרגליים או הזנב לעומת צורת עמידה חזקה תקינה.

במידה וחרדונים מוחזקים יחדיו באותו אזור מחיה יכולה להיגרם טראומה עקב המתח בכלוב.

בעיות מעיים (תופעה שכיחה הנובעת מאכילת מצע), מחלות לב וכליות אינן שכיחות אצל מין זה.

התנהגות החרדון המזוקן

כאשר הם נמצאים בטבע, החרדונים המזוקנים נוטים להיות תוקפנים אחד אל השני. במידה וכמה מהם חיים באותו אזור תיווצר קבוצה חברתית עם לטאה אחת דומיננטית בראשה. הלטאה הדומיננטית תהיה הפעילה ביותר חברתית ותתגרה בלטאות האחרות לעתים קרובות.

בחלק מהספרות נכתב שניתן לגעת בחרדון בסביבתו הטבעית. החרדונים ידועים בשל טבעם הנוח והרגוע, אך עם זאת סקרני. בזמן תקופת החיזור לעומת זאת, הזכר ינפח את לסתו התחתונה וינהג בתוקפנות כלפי זכרים אחרים וכלפי נקבות פוטנציאליות לזיווג. התנהגות החיזור הזו מלווה בנדנודי ראש ובהתכהות העור עד לצבע שחור באיזור הראש והגחון. זכרים ונקבות עלולים גם להגביר את התלהבותם כאשר יש תנועה רבה סביבם (למשל תנועת בני אדם). זכרים מראים התנהגות דומה כאשר הם צעירים ומפוחדים. תהליך ההזדווגות הוא נמרץ. בד"כ ניתן להבחין בסימני נשיכה מאחורי הראש, הזקן או השפתיים של הנקבה. ניתן להפגיש עד 3 נקבות לזכר אגרסיבי אחד בכדי להקטין את התופעות הללו, או שניתן לחלופין להפריד בין הזכר לנקבה לקראת סוף תקופת החיזור.

מדי פעם ניתן להבחין בהתנהגות אגרסיבית למרות שאין זה נפוץ. ניתן להקטין את התופעה ע"י טיפול והרמה תדירים של החרדון.

החרדון נושך לעיתים נדירות, אך אם החרדון רעב או גרגרן הסבירות לכך עולה. נשיכות באיזור הגוף והזנב שכיחות בקרב הצעירים מגיל 3 שבועות כאשר לא מסופקת להם כמות מזון מספיקה. מגיל זה להגביר את ההאכלה לפחות לפעמיים ביום או/בנוסף יש להפריד בין הפרטים השונים, אם אפשר אפילו לכלובים שונים. יש לשכן קבוצות קטנות של חרדונים בגילאים דומים יחד, בכדי למנוע התנהגות אגרסיבית וכן למנוע מצב שבו רק הפרטים הגדולים והדומיננטיים משתלטים על כל המזון.

נשיכות בקרב בוגרים הסובלים ממחסור במזון נפוצות אף הן, ועלולות לגרום לפציעה רצינית למגדל. חרדון רעב בד"כ יזנק על היד עם הלשון בחוץ, לרמוז שהוא מבלבל בין היד לבין מזון. הדרך להימנע מכך היא לתת כמות וסוג מזון מתאימים באופן מבוקר ועקבי.

בטבע חרדונים מזוקנים מתחרים אחד בשני על מזונם. הם עושים זאת ע"י הנהון בראש, הזזת הרגליים בתנועה סיבובית ( circumduction ) ובהייה אינטנסיבית במתחרה.

כאשר הם מרגישים מאויימים (ע"י מתחרה או טורף) החרדונים מנפחים את ה"זקן" על מנת להראות גדולים ומאיימים יותר.

חרדונים בשבי יתנהגו בצורה דומה במידה ויאולצו לחלוק את שטח המחיה עם חרדונים אחרים- זאת למרות שהם מאוד חברותיים כלפי בני אדם. מאוד עדיף לא להחזיק יותר מחרדון אחד בטרריום מכיוון שהם עלולים ליצור היררכיה חברתית שעלולה להוביל לתוקפנות.

כשהם לבדם החרדונים המזוקנים מאוד שמחים וחברותיים. לעיתים הם נוטים להתחבא, אך בעיקר נהנים להעביר את רוב זמנם בין האזור המחומם והאזור המוצל בטרריום.

לפעמים עוברים החרדונים שלב הנקרא ברומציה (brumation ), תקופה בה הם אוכלים פחות מהרגיל וישנים במשך שבועיים עד ארבעה חודשים. מחזיקים רבים יעבירו את החרדונים את שלב הברומציה לפני הזיווג. ניתן להגיע לתוצאה זו ע"י שמירת טמפרטורה של בין 15-24 מעלות בטרריום למשך 4-6 שבועות, ובהמשך הגברה של החום בצורה הדרגתית.

1. זהו חרדון צעיר שהכהה את גופו בתגובה להכנסה של חרדון נוסף לכלוב שלו.
2. חרדון צעיר מנדנד את ראשו כדי להראות דומיננטיות וכדי להרשים נקבה.
3. חרדון צעיר שהכהה וניפח את הלסת התחתונה שלו.
4. נקבה עם סימני נשיכה באזור השפתיים והזקן.
5. דוגמא לזנב שקצהו נקטע כתוצאה מנשיכה. זה די נפוץ ולא חמור.

החרדון פעיל בעיקר במשך היום. הוא אוהב לרבוץ ולהשתזף על משטח חם כאשר חום נפלט גם מעליו. יש להם נטייה מוזרה לטפס למקום הגבוהה ביותר האפשרי בכלוב. בד"כ הם שוכבים זה על זה דבר שיוצר רושם של חיה שנהנית מקרבת בני מינה. תחביב הטיפוס שלהם מסוכן מכיוון שהם עלולים ליפול (והם אכן נופלים מדי פעם) ולהיפצע.

לאחר האכלה הבוגרים נראים עצלים, הם מותחים את רגליהם בתנוחות שיזוף ו-מנמנמים, אך עיניהם עדיין נראות ערניות, בעיקר אם יש תנועה בקרבתם.

הצעירים תמיד נראים רעבים ומוכנים לאכול. אם הם נראים עייפים או מנומנמים זה סימן שיש בעיה כלשהיא אצלם או בכלוב.

טיפול

חשוב תמיד לשטוף היטב את הידיים לפני ואחרי הטיפול בחרדון על מנת למנוע התפשטות בקטריות כגון סלמונלה.

חרדונים מזוקנים מאוד נינוחים עם מגע אדם. למרות שאולי ינסו בהתחלה להמלט כאשר מנסים לתפוס אותם הם מגיבים ברוגע למגע, ולעתים אפילו שמחים לשבת על כתפיים. הם ירגישו בטוחים יותר אם תחזיק אותם בצורה שטוחה (במקום לערסל אותם בין שתי כפות הידיים).

על מנת לתת לחרדון חדש להתרגל אליך, תן לו שלושה או ארבעה ימים לעצמו, ואז החזק אותו לתקופות קצרות בהדרגה.

החזקה בידיים

בכדי להרים את החרדון יש להחליק יד אחת בעדינות מתחת לבטנו ולתמוך בו ביד השנייה. הניחו לחרדון לנוח בכף ידך בזמן שהאצבעות שלכם כפופות סביב גבו. כאשר אתם יושבים, החרדון יכול ללכת ולהתיישב לכם על הרגל, בטן או כל מקום אחר שבו יש לכם קשר עין איתו. במידה והחרדון ירגיש אי נוחות הוא ינסה לקפוץ, לכן עליכם להשגיח עליו.

ייתכן והחרדון נרדם בזמן שאתם מחזיקים אותו מחוץ לטרריום בגלל הבדל הטמפרטורות בין הטרריום לסביבה. בד"כ הוא יתעורר אם תחזירו אותו לטרריום.

וידאו שמסביר אייך להחזיק את החרדון המזוקן

מראה ומופעים

לחרדונים המזוקנים אישונים עגולים, לשון בשרנית וקוצים משני צידי הגוף ועד לבסיס הזנב. הראש שלהם גדול ורחב ובעל צורה משולשת. יש להם "זקנים" המתנפחים על מנת לשמש כמנגנון הגנה כאשר החרדונים חשים מאוימים. בנוסף, הנהון בראש יכול להוות סימן שהחרדון מרגיש מאויים או בלתי נינוח.

בדרך כלל, חרדונים זכרים צבעוניים יותר מנקבות, הפיגמנטציה על גופם ניכרת יותר, ובסיס הזנב שלהם יותר רחב.

גודל

גודלו של החרדון המזוקן בין 30-60 ס"מ. זה אולי נשמע הרבה להרפטולוגים מתחילים, אבל במידה ולא לוקחים בחשבון את הזנב, המרחק בין קצה החוטם ובסיס הזנב הוא 25 ס"מ בלבד! חרדון בוגר ישקול בין 230-520 גרם, ויגיע למשקל זה בגיל 18-24 חודשים.

צבעים ומופעים

צבע החרדונים נע בין חום לכתום בהתאם לסוג. צבעם של חרדוני Sandfire קרוב לאדום. יש גם חרדונים שגוון עורם צהוב.

ישנם מופעים רבים ומגוונים הודות לתוכניות רבייה מסודרות. חשוב מאוד לשים לב לכך שהצאצאים עלולים להיראות שונים מאוד מהוריהם. מגדלים לעיתים קרובות מחזיקים צאצאים במשך מספר חודשים לפני שהם מוכרים מופעים מסוימים. השתדל לראות את שני ההורים לפני שאתה קונה מופע מסוים.

1. רוח רפאים - Ghost
2. היפומלניסטיק
3. טבעי או פראי
4. מופע כתום - Orange
5. מופע כתום - Orange
6. מופע אדום
7. זהו מופע רגיל שנראה כמו כתום בגלל צבע הרקע והמצע. אם תחליף את המצע למצע בצבע חסר גוון, תוכל לראות את המופע האמיתי. זכור לראות את שני ההורים לפני קניית מופע כלשהו.

קיימים מספר קווי דם המורבים בשבי כדי מנת להשיג מראה מסוים:

• חרדוני Leatherback מורבים בשבי במטרה ליצור זן עם קשקשים קטנים מהרגיל.
• חרדוני Silkback מורבים בשבי במטרה ליצור זן חסר קשקשים.

וידאו מופעים של חרדונים מזוקנים

רבייה וטיפול בבייבי חרדונים מזוקנים

כל סוגי החרדונים המזוקנים מטילים ביצים שמתפתחות מחוץ לגוף הנקבה. החרדון מגיע לבגרות מינית בגיל 10 חודשים, בתנאי שמאכילים אותם היטב. ניתן להבחין בין זכרים לנקבות מבחינה חיצונית כבר מגיל 5 חודשים, אך בד"כ זה נעשה בין 8 ל- 10 חודשים. ניתן לשכן זכר עם 2 עד 3 נקבות (תלוי בגודל הטרריום). נקבות בריאות יכולות לייצר עד 150 ביצים ב-2 עד 5 הטלות בשנה. בהטלה יש לעיתים נדירות יותר מ-35 ביצים.

כאשר חרדון זכר רוצה לחזר אחרי נקבה, הוא משנה את צבע גרונו לכהה יותר ונע סביבה במעגלים. במידה והיא נענית לחיזוריו, היא משתטחת על מנת לאפשר זיווג. בזמן הזיווג, הזכר נושך את צוואר הנקבה. הזיווג קורה באביב ובתחילת הקיץ כאשר רמות הפרוגסטרון גבוהות אצל הנקבה. זה קורה לאחר תקופת הברומציה, ולכן כדאי לתת לחרדונים לעבור שלב זה לפני הזיווג.

יש לספק לחרדונים תיבת הטלה שבה יוכלו לטמון את ביציהם. אזור המכיל כ-25 ס"מ עומק חול או אדמה יספיק למטרה. בשונה למרבית הזוחלים, נקבת החרדון המזוקן מטילה שלוש קבוצות ביצים שבכל אחת מהן עד 35 יחידות.

לאחר הטלת הביצים יש להסיר אותן מהטרריום ולהניח באינקובטור המכיל מים ותחליף אדמה ורמיקוליט בטמפרטורה של 27-30 מעלות. הביצים יבקעו תוך 3-4 שבועות.

החרדונים הבוקעים מצוידים בשן ביצה שמטרתה לשבור את קליפת הביצה מבפנים. לאחר הבקיעה יש להפריד מיידית את החרדונים הצעירים זה מזה על מנת למנוע היווצרות היררכיה בדומה לזו הנוצרת אצל חרדונים בוגרים.

במידה ואתם מעדיפים לקנות חרדונים (ולא להרבות אותם) יש לעשות זאת כאשר הם מגיעים לגיל 3-6 חודשים. בשלב זה החרדונים כבר אוכלים ומתפתחים כרגיל.

וידאו הזדווגות של חרדונים מזוקנים

וידאו חרדונית מזוקנת מטילה ביצים

וידאו בקיעה של חרדון מזוקן בייבי

לסיכום

החרדון המזוקן הוא זוחל מצויין למגדלים מתחילים. הטיפול בחרדונים פשוט יחסית, מזגם חברותי ונינוח, האישיות שלהם ייחודית והם אפילו "מחייכים"! רק לטאות מעטות אחרות יכולות להשתוות אליהם- אחת מהם היא השממית המנומרת, שגם היא לטאה מצויינת למתחילים.

בין הלטאות המהוות אתגר יותר רציני למגדלים ניתן למנות את השממית המצויצת או החומט כחול לשון. לטאות אלה אינן חברותיות כמו החרדון המזוקן, אך מצד שני לא נדרשים להן אביזרי חימום ותאורה באותה מידה.

לסיכום, חרדונים מזוקנים הן לטאות נוחות שאוכלות דיאטה נגישה. הם אמנם זקוקים לציוד תאורה וחימום, אבל אלה פשוטים להשגה.

קחו חרדון הביתה ותהפכו אותו לחלק מהמשפחה!

מקורות מידע:

https://www.everythingreptiles.com/

https://reptilesmagazine.com/

ומסרטוני מגדלים מרחבי היוטיוב