נמלה קמפונית - מידע וגידול

מאת: איציק אלפסיעודכן לאחרונה: 13/10/2026קטגוריה: נמלים1

נמלה קמפונית - מידע וגידול

נמלה קמפונית (Camponotus spp) היא נמלה גדולה (25 -8 מ"מ) החיה באזורים מיוערים רבים בעולם. בסוג נמצאים מעל 1000 מינים שונים.

הנמלה משתמשת בלסתות החזקות שלה על מנת לחפור קינים ומחילות בעץ, בעיקר בתוך ענפים מתים ולחים. בניגוד לטרמיטים, הנמלה הקמפונית לא ניזונה מהעץ, אלא מותירה את שאריות העץ דמויות הנסורת מחוץ לקן. הנמלה הקמפונית חופרת גם בגזעי עצים, ולעתים קרובות בעץ המשמש לבניה, דבר הגורם לבעיות רבות במבנים. לעומת זאת, היכולת של הנמלה לחפור בעץ תורמת מאוד לתהליכי פירוק החומרים ביערות.

לנמלה הקמפונית יחסי גומלין עם כנימות - הנמלים "מטפלות" בכנימות ומגינות עליהן מפני טורפים (חרקים אחרים, בדרך כלל) ובו בעת אוספות מהן, בעזרת המשושים, צוף מתוק שהן מפרישות, ממנו הן ניזונות.

תיאור

נמלי Camponotus גדולות בדרך כלל. גודלן של נמלים פועלות הוא בין 4-7 מ"מ במינים קטנים או 7-13 מ"מ במינים גדולים, גודל המלכות בין 9-20 מ"מ וגודל הזכרים 5-13 מ"מ. בסיסי המשושים מופרדים מגבול "קופסת הראש/המסכה" (Clypeus), במרחק השווה לפחות לקוטר המרבי של המשוש.

אזור מחיה

נמלים קמפוניות חיות בטבע בעיקר באזורים מיוערים, ובתוך מבנים, בעיקר בתוך עץ לח, רקוב או מחורר. הן חופרות מחילות בתוך העץ, דבר המאפשר להן לנוע הלוך וחזור בין חלקים שונים של הקן. הסבירות למציאת נמלים קמפוניות במבנים גבוהה יותר באזורים החשופים ללחות, כגון גגות, מרפסות, דקים וחלונות.

הנמלים הקמפוניות ידועות ביכולתן לחפור מערכות מחילות נרחבות מתחת לאדמה. מחילות אלו מובילות במקרים רבים אל מקור מזון כלשהו- בדרך כלל מושבות כנימות מהן הנמלים אוספות את הצוף ממנו הן ניזונות. ניתן למצוא מחילות אלו גם בתוך גזעי עצים. המושבות כוללות בדרך כלל קן מרכזי המוקף במושבות קטנות.

מזון

נמלים קמפוניות נחשבות לטורפות וגם לאוכלות נבלות. הן בדרך כלל ניזונות מחלקי גופות או חומרים שמקורם בגופם של חרקים אחרים. מזונות נפוצים כוללים חלקי חרקים, צוף כנימות או צוף מצמחים. הנמלים ניזונות גם מנוזלים מתוקים אחרים כגון דבש, סירופ ומיץ.

הנמלים מסוגלות להאריך את תוחלת החיים של כנימות כאשר הן "מטפלות" בהן. הן "מטפלות" במינים רבים של כנימות, אך מראות לעתים העדפה למין מסוים.

רוב מיני הנמלים הקמפוניות פעילים בשעות הלילה. בשעות אלו אוספות הנמלים חרקים מתים לאכול. מספר קטן של מינים אף "אוסף" חרקים חיים. כאשר הנמלים הפועלות מוצאות גופת חרק הן מתגודדות סביבו ומרוקנות ממנו נוזלים, אותם הן מביאות בחזרה אל הקן. את שארית הגופה, או השריון המכיל כיטין, הן משאירות במקום. לעתים הנמלים לוקחות בחזרה אל הקן גם את ראש החרק המכיל כיטין, ושם מנקזות את הרקמה הפנימית שלו.

חיפוש המזון מתבצע לעתים בקבוצות, גדולות או קטנות, אך הנמלים מעדיפות בדרך כלל לחפש מזון לבדן. לעתים נמלים משתי מושבות שונות מחפשות מזון באותו אזור, אך במקרים כאלה הן בדרך כלל אינן מסייעות אחת לשניה. מקורות המזון העיקריים של הנמלים הם חלבונים ופחמימות. באזור אריזונה בארה"ב תועדו מקרים בהם נצפו נמלים קמפוניות מנקזות מוהל מעצי בוקיצה סינית- מקרים אלה, בהם גודל מושבת הנמלים היה גדול בהרבה מהרגיל, נחשבים לנדירים.

כאשר נמלים פועלות מגלות מזון הן מעבירות את המידע לשאר הנמלים בקן ע"י שימוש בפרומונים ביוכימיים המסמנים את הדרך הקצרה ביותר מהקן אל מקום המזון. הנמלים מצטרפות אחת לשניה ויוצרות שביל (על או תת קרקעי) המתקיים עד שלא נותר יותר מזון לאסוף. בתום האיסוף, הנמלים אוכלות את המזון ובהמשך מאכילות את המלכה והזחלים בקן ע"י תהליך של העלאת גרה (trophallaxis) .

נמלים קמפוניות אינן תוקפניות, אך נוקטות בדרכים שונות על מנת להגן על מקורות מזון מפני מתחרים. לפעמים הן בוחרות להתבסס בקרבת מקור מזון סטטי יחסית. לעתים קרובות הנמלים מפתחות הרגלי ביקור מזדמנים במקור המזון, לפעמים כקבוצות שונות ולפעמים כיחידים. אסטרטגיה זו מנמיכה את הסבירות של פלישה רנדומלית של אויב. הנמלים מבקרות את מקור המזון בצורה שיטתית, כך שהן מורידות את כמות היבול הממוצע, ונוטות לבקר באזורי מזון עתירי משאבים בניסיון למזער את זמינות המשאבים עבור אחרים. כלומר, ככל שהתנהגות חיפוש המזון של הנמלים שיטתית יותר, כך זו של מתחריהן אקראית יותר.

בניגוד לאמונה הרווחת, נמלים קמפוניות רק חופרות מחילות וקינים בעץ ולא אוכלות אותו- זאת משום שאין ביכולתן לעכל תאית (או צלולוזה, מ-Cellulose).

מינים מסוימים של נמלים קמפוניות יכולים להשיג חנקן על ידי אכילת שתן או חול ספוג בשתן. יכולת זו שימושית בסביבות מוגבלות בחנקן.

קינון

נמלים קמפוניות בונות קינים באזורים בעלי לחות גבוהה על מנת לספק סביבה מתאימה לביצים. הביצים מוטלות בקן מרכזי, וכאשר הוא מוכן ומתפקד בונות סביבו הנמלים קינים קטנים יותר בהם חיים זחלים בוגרים יותר, גלמים ומספר פרטים מכונפים. בקן הראשי חיים רק המלכה, הנמלים הפועלות, הזחלים שזה עתה בקעו והביצים. מכיוון שבקינים שמסביב לקן המרכזי לא נמצאות ביצים רגישות, הנמלים יכולות לבנות אותם במקומות שונים העשויים להיות יבשים יותר. מינים מסויימים, כגון Camponotus vagus , בונים את קיניהם במקומות יבשים, ובדרך כלל בתוך עץ.

מעוף כלולות

כאשר מזג האוויר לח וחם יוצאים זכרים ונקבות מכונפים למעוף כלולות. הם עוזבים את הקינים שלהם והנקבות מזדווגות עם מספר זכרים תוך כדי מעוף, שבסופו הזכרים מתים. הנמלים הנקבות, כעת מלכות מופרות, משירות את כנפיהן ומחפשות אזורים חדשים לבנות בהם קן מרכזי. לאחר בניית הקן המרכזי מטילות הנקבות כעשרים ביצים ומטפלות בהן בקן עד שבוקעות מהן נמלים פועלות. נמלים אלו עוזרות למלכה לטפל בביצים חדשות. לאחר מספר שנים נולדות נמלים מכונפות בעלות יכולות התרבות, וכך נוצרות מושבות חדשות. קינים נוספים נבנים מסביב לקן מרכזי, והתהליך חוזר על עצמו.

פרומונים

בדומה למרבית מיני החרקים החברתיים, התנהגות הפרטים היחידים מושפעת מאוד מהמלכה. המלכה יכולה לשנות את התנהגות הנמלים הפועלות בעזרת שימוש בפרומון, כימיקל המשפיע על הנמלים בדרכים שונות. לפרומונים מסוימים יכולות הרגעה, ואילו לאחרים השפעה מעוררת על הנמלים הפועלות. לפרומון מלכה מטילה יש השפעה חזקה יותר על הנמלים הפועלות מזה של מלכה בתולה.

נמלים מתפוצצות

בנמלים פועלות מלפחות תשעה מיני סילינדריקוס שמקורם בדרום-מזרח אסיה, כולל Camponotus saundersi, ניתן למצוא בלוטות לסת תחתונה מוגדלות מאוד. בלוטות אלו נמצאות לכל אורך גוף הנמלה, והנמלים יכולות לשחרר את תוכנן בתהליך אובדני הנקרא אוטותיזה, בו גוף הנמלה מתפרק ומוביל לריסוס של חומר רעיל מהראש. בלוטת הלסת התחתונה המוגדלת, שגודלה פי כמה מזו של נמלה רגילה, מייצרת מעין דבק המשתק את הקורבנות הסמוכים.

התהליך העניק למינים הללו את הכינוי "נמלים מתפוצצות".

למין הטרמיטים Globitermes sulphureus מערכת הגנה דומה.

יחסים עם בני אדם

כמזיקים

נמלים קמפוניות עלולות לפגוע בעץ המשמש לבניית מבנים. הן מותירות אחריהן חומר דמוי נסורת הנקרא frass המספק רמזים לגבי מיקום הקינון שלהן. מחילות נמלים קמפוניות הן חלקות, ושונות מאוד מאזורים שניזוקו מטרמיטים, שבהם דחוס בוץ. ניתן לזהות נמלים קמפוניות על ידי בליטה הנראית כמו קוץ באזור ה"מותניים" (בין בית החזה והבטן). הדברה מתבצעת באמצעות שימוש בקוטלי חרקים שונים, כולל אבקות ונוזלים. האבקות מוזרקות ישירות לתוך החללים בהן חיות הנמלים. בקוטלי חרקים נוזליים ניתן להשתמש באזורים בהן מחפשות הנמלים מזון. הנמלים סופגות את החומר ומפיצות את הרעל עם חזרתן למושבה.

כמזון

נמלים קמפוניות וזחליהן משמשים למטרת מאכל במקומות שונים בעולם. באוסטרליה, נמלת ה-Honeypot (Camponotus inflatus) משמשת מקור סוכר מועדף ונאכלת באופן קבוע על ידי הילידים החיים באזורים צחיחים. האבוריג'ינים דואגים לחפור בקיני הנמלים רק באופן חלקי, על מנת לשמר את מקור המזון.

בשנותיה הראשונות של מדינת מיין בצפון אמריקה אכלו חוטבי עצים נמלים קמפוניות על מנת למנוע צפדינה. במאמרו של ג'ון מויר First Summer in the Sierra מציין מויר שאנשי שבטי פאיוטה הצפוניים בקליפורניה אכלו את "הבטן המדגדגת והחומצית" של הנמלים הקמפוניות השחורות. נמלים קמפוניות משמשות גם למאכל בקרב שבטי הבושמנים באפריקה.

הקמפונית בישראל

בישראל ידועים כ-23 מינים מהסוג קמפונית. בניגוד לרוב מיני הקמפונית, אף מין בישראל אינו חי בעץ. חלק מהמינים תועד פעם אחת או פעמים בודדות בלבד, בין המינים ניתן למנות את הרשימה הבאה:

קמפונית פולחת (camponotus fellah) – נמלה חומה, אורכה נע בין 8–17 מילימטר. חיה בקינים דמויי משפך ליד עצי אורן ושיחים המאוכלסים בכנימות. נפוצה בכל הארץ.
קמפונית כרתית (camponotus creticus) – נמלה חומה בעלת בטן שחורה. אורכה בין 5–8 מילימטר. חיה בעיקר מתחת לאבנים ובאדמה. נפוצה בהרי הגליל ובכרמל.
קמפונית קדושה (camponotus sanctus) – נמלה חומה-שחורה. אורכה בין 8–12 מילימטר. מקימה קינים מתחת לאבנים או באדמה בחורשות אורנים. פעילה בעיקר בלילה. נפוצה בצפון ומרכז הארץ.
קמפונית משיית (camponotus sericeus) – נמלה שחורה, בעלת שערות קצרות וצפופות בצבע זהוב. אורכה כ-10 מילימטר. נפוצה בערבה ובאזור ים המלח.
קמפונית דו-גוונית (camponotus baldaccii) ידועה גם בשם Baldacci's Sugar Ant, נמלה בעלת צבע שחור וחום צהבהב אדום.
Camponotus turkestanus
Camponotus jaliensis
Camponotus festai
Camponotus kefir
Camponotus sannini
Camponotus aethiops
Camponotus xerxes
Camponotus sinaiticus
Camponotus carinifer
Camponotus kugleri
Camponotus interjectus
Camponotus gestroi
Camponotus libanicus
Camponotus kurdistanicus
Camponotus vogti
Camponotus rebeccae
Camponotus dalmaticus
Colobopsis truncata
Camponotus tergestinus
Camponotus cilicicus
Camponotus vagus

גידול נמלה קמפונית בחוות נמלים

כדי לגדל קמפונית צריך להשיג מלכה כדי להתחיל את הקן החדש, הדרך הכי טובה להשיג מלכה לצורך זה, זה בזמן מעוף הכלולות בו המלכות החדשות יוצאות אל העולם בחיפוש אחרר מקום שיהיה להם קן למושבה החדשה.

מעוף הכלולות של הקמפונית הפולחת והקדושה מתרחש בימי חמסין של האביב והסתיו מחודש מרץ ועד יוני, המעוף מתקיים בערך כשעה לפני סוף היום שמתחיל להחשיך, הזמן קצת שונה כשמתחלף שעון הקיץ והחורף.

מומלץ לחפש קנים לפני המעוף ,המעוף הוא בנקודות מסויימות ולא גדול כמו נמלת הקציר.

מעוף הכלולות של הקומפונית דו-גונית (בטן שחורה גב וראש אדום) מתרחש בימי החמסין של הקיץ, בתחילת יולי שעה לפני שמחשיך.

ברגע שהמעוף מתחיל המלכות והזכרים מתפסים למקום גבוה ומתחילים במעוף, המלכות עפות למרחקים עצומים ולפעמים אפילו פולשות לבתים, המלכה יכולה להגיע עד גובה 10 מטרים ולמרחק של 100 מטרים ואף יותר, מומלץ לחפש בפארקים ,אפשר לאסוף זכר מקן אחד ומלכה מקן אחר לתוך מבחנה ויש מצב שיזדווגו.

ברגע שמצאתם מלכה ניתן לאסוף אותה לתוך מבחנה בגודל 16מ"מ או 20 מ"מ, בתוך המבחנה יש לשים צמר גפן תבול במים.

לאחר האיסוף יש להניח את המבחנה במקום חשוך וחמים - בין 23-27 מעלות צלזיוס כשאידיאל זה בסביבות ה-25 מעלות ולא על עצמים רוטטים - שהכוונה היא לא על מקום בו יש הרבה תזוזה, כמו מזגן או מחשב שרועדים ורוטטים באופן קבוע בגלל המונועים או המאוורים שבהם.

המלכה לא צריכה מזון בתקופה הזאת אבל אפשרי לנסות להביא לה מזון בשביל לזרז את תהליך תחילת הטלת הביצים.

תפקידכם זה לבדוק מה שלומה כל פעם פעמיים בחודש גג, לוודא שיש מים, המלכה לא צריכה מזון בתקופה הזו שכן היא מקבלת את ההתזונה שלה מפירוק שרירי כנפי התעופה שלה כי היא כבר לא תשוב לעוף יותר לעולם, המלכה בעצם מעכשיו תבלה את שארית חייה מתחת לפני השטח.

כל מה שנותר לכם לעשות זה להמתין ולראות איך המושבה מתחילה להיווצר ומתחילה הטלת הביצים ובתנאים טובים יתחילו כבר להופיע הפועלות הראשונות.

ברגע שהעובדות הראשונות הגיעו אז מומלץ להתחיל לאכיל אותם ולהביא להן "עולם חיצוני" שהיה יותר קל לאכיל אותן, החל מ-10 עובדות אפשרי לעביר את הקן מהמבחנה למקום יותר גדול.

האוכל העיקרי של הקמפונית הוא צוף קנימות (טל דבש), צוף מפרחים, פירות וחרקים מזדמנים, מים עם סוכר או מים עם דבש מחכים את ה-"צוף כנימות/פרחים" בקן המלאכותי.

לקריאה בהרחבה על אופן הגידול כתבתו מדריך שמסביר יותר בהרבה על תנאי גידול והקמת חוות נמלים