נחשים- האכלה במומת כנגד האכלה בחי

בהמשך לדיון שהתפתח בשרשור:
/forums/topic/9178
מוזמנים להגיב לכאן או לכאן, או לחלוק את חוויותיכם השונות כדי לנסות להגיע לכדי הכרעה או סתם, כדי לנהל דיון פורה.
אם הרוחות גם כאן יתלהטו, השרשור יינעל.

תודה אורן על פתיחת הנושא,
אני בהחלט חושב שהנושא חשוב ואפילו הייתי ממליץ לשים אותו כ"דביק", בכדי שכל מגדל יוכל ללמוד ממנו (בתקווה והוא יהיה ענייני ומעשיר) וגם בכדי שיוכל לעזור למגדלים מתחילים להחליט מה הם מעדיפים...

אני אישית מעדיף האכלה בחיים על מומתים.
אצלי העכברים נמצאים בטרריום של 30X40X75 (אורך,גובה,עומק).
בטרריום הזה משגשגים 15 פרטים (די קבועים) - 3 זכרים ו 12 נקבות.

נסורת אני לוקח מנגרים (חינמי)
והוצאות המזון שלי עליהם ממש נמוכות- רוב המזון מורכב משאריות מזון של האנשים כאן בבית - בעיקר ירקות ולחם ולפעמים בשר.
אחת לשבוע הם מקבלים חופן מהמזון היבש של הכלבה שלי
וכמובן שכופתיות למכרסמים תמיד זמינות (אבל בכל מקרה העכברים יותר מתעניינים בשאר המזון...) את הכופתיות אני מקבל בחינם....

אצלי כרגע העדפה לחיים היא משיקולים כלכליים,
אבל גם אם העלויות של לקנות מומתים היו זהות, אני יכול להגיד בוודאות שהייתי ממשיך להאכיל בחיים.

בכל אופן, אני מחזיק במקפיא גם קפואים ליתר ביטחון....

מבחינתי עולים החסרונות באופן מוחלט על היתרונות לטובת האכלת במומת על פני חי.
בפועל הנחש לא מרוויח מזה שום דבר, קיים סיכון ממשי שהנחש ייפגע- זה שזה לא קרה עד עכשיו לא מבטל את הסיכוי לכך שזה יקרה.
ומבחינתי שיקולי בריאות הנחש עולים בהרבה על פני השיקולים הכלכליים.
מה גם שבכמויות, אני די בטוח שאני משלם הרבה פחות על קפואים מאשר לו הייתי משלם על חיים. אין לי בכך ספק אפילו.

אני מעדיף מומת... מבחינת אחסון זה הרבה יותר פשוט, יותר בטוח לנחש, אין הרבה מה להתעסק בלעמם/להרוג - פשוט משאירים בחדר עד שיופשר, ואם יודעים איפה לקנות (או כמו שאורן אמר, קונים בכמויות), המחיר בקלות יורד ממחיר של גידול ואחזקת עכברים.

berlad217אני מעדיף מומת... מבחינת אחסון זה הרבה יותר פשוט, יותר בטוח לנחש, אין הרבה מה להתעסק בלעמם/להרוג - פשוט משאירים בחדר עד שיופשר, ואם יודעים איפה לקנות (או כמו שאורן אמר, קונים בכמויות), המחיר בקלות יורד ממחיר של גידול ואחזקת עכברים.

כנ"ל :wink:

Kokopelliומבחינתי שיקולי בריאות הנחש עולים בהרבה על פני השיקולים הכלכליים.

אני רק רוצה להבהיר, שגם מבחינתי שיקולי בריאות הנחש עולים בהרבה על שיקולים כלכליים!
כבר בהודעה הקודמת כתבתי שגם אם העלויות היו שוות הייתי ממשיך להאכיל בחיים, ואני אגיד עכשיו שגם אם יעלה לי יותר לגדל את העכברים אני אמשיך להאכיל בחיים.

העכברים מבחינתי הם חיית מחמד לכל דבר ולדעתי הם גם אינטיליגנטיים מאוד, את העכברים גידלתי גם לפני שהאכלתי בהם בע"ח אחרים ואני מעדיף לדעת שיש להם חיים משגשגים והם בריאים ומאושרים (עד לכמה השניות המרות) על פני עכברים קפואים שאני לא יודע מאיפה הם הגיעו ומה עבר עליהם.

אני לא רוצה להסתכן בהמתת העכבר בדרך שבא הוא יסבול יותר מהחניקה עצמה של הנחש, (או במקרה שלי) ההרג של הכחול לשון שלוקח גם כמה שניות.
במידה ואני אלמד כיצד לבצע שבירת מפרקת לעכבר כראוי בצורה שבה המוות יהיה מידי אני בהחלט אשקול להשתמש בשיטה הזו מאשר לתת חיים. (אני מכיר את השיטה של הסרגל, אבל עדיין לא התנסיתי בה)

צריך לדעת מאיפה לקנות. לא חסרים ספקים של עכברים בריאים קפואים.

אני אולי משלה את עצמי במודע אבל כשאני יודע שהיו לאותו עכבר שאני מאכיל איתו אחלה חיים אז זה קצת מוריד מהחלק של להרגיש רע על זה שהוא נטרף =)

בכל מקרה, אני מגדל עכברים כבר 5 שנים ועם כל זוחל שזקוק להם שקניתי העליתי כמות העכברים. ככה שמחינתי בלי הזוחלים או איתם, אני אגדל עכברים.
אז יש לי מקור של עכברים להאכלה.

מציע לך לטובת בעל החיים למצוא דרך הומנית יותר להמית אותם. אתה סתם מתעלל בעכבר ומסכן את הזוחל לעניות דעתי.

מאחר ואני לא יודע לבצע המתה שלא כרוכה בכאב, אני יכול להכאיב לעכבר הרבה יותר ממה שהנחש עושה בעת החניקה.

להגיד שאני "מתעלל" בעכבר זה כבר מוגזם. משמעות המילה להתעלל זה *בין היתר* לפגוע במודע פיזית או רגשית. מאחר ואני רק מספק את הצרכים של בעלי החיים שלי שניזונים מאותם עכברים ואני משתדל ככל שביכולתי להעניק לעכברים חיים פוריים ומשגשגים המילה מתעלל בחלט לא מתאימה.

בקשר לסיכון הזוחל-
1. עד למוות בטוח של המכרס אני משגיח ואף מתערב (בעזרת פינזטה) בזמן ההרג.
2. אני מקפיד שהמכרסם לא יהווה סיכון לזוחל בגודלו ובחוזקו הפיזי ומאחר ואני מכיר את העכברים אני משתדל להתאים את הנטרף לטורף ובכך למנוע פציעות.

תאמין לי שאם הייתי רואה סיכון ממשי בנתינת חיים על מומתים (כאשר אני מקפיד על שני הדברים הנ"ל) הייתי מפסיק במידי להאכיל בחיים.
בנוסף, אני כן אשמח ללמוד לבצע שבירת מפרקת או שיטה אחרת להריגת המכרסם שלא מכאיבה באופן ממושך.

לצערי בפינת החי יצא לי לראות עכברים נופלים מהידיים של ילדים קטנים או מהשולחנות ומפרפרים למוות. (יצא לי גם לראות אחד גוסס וסובל כמה דקות) ככה שהימום על ידי השלכת העכבר או דפיקתו בחפץ קשה לא באים בחשבון מבחינתי.

אורן אני מכבד את דעתך, ולשנינו ברור שכל אחד בוחר בשיטה שונה אז בוא נסכים על זה שאנחנו לא מסכימים.

אלעד אני ממש מצטער אבל אני חייב לסתור את מה שאתה אומר. אני לא יודע כמה זמן אתה מגדל אבל אתה ממתין שהזוחל שלך ישלם על זה שאתה מתעקש להתעלם מאין ספור התנסויות של אחרים?
מבחינתי לתקוע עכבר בכלי סגור עם טורף זה די התעללות, כן, צר לי. אין לו שום צ'אנס- בהלה לכמה דקות ואז חנק בצורה מאוד לא נעימה.
יש דרכים טובות יותר- כמו קירור ולאחר מכן הקפאה.
אתה מוזמן לבדוק לבד כמה מגדלים חוו תקלות בהאכלה והזוחל שלהם שילם את המחיר.

אתה מציג את זה בעצמך שאתה פועל די מתוך נוחות... כי באיזשהו מקום אתה כן נמנע מלפעול כי לא נעים לך מזה.
תעשה מה שאתה רוצה... אבל אני לא חושב שנכון לאמר שאתה שם את ביטחון הזוחל בראש מעייניך במצב הזה.

אני לא נותן לנחש שלי לעשות את מה שלי לא נוח. לא נראה לי כמו משהו לגיטימי.

דעתך היא דעתך, דעתי היא דעתי.

זכותך לפעול כראות עיניך וכו'... אני פשוט לא מסכים עם דרך "ההצדקה". אתה לא חייב דין וחשבון לאף אחד... אבל אי אפשר לצודד בגישה אחת ואז לפעול הפוך ולטעון שזה עדיין נוקש על אותם עקרונות. אם ירדת לסוף דעתי.

בקשר להתעללות- אני לא מכיר (יודע לבצע) דרך אחרת של המתה, וזה לא אומר שאני נותן לזוחל להתמודד עם זה כי זה לא נעים לי, אלא כי עם הדרך היחידה שאני כן יודע לבצע (השלכת העכבר של משטח קשה) אני יודע בוודאות שאני יכול לפגוע בעכבר הרבה יותר.

אני אשמח אם תוכל להעלות מאמר/ים או הסבר מדעי כלשהו על זה שכאשר מכניסים עכבר למקרר ואז מעבירים למקפיא הוא לא סובל מכאב... למרות שגם יש את עניין הסטרס של להיות בתוך כלי בתוך מקום קר עד שטמפרטורת הגוף יורדת ואז לקפוא למוות.. לא?!

ואני לא מזלזל באנשים בעלי ניסיון משלי, אני צובר ניסיון בעצמי.
במהלך ה-5 שנים שבהם אני מגדל נחשים והאכלתי לרוב בחיים לא קרה שהנחשים נפצעו למעט פעם אחת שנתתי לנחש טרף שהיה בבירור חזק ממנו.
אני בהחלט מודע לסיכון ואני כן נזהר כמו שכתבתי בהודעה הקודמת.

Elad Rastaלמרות שגם יש את עניין הסטרס של להיות בתוך כלי בתוך מקום קר עד שטמפרטורת הגוף יורדת ואז לקפוא למוות.. לא?!
.

לא,העכבר לא מרגיש את זה.
הוא פשוט נרדם.
תהיה בטוח שהעכבר סובל הרבה פחות ממה שהוא סובל מחנק.

בקשתי הסבר מדעי, מה קורה בגוף העכבר...
אתה טוען שהוא לא מרגיש כלום על סמך מה?

ומה קורה עד שהוא נרדם? הוא לא נכנס לסטרס כי הוא נמצא בתוך קופסה לא מוכרת במקום שהטמפרטורה שלוממש נמוכה? (אני לא מדבר על ההקפאה עצמה אלא על הורדת טמפרטורת הגוף של העכבר)

אני לא מתיימר לטעון שהחנק הוא התהליך שבו העכבר הכי פחות סובל - זו השיטה שאני עובד איתה כמה שנים ועד שאני לא אשתכנע אחרת, בנתיים זה עובד לי ניפלא.

בהמשך לדיון שהתפתח בשרשור:
/forums/topic/9178

אורן,
אתה מעוות לגמרי את הכוונה המקורית שלי. אתה מציג אותי כמי שממליץ בחום על האכלה בחי, אבל תסתכל טוב בהודעה שלי. כתבתי:

Mikeyאישית, לא הייתי קובע קטגורית אם נכון יותר להאכיל בחי או במופשר/מת.
ישנם טיעונים לכאן ולכאן ואין אמת אחת ברורה.

גם באתר שלי יש מאמר העוסק ביתרונות וחסרונות במתן טרף חי או מופשר. לא תמצא שם המלצה כזו או אחרת, אלא רק יתרונות וחסרונות נטו. בשירשור שננעל ניסיתי להציג נקודות שלא מועלות בדרך כלל, אבל כנראה שחטאתי בכך שלא קלעתי לדעתך האישית והמלומדת.


1. אתה כתבת

Kokopelliכשאדם בא וקובע אי אילו דברים, חובת ההוכחה היא עליו.

הבה נבדוק אם אתה עומד מאחורי הדברים שלך.


2. אתה כתבת

Kokopelliהיות ופעולת החנק עצמה היא מינורית בהשוואה לציד עצמו, שריפת האנרגיה בחניקה עצמה היא אפסית לעומת החיפוש בשטח הפתוח אחר טרף, משהו שלעיתים מתבצע ימים שלמים ללא הצלחה- גם כך רוב ה"פעילות" אינה קיימת בשבי. הפעלת השרירים אינטנססיבית בהרבה בחיפוש ובמרדף, בייחוד כשהנ"ל במקרים רבים לא צולח.

וגם

Kokopelliודבר אחרון- אף פעולה שאורכת 5 דקות לא תשרוף אנרגיה שתקביל לציד שנארך לעיתים גם כמה ימים בשיטוט, טיפוס וחיפוש גם לו פעולת החנק הייתה אורכת 20 דקות.
וגם זו עובדה אם תשווה כול פעולת ציד לעומת פעולת ההרג עצמו.

האם זו דעתך האישית או עובדות מוצקות ? על פי הנוסח, כנראה שמדובר בעובדות מוצקות ואשמח לדעת על סמך מה אתה קובע זאת.
לעצם הענין, לדעתי, פעולת החנק היא לא מינורית בכלל. מדובר בכ- 5 דקות שכמעט כל שריריו של הנחש מאומצים ומכווצים. זוהי פעולה שהטבע הכתיב לנחש, אז לא בטוח שמומלץ לחסוך אותה ממנו. חוץ מזה אני בכלל לא בטוח לגבי כמויות האנרגיה העצומות שהנחש מוציא בחיפוש ומרדף אחר הטרף. אחרי הכל לא מדובר בברדלס, אלא בנחש שבחלק ניכר מהזמן אורב לטרפו או מתחקה בעצלתיים אחר עקבות ריח.


3. אתה כתבת

Kokopelliה"למידה" של הנחש למרות ששוב, איני יודע על סמך מה אתה מבסס את זה כי לא יצא לי לראות שום מחקר או בדיקה לעומק את הנושא,

וגם

Kokopelliהלאה- נושא ה"למידה". נחש ניחן במוח קטן, ועל כן טווח זיכרון לא יוצא מן הכלל במיוחד.

בציטוטים האלה אתה כבר מטיל ספק ביכולת הלמידה של הנחש ואני מניח שקראת מחקרים על גודל מוחו של הנחש וטווח הזיכרון המדוייק שנובע מכך.
שאלת על סמך מה אני מבסס את ענין הלמידה, אז הפעם אני יכול להגיד לך שאני מבסס זאת על נסיוני האישי בגידול עשרות נחשים מרגע בקיעתם ועד הגיעם לבגרות, מצפיה כיצד הקטנטנים האלה מתמודדים עם הארוחה הראשונה שלהם וכיצד הם הולכים ומשתפרים ולומדים כיצד לחנוק באופן יעיל יותר ושעדיף לבלוע את העכבר מהראש ולא מהזנב. גם ראיתי כיצד נחש שזילזל בעכבר (חנק אותו בשלומיאליות) וננשך על ידו, מקפיד לחנוק את הארוחה הבאה שלו עם כל הגוף. אם אלה אינם תהליכי למידה, כיצד היית קורא להם?
כנראה שתהליכי למידה אלה חמקו מעינייך, מהסיבה הפשוטה שאתה מאכיל רק במומת (והנה, על הדרך, עוד יתרון להאכלה בחי).


4. אתה כתבת

Kokopelliיש דרך מאוד קלה לוודא שהנחש לא משמין- תזונה מבוקרת. הטבע כופה את האיזון הזה, גם בשבי אפשר לעשות את אותו הדבר בלי סיכונים שהם לדעתי, מיותרים. אם אתה דוחף ארוחות גדולות באופן תדיר אז אתה מגדל שצריך לבחון את עצמו- לא מפצים על זה על ידי האכלה בחי.
טרריום מרווח ומספיק דברים עליהם ניתן לטפס יהוו תחליף הרבה יותר ריאלי ללחנוק עכבר פעם בשבוע.

אתה צודק, תזונה מבוקרת זו אכן דרך לוודא שהנחש לא משמין, אך ברור שבהיעדר פעילות גופנית, שריריו של הנחש (או האדם או כל יצור אחר) יחלשו וכשכתבתי "אנו "מפנקים" את הנחשים שלנו בארוחות גדולות ותדירות", התכוונתי ביחס לטבע, ואתה כבר החלטת שאני מגדל שצריך לבחון את עצמו. נו טוב.


5. אתה כתבת

Kokopelliולגבי ההכנה למאכל- אני לא מסכים כלל, היות ונחשים ארסיים לא משתמשים במנגנון חנק בכלל אלא הארס הוא זה שמפרק את הרקמות.
איני מוצא שום הגיון ביולוגי בכך שהפעולה מזרזת משהו במע' העיכול... אני לא מצליח למצוא על זה שום דבר גם... כדי לבחון אם יש משהו בתיאוריה הנ"ל.
אני יודע שנחשים ארסיים, שהם מקורבים לנחשים לא ארסיים ברוב המנגנונים שלהם למעט הציד- לא זקוקים לחניקה כדי לעכל בהצלחה. אשמח לראות משהו שטוען אחרת...

וגם

Kokopelliכשאדם בא וקובע אי אילו דברים, חובת ההוכחה היא עליו.
אם אתה טוען שזה עוזר העיכול- אתה לא יכול לקבוע את זה ואז לדרוש ממני להוכיח שזה -לא- נכון. זה לא עובד ככה.
עובדות בשטח:
*נחשים ארסיים הם החיות הקרובות ביותר טקסונומית לנחשים לא ארסיים. הם לא חונקים כלל ומעכלים אחלה.
*הרוב המוחלט של המגדלים בארץ ובעולם מאכילים במומת ועושים זאת כבר עשרות שנים. הנחשים הנ"ל גם זכו לחיות שנים רבות מעבר לתוחלת החיים של נחש בטבע.

א. לא הבנתי את הקשר בין מה שכתבתי לבין נחשים ארסיים.
ב. איך הבנת מדבריי שאני טוען או קובע עובדות בענין ? אני כתבתי "אני גם מאמין שפעולת החניקה מכינה את מערכות הגוף שלו לתהליך הבליעה והעיכול, בדומה להזלת ריר אצל ידידינו הטובים ביותר." בזה אני מאמין = זו דעתי. אתה לא מוצא בכך הגיון ביולוגי, יופי, תחפש טוב - אני כן מוצא.


6. אתה כתבת

Kokopelliאם אתה מעוניין שאני אגיב למשהו שמנוסח כמו דיעה, דאג שכך היא תהיה כתובה.

אני רק יכול לומר שלא ביקשתי את תגובתך.


7. אגב, המאמרים שצירפת אינם רלוונטיים.
המאמר הראשון לא מחדש שום דבר. כל מה שכתוב שם נכון וידוע.
המאמר השני עוסק בחולדות ומכרסמים גדולים, בעוד שאני התייחסתי לעכברים.
המאמר השלישי, הגם שבא לתמוך "בעמדתי", אינו מספיק רציני בעיני.


8. אתה כתבת

Kokopelliאני לא מנסה להיכנס בך

אני לא חושב שאתה מנסה להיכנס בי אישית, אבל אני חושב שאתה תוקף כל מי שמחזיק בדעה שונה משלך.
יש לי רזומה מספיק מכובד בתחום ואני ותיק כאן באתר עוד לפני שהתחלת לגדל נחשים ולכן אני חושב שישנם בדבריך אלמנטים מזלזלים.
העובדה שקודמת להיות מנהל באתר לא מציידת אותך אוטומטית בידע ובנסיון עודף על אחרים. מי שקורא את הודעותיך מקבל את הרושם שאתה לפחות 20 שנה בתחום.
דוגמא שלא קשורה אלי: מסתבר של- Elad Rasta יש נסיון כפול משלך, אבל זה לא מונע ממך לנסות שוב ושוב לכפות את דעתך.


חג שמח

קינג_סנייקמייקי,לפי מה שאני ראיתי מהטיעונים שלך הדבר היחיד שאמור להיות יתרון זו האנרגיה שהוא מוציא,העובדה שהוא ילמד להיזהר מנשיכות לא רלוונטית בהאכלה של עכברים מופשרים.
אני לא רואה שום סיבה לקחת את הסיכון הזה,גם אם הוא קטן הוא ייתכן ולדעתי הוא מיותר.
בקשר לפעילות שבחניקה,ניתן לעשות אותו דבר עם מומתים.
אני תופס את העכבר בזנב ומושך אותו בטרריום,נותן לנחש לרדוף אחריו כך שיחשוב שהוא חי...
הנחש תופס אותו וחונק בדיוק כמו שהוא היה חונק אותו אם הוא היה חי.
כך שאני לא רואה שום סיבה להאכיל בעכברים חיים,בהנחה שאתה לא מתכוון להחזיר אותו לטבע אין שום טעם לדמות את התנאים בטבע אם זה לא מועיל לגידול הנחש בשבי.
כל מה שכתבתי זה דעתי,ונכתב על פי מה שהבנתי מהדיון.
אני יודע שיכול להיות שאני טועה ואשמח אם תתקנו אותי אם זה המצב.
יום טוב

השיטה שאתה מציע היא שיטה מצויינת, לדעתי, אך היא מעשית רק במידה ויש לך מספר קטן של נחשים או שפע של זמן פנוי. :wink:

אני חושב שהכי טוב להאכיל בחזה עוף מופשר!! 😎

וברצינות...
לא חושב שאף אחד מאיתנו יכול לקבוע {דגש על קביעה} את היתרונות והחסרות {מבחינת הנחש,לא מבחינת המטפל} להאכלה בחי מול מופשר..

אני שנים האכלתי בחי ורבים וטובים ממני עשו ועושים זאת...אם אתה לא סטלן מת ומאכיל בהשגחה אז גם בחי {בטח ובטח שבעכברים} לא צפוייה לך סכנה ממשית} ובאמת ,גידלתי עשרות נחשים,במשך די הרבה שנים על חי בלבד,אם יש שליטה תוך כדי האכלה {פינצטות ותושיה :)} אז הכל בסדר...


גם אני וגם רבים וטובים ממני מאכילים היום במופשר,גם פה - אין דרך שנדע מה הנחש מעדיף והאם מזיק לו שהוא לא חונק {למרות שאם יש לכם פנאי וסבלנות אז גם למופשר אפשר לגרום להחנק}.

זה באמת לא משנה..העיקר זו שאלת הנוחות למטפל לטעמי..כל עוד בשני המקרים מופעל שיקול דעת...

התגובה מחולקת ל3.

מייקי:

1-כרכן תירס אינו תוקף ממארבים, הוא טורף מאוד אקטיבי. לא הוא לא רודף כמו ברדלס אבל הוא מטפס ונע לא מעט בחיפוש אחר טרף.
הנחש גם אינו מרסק את טרפו בעת החנק, הוא רק מונע מהריאות של הטרף להתנפח חזרה- כול פעם שהטרף נושם, הנחש מתהדק עוד קצת. עד שלריאות אין דרך להתרחב והטרף פשוט מת.

2- תהליכי הלמידה שאתה מתאר לא טובים אבל לשום דבר מייקי... תסביר לי מתפתח פה אצל הנחש? שהוא חונק עכברים ביתר יעילות? למה זה טוב?
גירוי חיצוני אפשר ועדיף תמיד לספק על ידי גיוון הסביבה ואחזקה בטרריום גדול מספיק. חניקה תספק גירוי, אין ספק, אבל קצר טווח שאינו מהווה תחליף לזה. גם התועלת של זה בפועל לנחש בשבי היא אפסית.
כול עוד מגדלים רבים וטובים גידלו במשך עשרות שנים כרכני תירס מבלי להאכיל ולו פעם אחת בחי וכרכני התירס הנ"ל התרבו והיו בריאים לאורך חייהם אני לא רואה איך אתה יכול לקבוע שזה משהו שהוא קריטי או חסך שיש לנחשים האלה- או אם לא לקבוע, להסיק ולאחר מכן להעמיד את זה כטיעון מנגד המצלתם של רבים וטובים ממני שיש להאכיל בחי.

לנחשים יש מוח קטן, זה לא משהו שאתה ממש יכול להתווכח לגביו בגלל גודל ראשם, פיזית, הוא יכול להגיע רק לגודל מסויים.
היות וה"למידה" כפי שכינית אותה אינה גורפת, וישנם הרבה מאוד נחשים עם הרגלים טפשיים(כמו נסיון נשיכה דרך זכוכית שוב ושוב למרות הכאב ו0 הרתעה שהם מניבים מכך וזה לא משהו שממש משתנה בכולם) אז כן אני מטיל בזה מאוד ספק.
כמו שאמרתי כבר קודם- גם לו מחר היה קם מחקר שמוכיח את זה מעבר לכול צל של ספק, אני עדיין לא מוצא את התועלת בזה בשבי.

3- "אם אתה דוחף ארוחות גדולות באופן תדיר אז אתה מגדל שצריך לבחון את עצמו- לא מפצים על זה על ידי האכלה בחי" - זו הייתה אמירה כללית שלא כוונה ישירות אליך, אני יכול לראות למה אולי האמנת שזה מכוון אליך ישירות כי הניסוח שלי היה יכול להיות יותר טוב, אבל אם תחשוב בהגיון לבד אתה תראה שאין מצב מהסיבה הפשוטה שאין לי שמץ מה מצב הנחשים שלך, לא ראיתי אותם או אותך ולכן אין לי סיבה לאמר את זה אליך ישירות. כוונת המשפט היה שהפתרון להשמנת יתר של נחש היא תזונה נכונה ומרחב- לא להמשיך לדחוף ארוחות ולתת לנחש להסתדר עם שריפת האנרגיה. ומה לעשות, יש מגדלים שכן אוהבים להאכיל את הנחש שלהם סתם ולא מוכנים לעשות שום צעד מעבר כדי לפתור בעיות אם יש. במילים אחרות, האכלה בחי זה לא פתרון הקסמים.

4- ריור עוזר לכלבים, אני מודע לזה תודה רבה. עם זאת פיזיולוגית, טקסונומית ומה שלא תרצה- נחשים ארסיים קרובים יותר לנחשים לא ארסיים מכלבים.
נחשים ארסיים הם החיות הקרובות ביותר שאני יכול לחשוב עליהן לטובת ההשוואה היות והמבנה הפיזיולוגי שלהם כמעט זהה לחלוטין.
הם אינם חונקים את טרפם ומעכלים נהדר- והארס שהם מזריקים מפרק רקמות.
האם -ייתכן- שהורמון\חלבון כזה או אחר משתחרר בהליך החניקה? הכול ייתכן. אבל אני לא רואה על מה יש לך לבסס את זה. אין דרך לבדוק אם זה מתעכל טוב יותר או פחות.
סטטיסטית כמו שכבר צויין, מאות מגדלים מאכילים במומת כבר עשרות שנים והנחשים חיים נהדר, מתרבים, וללא שום בעיות.

5- המאמרים- המאמר שצידד בך הוא המאמר היחיד שמצאתי שתאם את טענותייך. צר לי שהוא לא רציני אבל עדיין לא העלית ולו מאמר אחד שסותר את הנאמר במאמרים האחרים. הכול זה נסיון אישי- שזה טוב ויפה אבל זה לא עובדות מוגמרות כי גם נסיון אישי הוא לא דבר אובייקטיבי והוא לא מבוצע בסביבה מבוקרת וסטרילית מגורמים אחרים.

הגבתי כי אתה פירטת את "היתרונות ההאכלה בחי". לא ציינת כי לדעתך כן יש יתרונות לפחות מנסיונך והם X Y Z. נתת לזה כותרת, את המילה "לדעתי" ציינת רק כשאמרת שהסיכון סביר מבחינתך.
לו היית מלכתחילה מנסח את זה כהלכה זה לא היה נגרר לאן שזה נגרר.

לשאר הדברים האישיים מייקי אני לא מתכוון להגיב, מאסתי כבר בזה מזמן אז אני משאיר את זה מקצועי נטו. סלח לי אם אני בוחר להתעלם מחלק מדברייך.
------------------------------------------------------------

לגבי מה שכתב אוסמן אני רק יכול לאמר שאני מחשיב את הגורם האנושי כגורם שיכול וטועה מטבעו. גם לאחר שנים של נסיון אפשר לפספס. ומעבר לכך, יש אנשים איטיים יותר מאחרים- ואני בטוח שחלקכם אולי יגלגלו עיניים אבל יובל מנוסה בעבודה עם בע"ח ארסיים- וראיתי אותו עובד עם הנחשים שלו... שהם כמובן לא ארסיים אבל בוא נאמר שלא מרימים אותם הרבה והם -נורא- אוהבים לטעום אותך.
אני אישית לא כול כך בטוח שהייתי יכול להתמודד עם נחש ארסי בלי לחטוף ביס. רפלקסים מהירים זה לא משהו שלכולם יש, וטעויות יכולות לקרות.
בעל החיים הוא תחת אחריותי, אני לא חושב ש-הוא- צריך לקחת את הסיכון, זה הוא שייפגע אם אני אשגה.

----------------------------------------------------------

אלעד- קירור גורם להיפותרמיה. הקור גורם לאלחוש מע' העצבים, בלבול ואפאטיות לסביבה.
אלה עובדות אגב. לא דיעה, אלה סמפטומים לזיהוי היפותרמיה.
היות ולא עברתי לא את זה ולא את זה(למרות שיצא לי ללוות ולסייע בטיפול בנפגע היפותרמיה בצבא) אני לא יכול חד משמעית לאמר לך מה יותר כואב(ושמח על כך!).
אבל מכיוון שהיפוטרמיה מובילה לאובדן הכרה לאחר אלחוש- אני בהחלט מאמין שזו הדרך לעשות זאת.
את ההקפאה מבצעים לאחר שהעכבר איבד את הכרתו או כבר מת. לא לפני.

גם "הרדמת חסד" היא המתה שאמורה להיות ללא כאב כלל- לא יצא לי לראות מאמר שמבטיח שאין שום כאב. הייתי נוכח באי אילו המתות, אני יכול לאמר שזה מהיר... ובעל החיים כן מת בשלווה יחסית. (גם בקירור הם לא זזים, מאולחשים, אבל זו לא הבטחה שאין שום כאב).

הנקודה שלי היא כזו- יש לך 2 בעלי חיים. אכפת לך משניהם שזה אחלה.
כפי שאני רואה זאת, אני המגדל, אני המתווך. תפקידי לוודא מינימום נזק לשניהם.
לנוכח המון מקרים בהם מכרסמים כן הצליחו לפגוע בזוחל- אני לא מתכוון לפעול בגישת ה"לי זה לא יקרה". זה קרה להרבה אחרים וזה -יכול- לקרות גם לי.
ומי שישלם על הנחת היסוד של "לי זה לא יקרה" לו הייתי נוקט בה היה בעל החיים שלי.
אז אני לא חושב שאני טוב יותר מהשאר, אם מישהו טעה כך, זה יכול לקרות גם לי באותה מידה- אז אני מנטרל את האפשרות לכך.

אם אתה מאמין אחרת- אחלה.

כמו שזה נראה פשוט- אתה יכולת כבר ללמוד עד הלום אופן אחר לבצע זאת. אבל בחרת שלא, מסיבה כזו או אחרת זה לא משנה.
מה שאני מנסה לאמר זה שאין לך מה לחפש להצדיק או להתווכח. זכותך לעשות מה שאתה רוצה. אבל אתה בהודעתך שלך מודה שזה לא המצב האידיאלי כרגע. זה לגיטימי.
ברגע שהתחלת עם רשימת הלמה לא פעלת אחרת וכביכול חיפשת להצדיק זה כבר סתם נראה כאילו אתה מנסה "לתרץ" את זה.
אבל אין לך למה, אף אחד לא טען שאתה מגדל רע. בעיניי רוחי, אני חושב שזה פחד אלוהים להיות בתוך חלל שקוף אבל אטום לבריחה עם טורף... הרבה יותר מקירור הדרגתי. אבל אולי זה הדמיון שלי שעובד overtime.

כמו שיובל כבר אמר- זה בוצע ומבוצע על ידי רבים. הטענה שלי היא שרבים חוו על בשרם מה משמעותה של טעות כזו ואני לא רוצה להיות אחד מהם.
כמו שרבים מחליטים לחמם עם כאבל בתוך הטרריום- עד שהזוחל שלהם נהיה סטייק.

יש סיכונים שהם הגיוניים לדעתי ויש כאלה שלא. זה נכנס בקטגוריית ה"אפשר למנוע בלי יותר מדי מאמץ" ולכן אני מעדיף כך.

בכול מקרה אני די משועשע מכול הרעיון של "כפיית דיעה"- זה פורום, כול אחד שיביע את דעתו כאוות נפשו. החוק היחיד שנאכף הוא אי עידוד התעללות בבע"ח כמו שלא מזמן היה איזה גולש שרשם משהו כמו "כן! דפוק לו את הראש בקיר שישפריץ דם" או משהו פסיכי כזה.
חושב שהגיוני שדברים כאלה לא יופיעו על גבי הפורום

אם דברי נשמעו כמו תירוצים או התגוננויות אז אני פשוט אסכם אותם: (ואני התכוונתי לכל מילה ומילה בהודעות הקודמות שלי)

השיקולים שלפיהם אני מאכיל בחי:

1. כבוד כלפי שני בעלי החיים {וברור שאחד מהם יפגע יותר (העכבר) הרי הוא הנטרף}.
2. שיקולים כלכליים והיגיון קר נטו.

כל עוד אני לא מאמין בשיטות ההרג שאני מכיר כלפי עכברים, ולא נתקלתי בבעיות בהאכלה בחי אני אמשיך להאכיל בחי - מבחינתי זה הוא המצב האידאלי כרגע, אני פשוט לא פוסל שאם בעתיד אני אשמע/אגלה על דרך שאני חושב שהיא נכונה יותר להמתת עכברים אני אשתמש בה.

ואם כל פעם נגיד "גדולים ממני טעו אני בטוח גם אטעה, אסור לקחת סיכון, אז לאן נתפתח?! איך נתעצם בעצמנו ונגלה בעצמנו מה טוב לנו?
אני לא אומר שצריך להתנסות על חשבון חיות המחמד שלנו בכדי לגלות דברים חדשים, אבל מטעויות לומדים (נכון אורן?! :wink: ) וככה צוברים ניסיון... והניסיון בסופו של דבר הוא זה שיקבע את הדעות שלנו.

שוב אלעד אני אחזור על זה- אין לי שום בעיה עם הבחירה שלך כי היא שלך.
אני פועל אחרת מתוך התנגדות לרעיון ה"להתנסות על חשבון בעל החיים" כמו שניסחת זאת נהדר.
היות וראיתי באופן חד משמעי שזה כן יכול להסתיים רע- אני בוחר שלא לנסות... כי שוב, לדעתי, הזוחל לא יפיק שום דבר מזה שהוא אוכל חי ולא מומת. גם אם הייתי מפתח טכניקה מושלמת להאכלה בחי ללא שום סיכוי לפגיעה בזוחל... למה זה טוב?

ומטעויות בהחלט לומדים, לצערי חוויתי על בשרי כמה וכמה דברים לא נעימים- אבל יש טעויות שאפשר לצפות ולחסוך ביתר קלות מאחרות.

השיקולים שלך הם שלך, והם בריאים לחלוטין- מדובר כאן בדיון. בדיון לא מחוייב במציאות שצד אחד ישתכנע. יכול בהחלט להסתכם בזה שיש שתי גישות שונות וזהו.

זה שאני פירטתי והסברתי את הסיבה לבחירה שלי לא הופכת אוטומטית את הבחירה שלך לפסולה.

הפחד היחיד שלי הוא מתן לגיטימציה לאנשים שרוצים לגדל נחש רק בגלל שהם יכולים לתת לו עכבר ולראות דם(יש כאלה, יש כאלה שהתקשרו אליי ושאלו אם הם יכולים להאכיל בחי כי זה מגניב. כשאמרתי שזה לא מאוד מומלץ הם אמרו "אה אז מה זה שווה" וניתקו).