אתחיל בכך שאומר לכל אלה חסרי הסבלנות להביט במוני תמונות - אין זה המקום עבורכם :wink:
ובכן, כשבוע אל תוך החודש שעבר, טסנו אני ומשפחתי אל תורכיה לשם מסע ["טרק"] בהרי הקאצ'קאר, שבוע תמים שבו הצלחנו לאבד את דרכנו, לסטות מהמסלול, להסתבך עם איש עסקים מסומם, להתקע בברד וגשם באמצע טיפוס רצחני במעלה אחד ההרים ועוד סוגיות רבות.
אציג פה לא מעט תמונות [למרות שאפילו יותר אשמור לעצמי], ואתן רקע כללי לכאלו שיזדקקו לו:
נוף כללי מתחת לקו העצים:
ומעליו:
היום הראשון- הכפר הראשון
נוף מהכפר [ערפל יעפוף את כל המסע]
אני באותה התנוחה [Air guitar בלי הGuitar]
יש המוני פיטריות [בטח בגלל הלחות ומרקם האדמה] ברחבי כל האיזור, אבל לא צילמנו אותן יותר מידיי... בכ"מ הינה דוגמא לאחת "בינונית"
אחי יותם [Yoyo] מפרפר בשניותיו האחרונות
כמה מקומיים [כבר לא אותו הכפר, הכפרים יתחלפו בלי ממש לשים לב, נסו לא לעקוב]
סתם פינה נחמדה, היו מאות כאלו, מפוזרות לאורך השבילים והכבישים.
פיטריה מיוחדת, נחשבת כרעילה ביותר, ממש אליסה וארץ הפלאות.
סלמנדרה שלכדתי [אחת מתוך 3: 2 בגודל כזה, ואחת צעירה ביותר, רק זאת צולמה]
מראה מעניין, נסו להבין את קנה המידה לפי האנשים מתחת:
מראות לאורך הדרך
מים זורמים במורד ההרים כדרך הטבע, אז הכינו מפעם לפעם איזורים שבהם אפשר לשתות מהזרימה.
אחי הקטן, השדון הלבן.
רק תחילת הטיפוס ולכולם אין יותר מידיי מצב רוח... זה היה היום שבו סטינו מהדרך ונתקענו ללא קשר קווי... חזרנו לכפר שממנו באנו ללא שום אמצעי לצאת מהאיזור חוץ מרכב אחד שיכול להכיל כ10 איש, אז בסה"כ היינו במצב בסדר גמור חוץ מהעובדה שהיינו 22 איש והרכב היחיד הזה שייך ל"כבשה השחורה" של הכפר- בחור חם מזג, שבזמן שהמדריך הלך לדבר איתו - הוא היה תחת השפעת קוקאין, והוא דרש 2,000 דולר [אם אני לא טועה] בשביל הנסיעה... השגנו את הכסף חוץ מכשארית קטנה, אשר הובטח שתשולם לנהג לאחר שיסיים את הנסיעה.
הבחור כנראה לא אהב את הרעיון יותר מידיי, ראה את הנואשות שלנו והעלה את המחיר ל2,500 דולר [אגב, יהודי לימד אותו איך לעשות עסקים, מסביר כמה עניינים?] בסופו של דבר סירבנו והכפר הסכים לשכן אותנו בבתים שלהם, ועשו לנו טובה גדולה.
בלילה הזה המדריך והעוזר שלו [שהוביל אותנו בדרך השגויה] טיפסו אל אחד מההרים ויצרו קשר טלפוני, ובבוקר כבר המתינו לנו זוג וואנים.
תמונה מתחילת היום המזוויע:
נופים מהוואן:
עצירות בדרך בשביל להסתכל על גשרים
חרק מעניין שמצאתי באחת מהעצירות
חשופיות\עלוקות, סוג כלשהו של חסר חוליות...
לקראת טיפוס רציני יותר - שוב חסרי כוחות או רצון :)
כ20 דקות מאוחר יותר תקף אותנו שלג קפוא, ביחד עם רוח מהיר במהירות של 30 קמ"ש.
גשם שהתחלף לאחר כמה דקות לברד כואב...
לבסוף הגענו לאגם, קפואים וספוגים, ניצלנו את הרגעים המעטים שהגשם הפסיק בשביל לצלם מעט תמונות.
קופא באגם להנאתי.
הידיים כ"כ כואבות שחבל לבזבז את הכיסים, הפה יכול להחזיק את המקל.
יותם, ההרבה פחות רטוב ממני [ממזר]
הינה שאלה, שעוד לא מצאתי לה הסבר:
האגם כולו היה מלא בצפרדעים מתות, שנצפו ונחו בקרקעיתו, בערך כ70 צפרדעים היו ניתנות לזיהוי כמתות אם היית מקיף את האגם, ובנוסף- ישנן צפרדעים מחוץ לאגם, רק שהן במצב אחר- הן צלויות, צלויות עד ליסוד, כאילו משהו שרף כל פיסה בהן. שחורות ו"קראנצ'יות".
בהתחלה הימרנו שמדובר בברקים, ששרפו את הצפרדעים שקפצו [סבירות נמוכה] ופגעו באגם וכך הרגו את הצפרדעים שבו, יש הצעות אחרות?
בכל מקרה, אמשיך:
משיכים בטיפוס
האיזור היה בעל 2~3 אגמים בסה"כ
לאלה ממכם שמתלהבים מהשלג: לאף אחד לא היו את העצבים להיכנס לשלג בכזה קור.
נכנסנו לשלג רק כשהינו מחוייבים לעבור בו.
לקראת סוף היום - רטובים ורעבים.
קולה, טעם החיים? גם בסוף העולם שמאלה.
ילדונת מקומית
גם כן סולם..
צילומיי כנסייה שרופה 😈 :
ועכשיו לסיפור חביב:
ביומיים האחרונים הקבוצה התפצלה ל2: אלה עם ההגיון בראשם שהחליטו להשאר באכסנייה ליום כיף וראפטינג, ואלה שנראה שחסר להם ריגושים בחיים והחליטו לעלות עד לפסגת הקאצ'קאר.
לי אישית יש מספיק ריגושים בחיים, ובסופו של דבר אני ומשפחתי נשארנו באכסנייה, שהיא בעצם גם חוות גידול דגי פורלים [אין סוף פורלים לארוחת ערב] הממוקמת ליד נהר.
בכ"מ, אני נשכבתי על מטתי בחדר, בבוקסרים, והאזנתי לקצת זפלין בזמן שהמשפחה הלכה לה אל גדות הנהר.
לאחר כמה דקות אימי חוזרת לחדר ואומרת לי ש"יש נחש!".
אני קופץ אל תוך הכפכפים המסריחים של המלון ורץ בבוקסרים אל גדות הנהר, שם, בתוך מעיין איזור מכותר בחומת אבנים לא גדולה במיוחד, אך שקועה הייטב במים [ככל הנראה מטרתה הייתה לגדל דג כול שהוא בתוכה] היה הנחש.
תפסתי אותו ביחד עם אחי, צולם ושוחרר, כמו כל שאר החיות בטיול:
[שימו לב לכפכפים המרשימים!!!!]
הסיבה היחידה שלכדתי אותו בלי יותר מידיי היסוסים הוא בגלל שהוא נראה -כל כך דומה- לנחש המים המשובץ של ארצנו, וכיוון שהמיקום הגאולוגי של תורכיה אינו רחוק במיוחד משל ישראל- הנחתי שמדובר באותו המין\תת מין דומה.
מקווה שנהנתם מהתמונות!!
הגענו לסוף, אז תמונה אחרונה של סטלה וסיימנו!
ובכן, כשבוע אל תוך החודש שעבר, טסנו אני ומשפחתי אל תורכיה לשם מסע ["טרק"] בהרי הקאצ'קאר, שבוע תמים שבו הצלחנו לאבד את דרכנו, לסטות מהמסלול, להסתבך עם איש עסקים מסומם, להתקע בברד וגשם באמצע טיפוס רצחני במעלה אחד ההרים ועוד סוגיות רבות.
אציג פה לא מעט תמונות [למרות שאפילו יותר אשמור לעצמי], ואתן רקע כללי לכאלו שיזדקקו לו:
נוף כללי מתחת לקו העצים:
ומעליו:
היום הראשון- הכפר הראשון
נוף מהכפר [ערפל יעפוף את כל המסע]
אני באותה התנוחה [Air guitar בלי הGuitar]
יש המוני פיטריות [בטח בגלל הלחות ומרקם האדמה] ברחבי כל האיזור, אבל לא צילמנו אותן יותר מידיי... בכ"מ הינה דוגמא לאחת "בינונית"
אחי יותם [Yoyo] מפרפר בשניותיו האחרונות
כמה מקומיים [כבר לא אותו הכפר, הכפרים יתחלפו בלי ממש לשים לב, נסו לא לעקוב]
סתם פינה נחמדה, היו מאות כאלו, מפוזרות לאורך השבילים והכבישים.
פיטריה מיוחדת, נחשבת כרעילה ביותר, ממש אליסה וארץ הפלאות.
סלמנדרה שלכדתי [אחת מתוך 3: 2 בגודל כזה, ואחת צעירה ביותר, רק זאת צולמה]
מראה מעניין, נסו להבין את קנה המידה לפי האנשים מתחת:
מראות לאורך הדרך
מים זורמים במורד ההרים כדרך הטבע, אז הכינו מפעם לפעם איזורים שבהם אפשר לשתות מהזרימה.
אחי הקטן, השדון הלבן.
רק תחילת הטיפוס ולכולם אין יותר מידיי מצב רוח... זה היה היום שבו סטינו מהדרך ונתקענו ללא קשר קווי... חזרנו לכפר שממנו באנו ללא שום אמצעי לצאת מהאיזור חוץ מרכב אחד שיכול להכיל כ10 איש, אז בסה"כ היינו במצב בסדר גמור חוץ מהעובדה שהיינו 22 איש והרכב היחיד הזה שייך ל"כבשה השחורה" של הכפר- בחור חם מזג, שבזמן שהמדריך הלך לדבר איתו - הוא היה תחת השפעת קוקאין, והוא דרש 2,000 דולר [אם אני לא טועה] בשביל הנסיעה... השגנו את הכסף חוץ מכשארית קטנה, אשר הובטח שתשולם לנהג לאחר שיסיים את הנסיעה.
הבחור כנראה לא אהב את הרעיון יותר מידיי, ראה את הנואשות שלנו והעלה את המחיר ל2,500 דולר [אגב, יהודי לימד אותו איך לעשות עסקים, מסביר כמה עניינים?] בסופו של דבר סירבנו והכפר הסכים לשכן אותנו בבתים שלהם, ועשו לנו טובה גדולה.
בלילה הזה המדריך והעוזר שלו [שהוביל אותנו בדרך השגויה] טיפסו אל אחד מההרים ויצרו קשר טלפוני, ובבוקר כבר המתינו לנו זוג וואנים.
תמונה מתחילת היום המזוויע:
נופים מהוואן:
עצירות בדרך בשביל להסתכל על גשרים
חרק מעניין שמצאתי באחת מהעצירות
חשופיות\עלוקות, סוג כלשהו של חסר חוליות...
לקראת טיפוס רציני יותר - שוב חסרי כוחות או רצון :)
כ20 דקות מאוחר יותר תקף אותנו שלג קפוא, ביחד עם רוח מהיר במהירות של 30 קמ"ש.
גשם שהתחלף לאחר כמה דקות לברד כואב...
לבסוף הגענו לאגם, קפואים וספוגים, ניצלנו את הרגעים המעטים שהגשם הפסיק בשביל לצלם מעט תמונות.
קופא באגם להנאתי.
הידיים כ"כ כואבות שחבל לבזבז את הכיסים, הפה יכול להחזיק את המקל.
יותם, ההרבה פחות רטוב ממני [ממזר]
הינה שאלה, שעוד לא מצאתי לה הסבר:
האגם כולו היה מלא בצפרדעים מתות, שנצפו ונחו בקרקעיתו, בערך כ70 צפרדעים היו ניתנות לזיהוי כמתות אם היית מקיף את האגם, ובנוסף- ישנן צפרדעים מחוץ לאגם, רק שהן במצב אחר- הן צלויות, צלויות עד ליסוד, כאילו משהו שרף כל פיסה בהן. שחורות ו"קראנצ'יות".
בהתחלה הימרנו שמדובר בברקים, ששרפו את הצפרדעים שקפצו [סבירות נמוכה] ופגעו באגם וכך הרגו את הצפרדעים שבו, יש הצעות אחרות?
בכל מקרה, אמשיך:
משיכים בטיפוס
האיזור היה בעל 2~3 אגמים בסה"כ
לאלה ממכם שמתלהבים מהשלג: לאף אחד לא היו את העצבים להיכנס לשלג בכזה קור.
נכנסנו לשלג רק כשהינו מחוייבים לעבור בו.
לקראת סוף היום - רטובים ורעבים.
קולה, טעם החיים? גם בסוף העולם שמאלה.
ילדונת מקומית
גם כן סולם..
צילומיי כנסייה שרופה 😈 :
ועכשיו לסיפור חביב:
ביומיים האחרונים הקבוצה התפצלה ל2: אלה עם ההגיון בראשם שהחליטו להשאר באכסנייה ליום כיף וראפטינג, ואלה שנראה שחסר להם ריגושים בחיים והחליטו לעלות עד לפסגת הקאצ'קאר.
לי אישית יש מספיק ריגושים בחיים, ובסופו של דבר אני ומשפחתי נשארנו באכסנייה, שהיא בעצם גם חוות גידול דגי פורלים [אין סוף פורלים לארוחת ערב] הממוקמת ליד נהר.
בכ"מ, אני נשכבתי על מטתי בחדר, בבוקסרים, והאזנתי לקצת זפלין בזמן שהמשפחה הלכה לה אל גדות הנהר.
לאחר כמה דקות אימי חוזרת לחדר ואומרת לי ש"יש נחש!".
אני קופץ אל תוך הכפכפים המסריחים של המלון ורץ בבוקסרים אל גדות הנהר, שם, בתוך מעיין איזור מכותר בחומת אבנים לא גדולה במיוחד, אך שקועה הייטב במים [ככל הנראה מטרתה הייתה לגדל דג כול שהוא בתוכה] היה הנחש.
תפסתי אותו ביחד עם אחי, צולם ושוחרר, כמו כל שאר החיות בטיול:
[שימו לב לכפכפים המרשימים!!!!]
הסיבה היחידה שלכדתי אותו בלי יותר מידיי היסוסים הוא בגלל שהוא נראה -כל כך דומה- לנחש המים המשובץ של ארצנו, וכיוון שהמיקום הגאולוגי של תורכיה אינו רחוק במיוחד משל ישראל- הנחתי שמדובר באותו המין\תת מין דומה.
מקווה שנהנתם מהתמונות!!
הגענו לסוף, אז תמונה אחרונה של סטלה וסיימנו!
