שיכון של 2 עקרבים בטרריום אחד

שלום חברים, חלקכם כבר יודעים שאני קונה EMPEROR(מחר) , בכל אופן היום החלטתי לקנות טרריום גדול ורציני(זכוכית) בשביל לשכן שם עוד EMPEROR שאני אקנה בעתיד,או עקרב אחר(יש לי כרגע 3).
השאלות שלי הן בקשר לשיכון של 2 עקרבים באותו טרריום(קראתי שזה אפשרי בניגוד לעכבישים אבל עדיין יש לי שאלות), קודם כל הטרריום גדול,האורך 50,רוחב 30 . אני חושב שאפשר לשים 2 עקרבים שם בכיף.
אז השאלות:
1-האם זה משנה אם שמים זכר +זכר,זכר+נקבה,נקבה+נקבה?
2-האם אפשר לשים באותו טרריום עקרבים שונים?(בוגרים שניהם) למשל EMPROR עם עביד כושי(סתם דוגמא שעברה לי בראש כיון שיש לי עביד כושי).

עד כמה שאני יודע, יש רק מין אחד של עקרבים בארץ
שאפשר לשכן ביחד....והם שחרן יהודה....
אבל תמתין לתשובה יותר מקצועית של גיא...

את הנבו נראה לי אפשר לשכן יחד ואת האימפרטור אפשרי כל עוד יש לך טרריום מספיק גדול קנה 70 על 30 יתאים יותר

בן זה חלקי נכון, השחרנים אינם קניבלים רציניים ולכן אפשר לשכנם בלי יתר בעיות, אבל ישנם עוד עקרבים שאפשר לשכן ביחד, אני אישית מכיר בחור שמשכן מעל 20 עקרבים בטרריום אחד- הוא פשוט מספק המון מחבואים ואוכל בשפע, ולכן אין להם שום סיבה לריב- מעט מיפגשים וכימעט שהם אף פעם לא מספיק רעבים בשביל להילחם על אוכל\לאכול אחד את השני.

אני צריך תשובה מקצועית, את "הבערך" אני יודע..
השאלה היא אמפרור זכר עם נקבה של עביד כושי, או אולי בעתיד אמפרור זכר עם נבו.
ושוב,אני שואל גם לגבי זכר/נקבה עם משנה או לא. האם עביד כושי יכול להזדווג עם אמפרור בכלל? או שהוא עלול לנסות?

בשביל מה לעזאזל לנסות? אני כבר אומר לך שהזיווג לא יפיג צאצאים פוריים וסתם יסכן את הנקבה שהמיבנה הגנטי שלה שונה בהרבה משל המין השני....

אי אפשר לקבוע כזה דבר, לייגר, מכיר? טיגריס ואריה העמידו צאצאים פוריים, לייגרים.
כנ"ל פרדים.

אז הכול -ייתכן-, למה זה טוב אבל? הזיווג די נכפה עליהם וזה סתם ניסוי בבעלי חיים... לדעתי זה פשוט לא במקום.

אחי בהצלחה עם האמפרור אני גם מחפש עכשיו
אם מישהו מוכר דבר איתי בפרטי
תודה,

לא שאלתי בשביל לזווג, שאלתי בשביל לדעת. כי אם אני משכן גם אמפרור זכר וגם עביד כושי נקבה יכול להיות שיהיה ניסיון כזה שיגמר לא טוב. המטרה שלי היא ששני עקרבים יחיו בשלום פחות או יותר בטרריום גדול, זאת השאלה העיקרית, ואם זה משנה אם אחד זכר ואחד נקבה.
השני עקרבים יכולים להיות או אמפרור זכר ונקבה,או אמפרור זכר +עביד נקבה. או כל סוג אחר של עקרב עם EMPEROR.
מבקש להתייחס לשאלות בהודעה הראשנה של האשכול רשמתי במסודר בדיוק, חשוב לי תשובה מקצועית ולא חובבנית.

יודע מה אורן יש הבדל די גדול בין לייגר לפרוקי רגליים, אבל נלך איתך פה, אני אפנה למומחה ואחזור עם תשובות.

ניתן לשכן אמפרטורים יחדיו, ללא כל קשר למינם, כל עוד הם נשמרים בטרריום גדול דיו ומסופקים להם תנאי האכלה ומסתור אופטימליים. טרריום באורך 50 ס"מ עשוי ליהיות מספק, אם כי הייתי ממליץ לבחור טרריום מעט יותר גדול לשני אמפרטורים בוגרים.
מעולם לא ניסיתי לשכן שני עקרבים מסוגים שונים באותו הטרריום, אך, לדעתי, התוצאות לכך לא יהיו חיוביות.
זיווג אפשרי רק במינים המשתייכים לאותו הסוג, על כן אין חשש כי יתרחש זיווג בין סוגים שונים. אם כבר, יש לחשוש מטריפתו של הקטן מבין השניים, על ידי הגדול ממנו.
הסיבה היחידה לקיומם של בני כילאיים כפרד- הכלאה בין חמור וסוס, הלייגר- הכלאה בין אריה לטיגריסית, והטיון- הכלאה בין טיגריס ללביאה, היא השתייכות המינים המזווגים לאותו הסוג.
האריה והטיגריס שייכים שניהם לסוג פנתר (Panthera ), בעוד שהסוס והחמור משתייכים שניהם לסוג סוס (Equus ).

תודה על התשובה גיא 😛
כלומר עם תשכן אמפרור זכר עם עביד כושי נקבה-לא יהיה טוב...

guy.gניתן לשכן אמפרטורים יחדיו, ללא כל קשר למינם, כל עוד הם נשמרים בטרריום גדול דיו ומסופקים להם תנאי האכלה ומסתור אופטימליים. טרריום באורך 50 ס"מ עשוי ליהיות מספק, אם כי הייתי ממליץ לבחור טרריום מעט יותר גדול לשני אמפרטורים בוגרים.
מעולם לא ניסיתי לשכן שני עקרבים מסוגים שונים באותו הטרריום, אך, לדעתי, התוצאות לכך לא יהיו חיוביות.
זיווג אפשרי רק במינים המשתייכים לאותו הסוג, על כן אין חשש כי יתרחש זיווג בין סוגים שונים. אם כבר, יש לחשוש מטריפתו של הקטן מבין השניים, על ידי הגדול ממנו.
הסיבה היחידה לקיומם של בני כילאיים כפרד- הכלאה בין חמור וסוס, הלייגר- הכלאה בין אריה לטיגריסית, והטיון- הכלאה בין טיגריס ללביאה, היא השתייכות המינים המזווגים לאותו הסוג.
האריה והטיגריס שייכים שניהם לסוג פנתר (Panthera ), בעוד שהסוס והחמור משתייכים שניהם לסוג סוס (Equus ).

השיוך לקבוצות, משפחות, מינים הוא אקט אנושי, דהיינו שאנו משייכים לקבוצות על פי דברים שקורים בשטח, לא על פי "ידע קוסמי" קבוע-זה דבר שמשתנה כול יום עם חשיפה של עובדות חדשות. אני לא יודע אם שינו את השיוך הטוקסונומי של המינים בעקבות ההצלחה הנ"ל של הבאת צאצאים או לא- אבל כול עוד משייכים למינים על פי משתנים התנהגותיים יש תמיד סיכוי ששני מינים יהיו קרובים גנטית ופשוט לא נדע מכך עד שפתאום נראה שזיווג ביניהם הוא אפשרי.
הבדיקה הכי נכונה היא מיפוי גנטי של כול צורות החיים- משהו שעדיין רחוקים מלהשיג בשלמות, עד כמה שאני מכיר לפחות.

תקן אותי אם אני טועה, אני אשמח לשמוע הבהרה בעניין, או אם יש משהו יותר יציב בעניין פרוקי רגליים מסיבה כזו או אחרת

המיקום בעץ הפילוגנטי אינו נקבע על סמך מאפיינים התנהגותיים כלל וכלל, אלא על פי מידת הקרבה הגנטית. קירבה זו נקבעת על סמך הימצאותם של סממנים גנטיים, השותפים לכל המינים בני אותו הסוג, בשל התפתחותם מאב קדמון משותף אחד. כלומר, מינים שונים מאותו הסוג עשויים להראות שונה, לחיות באיזורים שונים, או להתנהג שונה, אך את ההוכחה למוצאם המשותף נוכל למצוא במיקטעי דנ"א המייחדים אך ורק אותם.

guy.gהמיקום בעץ הפילוגנטי אינו נקבע על סמך מאפיינים התנהגותיים כלל וכלל, אלא על פי מידת הקרבה הגנטית. קירבה זו נקבעת על סמך הימצאותם של סממנים גנטיים, השותפים לכל המינים בני אותו הסוג, בשל התפתחותם מאב קדמון משותף אחד. כלומר, מינים שונים מאותו הסוג עשויים להראות שונה, לחיות באיזורים שונים, או להתנהג שונה, אך את ההוכחה למוצאם המשותף נוכל למצוא במיקטעי דנ"א המייחדים אך ורק אותם.

אז אתה טוען שהגנום של רוב\כול צורות החיים מופה ועל פיו כרגע הזאולוגיה ממויינת?

http://www.lisashea.com/lisabase/biology/art14342.html

http://www.cod.edu/people/faculty/fancher/Species.htm

http://evolution.berkeley.edu/evosite/evo101/VADefiningSpecies.shtml

כול הלינקים הנ"ל(אחד מהם הוא מאוניברסיטת ברקלי) טוענים שההגדרה של מין תלויה ביכולתן של שתי צורות חיים להעמיד צאצאים- מן הסתם יכולת זו מוכיחה קרבה גנטית אבל הבאת הצאצאים היא שהובילה למסקנה שיש קרבה גנטית, לא קודם מיפו את הגנום של כולם -ואז- הסיקו שהם יוכלו להעמיד צאצאים.
ככה לפחות אני מבין את זה על כול פנים.
אני לא סותר אלא מנסה להבין את הטענה שלך.

אורן, לרגע לא טענתי כי בידינו גנום ממופה של האורגניזמים השונים. ייתכן כי דברי לא היו ברורים דיים.
אין צורך למפות את הגנום וכמו כן גם אין צורך לזווג בפועל, על מנת לזהות קירבה גנטית. הקירבה מתבטאת ברצפים המשותפים לאב קדום יותר ולכל אותם המינים אשר התפצלו ממנו. כאשר יש לבחור באותם הרצפים המייחדים רק את "האב " ולחפשם במינים החשודים. בגדול, שיטה דומה משמשת בעת בדיקת אבהות. משווים את הדנ"א של הצאצא לשל האבות החשודים ומוצאים את שמייחד את הצאצא באחד מהאבות. בשיטה זו גם גילו את מין חיטת הבר שממנה בוייתה החיטה שאנו מגדלים כיום.
כל עוד ניתן לבצע בדיקות גנטיות, לחיצוניות יש משמעות פחותה. עם זאת, במאובנים לא נותרו שרידי דנ"א ועל כן נאלצים להיסמך על מאפיינים חיצוניים.
כאשר מדברים על מיפוי הגנום, מדובר בידיעת מיקומם של הגנים השונים ובהבנת כל התהליכים עליהם הם שולטים, כך שניתן אף יהיה "לשלוט " על מראהו ותכונותיו של הצאצא. מיפויים מסוג זה נעשים בעיקר באורגניזמים המשמשים במחקר, או שלהבנתם יהיה ערך מוסף לאדם. זו הסיבה לכך שמופו הגנומים של עכבר המעבדה, זבוב התסיסה, החיטה, האורז, האדם ועוד.
למיטב ידיעתי, בדיקת גנטיות השוואתיות אינן נערכות בעקרבים ועכבישים בצורה סדירה. אומנם אין לזלזל במיון הנעשה באמצעות תכונות חיצוניות, אך זו גם הסיבה לכך שגילויים חדשים מביאים לכך שמדי פעם מינים מקוטלגים מחדש.
הבעיה האמיתית נובעת מכך שפרוקי רגליים אינם נוטים להתאבן, על כן עלינו להיסתמך על פרוקי רגליים שנילכדו בשרף והשתמרו. לצערנו, הרישומים הדלים הקיימים בידינו מותרים אותנו בעלטה.

guy.gאורן, לרגע לא טענתי כי בידינו גנום ממופה של האורגניזמים השונים. ייתכן כי דברי לא היו ברורים דיים.
אין צורך למפות את הגנום וכמו כן גם אין צורך לזווג בפועל, על מנת לזהות קירבה גנטית. הקירבה מתבטאת ברצפים המשותפים לאב קדום יותר ולכל אותם המינים אשר התפצלו ממנו. כאשר יש לבחור באותם הרצפים המייחדים רק את "האב " ולחפשם במינים החשודים. בגדול, שיטה דומה משמשת בעת בדיקת אבהות. משווים את הדנ"א של הצאצא לשל האבות החשודים ומוצאים את שמייחד את הצאצא באחד מהאבות. בשיטה זו גם גילו את מין חיטת הבר שממנה בוייתה החיטה שאנו מגדלים כיום.
כל עוד ניתן לבצע בדיקות גנטיות, לחיצוניות יש משמעות פחותה. עם זאת, במאובנים לא נותרו שרידי דנ"א ועל כן נאלצים להיסמך על מאפיינים חיצוניים.
כאשר מדברים על מיפוי הגנום, מדובר בידיעת מיקומם של הגנים השונים ובהבנת כל התהליכים עליהם הם שולטים, כך שניתן אף יהיה "לשלוט " על מראהו ותכונותיו של הצאצא. מיפויים מסוג זה נעשים בעיקר באורגניזמים המשמשים במחקר, או שלהבנתם יהיה ערך מוסף לאדם. זו הסיבה לכך שמופו הגנומים של עכבר המעבדה, זבוב התסיסה, החיטה, האורז, האדם ועוד.
למיטב ידיעתי, בדיקת גנטיות השוואתיות אינן נערכות בעקרבים ועכבישים בצורה סדירה. אומנם אין לזלזל במיון הנעשה באמצעות תכונות חיצוניות, אך זו גם הסיבה לכך שגילויים חדשים מביאים לכך שמדי פעם מינים מקוטלגים מחדש.
הבעיה האמיתית נובעת מכך שפרוקי רגליים אינם נוטים להתאבן, על כן עלינו להיסתמך על פרוקי רגליים שנילכדו בשרף והשתמרו. לצערנו, הרישומים הדלים הקיימים בידינו מותרים אותנו בעלטה.

בסדר גמור, אני פשוט משאיר מעין צוהר ספק מינימלי שדברים עדיין יכולים להפתיע, ומוטציות תמיד קיימות ויכולות להפתיע.
על כול פנים הבנתי את הנקודה שלך, סבבה.

אפשר לשים עקצנים צהובים ושחרני יהודה והם יחיו טוב ביחד אך לפעמים השחרנים יאכלו עקצן אך זה לעיתים רחוקות.
פנחס אמיתי (למי שמכיר...)הוא כבר שנים מגדל אותם ביחד.
גם עביידים אסייתים מלכותיים ונבואים מסתדרים (אצלי האסייתים המלכותיים והנבואים מסתדרים אבל יש נבו אחד שלא מסתדר איתם).