עקרבים מתרבים ברביה מינית, כלומר, באמצעות זיווג בין זכר לנקבה.
הזכר מחזר אחר הנקבה באמצעות רעידות גוף המשדרות את התעניינותו. לאחר מכן הוא אוחז באחת מ"ידיה ", מוביל ומושך אותה יחד עימו עד אשר היא נעצרת במקומה וממאנת להמשיך. זהו הסימן לזכר לעבור לשלב הבא, הקרוי "מחול הכלולות ". הזכר אוחז בשתי "ידיה " של הנקבה והם מתחילים לנוע קדימה, אחורה ולצדדים.
ברגע הנכון, הם נעצרים על משטח אבן והזכר פולט נרתיק זרע קטן מפתח המין שלו. נרתיק זה נצמד אל הסלע והזכר נע אחורה ומושך את הנקבה כך שפתח המין שלה ימוקם בדיוק מעליו. הנקבה נועצת אותו והזרע משתחרר אל תוך גופה.
לגבי הצאצאים הצעירים שניתן למצוא על גבה של הנקבה, זוהי ה"דאגה ההורית ". הצאצאים מטפסים על גב האם ברגע ההשרצה ונשארים במיקום בטוח זה עד אשר יגדלו מעט. הם יורדים מדי פעם על מנת להיזון מהשאריות שמותירה האם.
האם, מצידה, מסמנת לצאצאיה כי הגיע הזמן "לעזוב את הקן ", על ידי כך שהיא מתחילה לאכול אותם.
הם כבר מבינים את הרמז.
יומני גידול ומעקב לבעלי חיים!כל המידע על החיות שלכם ביומן דיגיטלי השומר תיעוד גידול ומציגי גם סטטיסטיקות לאורך זמן, ניתן להוסיף מטפלים, להצמיד ספקי מזון, את הטרינרים של חיה שלכם, להוציא למכירה או למסירה בלוח סנייקס! ואפילו להעביר את היומן בעלות לבעלים החדש כדי שיוכל להנות מהמידע ההיסטורי ולהמשיך לעדכן!
התנהגות זו של האם נצפתה רק בשבי, על כן קל להסיק מכך שהסביבה המלחיצה היא המביאה אותה לידי כך. יש לקחת בחשבון כי הבאת צאצאים לעולם דורשת מהאם אנרגיה רבה ויקרת ערך. באם תחוש בסכנה (כפי שלרוב קורה כאשר מגדל תמים פותח וסוגר את הטרריום על מנת לצפות בפלא ), היא תחוש כי הסיכוי שהצאצאים ישרדו אינו גבוה ועל כן תחזיר לעצמה את האנרגיה שבוזבזה.
בימים הראשונים הצאצאים עוברים את נשלם הראשון על גב האם. בימים העוקבים לכך הם מתחילים להסתובב בקרבת האם בחיפוש אחר מזון. תוך פחות משבועיים הם מבינים כי האם לא מעוניינת לשתף אותם בארוחותיה וכי כל פיסת מזון שאחד מהם לוכד הופך בעיני אחיו ל"הזמנה לסעודה משותפת ". חסרי שביעות רצון מהעיניין ובתחושת רעב גוברת הם מתפזרים להם אל חיי בדידות.
גם בשבי, זה הזמן להפריד אותם זה מזה.