שני עורבים מבקרים אותי כבר שנה בשעות הערב כשאני מאכילה את היונים שלי בגג. לאחרונה אני משאירה להם מעט אוכל די קרוב אלי, הזכר נועז מתקרב ולוקח את האוכל אבל הנקבה חוששת ולא מעיזה להתקרב. אחרי שהזכר מעמיס מלוא הגרון אוכל הנקבה מבצעת מן טקס שנראה לי במבט מן הצד, טקס חנופה: היא צוווחת במקור פעור. צווחות נואשות ולא תוקפניות ורמות ומניפה במקביל את הכנפים חצי פרושות למעלה ולמטה. מישהו יודע מה בדיוק המחווה הזו רוצה להביע???
שאלה למי שמבין התנהגות עורבים
ההתנהגות הזו נקראת התחננות ("begging") והיא אופיינית מאוד בציפורים חברתיות בכלל ובעורבים בפרט.. המקור שלה היא בהתנהגות הגוזלית והפירחונית (פירחון הוא גוזל שעזב את הקן אך הוא עדיין תלוי בהוריו בתזונה). קל לראות את המשותף בין התנועות האלו של הורדת הכנפיים ופתיחת המקור תוך הפקת ציוץ או צווחה בגוזל ובבוגר. אבל בבוגר להתנהגות הזו תפקיד נוסף (מלבד הזנה בקן וכדו') והיא קיבוע ותחזוקה של מדרג המעמדות בלהקה. כמעט תמיד יאכיל השליט את הנשלט ובדכ אותו שליט לא יאפשר לאף אחד להאכיל אותו. גם בחיזור יש בעופות רבים מעורבות של התנהגות זו. האם ראית גם האכלה?
אם בא לך להתעמק עוד יותר בעניין ישנו הספר המצויין של אמוץ זהבי על תורת ההכבדה. שם הוא בא להסביר (רק אחד ההסברים מתוך כמה) תופעות של אלטרואיזם כזה שלכאורה (אבל רק לכאורה) סותר את העיקרון האבולוציוני הפשוט..
אם בא לך להתעמק עוד יותר בעניין ישנו הספר המצויין של אמוץ זהבי על תורת ההכבדה. שם הוא בא להסביר (רק אחד ההסברים מתוך כמה) תופעות של אלטרואיזם כזה שלכאורה (אבל רק לכאורה) סותר את העיקרון האבולוציוני הפשוט..













