האכלת בואה: מדוע משאירה את העכבר במים?

ב"ה

שלום,

היום נתנו לבואה שלנו את הארוחה הראשונה במקומה החדש בביתנו. היא הסתערה מיד על העכברון ז"ל וחנקה אותו, אבל במקום לאכול אותו, היא השליכה אותו לכלי המים שלה. היא מסתובבת, שותה, מרחרחת, אבל לא אוכלת אותו.
האם להוציא אותו? (הוא לא במים עמוקים, כמובן). האם להניח לה? יתכן והיא בסטרס ולכן היא לא אוכלת?
היא אוהבת את המים שלה עם תמצית עכברים.
לא, האמת היא שיש מצב שהיא נלחצה ממשהו שקרה לאחר שחנקה ולכן ויתרה על הארוחה.
אם המצע הוא לא שבבים או משהו בסגנון, אתה יכול לשים את העכבר מחוץ לכלי ובמהלך היום היא אולי תאכל.
הי אורן,

באמת עשינו תצפית משפחתית על האירוע (המצמרר יש לומר), והיא ככל הנראה החליטה שזה לא מתאים לה. היא גם נשפה לכיווני באיום לראשונה מאז הבאתי אותה.
כסיתי חצי טרריום שלה בסדין כדי שתרגיש שיש לה פינה מוגנת, הוצאת את העכבר לקרקעית (מין חצצית), והבואה עדיין מסתובבת סביב הפגר, מאוד נרגשת...מקווה שתוכל כמו ילדה טובה, אני לא בנוי לנחשים עם הפרעות אכילה, גם כך יש לי רגשות אשמה כשאני רואה את העכברון האומלל...
אל תדאג...לבואות בדרך כלל אין הפרעות אכילה..
מה שאני מציע לך זה לשים את העכבר במים חמים (לא רותחים) במשך חצי דקה ולשים אותו ליד הבואה..שתקלוט אותו שהוא חם (זה טיפה יותר מדליק את מנגנון האכילה שלהם)...ואם יש לך מלקחיים אתה יכול גם לתפוס את העכבר דרך הזנב ולטלטל אותו מול הפנים שלה
מיותר לחלוטין להתעסק עם זה.
הבואה כבר הביעה עניין, אם לא הייתה מגיבה כלל, הייתי מנסה את נושא המים החמים.

כרגע מינימום התעסקות ונוכחות ליד הטרריום.

ובאופן כללי, פספוס של ארוחה אחת ל... אפילו לא לאכול חודש, זה לא הפרעת אכילה אצל נחשים בכלל ובואות בפרט.
זה מה שאני בדרך כלל עושה כשאני נתקל בדבר כזה וב-90% מהמקרים זה ממש פועל.
יכול מאוד יכול להיות שהיא גם תוכל אותו קר ומת אחרי שהוא היה במים..אבל מה שבטוח זה שמה שאמרתי יגדיל את הסיכויים לאכילה.
יובל,
הבואה מעוניינת לחלוטין לאכול- היא נושפת ואינה מעוניינת בצופים. לא משנה כמה תחמם או לא תחמם את המזון, יצר ההישרדות הוא מה שמונע כאן את האכילה, לא חוסר עניין בפרט המזון. בוא לא נלך סחור סחור סביב זה.
מה שאתה אומר מאוד רלוונטי היה -אם- לא הייתה תגובת תקיפה וחנק.

במצב כזה הוצאה של המזון וחימום עלול להוביל לניטרול תגובת האכילה לחלוטין- הבואה לא מעוניינת בנוכחות כלל, ואתה מציע שוב פתיחה של הטרריום, הוצאת פרט המזון והכנסתו מחדש... כול הפעילות הזו יכולה בהחלט לבלום את הצלחת ההאכלה הפעם.
אורן אני הבנתי כבר ממה שהוא רשם שהיא מעוניינת...
ורשמתי שגם אם הוא לא יעשה את זה אז רוב הסיכויים שהיא תוכל..
פשוט נתתי לו עוד כלי למקרא שממשיך לא לקרות כלום
יובל, אתה קצת מטעה.
אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להתמודד עם בואות בסטרס ממעבר, או ש-ממש- לא מעוניינות לאכול כשיש אנשים בסביבה, אבל במקרים כאלה, ככול שמנסים יותר, מבטיחים שהבואה -לא- תאכל.
יש בואות שעדיף רק לפתוח את המכסה, לשים את העכבר, לסגור את המכסה ולהתחפף ללפחות שעה וחצי בחושך, אחרת אין מצב בעולם שהיא תאכל... וככול שתפתח את המכסה יותר פעמים לחימום או כול סיבה אחרת, יש יותר סיכוי שהיא לא תיגע באוכל בכלל.

יש לי אחד שאני חייב לסגור את המגירה שלו בשקט בשקט ולהתחפף לו מטווח הראייה אחרת תוך שנייה הוא יורק את המזון ולא מסתכל עליו יותר, לא משנה לכמה זמן אני אשאיר לו אותו.

יש הבדל שכדאי להכיר, בין לעורר את היצר אכילה, לבין להתמודד עם בואה שיצר ההישרדות שלה כול כך חזק שאפילו אחרי שהתחילה בתגובת אכילה, החליטה לוותר. הפיתרון שלך תקף אך ורק במקרה הראשון- במקרה השני צריך לדאוג לסביבה נטולת גירויים ושקטה.

בהצלחה.
לפני שבוע מצאתי בשובך פינת החי שלנו זעמן שחור עצום, בעיצומה של זלילת גוזל יונים. בעוד אני מתבונן בו, ותוהה איך אני מוציא אותו מהשובך, הוא פלט את היונה (שכבר הפכה לנקניקיה) ונעלם במהירות. על זה חשבתי כשראיתי את הבואה נלחצת.

עכשיו השמנה מבסוטה. היא אכלה את העכבר בחושך, מכוסה בסדין, וזה ככל הנראה הסוד לעשייתה מאושרת בעת האכילה.
נכון לכרגע, כן.
בעתיד אולי זה ישתנה והיא תתרגל יותר לעניין... אבל כרגע רצוי לתת ו"להעלם".