חרקי האכלה כבסיס לגידול צפרדעים

אני נתקל לא פעם באנשים שמאוד מתלהבים מצפרדעים ורוצים לגדל אותם, אבל הרבה פעמים מתייחסים לנושא גידול חרקי ההאכלה כאל נושא שולי בזמן שללא שליטה וניסיון בגידול אמין ורציף שלהם, אי אפשר לגדל את אותן צפרדעים שניזונות אך ורק מן החי.
אני אעלה כאן מדי פעם דפי גידול לסוגים שונים של חרקי האכלה. את חרקי ההאכלה המוכרים לכולנו כמו, צרצרים, תיקנים, תולעי קמח/שעווה, אני לא אזכיר כאן, יש עליהן הרבה מידע בעברית. אני אתייחס לחרקים קטנים יותר המתאימים לצפרדעי חץ, מנטלות, ראשנים, צפרדעונים של מינים גדולים יותר, שממיות קטנות וכו'.

אלו החרקים שאני אסקור כאן זמן הקרוב:

1. זבובי פירות - Drosophila melanogaster/hydei.

2. טחביות טרופיות (Woodlice).

3. תולעי מיקרו כמזון חי לראשנים.

4. Springtails(קפצזנב) טרופיים.

5. חיפושיות או חידקניות שעועית (Bean weevil).

אם יש מישהו שמגדל סוגים נוספים ופחות מוכרים בארץ, או שרוצה להוסיף מידע מניסיונו על אלו המוזכרים כאן, הוא מוזמן להעלות כאן מידע.

יוזמה מבורכת!
אני תמיד אמרתי להרבה אנשים בתחום...
שבשביל ליצור עניין צריך דפי גידול מסודרים בעברית
כמובן שצריך שאנשים יגדלו כדי שיהיה שפע ולא יהיה חשש לגדל מבלי להיתקע ללא מזון

המזון החי הוא הסוד של ההצלחה בגידול דו-חיים ואפילו זוחלים

מסכים איתך בן, אני לא מכיר מגדל בתחום שלא חווה "נפילה" עם זבובי הפירות שהם הבסיס לגידול צפרדעים.
שינויים של טמפ' ולחות משפיעים ישירות על ההתרבות שלהם. כשאין "בנק" מספיק גדול ויציב בארץ כך שחובב שנתקע יכול להעזר בחובבים אחרים, מדובר במגדל קלפים שיכול לקרוס ברגע.

זבובי פירות.

שני מינים עיקריים המשמשים כמזון בתחום, Drosophila melanogaster ו Drosophila hydei.

D.melanogaster – אלו זבובים קטנים יותר ובעלי קצב ריבוי מהיר יותר. מטבע הדברים משמשים כמאכל למינים הקטנים יותר ולצפרדעונים צעירים וקטנים.

D.hydei – סוג גדול יותר עם קצב ריבוי מעט איטי יותר אך המסה של כל אחד גדולה יותר. מתאימים למינים הגדולים יותר מבין הדנדרובטים.

זבובי הפירות משמשים חובבים בכל העולם כמזון הבסיס לגידול דנדרובטים. הסיבות העיקריות הם קצב הריבוי הגדול מאוד על בסיס נפח תרביות קטן מאוד. מעבר לכך, לאחר שלב הכנת תרבית, אין למעשה צורך לטפל או לתחזק את התרבית עד שהיא מוכנה למעשה לשימוש.
את התרביות מכינים לרוב בגביעים של ליטר, יש שעובדים עם צנצנות זכוכית או כל מיכל אחר (שקוף).
להכנת מצע הגידול ישנם ברשת המון מתכונים, חלקם פשוטים מאוד וחלקם מורכבים יותר. מעבר לאלו, יש אפשרות לרכוש אצל ספקים, תערובת מוכנה, כל מה שצריך לעשות זה להוסיף מים.
חשוב שהמכסה יהיה מאוורר ויחד עם זאת, שהחורים בו יהיו קטנים עד כמה שאפשר על מנת למנוע בריחה של זבובים/זחלים או הזדווגות של זבובי פירות מקומיים עם אלו שבתרבית דרך המכסה, מה שיגרום לחלק מהדור הבא של הזבובים להיות עם יכולת לעוף.
ככיסוי אפשר להשתמש במכסים ייעודיים שנמכרים אצל ספקים או ע"י גרביונים שמולבשים על הגביע.
הנה תמונה של מכסה ייעודי.


כדי להגדיל את שטח הפנים משתמשים לרוב ברפייה טבעית. יש כאלו המשתמשים בנייר מקומט או גזרי עיתון, אך השיטה הנוחה ביותר היא ללא ספק הרפייה.

הנה המתכון שאני משתמש בו:

1. 2 יח' פתיתי תפוחי אדמה (1.60 ₪ ל100 גרם בעדן טבע מרקט).
2. 1 יח' פתיתי שמרי בירה (כ 22 ₪ לשקית של 200 גרם גם כן בעדן טבע מרקט).
3. 1 יח' אבקת סוכר (מכין בעצמי).
4. קמצוץ של מתיל פארבן (משמש כמעכב התפתחות של עובש/פטריות), אני מזמין מחו"ל, לא יודע אם יש להזמין בארץ.
מי שמעדיף יכול להשתמש בתמיסה של אחד לאחד של מים וחומץ טבעי כאשר מכינים את
התרבית עצמה.

הנה לינק בנושא מתכונים מ Dendroboard:

http://www.dendroboard.com/forum/food-feeding/58634-ff-media-recipes-list.html

את התערובת אני שומר במקרר על מנת שלא יתפתחו בה חרקים לא רצויים. כל שנשאר לעשות הוא, לשים כמות רצויה מהתערובת בגביע, להוסיף מים (אני מוסיף רתוחים ומחכה שיתקררו) רפייה וזבובים.
חשוב להתחיל תרבית עם זבובים צעירים ולא זבובים בני כמה שבועות. חשוב גם שהכמות ההתחלתית לא תהיה קטנה מדי. אני מתחיל תרבית עם כ 100 זבובים.
הנה תמונה של התרביות שלי:


הנה סרטון הדרכה מהרשת, יש רבים נוספים.

תודה רבה אסי!
איך אתה יודע שאתה שם 100 זבובים?
בטח שאתה מנוסה כבר אתה רואה את הכמות לפי העין אבל מה קורה שאני מתחיל, אני שוקל (במשקל)?
אותו שאלה יש לי לגבי הכמות שאתה שם לצפרדעים.

תודה אסי
אני גם יתארגן על עצמי בקרוב וישפר את המדור של הדו-חיים באתר הראשי
אני יוסיף פה את כל הדפים שתכתוב.

שחר, לא קריטי המספר המדוייק, אם יהיו 80 או 120 זה לא נורא, אבל העלת נקודה חשובה מאוד והיא המיומנות. בדיוק מהסיבות האלו צריך להתחיל "להשתפשף" לפני שמביאים צפרדעים.
לגבי כמות ההאכלה, זה תלוי אילו צפרדעים, בני כמה וכו', צפרדע בוגרת, בדרך כלל תצרוך כמה עשרות זבובים ביום.

בן,
בשמחה :wink: .

טחביות (Woodlice).

ישנם יותר מ 3000 מינים ידועים של טחביות ברחבי העולם. אני אתייחס לאחד מהם-טרופי - Trichorhina tomentosa אותו אני מגדל.
היתרון העיקרי של הטחביות הוא שמעבר לכך שהם משמשות כמקור מזון נוסף, הם סניטרים מצוינים לכל ויוריום, גם אם הם לא מקור מזון מתאים לבעל החיים הספציפי שמשוכן בויוריום/טרריום.
לטחביות הספציפיות הללו גוף רך יחסית כך שהן קלות יותר לעיכול. היות והמין הספציפי הזה טרופי, ויוריום עם תנאים טרופיים הוא אידיאלי עבורם. מה גם שריקבון עלים וחומרים אורגניים הם המזון המועדף עליהם. מסת הגוף הגדולה יחסית שלהם (מגיעים עד כ 6-8 מ"מ) תורמת גם היא, שכן בהתחפרות במצע הן מאווררות אותו ומונעות ממנו מלהידחס עם הזמן.
החיסרון העיקרי שלהן כמקור מזון היא העובדה שקצב הריבוי שלהן איטי מאוד, כך שאי אפשר להסתמך עליהן כמקור מזון עיקרי.

מצע הגידול של הטחביות יכול להיות סיבי קוקוס, כבול טבעי, או למעשה כל חומר שיכול להחזיק לחות בצורה אפקטיבית. אני מגדל אותן על סיבי קוקוס. חשוב מאוד שהמצע יהיה לח תמיד אך יחד עם זאת לא רווי או בוצי. המצב האידיאלי הוא שחצי מהמצע יהיה מעט לח יותר מהחצי השני כך שתהיה להן האפשרות לווסת לעצמן את הלחות שלהן.
מזון – קליפות ירקות (לא עגבניות בגלל החומציות), קליפות פירות (מנגו,בננה נחשבים מקורות מזון מצוינים) ולמעשה כל חומר אורגני שכן הן ניזונות מהרקב שנוצר על המזון. חשוב לזכור, שמה שהן יאכלו, יקבע את הערך התזונתי שלהן עצמן כמקור מזון. חשוב להוסיף גם קרטון (שיהיה נקי ללא הדפסי כיתוב!) מעל המצע שמשמש גם כמסתור עבורם וגם כמקור מזון נוסף.

הנה סרטון (בתמונות קשה יותר לראות אותם) של תרבית שלי:

הנה סרטון מצויין על גידול טחביות מהרשת:

תולעי מיקרו (Microworms).

היות ואין תחליף למזון חי, גם לראשנים, אני משתמש בתולעי מיקרו לא במקום האוכל היבש אלא בנוסף אליו.
תולעי מיקרו משמשים מגדלי דגים בכל העולם כמזון לדגים ולדגיגים שלהם.
הן מגיעות לגודל של 0.5-1.5 מילימטר.
גידול תולעי מיקרו הוא מאוד פשוט וקל ולא מצריך כל התעסקות בו בזמן התפתחות התרבית.
מצע – מצע הגידול של תולעי המיקרו עשוי משיבולת שועל, קצת שמרים ומים. מערבבים את המרכיבים עד לקבלת עיסה לא דלילה מדי אך גם לא יבשה. על העיסה מוסיפים כמות קטנה של תולעים (אי אפשר לאמוד במספרים היות והן רבות וקטנות מאוד) וזהו. כעבור שבוע שבועיים אפשר לראות איך המצע כולו מבעבע מהכמות האדירה של התולעים שהתרבו.
הנה סרטון קצר שצילמתי כי בסטילס אי אפשר לראות:

חלק מהתולעים יטפסו על דפנות הכלי ואותן, עם מכחול קטן אני אוסף ומנער לתוך המים.
הנה תמונה שלהן על דפנות התרבית:


בנוסף לתולעי מיקרו, אני מאכיל את הראשנים שלי במזון איכותי לדגים, באוכל יבש ייעודי לראשנים שאני מזמין מחו"ל וב micron של sera שהוא מזון איכותי מאוד שמכיל מרכיבים רבים ומיועד לדגיגים ולראשנים.
לראשנים גדולים יותר אני שם מדי פעם גם זבוב פירות או שניים.


הנה לינק מתוך רבים שיש ברשת על גידול תולעי מיקרו:

http://aqualandpetsplus.com/Live%20Food,%20Microworms.htm

Springtails (קפצזנב).

ישנם אלפי מינים של Springtails שידועים כיום למדע וישנם רבים נוספים שעדיין לא התגלו.
ה Springtails נפוצים למעשה בכל מקום בעולם, מהקטבים ועד לקווי המשווה. בכל מקום שבו מתקיים שילוב של לחות וריקבון, הם קיימים. למעשה בלא מעט מקומות בעולם הם נחשבים למזיק שיכול לפגוע בחקלאות וגם בבתים העשויים עץ.
עד לא מזמן שויכו למשפחת החרקים, היום הם קבוצה נפרדת . ישנם מינים עם גוף לינארי (מאורך) וישנם מינים עם גוף מעוגל (דומים לקרדיות).
את שמם הם קיבלו בגלל איבר דמוי זנב שמקופל להם תחת הבטן. בזמן בהלה, האיבר משתחרר במהירות עצומה כלפי הרצפה ומעיף אותם בשבריר שנייה (18 אלפיות השנייה למעשה).

תמונה של Springtails:



היות ותנאי הגידול אצלי הם טרופיים, אני מגדל שני מינים טרופיים –

Folsomia candida – במקור ממרכז ודרום אמריקה. מגיעים עד 3 מ"מ ומצוינים לבקרה על התפתחות
עובש או פטריות.

Seira species – במקור מברזיל. מעט גדולים יותר (עד 4 מ"מ) עם כושר ריבוי מצויין.

בעבר גידלתי אותם בנפרד, היום אני מגדל אותם יחד.

מצע – מצע הגידול יכול להיות סיבי קוקוס, כבול טבעי (בלי כימיקלים!), למעשה כל חומר, רצוי עם שטח פנים גדול, שיכול לספוג לחות ולשמור אותה לאורך זמן. אני מגדל אותם על פחם (טבעי, ללא תוספי בעירה!). היתרון בגידול על פחם הוא בעיקר הנוחות שבלהוציא מהם להאכלה. אפשר פשוט לקחת גוש פחם מהתרבית ולהניח אותו בתוך הויוריום למספר שעות, ואפשר פשוט לנער את גוש הפחם מעל למצע הויוריום.
מזון – למעשה גם ה Springtails אוכלים את הריקבון שמתפתח על חומר אורגני ולכן כמעט כל חומר אורגני יתאים. המזון המקובל ביותר להאכלה בתחום הם שמרים. אפשר להשתמש במזון לדגים, פסטה יבשה וטחונה, קליפות של ירקות, או מזון ייעודי ל Springtails שנמכר אצל כל עסק שעוסק בתחום. בכל מקרה חשוב מאוד לא להאכיל יתר על המידה. מזון שלא יאכל יכול ליצור תנאים שיחסלו את התרבית.

הנה סרטון של תרבית שלי, ב HD יהיה קל יותר לראות אותם:

אני מגדל כ 10 תרביות כאלה, כאשר אני נותן בכל פעם לחמישה מהם תקופה של מספר שבועות בכדי לתת לאוכלוסיות שם להתאושש.

הנה סרטון של ה BBC בנושא, בסוף הסרטון יש צילומים מדהימים שלהם קופצים.

חידקניות שעועית (Bean weevil)

החידקניות נחשבות כיום כתת משפחה לחיפושיות. ישנם יותר מ 1300 מינים ברחבי העולם.
המין שאני מגדל הוא Callosobruchus maculates.
מעטפת הגוף שלהם יחסית קשה ולכן הן לא יתאימו לכל מיני הצפרדעים. הן מגיעות לגודל של כ 4 מ"מ ואינן דורשות כל טיפול כמעט.
כל מה שדרוש כמצע זה שעועית עין שחורה (לובייה), אוורור טוב לתרבית (חשוב מאוד שהתנאים בפנים יהיו תנאי יובש) וטמפ' של מעל 25 מעלות צלזיוס.
החידקניות מטילות את הביצים שלהן על גבי השעועית, אלו הנקודות הלבנות שאפשר לראות בסרטון שצרפתי. כשהלארווה בוקעת מהביצה היא תתחיל לאכול את דרכה אל תוך השעועית שם היא תבלה את מרבית חייה. בשלב הבא היא תתגלם ותישאר בתוך השעועית להתפתח. מהגולם תגיח חידקנית שתגיח מהשעועית גם כן על ידי אכילת הדרך שלה החוצה. וחוזר חלילה. כל מה שצריך לדאוג לו הוא שתהיה במצע תמיד שעועית טרייה.


הנה סרטון של תרבית שלי. על מסך מלא וב HD קל יותר לראות את הביצים שלהם:

אני יודע שיש מצב שהשאלה הזאת מטופשת אבל היא עדיפה מלעשות טעויות. זבובי פירות לא עפים בכלוב ?