הי,
החלטתי לכתוב משהו מתומצת על הפטרייה, נראה לי שהגיע הזמן שיהיה מידע כלשהוא מרוכז בעברית.
השתדלתי שלא להכנס לתהליכים ביולוגים אפורים ולהשאיר את זה קריא, קצר ועד כמה שאפשר מעניין.. :?
פטריית הצ'יטריד - Chytrid

ישנם כ 1000 סוגי צ'יטריד.
הפטרייה האחראית לתמותת דו חיים ברחבי העולם נקראת Dendrobatidis Batrachochytrium
תפוצה.
הפטרייה האחראית להידרדרות אוכלוסיית הדו חיים ברחבי העולם התגלתה לראשונה ב 1998 באוסטרליה ופנמה אך הסברה הרווחת היא שהמקור הראשוני הוא באפריקה, כשהתפוצה, כך סבורים, התחילה ע"י African clawed frog(בתמונה למטה) שנמכרו והופצו ברחבי העולם.

עד היום, התגלתה הפטרייה בכ 287 מיני בע"ח (דו חיים) ב 36 מדינות בצפון מרכז ודרום אמריקה, ניו זילנד, אירופה, אוסטרליה ואפריקה. היא חשודה בהכחדת יותר ממאה מינים מאז שנות השבעים. עדויות לקיום הפטרייה באפריקה יש פחות או יותר מתחילת המאה.
הפטרייה התגלתה גם על נוצות של עופות מה שמעלה את החשד שנדידת ציפורים תרמה גם היא לתפוצת הפטרייה כמו גם המצאות שלה באדמה לחה, מה שמעלה את הסברה שהעברת אדמה ממקום למקום (גם בין מדינות) תרם לתפוצתה הרחבה, כמובן שגם מסחר בין גני חיות בעולם, מוסדות מחקר וכו'.
התהליך האחראי לגרימת המוות לא ידוע עד היום. ישנם מספר תיאוריות, הרווחת שבניהם היא שהפטרייה מתקשה על העור וגורמת לחוסר יכולת לנשום ולדום לב.
סביבת המחיה של הפטרייה היא מקורות מים מתוקים. כשהפטרייה באה במגע עם הגוף המארח היא יוצרת ציסטה תחת שכבת העור העליונה ומתחילה את שלב ההתרבות שלה, היא מכילה אנזים המסוגל לפרק רקמות עור המכילות קרטין.
הפטרייה יכולה להתפתח בטמפ' שבין 4 – 25 מעלות צלזיוס כאשר הטמפ' האופטימאלית נעה בין 17 -25 מעלות. בטווח הטמפ' הנמוך יותר היא מופיעה יותר בשכיחות בצורתה הפתוגנית. היכולת לשרוד בטמפ' נמוכות מסייעת לפטרייה לשרוד תקופות חורף ולהתאושש לאחריהן.
ב 28 מע' ומעלה הצמיחה נעצרת. אילניות אדומות עין שהודבקו בפטרייה החלימו לאחר השהייה באינקובאטור בטמפ' של 37 מע' צלזיוס.
ישנם מקומות בעולם בהם מינים מסוימים חיים בשלום עם הפטרייה לא בגלל סלקציה טבעית אלה בגלל תנאים סביבתיים, נמצא שבתנאים מסוימים נשארת הפטרייה במצבה הלא פתוגני.
אבחנה.
השיטה המקובלת ביותר כיום היא qPCR או PCR כמותי. זו שיטה המשמשת בתחום הביולוגיה המולקולארית לכימות של ביטוי גנים ברקמה או תא מסוים בהשוואה לרקמה או תא אחר. עלות בדיקה נעה בין 6$ ועד 40$ בהתאם למספר גורמים.
סרטון המדגים לקיחת דגימה לזיהוי BD:
החלטתי לכתוב משהו מתומצת על הפטרייה, נראה לי שהגיע הזמן שיהיה מידע כלשהוא מרוכז בעברית.
השתדלתי שלא להכנס לתהליכים ביולוגים אפורים ולהשאיר את זה קריא, קצר ועד כמה שאפשר מעניין.. :?
פטריית הצ'יטריד - Chytrid

ישנם כ 1000 סוגי צ'יטריד.
הפטרייה האחראית לתמותת דו חיים ברחבי העולם נקראת Dendrobatidis Batrachochytrium
תפוצה.
הפטרייה האחראית להידרדרות אוכלוסיית הדו חיים ברחבי העולם התגלתה לראשונה ב 1998 באוסטרליה ופנמה אך הסברה הרווחת היא שהמקור הראשוני הוא באפריקה, כשהתפוצה, כך סבורים, התחילה ע"י African clawed frog(בתמונה למטה) שנמכרו והופצו ברחבי העולם.

עד היום, התגלתה הפטרייה בכ 287 מיני בע"ח (דו חיים) ב 36 מדינות בצפון מרכז ודרום אמריקה, ניו זילנד, אירופה, אוסטרליה ואפריקה. היא חשודה בהכחדת יותר ממאה מינים מאז שנות השבעים. עדויות לקיום הפטרייה באפריקה יש פחות או יותר מתחילת המאה.
הפטרייה התגלתה גם על נוצות של עופות מה שמעלה את החשד שנדידת ציפורים תרמה גם היא לתפוצת הפטרייה כמו גם המצאות שלה באדמה לחה, מה שמעלה את הסברה שהעברת אדמה ממקום למקום (גם בין מדינות) תרם לתפוצתה הרחבה, כמובן שגם מסחר בין גני חיות בעולם, מוסדות מחקר וכו'.
התהליך האחראי לגרימת המוות לא ידוע עד היום. ישנם מספר תיאוריות, הרווחת שבניהם היא שהפטרייה מתקשה על העור וגורמת לחוסר יכולת לנשום ולדום לב.
סביבת המחיה של הפטרייה היא מקורות מים מתוקים. כשהפטרייה באה במגע עם הגוף המארח היא יוצרת ציסטה תחת שכבת העור העליונה ומתחילה את שלב ההתרבות שלה, היא מכילה אנזים המסוגל לפרק רקמות עור המכילות קרטין.
הפטרייה יכולה להתפתח בטמפ' שבין 4 – 25 מעלות צלזיוס כאשר הטמפ' האופטימאלית נעה בין 17 -25 מעלות. בטווח הטמפ' הנמוך יותר היא מופיעה יותר בשכיחות בצורתה הפתוגנית. היכולת לשרוד בטמפ' נמוכות מסייעת לפטרייה לשרוד תקופות חורף ולהתאושש לאחריהן.
ב 28 מע' ומעלה הצמיחה נעצרת. אילניות אדומות עין שהודבקו בפטרייה החלימו לאחר השהייה באינקובאטור בטמפ' של 37 מע' צלזיוס.
ישנם מקומות בעולם בהם מינים מסוימים חיים בשלום עם הפטרייה לא בגלל סלקציה טבעית אלה בגלל תנאים סביבתיים, נמצא שבתנאים מסוימים נשארת הפטרייה במצבה הלא פתוגני.
אבחנה.
השיטה המקובלת ביותר כיום היא qPCR או PCR כמותי. זו שיטה המשמשת בתחום הביולוגיה המולקולארית לכימות של ביטוי גנים ברקמה או תא מסוים בהשוואה לרקמה או תא אחר. עלות בדיקה נעה בין 6$ ועד 40$ בהתאם למספר גורמים.
סרטון המדגים לקיחת דגימה לזיהוי BD:

החיסרון של השיטה הוא העלות הראשונית של המכשור.
התאוששות.
נמצא שבאוכלוסיות ששרדו את המגיפה, בפרטים שנבדקו נמצאו רמות גבוהות יותר של בקטריה אנטי פטרייתית המעכבת ואף עוצרת את התפתחות הפטרייה.
סרטון של NG על הנושא:

קישורים:
ארגון ללא מטרות רווח שהוקם להצלת הדו חיים:
http://savethefrogs.com/chytrid/qpcr.html
קישורים נוספים:
http://www.amphibianark.org/the-crisis/chytrid-fungus/
http://en.wikipedia.org/wiki/Batrachochytrium_dendrobatidis
מקווה ששפכתי קצת אור על הנושא.
אסי.















