תורגם :
המדריך המלא לגידול איגואנות ירוקות בשבי
מאת ג´ניפר סוופורד
פרק 1: הקדמה ותזונה
*******************************************************************************************
תוכן:
הקדמה
תזונה של האיגואנה הירוקה
מה להאכיל
הבסיס
רשימה מפורטת
סידן וזרחן
חומצה אוקסלית
משפחת הכרובים
טנין
מזון לכלבים וחתולים
דיאטות מסחריות
מה עם פיצה או שאריות אוכל סיני?
הדברים הטובים
תוספת ויטמינים וסידן
מים
מתי להאכיל
כיצד להאכיל
אכילה ועונות השנה
*******************************************************************************************
הקדמה
מטרת חוברת זו היא לענות על כל שאלה שעשויה לעלות בהקשר לטיפול נכון באיגואנות. בכמה השנים שיש ברשותי איגואנות, למדתי כיצד לטפל בהם ולתקשר איתם, ורכשתי מספיק ידע כדי לאבחן בדיוק מה בעלים של איגואנות רוצים לדעת לגבי חיות הבית שלהם. חוברת זו אורגנה בצורה מאוד מסודרת על מנת שיהיה פשוט למצוא את הנושא שמחפשים. לצערי, גיליתי כי הרבה בעלי איגואנות לא טורחים לקרוא את כל החוברת. בנוסף הרבה אנשים לא מוכנים להוציא סכום כסף על חוברות הדרכה, כי הם חושבים שהם יודעים כל מה שיש לדעת ממי שמכר להם את האיגואנה. לצערי, לא תמיד מקבלים את כל האינפורמציה הדרושה לגידול נכון של איגואנה - ולכן חשוב לי שתקראו את חוברת ההדרכה הזו.
החוברת מחולקת לארבעה פרקים עיקריים. החלק הראשון - תזונה, כמובן יענה על שאלות לגבי תזונה נכונה (ידוע כי איגואנות רבות סובלות מתת-תזונה, שעשוי לגרום למוות). בשבי, כמו ביער, האיגואנות לא מראים סימנו מחלה עד כמה שהם יכולים, ולכן יכול להווצר מצב שבו מגלים שהאיגואנה חולה רק לאחר מותה. הדרך הטובה ביותר לטפל במחלות - היא למנוע אותם! בחלק הזה של החוברת, תלמדו כיצד לספק לאיגואנה תזונה נכונה, ולעזור להם בחיים עליזים ובריאים.
בחלק השני, תנאי מחייה ישנם פרטים נוספים שיש להקפיד בהם פרט לתזונה נכונה על מנת לשמור על בריאות ואושר האיגואנה שלך, כמו: חום ואור אשר חיוניים למחייתם של האיגואנות, ניקיון, לחות ובית הגידול שמקימים לאיגואנה.
החלק השלישי, התנהגות וטיפול ידון בנושאים כמו: כל כמה זמן איגואנות עושות את צרכיהם, מהם התנועות שעושות האיגואנות עם הראש ולמה. הפרק ידון גם בנושא רחיצה באמבטיה וגזירת הציפורניים. הנושאים הללו מאוד חשובים כדי למנוע מחלות ולשמור על בריאות האיגואנה.
החלק הרביעי, תיקון פגמים ומקורות, ידון בבעיות נפוצות שעומדות בפני איגואנות בשבי, כמו טפילים פנימיים וחיצוניים, עצירות וכ"ו, והצעות כיצד לטפל בהם. אין ביכולתי לתת מרשמים מדויקים לתרופות, אך ביכולתי להציע פתרונות שונים. בנוסף לכך, יש צורך לבדוק את האיגואנה כל יום - מהראש ועד הזנב לשינויים כלשהם שעשויים לרמוז למחלה. ע"י מניעה ואבחון מהיר אפשר לעזור לאיגואנה לחיות חיים ארוכים ומאושרים.
חוברת זו לא נכתבה ספציפית לבעלי איגואנות חדשים או ישנים - אלא לכלל בעלי האיגואנות. חוברת זו מכילה חומר חשוב מאוד לקיומם של איגואנות בשבי, וגם אם הנכם חושבים שאין לכם צורך בה - רצוי לקרוא אותה, ומובטח כי תלמדו דברים חדשים וחשובים.
כולי תקווה כי תמצאו חוברת זו מעניינת ומועילה.
ג´ניפר.
*******************************************************************************************
תזונה של האיגואנה הירוקה
מה להאכיל: הבסיס:
איגואנות חיות בטבע בעיקר על עלים. העלים שהאיגואנות אוכלות בטבע לא ניתנות להשגה מחוץ למרכז או דרום אמריקה ולכן עלינו להציע לאיגואנות מבחר גדול של פירות וירקות בכדי להבטיח שהם יכבלו את כל אבות המזון הדרושים לקיומם. בטבע איגואנות יכולות לסעוד על מבחר גדול מאוד של צמחים, לכן, ברור מדוע מתן מצומצם של ירקות עשוי לא להתאים לדרישות המזון שלהם.
כל מבחר ישן של ירקות ופירות עשויות לא להספיק לאיגואנה לזמן רב. פעמים רבות נותנים לאיגואנות אוכל שאינו בעל ערך תזונתי גבוה, ולכן עשויה להיגרם חולשה ומחלה עקב חוסר תזונה נכונה, שמקורה לרוב ממחסור בסידן. לכן ישנם הוראות בסיסיות שיש לעקוב אחריהן כשבוחרים את המזון אצל הירקן. הוראות אלה מאוד מתומצתות, ואת הפרק הבא - רשימה מפורטת - יש לשקול כאשר מכינים לאיגואנה את האוכל. לדעתם של מומחים בנושא, הדיאטות של איגואנות צעירות ובוגרות צריכות להיות זהות, פרט לתוספת ויטמינים ומינרלים.
להלן האחוזים הנדרשים לתזונה נכונה:
40% - ירקות עשירים בסידן.
40% - ירקות בעלי ערך תזונתי גבוה.
20% או פחות - פירות.
מה להאכיל: רשימה מפורטת:
כמו אצל בני אדם, ישנם מאכלים שיכולים לגרום לבעיות עקב יתר אכילה - אותו הדבר אצל איגואנות. בני אדם אוכלם מגוון רחב של מאכלים - פירות, ירקות, בשרים, לחמים, מוצרי חלב וכ"ו. אכילת מגוון רחב כל כך של מוצרים מבטיח את קיומם של כל אבות המזון בגוף. בני אדם צמחוניים לעתים רבות סובלים מחוסר תזונה נכונה בגלל חוסר גיוון. כמוהם - האיגואנות הן צמחוניות, וגם להן עשוי לקרות מצב של חוסר תזונה ממחסור בגיוון במזון שלהם. למזלנו, ידוע לנו רבות על המרכיבים התזונתיים של פירות וירקות, ולכן בעזרת המסמך הזה ניתן לדעת בבירור אלו פירות וירקות יש
לתת לאיגואנות.
מה להאכיל: סידן וזרחן:
המזון שנותנים לאיגואנות צריך להכיל לפחות פי שניים סידן מאשר זרחן. היחס הזה של 2:1 (הכוונה ליחס של 2 סידן ל- 1 זרחן) חשוב מאוד לשמירה על גדילת העצמות בצורה תקינה, ויכול למנוע גם הרבה מחלות אחרות, ולכן בבחירת מזון לאיגואנה יש לבחון היטב את היחס בין הסידן לזרחן, ולהקפיד שהיחס המינימלי יהיה 1:1 ובשום אופן לא יותר להאכיל מזונות שבהם יש יותר זרחן מסידן.
כמו כן חשוב לספק לאיגואנה ויטמין 3D אשר עוזר לקלוט את הסידן. ללא ויטמין 3D אין אפשרות לקלוט את הסידן לגוף. ויטמין 3D ניתן לא רק באמצעות מזון אלא גם באמצעות קרני אור טבעיות.
אם הבריאות של האיגואנה חשובה לך - אנא אל תפסיקו את הקריאה בסוף הפרק שמסביר על תזונה, כי תזונה זה לא הכל!!! יש לקחת בחשבון גם טמפרטורה, לחות וכ"ו.
מה להאכיל: חומצה אוקסלית:
ידוע כי חומצה אוקסלית (אשר מצויה בצמחים) נקשרת עם הסידן ליצירת אוקסלט (מלח של החומצה האוקסלית), שהוא מלח שאינו מתמוסס. הכוונה היא, שכאשר האיגואנה אוכלת מזון שיש בו כמות גדולה של חומצה אוקסלית (כמו תרד, סלק, סלרי) מנטרלת את כמות הסידן בגוף. לכן, צריכת כמות גדולה מידי של אחד הירקות הללו, יכול לגרום למחסור של סידן בגוף.
המסקנה: אסור שמרכיבי המזון העיקריים של האיגואנה יהיו אחד מאלו - תרד, רבס (סוג צמח בר ממשפחת הרב-ברכיים), סלק, סלרי, עלי סלק, עלי חרשוף. אם ברצונכם להאכיל את האיגואנה באחד מאלה, מומלץ לעשות זאת בכמויות קטנות.
מה להאכיל: משפחת הכרובים:
השימוש בירקות ממשפחת הכרוב, כמו החומצה האוקסלית, יכול לגרום לאי חילוף חומרים. לכן אין להפריז במתן מזונות ממשפחה זו (כרוב, כרוב עלים, כרוב סיני, ברוקולי, לפת, כרוב שוודי, כרובית, כרוב ניצנים), ואפילו רצוי להימנע מהם.
מה להאכיל: טנין:
מזונות עשירים בטנין יכולים לגרום למספר בעיות: נזק בכבד, חוסר עיכול, מחסור בויטמין 12B . ירקות עשירים בטנין הם: תרד, גזר, בננות, ענבים, חסה, בצל. אין בכוונתי לומר לכם כי יש צורך להימנע לגמרי מירקות אלו, אבל בהחלט יש לוודא שהתזונה של האיגואנה שלכם לא תתבסס אך ורק על הירקות הללו.
מזון לכלבים וחתולים:
בעבר הומלץ להאכיל את האיגואנות במזון לכלבים וחתולים או חרקים על מנת להגביר את כמות החלבון בגוף. כיום כבר הסתבר שאין זה כך. אמנם יש להוסיף למזון ויטמינים מינרלים וסידן, אבל אין צורך במזונות של כלבים או חתולים. אם ברצונכם "לפנק" את האיגואנה, אפשר פעם בשבועיים לתת לו מעט אוכל לכלבים. רצוי להימנע ממזון לחתולים בגלל הכמות הגדולה של חלבון שיש בו.
דיאטות מסחריות:
קיימת מחלוקת האם רצוי או לא לתת לאיגואנות דיאטות מסחריות, אשר טוענות כי הן מכילות את כל אבות המזון הויטמינים והמינרלים הדרושים לתזונה נכונה של האיגואנה. לסיכום עדיף להאכיל את האיגואנה בעלים ירוקים מאשר במזון מוכן (מזון מוכן גם עשוי לגרום לעצירות). אם בכל אופן אתם מחליטים להאכיל את האיגואנה במזון מוכן, יש לוודא שיש לו הרבה מים בקרבת מקום, שכם בדר"כ האיגואנות מקבלות את המים מהירקות שהם אוכלים, כשנותנים להם מזון יבש, יש לדאוג שיהיה להם מספיק מים לשתיה על מנת לצרוך נוזלים.
מה עם פיצה או שאריות אוכל סיני? הפורום זוחלים אינו תומך בגישה שמובאת בפיסקה זאת, ויש להימנע ממתן שאריות מזון כמו אלו שמוזכרות כאן.
איגואנות רבות מתענגות לעתים על מזון שאינו בהכרח צמחוני. לכן - אין להיבהל אם גיליתם שהאיגואנה אכלה פיצה, שוקולד או שאריות מכל סוג שהן שהושארו בחוץ. למוצרים אלה אין שום ערך תזונתי, ואין הם יכולות לגרום שום נזק לאיגואנה.
הדברים הטובים
החדשות הטובות הם, שלמרות כל האמור לעיל, ישנם עדיין הרבה ירקות שאנין גורמות נזק לאיגואנות. פטרוזיליה, שעועית ירוקה ושן הארי הן בין הירקות הנבחרים. הם בעלי יחס טוב של סידן וזרחן, ומאוד מזינים.
יש לזכור להימנע מירקות שיש בהם חומצה אוקסלית (תרד, סלרי, סלק וכ"ו) וכן להימנע ממשפחת הכרובים (כרוב, כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי וכ"ו).
מאכלים מזינים וטובים שיש לתת לאיגואנות הם: לפת, פרח שן הארי, תאנים (מיובשים או טריים), סברס, פטל, עולש, כרשה, ענבים, שעועית ירוקה, צנון, במיה, אגסים....
תוספת ויטמינים וסידן
לאור העובדה שאין באפשרותנו להאכיל את האיגואנות אותו מזון שהם אוכלים ביער, יכול להיגרם להם מחסור בויטמינים וסידן גם אם מקפידים על הרשימה של ירקות מומלצים. את התוספות יש לתת לאיגואנות צעירות כל יום, וככל שהם גדלים להמעיט בכמויות, אך אין להפסיק לתת להם תוספות אלו - הם חשובים לבריאותם ולקיומם.
יש בשוק מבחר גדול של תוספות ויטמינים, מינרלים וסידן. מומלץ להשתמש עם תוספות שעשויות במיוחד עבור זוחלים מסוג זה. אפשרות נוספת היא להשתמש בתוספות שבהם משתמשים בני אדם (V Centurum) . לאיגואנה צעירה מומלץ לפזר קפליה אחת למזון של שבוע. את האבקה יש לפזר על האוכל ולערבב היטב.
מים
כמו כל יצור חי - איגואנות צריכות מים על מנת לשרוד. הן יכולות לחיות זמן רב יחסית ללא מזון, אך ללא מים הן עשויות למות מהר מאוד. חשוב לספק כלי עם מים באקווריום בו נמצאת האיגואנה כדי שיוכל לשתות כשירצה. רצוי שהכלי יהיה די גדול כדי שהאיגואנה תוכל להכניס את כל גופה פנימה. איגואנות מאוד אוהבות לשבת במים. כתוצאה מהחום הגבוה באקווריום, מתפתחות הרבה סוגי בקטריות במים, לכן חשוב להחליף את המים מידי יום.
גם אם אינכם רואים את האיגואנות שותות - אין להוציא את כלי המים. לרוב הן מקבלות את המים מהירקות, אבל לעתים אין בירקות מספיק מים, או שמאכילים אותן אוכל יבש, ואז הן שותות מהכלי.
מתי להאכיל?
כלל בסיסי הוא שיש להאכיל את האיגואנה כל יום, במיוחד יש להקפיד על כלל זה בצעירותם עקב גדילתם המהירה. בגיל בוגר יותר יש האטה בגדילה, ואז הן צורכות פחות מזון.
את האיגואנות יש להאכיל בשעות הצהרים . כאשר אנו מדליקים להם את האור בבוקר, הם זקוקים לכמה שעות "להתחמם" לפני שהן מעונינות במזון. השעה 11:00 היא כנראה השעה האידיאלית ביותר. אם אינכם נמצאים בבית בשעות אלה, רצוי להאכיל את האיגואנה בשעות הבוקר כדי לאפשר לה גישה למזון כשתרצה בכך. אין להמתין עד הערב, ולגרום למצב שלא תהיה לאיגואנה אוכל כל היום.
יש לבדוק יום יום את הופעתם החיצונית של האיגואנות. אם נוצרים קפלים בצד הגוף של האיגואנה, זה כנראה מחוסר מזון. יש לנסות להאכיל אותם בירקות אחרים ולמצוא מה בדיוק הם אוהבים. אם זה לא עוזר - ראה בפרק המסביר על תיקון פגמים שדן בבעיות נפוצות באיגואנות.
כיצד להאכיל?
במבט מקרוב, ניתן לראות שיש לאיגואנות שיניים חדות, אך אין להם שימוש באכילה. איגואנות אוכלות את האוכל שלהם ע"י בליעה ולא ע"י לעיסה, ולכן יש לחתוך את הירקות בהתאם, כדי למנוע מהם להיחנק מהאוכל. יש הבוחרים להכניס כמויות של פירות וירקות למיקסר או שניתן בצורה ידנית לחתוך את הירקות לחתיכות קטנות.
את האוכל יש לערבב היטב. איגואנות אוהבות אוכל מסוים, ולכן אין לאפשר להן לאכול רק את האוכל "הנבחר". לכן רצוי להשתמש במיקסר כי אז אין הבדל ברור בין כל סוגי המזון, והן יאכלו את מה שמציעים להן.
אכילה ועונות השנה
כנראה תשימו לב שהאיגואנות אוכלות יותר בקיץ מאשר בחורף. זוהי התנהגות נורמלית לחלוטין, ואין לדאוג, כך הן מתנהגות גם ביער.
המדריך המלא לגידול איגואנות ירוקות בשבי
מאת ג´ניפר סוופורד
פרק 2: חשיבות הבית
*******************************************************************************************
תוכן:
חשיבות הבית
אפשרות לשיטוט חופשי בבית
אפשרות האקווריום
גודל הכלוב
צעצועים בכלוב
חימום ותאורה
מנורה אולטרה סגולה
היחשפות לאור
תחתית האקווריום
לחות
אוורור
צמחיה: אמיתית או מזויפת
ריבוי איגואנות
*******************************************************************************************
חשיבות הבית
אפשרות לשיטוט חופשי בבית
ישנם בעלי איגואנות אשר מאפשרים לאיגואנות שלהם לשוטט בחופשיות בבית (או להגביל אותם לחדר או שניים). במקרה והוחלט לאפשר לאיגואנה שיטוט חופשי, יש לקחת בחשבון כמה אמצעי זהירות. קודם כל, כפי שתקראו בהמשך, יש לחמם את האזור שבו נמצאת האיגואנה. לכן, ככל שאתם מאפשרים לאיגואנה יותר מקום לשוטט, כך אתם צריכים לדאוג לחמם את כל המקומות שבהם הוא נמצא או שיש לו גישה אליהם. כמו כן, איגואנות עושות את צרכיהן לפחות פעם ביום, ולא בהכרח במקום קבוע, ואז יש צורך להתמודד בניקיון יום יומי של היציאות שלהם באזור השיטוט. ידוע כי איגואנות נוטות לעשות את צרכיהן במקומות רכים (על המיטה, על ערימת בגדים וכ"ו), ויש לשמור על ניקיון כל הזמן.
דבר נוסף שיש לקחת בחשבון כשמאפשרים לאיגואנה לשוטט בחופשיות, הוא לחסן / לאטום את החדר נגד סכנות. האיגואנה חיה מאוד סקרנית (אפילו יותר מחתולים), והגיוני שהם ישברו או יגרמו נזק לדברים עדינים. האיגואנות אוהבות לטפס, ואם הרהיטים בחדר הם חלקים, האיגואנה עשויה להחליק ולפצוע את עצמה. גם מוצרי חשמל מסוכנים. הם יכולים להיתפס בשקע או בחוטי חשמל, להיכוות ממנורות וכ"ו. לכן יש לקחת בחשבון את כל האמור לעיל לפני שמאפשרים לאיגואנה לשוטט בחופשיות.
אם בכל אופן החלטתם לאפשר לאיגואנה שיטוט חופשי, מומלץ לבצע מספר דברים: לשים בחדר כמה עצים או ענפים שיהיה על מה לטפס, לדאוג לפינה אחת בחדר שתהיה עם חימום מוגבר, ושם גם להאכיל אותם. זה יכול ליצור מצב שבו האיגואנה תעביר את רוב זמנה בפינה זו של החדר, ותסתובב בשאר החדר רק למטרת סקרנות.
אפשרות הכלוב
רוב בעלי איגואנות צעירות, בוחרים לגדל אותם בכלובים מכל מיני סוגים. איגואנות קטנות עלולות ללכת לאיבוד בחדר גדול, ולכן מומלץ לגדל אותם בכלוב. הכלוב הנפוץ ביותר הוא האקווריום, כנראה כי הניקיון שלו פשוט מאוד, מאפשר ראיה טובה ושומר על החום בתוכו. ישנם הבוחרים לבנות כלוב לבד, ע"י עצים, ברזל וכ"ו - האיגואנה עשויה להעדיף זאת כי הן יכולות לטפס על הברזלים, וכן מאפשר אוורור, אך יש להקפיד על טמפרטורות נכונות בכלוב.
גודל הכלוב
כלל בסיס הוא שיש לתת לאיגואנה את המרווח הגדול ביותר שיש באפשרותכם. האיגואנות באות מיערות ושם יש להם מרווח גדול והרבה עצים. מבנה הכלוב חייב להיות לפחות פי 2/1 1 מאורך האיגואנה, יש לאפשר לאיגואנה מקום להתהלך בו, לטפס ולהסתובב. אלה הם התנאים המינימליים לכלוב, יש לקחת בחשבון שהאיגואנה מבלה את רוב זמנה בכלוב זה ולכן יש לתת תנאים כמה שיותר טובים.
צעצועים בכלוב
האיגואנה שלך לא תהיה מאושרת אם כל מה שיהיה לה לעשות זה לשבת על הרצפה. יש להוסיף לכלוב ענף לאפשר לאיגואנה לטפס. את הענף יש לשים בכלוב באלכסון. איגואנות אוהבות לשבת על מדפים, ולכן מומלץ בקצה העץ להניח מדף מכוסה בשטיח (למנוע החלקה). אצל איגואנות צעירות ניתן גם לתלות חבלים או סולם חבלים בכלוב. לא מומלץ לעשות זאת עם איגואנות בוגרות כי יש אפשרות לקריעת החבלים עקב משקלם הרב, שעשויים לגרום לחבלות ופציעות.
חימום ותאורה
חימום ותאורה הן שתי בעיות שניתן לפתור במקביל. מנורת חימום יכולה גם לשמור על החום בכלוב וגם לשמור על תאורה נכונה. באזור מתחת לתאורה תתחמם האיגואנה. אזור החום העיקרי במשך היום לא צריך לעלות על C *35, כאשר האזור הכי קריר בכלוב צריך להגיע למינימום של C *30 . בלילה יש לכבות את מנורת החימום ולאפשר לטמפרטורה לרדת ל C *22-29 . רצוי להתקין תרמוסטט בכלוב בכדי למדוד את הטמפרטורה. את המנורה יש להתקין מחוץ לכלוב, אחרת האיגואנה תטפס עליו ותיכווה.
ישנם מוצרים אשר מטרתם לחמם את הכלוב ממתחת. מוצרים אלה מחממים רק את תחתית הכלוב, ולא את כל הכלוב (לדוגמא הענף). השימוש בסלע חימום אינו מומלץ כי יש אפשרות לחימום יתר שיגרום לכוויות. לסיכום מומלץ ביותר לספק חום ותאורה ע"י מנורת חימום, ולעתים גם מומלץ להדליק תנור או מפזר חום.
החום גם עוזר לאיגואנות בעיכול, ולכן הוא חשוב כל כך.
מנורה אולטרה סגולה
יש לדאוג שהאיגואנה תיחשף לתאורה אולטרה סגולה (כמו שמש). ויטמין 3D מתעכל בגופם רק בעזרת השמש, ועוזר לקלוט את הסידן בגוף. לכן יש להוציא את האיגואנה לשמש בכל אפשרות שניתן. אם האיגואנה נמצאת בתוף הבית רצוי להתקין מנורה אולטרה סגולה.
היחשפות לאור
רצוי שהאיגואנה תהיה חשופה לאור כ- 14 שעות ביום. יש להדליק את האור בבוקר ולכבות כעבור 14 שעות. חיוני שבלילה יהיה חושך מוחלט בכלוב ומסביבו. אם לא נותנים חשכה מוחלטת לאיגואנה, זה עשוי לגרום ללחצים ומתחים אצל האיגואנה.
תחתית האקווריום
יש לקחת בחשבון שתחתית האקווריום צריכה להיות מאוד נקיה וסטרילית, ולכן רצוי לבחור בתחתית נוחה וקלה לניקוי. ניתן להשתמש בנייר (לא עיתון!), שטיח, דשא סינטטי.
רצוי לא להשתמש בחצץ, נסורת או מזון לארנבות, אם האיגואנה בולעת אחד מהנ"ל היא עשויה להיחנק או למות.
לחות
איגואנות מגיעות מאזורים בעלי לחות גבוהה מאוד כמו מקסיקו, מרכז ודרום אמריקה. תוספת לחות חשובה באותה מידה כמו התאורה והחימום. הלחות צריכה להגיע לרמה של 85-95%. ניתן לקנות "שפריצר" ולהשפריץ מים בכלוב מספר פעמים ביום, ניתן להניח כלי מים ישירות מתחת לאור שם הוא יתאדה ויעלה את הלחות בכלוב. מחסור בלחות עשוי לגרום לבעיות בהשלה של האיגואנות.
אוורור
אם האיגואנה שלך נמצאת בכלוב עשוי מרשת ברזל, לא צריכה להיות בעיה באוורור, כנ"ל אם הכלוב עשוי מזכוכית והמכסה מרשת. אין להשתמש בכלוב אטום או בכלוב בעל פתחי אוורור קטנים (תנסו לדמיין את עצמכם בחדר סגור בטמפרטורה של C *35... מחניק, לא?).
צמחיה: אמיתית או מזויפת
הוספת צמח כלשהוא לכלוב עשוי להיות אסתטי ונחמד, הרי בטבע האיגואנות חיות על עצים. אך הבעיה היא שהאיגואנה (כמו בטבע) תאכל את הצמחים. הללו עשויים להיות לא מזינים, וכן האיגואנה תהרוג לבסוף את הצמח, ויהיה צורך להחליף אותו. אם בכל אופן החלטתם להוסיף צמח לכלוב, וודאו כי זה אינו צמח רעיל. לכן, אולי כדאי לשקול קניית צמח מפלסטיק....
ריבוי איגואנות
התשובה לשאלה: האם ניתן לגדל שניים או יותר איגואנות בכלוב או מקום אחד? התשובה היא: לא! כל איגואנה בעלת אישיות שונה, ויש אפשרות שהן לא יסתדרו ביניהן. בצעירותם יש נטייה להסתדר אך ככל שהם מתבגרים הם נהיים יותר ויותר אגרסיביים ורכושניים. לעיתים האיגואנות פוצעות אחת את השניה במצבים כאלה. אם ברצונכם לגדל מספר איגואנות, יש לקחת בחשבון שכנראה יהיה צורך בשני כלובים, שני מנורות תאורה, שני כלים לאוכל, שני כלים למים וכ"ו. השיקול הוא שלכם.
המדריך המלא לגידול איגואנות ירוקות בשבי
מאת ג´ניפר סוופורד
פרק 3: התנהגות וטיפול
*******************************************************************************************
תוכן:
מראה חיצוני
גזירת ציפורניים
רחיצה
צרכים וחינוך להיגיינה
גדילה
מין
אחיזה והרמה
נענוע בראש
השלה
חידוש הזנב
התעטשות
*******************************************************************************************
מראה חיצוני
ראשית כל ברצוני להבהיר לכם מהם כל ה"דברים" שנמצאים על גופם של האיגואנות, ולשם מה הם קיימים. לדוגמא, לאיגואנות יש אף ופה בדיוק כמו לבני אדם, אך האף שלהם לא משמש להרחה. תפקיד הנחיריים הוא לאפשר נשימה, ופליטת מלחים מהגוף (איגואנות נוטות להתעטש ובכך להוציא מלח). הפה משמש כמובן לאכילה ונשיכה, אך הלשון משמש להרחה. כשאיגואנות מסתובבות ומוציאות לשון, הן אינן טועמות אלא מריחות את המקום. האוזן היא בעצם העיגול השקוף שנמצא בצידי הראש של האיגואנה. השמיעה של האיגואנות די מפותחת ולכן יש לקחת זאת בחשבון כששומעים סטריאו או טלוויזיה בקול רם. מתחת לאוזן יש קרום בצורת עיגול שאין לו תפקיד כלשהוא בגוף האיגואנה, אך הוא נחשב כאחד המאפיינים הבולטים של האיגואנות. אם תרצו להבדיל בין איגואנות ללטאות ירוקות, מיד יש לחפש את הקרום הזה. מתחת לעצמות הלסת ישנה פיסת עור רופפת שנקראת פימה. הפימה מתרחבת כאשר האיגואנה נמצאת תחת לחץ ובכך היא פורשת אותה בכדי להראות גדולה יותר ומפחידה. אם האיגואנה פורשת את הפימה כשמתקרבים אליה, כנראה שהיא שרויה במצב לחץ, רצוי ללטף אותה ולהרגיעה ובכך לגרום לה להכיר את בעליה. העיניים, כמובן, משמשות לראייה. לעיתים כאשר מלטפים את האיגואנה בצד הראש, העיניים נעצמות. לא ברור לחלוטין מדוע הן עושות זאת, אז ידוע שזה לא מכאיב או שזה כתוצאה מחוסר נעימות.
גזירת ציפורניים
כנראה כבר שמתם לב שהאיגואנות באות מצוידות בעשרים ציפורניים חדות. כדאי לגזור אותם כשהם גדלות. כאשר הציפורניים ארוכות מידי, האיגואנות יכולות לשרוט את עצמן, וכמובן שגם אתכם. את הציפורניים ניתן לגזור בכמה דרכים שונות. יש הבוחרים להשתמש עם גוזז ציפורניים רגיל (שמשמש לגזיזת ציפורניים לבני אדם), אך בגלל הצורה שלהם זה עשוי להכאיב לאיגואנה. ניתן לקנות גוזזי ציפורניים המיועדים לכלבים וחתולים, אלה מומלצים יותר וגורמים לפחות אי נעימות.
במקרה ופוצעים את האיגואנה בשעת גזיזת ציפורניים ויורד דם, יש להשתמש באבקה העוצרת דם. ניתן להשיג זאת בחנות חיות. כשמסתכלים על הציפורניים של האיגואנות ניתן לראות בבירור את המבנה שלהם, עם קצה מעוגל בסוף. רק אתה הקצה יש לגזוז, אחרת נגרם נזק לאיגואנה. ניתן גם להשתמש במשייף ציפורניים שהוא הפתרון הכי פחות כואב.
רחיצה
האיגואנות הן חיות מאוד נקיות, ולכן יש להקפיד לרחוץ אותן מידי יום. הרחיצה תאפשר
להם לשמור על ניקיונן וכן עוזרת להשלה, ועוזרת גם ליציאות.
את האמבטיה יש למלא במים פושרים (לא חמים מידי ולא קרים מידי), הם צריכים להיות חמימים למגע. יש להשרות את האיגואנה במים במשך כ- 15-30 דקות ביום. יש אפשרות שהאיגואנה תעשה את צרכיה במים. במקרה כזה יש להחליף מיד את המים. רחיצה במים פושרים ידועה כפתרון לעצירות אצל איגואנות.
עומק המים צריך להיות בערך כגובה האיגואנה. יש לדאוג שהאיגואנה תוכל לדרוך על ריצפת האמבטיה ושהראש שלה יהיה מחוץ למים.
צרכים וחינוך להיגיינה
איגואנות צריכות לעשות את צרכיהן כפעם ביום. הצואה צריכה להכיל שלושה חלקים: הצואה עצמה (בצבע חום/שחור), נוזל שקוף ודביק וחלק לבן שמתייבש ונראה כמעט כמו גיר.
לא ניתן לחנך איגואנות לעשות את צרכיהן במקום אחד, אבל ישנם כמה רעיונות. האחד, שכבר נאמר מקודם, הוא לשים את האיגואנה כל יום באמבטיה עם מים פושרים, שיגרום לו לעשות את צרכיו, ובכך להרגיל אותם לעשות צרכים באמבטיה בלבד. כך ניתן גם לצמצם את כמות המים באמבטיה עד לאפס, והאיגואנה תמשיך לעשות את צרכיה שם. בהדרגה ניתן לשים נייר עיתון באמבטיה (ללא מים) כדי שהיא תתרגל לעשות את צרכיה בתוך האמבטיה על גבי נייר עיתון. לאחר זמן מסוים ניתן לשים את העיתון מחוץ לאמבטיה, ולקוות כי האיגואנה תעשה את צרכיה על העיתון.
איגואנות אוהבות לעשות את צרכיהן במקומות רכים (על מגבת, על נעליים, על ערימת בגדים, או אפילו על המיטה), לכן רצוי להניח בכלוב מגבת קטנה או בד רך ובכך להרגיל אותם לעשות את צרכיהן בפינה קבועה בכלוב. כמובן שיש לשמור על ניקיון אותה פינה, להחליף את הבד ולנקותו היטב כדי למנוע היווצרות בקטריות.
גדילה
האיגואנות גדלות בקצב מהיר מאוד עד לגיל שנתיים-שלוש, קצב הגדילה אינו קבוע, הוא תלוי בתנאי המחייה ובמזון שהוא מקבל. לאחר גיל שלוש הגדילה מתחילה להאט, עד שהאיגואנה תגיע לגודל מלא. זנב האיגואנה מגיע לגודל פי שלוש מגודל הגוף.
מין
בעלי איגואנות תמיד מבקשים לדעת אם האיגואנה שלהם הוא זכר או נקבה. בגיל צעיר בלתי אפשרי לראות את מין האיגואנה ממראה חיצוני, אך ישנם כמה סימנים שעשויים לעזור בהגדרת המין של האיגואנה שברשותכם. דרך אחת היא ע"י הנקבוביות שנמצאות מאחורי הרגליים האחוריות. הנקבוביות אצל הזכרים הרבה יותר גדולות מאשר אצל הנקבות. דרך נוספת היא ע"י מבנה הגוף של האיגואנה. לנקבות יש מבנה גוף כבד יותר מאשר לזכרים, אך קשה להבדיל בכך עד לגיל מבוגר. לבסוף, הזכרים מקבלים בליטה בין הרגליים (הידעתם שלזכרים יש שני איברי מין?!), אצל נקבות לא תמצאו בליטה זו.
אם מין האיגואנה מאוד חשובה לכם, יש אפשרות לגשת לוטרינר שמתמחה בזוחלים והוא יוכל לומר לכם את מין האיגואנה שברשותכם. רצוי לא לעשות זאת, כי גם אם הוטרינר מומחה, יכול להיגרם נזק או כאב לאיגואנה בזמן בדיקה זו, ולכן אין זה מומלץ. בגיל בוגר יותר מין האיגואנה תהיה ברורה.
אחיזה והרמה
מאוד פשוט להרשים את האיגואנות. אין להשתמש ביד אחת בלבד. יש לנצל את שתי הידיים ושכל יד תתמוך צד אחר של האיגואנה. יש להניח יד אחת מתחת לחזה ויד שניה באזור הרגליים האחריות, ובכך לתמוך גם בזנב. אצל איגואנות קטנות זה די פשוט, אך ככל שהם גדלים יש לוודא שנוח להם להיתלות עליך, ושירגישו כי אכן הם תופסים אתכם ולא אתם תופסים אותם.
בזמן שמרימים את האיגואנות יש להיזהר עם הציפורניים שלהם. הן עשויות להיתפס על בגדים וכ"ו. אין למשוך את האיגואנה אלא בזהירות לשחרר כל ציפורן בנפרד, ובכך למנוע תלישת אצבעות או פציעה ברגליים, וכמובן למנוע גם את קריעת הבגדים.
נענוע בראש
בגיל שניה - שנה וחצי ניתן לראות לפעמים את האיגואנה מנענעת בראש מעלה ומטה. זוהי הגדרת טריטוריה או הרגלי ייחום. כאשר האיגואנה שלכם מנענע בראשה, רצוי לעזבה לנפשה עד שתירגע. לעתים איגואנות מנענעות בראשן כאשר הן רואות את עצמן בהשתקפות. לכן יש להימנע מכל שהאיגואנה שלכם תראה את עצמה בהשתקפות ובמראות.
השלה
בכל מהלך החיים האיגואנות משליות את עורן. בגיל צעיר הן משילות בתדירות די גבוהה, עקב גידולם המהיר. בניגוד לנחשים או לשאר זוחלים, איגואנות לא משילות את עורן בבת אחת, אלא בחתיכות קטנות באיטיות. אין "לעזור" לאיגואנה בהשלה, זה יכול לגרום לנזק. ניתן לרחוץ את האיגואנה באמבטיה עם מים פושרים, שתקל על ההשלה.
חידוש הזנב
בנקודה מסוימת בחיים עלולה האיגואנה שלכם לאבד את הזנב. בחופשי הזנב משמש כמגן נגד טורפים, והן יכולות לשחרר את הזנב כדי להטעות טורפים. בשבי האיגואנות מאבדות את הזנב ע"י תאונה. אין לתפוס את האיגואנה ע"י הזנב, כי הוא ישבר. הזנבות גדלים חזרה, אך לא ייראו כמו זנב ראשוני וכן לא יגיעו לאורך מלא. אם הזנב של האיגואנה נופל, יש לדאוג שהאזור יהיה נקי כדי למנוע דלקות.
התעטשות
האיגואנה שלכם עשויה להתעטש די הרבה. זוהי התנהגות נורמלית לחלוטין. בניגוד לבני אדם אשר מזיעים ובכך מפרישים מלח מהגוף, האיגואנות מתעטשות ובכך מפרישות מלחים מהגוף.
איגואנות יכולות לקבל דלקות באף ובנשימה. זה עשוי לקרות כאשר האוויר בחדר לא נקי מספיק או מלא באבק. אם האיגואנה שלכם נושמת בקול, או עם הפה פתוח, יש לגשת לוטרינר. אם הנכם חוששים כי האיגואנה שלכם חולה, יש להגביר את הטמפרטורה בחדר, ולגשת מיד לוטרינר.
המדריך המלא לגידול איגואנות ירוקות בשבי
מאת ג´ניפר סוופורד
פרק 4: תיקון פגמים
**************************************************************************************
תוכן:
התייעצות עם וטרינר
הסגר
טפילים פנימיים
טפילים חיצוניים
כוויות
שחיקת האף
פצעים ושריטות
עצירות
סירוב מזון
תרדמת / לתרגיה
מטבוליזם של מחלות עצם
סיכום מחלות
************************************************************************************
התייעצות עם וטרינר
חשוב מאוד שהאיגואנה שלכם תהיה תחת טיפול וטרינר. לא ניתן לפתור מחלות ללא עזרה של וטרינר שמתמצא בזוחלים מסוג זה. רק וטרינר מומחה יכול לתת מרשמים נכונים של תרופות ומימונים לאיגואנה שלכם. רצוי לבקר אצל הוטרינר לפני שמגלים שהאיגואנה שלכם חולה. כמו כן רצוי לקחת את האיגואנה לבדיקה שגרתית לפחות פעם בשנה.
הסגר
יש לשמור את האיגואנה בהתחלה בהסגר (הכוונה לכלוב נפרד ולא יחד עם עוד זוחלים),
למשך כשישה שבועות, כדי לבדוק אם יש להם טפילים או מחלות מכל סוג שהוא. כמו כן רצוי לקחת את האיגואנה לבדיקה אצל וטרינר שיבדוק את בריאותה של האיגואנה שבידיכם. מומלץ גם לבצע בדיקת צואה כדי לגלות טפילים פנימיים.
אם תוך שישה שבועות לא נתגלו מחלות או טפילים, סימן שהאיגואנה בריאה. בכל אופן יש להתמיד ולבדוק את האיגואנה מידי יום לסימנים של מחלה או טפילים.
טפילים פנימיים
טפילים פנימיים ניתן לאתר ע"י בדיקת צואה אצל הוטרינר. אם האיגואנה שלכם מתנהגת בצורה עצלנית ולא מרבה לאכול, ישנה אשפרות שזה עקב טפילים פנימיים. אם לאיגואנה יש טפילים פנימיים ניתן לטפל בכך ע"י תרופות שהוטרינר ייתן. אם יש לכם יותר מאיגואנה אחת, ויש לאחת מהם טפילים פנימיים (או חיצוניים) יש להפריד אותה משאר האיגואנות ולוודא שהאחרים לא נדבקו.
טפילים חיצוניים
יש לבדוק את האיגואנה מידי יום לטפילים חיצוניים. לרוב ניתן לראות אותם רצים על הראש או על הגב של האיגואנה. בדר"כ הן נראות כמו נקודות קטנות בצבע שחור או אדום. אם מצאתם טפילים על האיגואנה שלכם, יש לטפל בזה מיד ולא להזניח. ראשית יש לרחוץ את האיגואנה באמבטיה כדי להטביע כמה שיותר מהטפילים. בנוסף יש לחטא את הכלוב וכל מה שנמצא בו (כולל הענף, כלים לאוכל ובכלל לנקות את הכלוב מבפנים ומבחוץ). רצוי להתייעץ עם וטרינר כיצד לחסל את הטפילים.
כוויות
כוויות די נפוצות אצל איגואנות בשבי, בעיקר בגלל סלע החימום. אין להשתמש בסלעי חימום (הסבר נמצא בפרק על חימום ותאורה). בנוסף האיגואנות יכולות לקבל כוויות כתוצאה ממנורות דולקות. מנורות אין להניח בתוך הכלוב, אלא מחוצה לו כשהוא מאיר לתוכו. בכויות לא קשות ניתן לטפל עם משחה אנטיביוטית. אם הכוויה נראית קשה, כדאי להיוועץ בוטרינר.
שחיקת האף
שחיקת האף היא תופעה די נפוצה אצל האיגואנות. כאשר האיגואנה לא מאושרת בכלוב שלה, היא עשויה להעביר הרבה מזמנה בשפשוף אפה על קצה הכלוב בניסיון לברוח. ישנם מצבים שבהם העור נשחק לגמרי כתוצאה משפשוף זה, וניתן לראות בברור את העצם. אם האיגואנה שלכם נוטה לעשות זאת, כנראה שהכלוב קטן מידי, או שאין לו די מקום לטיפוס. הכוונה - יש לעשות שינוי בכלוב. כמו בכל פצע אצל איגואנה, יש לדאוג שהוא יהיה נקי על מנת להתרפא היטב ורצוי להיוועץ בוטרינר.
פצעים ושריטות
במקרים רבות האיגואנות יכולות לשבור ציפורניים או אצבעות כתוצאה מקפיצות ואקרובטיקה. פציעות אלה אינן נוראות והן מתרפאות בקלות. לעומת זאת אם האיגואנה שוברת את הרגל (ניתן לראות זאת לפי ההליכה ותזוזה שונה מהרגיל) יש להיוועץ מיד בוטרינר.
במקרה והאיגואנה מקבלת שריטות (כתוצאה משפשוף על גבי דבר חד, או מאיגואנה אחרת), יש צורך לשמור על ניקיון האזור השרוט. מומלץ לדלל אלכוהול עם מים או חומר חיטוי אחר, ולנקות את השריטה. אם השיטה נראית עמוקה - יש להיוועץ בוטרינר.
עצירות
איגואנות אמורות לעשות את צרכיהן פעם ביום (יש כאלה שעושות זאת פעמיים ביום, או אפילו כל יומיים). אם האיגואנה שלכם אינה עושה את צרכיה מספר ימים, יש לטפל בעצירות. לרוב מספיק לרחוץ אותה באמבטיה עם מים פושרים (ראה רחיצה) וזה עשוי לעזור בהפרשות. במקרים קשים יותר יש צורך בבדיקה של וטרינר, לבדוק אם יש חסימה במעיים כתוצאה ממשהו, שיש להסירו.
סירוב מזון
האיגואנות יכולות לסרב לאכול מסיבות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות. אם האיגואנה שלכם מסרבת לאכול, כנראה שהטמפרטורה בחדר לא גבוהה מספיק, ויש לדאוג לטמפרטורה נכונה (ראה תאורה וחימום). בחודשי החורף האיגואנה צורכת פחות מזון מאשר בקיץ, ויש לקחת זאת לתשומת לבכם.
סיבה נוספת לסירוב מזון יכולה להיות כתוצאה מלחץ. אם האיגואנה נמצאת בחדר סואן שבו נכנסים הרבה אנשים, יש הרבה רעש וכ"ו, כנראה שזה מפריע להן ומפחיד אותן. יש לדאוג שלאיגואנה יהיה מקום שקט. כמו כן יש לדאוג לכבות אורות בלילה, כדי שיהיה להן חושך מוחלט. אם משאירים אור דולק גם בלילה, זה עשוי לגרום למתח אצלם.
סיבה אחרונה לסירוב מזון יכולה להיות עקב מחלה (טפילים חיצוניים, טפילים פנימיים או בקטריות מסוגים שונים). ברגע שהאיגואנה מסרבת לאכול יש לגשת לוטרינר לבדיקת צואה. סירוב מזון יכול לגרום לאנורקסיה וכמובן שגם למוות.
תרדמת / לתרגיה
בדומה לאנורקסיה, תרדמת היא בעיה קשה יותר אשר נילוות למחלות. אם האיגואנה מתנהגת בצורה אדישה, יש לבדוק בפרק הדן בנושא תזונה. יש לוודא שהתאורה, החימום והמזון נכונים . אם אין שיפור יש לפנות מייד לוטרינר. יכול להיות שהאיגואנה סובלת ממחסור בסידן. איתור מוקדם כמה שיותר של המחלה יקל על הטיפול בה. כמו כן יש לתת לאיגואנה הרבה חום ואהבה שיעזרו להחזיר אותן לקדמותן.
מטבוליזם (חילוף חומרים) של מחלות עצם MBD
אחת המחלות הנפוצות ביותר אצל איגואנות היא מטבוליזם של מחלות עצם. אם עוקבים היטב אחר התזונה והטמפרטורה המומלצים, ניתן למנוע מחלה זו. כשלאיגואנה יש MBD כנראה שיש מחסור בסידן בדם עקב מזון דל בסידן. כשלדם אין מספיק סידן מהמזון, הוא מתחיל לשאוב אותו מהעצם, ובכך העצמות מתרככות ונשברות בקלות. דרך נוספת לגלות MBD היא כאשר עמוד השדרה של האיגואנה נראה כפוף בכל מצב, או כאשר הציפורניים נראות מדלדלות וחלשות. תופעה אחרת שנגרמת כתוצאה מ- MBD היא נפיחות בלסת התחתונה וחוסר יכולת לסגור את הפה.
MBD ניתן לרפא, אך רצוי לגלות זאת מוקדם ככל האפשר. אם הנכם חוששים כי לאיגואנה שלכם יש MBD יש לגשת מיד לוטרינר. הטיפול הנפוץ הוא על ידי מתן מזון בריא יותר ועשיר בסידן, ולעתים גם זריקות סידן יכולות לעזור.
סכום מחלות
יש לבדוק אם האיגואנה מידי יום למראה חיצוני ושינויים בהתנהגות. אם ההתנהגות משתנה והאיגואנה מפסיקה לאכול, כנראה שיש בעיה רפואית שצריך לטפל בה. בבעיות בתזונה ניתן לטפל ע"י מתן תזונה נכונה. חשוב לגוון בסוגי האוכל שנותנים לאיגואנה. בפציעות חיצוניות יש לטפל ובכך ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. לעולם אין להזניח את האיגואנה שלכם. תמיד יש לתת לו יחס ואהבה וכך תגדלו איגואנה בריאה, מחונכת וחברותית. איגואנות יכולות להיות חיות בית נהדרות, בתנאי שמגדלים אותן נכון!!!
סרטונים:
איגואנה אוכלת - http://www.youtube.com/watch?v=-SRDPmxBkBc
איגואנה עושה מקלחת - [שזה דבר חשוב לפחות פעם בשבוע] - http://www.youtube.com/watch?v=2hWDUgSDqjw
