חשבתי לשתף בהליך נדיר יחסית (אם כי לא בלתי מוכר בקרב מגדלים בקנה מידה גדול) של השרצה של בואה קשת (לאחר שככל הנראה הופרעה במהלך ההשרצה) בשני שלבים: הנקבה שלי שהייתה "צפויה" להשריץ ב1.8 איחרה. ב7.8 השריצה ולד אחד ולאחר שהופרעה במהלך או סיום ההשרצה (פתיחת אורות,נוכחות בסביבה) הפסיקה את ההשרצה ונכנסה לכלי המים שלה. לאחר שחלפו כ-16 שעות והמשך ההשרצה לא נראה באופק פניתי בשאלה באי-מייל לשניים מהמגדלים המובילים בארה"ב dave colling ו-jeff clark. קיבלתי תשובה מהראשון שהוא מעולם לא נתקל במצב כזה אך נראה שהיא (הנחשה) יודעת מה היא עושה.
אך לאחר שחלפו כ-36 שעות הוא אמר לי שהיה מתחיל לדאוג. לא קיבלתי תשובה כלשהיא מ-jeff clark.
בינתיים פניתי לוטרינר כשאבחנת העבודה היא dystocia-כליאה המקשה על המשך ההשרצה. נערך אולטראסאונד שאבחן לבבות פועמים וניתנה לה זריקת זירוז הכוללת אוקסיטוצין ותמיסת סידן וויטמינים.
לאחר כ-4 שעות ממתן הזריקה ב-10.8 הגעתי הביתה ומצאתי 8 ולדות חיים, 2 מתים וסלאג אחד.
בהנחיית הוטרינר הגעתי למחרת לביצוע צילום רנטגן לוודא שאין תוצרי הריון שנותרו ברחם. בצילום הרנטגן היה נראה ששיש לה עוד מספר נחשונים שטרם הושרצו. ניתנו שתי מנות נוספות (בהפרש של יום) של זירוז-אך שום דבר.בצילום רנטגן נוסף לאחר יומיים, נראה שהנחשונים שנראו בצילום הראשון התעכלו. וככל הנראה היא אכלה חלק מהוולדות המתים שהושרצו ב-10.8 והם שנראו בצילום הרנטגן הראשון בקיבה ולא ברחם. תופעה זו של אכילת הולדות המתים אופיינית בנחשי בואה ותועדה בעיקר באנקונדות,בואה דומרילי,וגם בבואות קשת. לאחר שכל הסאגה הסתיימה ענה לי jeff clark שהיו לו מספר מקרים בודדים כאלה וברובם יתרת השגר הושרץ לאחר ימים ספורים ללא זירוז. לדבריו הסכנה העיקרית במקרה כזה היא שעקב הצירים מההשרצה בשלב הראשון חלק מהממברנות של הנחשונים שנותרו ברחם עשויים להיקרע ואז הנחשונים המצויים ברחם למעשה טובעים בתוך האמא ונולדים מתים מחוץ לשקים. לדברי jeff clark הוא סבור שהנקבות יכולות לעכב ולשלוט במועד ההשרצה אם הן חשות מוטרדות באמצע ההשרצה לכן במקרה כזה אין המדובר ב-dystocia כליאה על רקע אנטומי אלא בעיכוב רצוני של יתרת ההשרצה. לפני חמישה ימים האמא אכלה חולדה צעירה ונכנסה לנשל דבר המעיד שככל הנראה לא נותרו לה תוצרי הריון ברחם.
הנה כמה תמונות של החבר'ה...
אך לאחר שחלפו כ-36 שעות הוא אמר לי שהיה מתחיל לדאוג. לא קיבלתי תשובה כלשהיא מ-jeff clark.
בינתיים פניתי לוטרינר כשאבחנת העבודה היא dystocia-כליאה המקשה על המשך ההשרצה. נערך אולטראסאונד שאבחן לבבות פועמים וניתנה לה זריקת זירוז הכוללת אוקסיטוצין ותמיסת סידן וויטמינים.
לאחר כ-4 שעות ממתן הזריקה ב-10.8 הגעתי הביתה ומצאתי 8 ולדות חיים, 2 מתים וסלאג אחד.
בהנחיית הוטרינר הגעתי למחרת לביצוע צילום רנטגן לוודא שאין תוצרי הריון שנותרו ברחם. בצילום הרנטגן היה נראה ששיש לה עוד מספר נחשונים שטרם הושרצו. ניתנו שתי מנות נוספות (בהפרש של יום) של זירוז-אך שום דבר.בצילום רנטגן נוסף לאחר יומיים, נראה שהנחשונים שנראו בצילום הראשון התעכלו. וככל הנראה היא אכלה חלק מהוולדות המתים שהושרצו ב-10.8 והם שנראו בצילום הרנטגן הראשון בקיבה ולא ברחם. תופעה זו של אכילת הולדות המתים אופיינית בנחשי בואה ותועדה בעיקר באנקונדות,בואה דומרילי,וגם בבואות קשת. לאחר שכל הסאגה הסתיימה ענה לי jeff clark שהיו לו מספר מקרים בודדים כאלה וברובם יתרת השגר הושרץ לאחר ימים ספורים ללא זירוז. לדבריו הסכנה העיקרית במקרה כזה היא שעקב הצירים מההשרצה בשלב הראשון חלק מהממברנות של הנחשונים שנותרו ברחם עשויים להיקרע ואז הנחשונים המצויים ברחם למעשה טובעים בתוך האמא ונולדים מתים מחוץ לשקים. לדברי jeff clark הוא סבור שהנקבות יכולות לעכב ולשלוט במועד ההשרצה אם הן חשות מוטרדות באמצע ההשרצה לכן במקרה כזה אין המדובר ב-dystocia כליאה על רקע אנטומי אלא בעיכוב רצוני של יתרת ההשרצה. לפני חמישה ימים האמא אכלה חולדה צעירה ונכנסה לנשל דבר המעיד שככל הנראה לא נותרו לה תוצרי הריון ברחם.
הנה כמה תמונות של החבר'ה...
