פואבלון אפריקוט- מוטציה יחידה?

מישהו יודע איך מתנהג המופע אפריקוט מבחינה גנטית? מוטציה יחידה? רצסיבית? לא זכור לי שראיתי מופעי ביניים..

שלא כמו מרבית המופעים, זה אינו מופע התלוי בגן יחיד עם התנהגות מוגדרת של רסציבי, קו דומיננטי או דומיננטי, אלא במעטפת של כמה גנים. אי אפשר לתת שיעורי ילודה של אפריקוטים באופן עקבי ומדוייק- זה עניין של רבייה סלקטיבית. הסיכוי שיצאו אפריקוטים גדול יותר אם שני ההורים הם אפריקוטים. אם רק אחד מההורים אפריקוט, יש סיכוי שיצאו אפריקוטים וגם אם אף אחד מההורים לא, יש בכול זאת סיכוי.

דהיינו- מופע פוליגני.

תודה! לא טיפוסי לתכונה פוליגנית להיות יש/אין ללא מופעי ביניים..

מה זה "מופע ביניים?" אין מונח או תופעה כזו שאני מכיר.
יש אפריקוטים כתומים יותר ופחות- זה לא משתנה מתימטי מוחלט, כמו ש"רוורס אוקיטי" בתירסים יש כאלה עם תחימה לבנה עבה יותר ופחות, ויש אנשים שיקראו לפרט מסויים רוורס אוקיטי ואחרים שלא יקראו לאותו פרט ככה.
זה מאוד סובייקטיבי.

שלא כמו ברוורס אוקיטי, אני לא ראיתי אפריקוטים בצבע כתום בהיר, כלומר, לא ראיתי אף פעם פרט בצבע ביניים שהגדרתו היא תלוית פרשנות .. כנראה שלא ראיתי מספיק..
אגב, את המושג "מופע ביניים" לקחתי מקורס אבולוציה, שם מדברים על זה בדיוק בהקשר הזה, של פנוטיפים בתכונות פוליגניות. אני מניח שזה יעניין אותך ולכן אפרט:
אם לתכונה מסויימת אין השפעה של תנאי סביבה בהתפתחות (גם העוברית כמובן..) אז ממספר הקלסיפיקציות של הפנוטיפים אפשר לצפות את מס הגנים המעורבים (כמובן מתוך הנחה שהם רצסיבים למשל ולא דומיננטים למחצה או קו-דומיננטים). כך למשל אם מסתכלים על גרף ההתפלגות של כמות מלנין ביצור דימיוני, ורואים מעין 4 מדרגות (המרכזיות מיצגות "מופעי ביניים), ניתן להניח שמדובר בשני גנים (בהם יש שונות באוכלוסיה- כמובן שלא מדובר בכל הגנים לייצור מלנין). אם כל ההנחות והסייגים קשה להבין למה זה עוזר בפועל, אבל כלים סטטיסטיים עוזרים להתגבר על מגבלות אלו..

אסף מורןשלא כמו ברוורס אוקיטי, אני לא ראיתי אפריקוטים בצבע כתום בהיר, כלומר, לא ראיתי אף פעם פרט בצבע ביניים שהגדרתו היא תלוית פרשנות .. כנראה שלא ראיתי מספיק..
אגב, את המושג "מופע ביניים" לקחתי מקורס אבולוציה, שם מדברים על זה בדיוק בהקשר הזה, של פנוטיפים בתכונות פוליגניות. אני מניח שזה יעניין אותך ולכן אפרט:
אם לתכונה מסויימת אין השפעה של תנאי סביבה בהתפתחות (גם העוברית כמובן..) אז ממספר הקלסיפיקציות של הפנוטיפים אפשר לצפות את מס הגנים המעורבים (כמובן מתוך הנחה שהם רצסיבים למשל ולא דומיננטים למחצה או קו-דומיננטים). כך למשל אם מסתכלים על גרף ההתפלגות של כמות מלנין ביצור דימיוני, ורואים מעין 4 מדרגות (המרכזיות מיצגות "מופעי ביניים), ניתן להניח שמדובר בשני גנים (בהם יש שונות באוכלוסיה- כמובן שלא מדובר בכל הגנים לייצור מלנין). אם כל ההנחות והסייגים קשה להבין למה זה עוזר בפועל, אבל כלים סטטיסטיים עוזרים להתגבר על מגבלות אלו..

יפה, לא הכרתי את המונח הזה.
באשר להסבר, מה שאתה אומר מאוד נכון... לו היינו בתנאי מעבדה- לו דברים היו נמדדים באופן דייקני ומדעי, עם הגדרות שמוסכמות על ידי התחום כולו, אזי שאכן היה מקום להגדיר בנקל מה עומד בקטגוריה אפריקוט ומה לא... למרות שקשה, לדעתי, לקבוע אמות מידה לעד כמה משהו הוא "כתום" :)

אבל הנה דוגמא מגניבה למשל:

המילק הזה מוגדר כאפריקוט פואבלן:



http://reptiliciousreptileforum.com/shop-classifieds/7056-stock-pictures.html

וגם הנחש הזה, מוגדר כפואבלן אפריקוט:



http://iansvivarium.com/morphs/species/lampropeltis_triangulum_campbelli/apricot/

לדעתי אין בכלל בסיס להשוואה. הפרט השני בעיניי הוא אפריקוט לחלוטין בעוד שהשני עונה בהחלט להגדרה שלך ל"מופע ביניים"- מבחינתי לא הייתי מכנה אותו בכלל אפריקוט.

אני לא חושב שאני אאמץ את המונח "מופע ביניים" לתחום הנחשים כי נדרש חינוך אקדמי שלי אומנם יש אבל לא בהיקף של תואר(עובדה, לא הכרתי את המונח). ורוב המגדלים אינם לומדים דווקא את התחום הזה... זה מונח שהוא מאוד מקטלג על נושאים שנמדדים באופן מאוד לא מדוייק על ידי קהילת מגדלי הנחשים... בדרך כלל אנשים פשוט מסווגים נחשים ממופעים כאלה כאיכות ירודה ואיכות גבוהה וזה סובייקטיבי מאוד...
למשל בפייבולד במתכדרים ממש יש לך אמות מידה, Low white, medium white ו high white- כשבתעכלס יהיו לך אי הסכמות על נחשים גבוליים אם הם מדיום, היי או לו... עניין סובייקטיבי.

כדי להשתמש במונח כזה אני חושב שהתחום כולו צריך למדוד דברים ולהגדיר דברים באופן יותר מדוייק, עם הסכמה מאוד אחידה על דברים... ואני פשוט לא רואה את זה קורה... כי אנחנו מגדלי בעלי חיים, לא חוקרים.

אבל חן חן על ההעשרה.
אני מקווה שהתמונות ששמתי לך כן מראות לך דרגות שונות של התכונה ואיך ייתכן שמילק אחד נשא לפחות גנים המעודדים פיגמנטציה כתומה ואחר ליותר.

כן, התמונות בהחלט מדגימות.. שוב תודה. ההגדרה למה הוא "אפריקוט" היא דינמית וטוב שכך. כך הרי נעשית ברירה מלאכותית לכל תכונה כמותית.. כלומר, הרף של כמות הפיגמנט הכתום הנדרש להגדרה (או של תנובת החלב, או של עובי הפסים ברוורס אוקיטי..) אמור לזוז עם הזמן ועם הזמינות של פרטים כתומים יותר ויותר.. רואים את זה יפה בתזוזת "דרישת המינימום" של "זנב גזר" במנומרות..

אסף מורןכן, התמונות בהחלט מדגימות.. שוב תודה. ההגדרה למה הוא "אפריקוט" היא דינמית וטוב שכך. כך הרי נעשית ברירה מלאכותית לכל תכונה כמותית.. כלומר, הרף של כמות הפיגמנט הכתום הנדרש להגדרה (או של תנובת החלב, או של עובי הפסים ברוורס אוקיטי..) אמור לזוז עם הזמן ועם הזמינות של פרטים כתומים יותר ויותר.. רואים את זה יפה בתזוזת "דרישת המינימום" של "זנב גזר" במנומרות..

בינגו,
אני חושב שאנחנו עכשיו On the same page מה שנקרא.

אני לא גנטיקאי בהכשרה או בחינוך- הרוב לימוד עצמי(בגרות תיכונית אני לא ממש מחשיב) עם נגיעה מלימודים כשעשיתי את קורס הטכנאי וטרינר. לא יהיה קשה למצוא אנשים שמבינים את המנגנון הזה יותר טוב ממני.

אני כן מכיר כמות לא רעה של מופעים ואת המנגנוני תורשה שלהם בחיות שונות... למרות ששוב, אני בהחלט רואה איך ההתמקדות שלי בבואות מצמצמת את ההכרות שלי עם אלה של נחשים אחרים... שלא לדבר על לטאות.

אני מקווה שיהיו עוד אנשים שיתרמו מהידע שלהם, זה רק יועיל לכולם.