פתוח לדיון: זיווג בין תפוצות שונות, לעומת זיווג תוך תפוצתי

בוקר טוב,
מתנצל שלא אפשרתי לשרשור הקודם לזרום כמו שצריך, אך היות וזה לא היה נושא השרשור, לא חשבתי שזה נכון להיגרר שם לדיונים.

קיימים שני מחנות מרכזיים בתחום בעולם בנושא זה:

רבייה תוך תפוצתית

מגדלים המאמינים כי אם בטבע זה לא מתקיים, אין סיבה שזה יתקיים בתחום.
מתוך רצון לשמר את האוכלוסיות הייחודיות הקיימות ולהבטיח את המשך קיומן בשבי אם ביום מן הימים ייכחדו בטבע, ישנם מגדלים המקפידים מאוד על זיווג של בעלי חיים רק מאותה התפוצה- וזאת להבטיח את שימור המאפיינים המייחדים את אותה קבוצת בעלי חיים באותו איזור גיאוגרפי.

דוגמאות למינים בהם קיימים מאפיינים שונים זה מזה בקרב בעלי חיים מאותו המין אך מתפוצות שונות:
פיתוני עצים ירוקים: ארו, קנארי איילנד, ביאק ועוד ועו'
בואות: קורן איילנד, הוג איילנד, קולומביאן, סנטרל אמריקן
כרכני תירס: מיאמי, ווסט קיז, אוקיטי
פיתונים מרושתים: איי ג'מפיאה, קיודאי
וכו' וכו'.

בעוד שאני יכול למנות מספר גדול יותר של הצדקות לצד השני, הטיעונים של אלה הבוחרים לשמר הם משמעותיים מאוד ושווי ערך לאלה של הצד השני.

סיבות לתמוך:

* המאגר הגנטי שבטבע הוכיח את עצמו לאורך שנים. חריגה ממנו עלולה להוביל לתוצאות לא צפויות.

* שימור ערכי טבע כערך עליון. טיעון כבד משקל שיש לכבד.

* אם זה לא מתקיים בטבע, זה לא אמור להתקיים.

רבייה חוץ תפוצתית

במחנה הנ"ל נמצאים רבים מאלה המפתחים מופעים.
מכיוון שתכונות תורשתיות שונות מופיעות בדרך כלל באופן שרירותי בקרב כול בעלי החיים מאותו המין בתפוצות שונות, הדרך היחידה לשלב מופעים היא לעיתים לשלב בין בעלי חיים מתפוצות שונות.
התיעוד של מופעים שהיום כבר מבוססים הוא לקוי, ולא יודעים באמת מהיכן הגיעו הרבה בעלי חיים שבזכותם מופעים היום כבר הושרשו.

סיבות לתמוך:

* הרחבת המאגר הגנטי: כשנחשים נשבים מהטבע, מספר מצומצם מכול תפוצה לרוב נשבה. אותו גרעין מתרבה ועל בסיסו כול התחום מתבסס עם הזמן. התוצאה של כך היא שהמאגר הגנטי נשאר מצומצם מאוד יחסית, בייחוד במקרים בהם מדובר באוכלוסיות בסכנת הכחדה, ואזי רבייה בין קרובים היא בלתי נמנעת בין אם ביודעין או לא, דבר העלול להוביל להתדרדרות בריאותם של הנחשים עם השנים.

* הנחשים בשבי לא צריכים להיות זהים לאלה שבטבע. בשבי משלבים בין מופעים שהם מוטציות גנטיות כול הזמן- הנחש בשבי של היום, אפילו הנורמאל שביניהם, כבר שונים ויזואלית מאלה שבטבע.

* זיווג חוץ תפוצתי הוא אינו הכלאה. כול עוד מקורם של קבוצת בעלי חיים באותה צורת חיים מקורית שהתפצל למקומות שונות והשתנה מעט פיזית, עדיין המאגר הגנטי קרוב מאוד על סף הזהה. יש לזכור שבני אדם ושמפנזים שונים זה מזה בכ2% מהDNA. ההבדל בין תפוצה X לתפוצה Y של אותו הנחש הוא מזערי.

* שילוב בין תפוצות אינו בא להחליף את שימור ערכי הטבע. ניתן להרבות לסירוגין גם כך וגם כך.

השתדלתי לכלול הכול, בטוח שיהיו ביניכם אלה שיחשבו על דברים שפספסתי.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם, רק לשים לב- אני לא אאפשר תקיפה של אף אמונה כאן.
נא לבטא את דעתכם האישית באופן מכובד, בלי התנצחויות.

מקווה לשמוע וללמוד.
לפי דעתי כל עוד יש מי ששומר על המאגר הגנטי מהטבע
וממשיך להרבות בשבי את אותו זן למקרה שבו הזן המסוים יכחד מהטבע
אז אני לא רואה שום פסול לזווג פרטים מאותו זן ומתפוצות שונות וגם מחוץ לתפוצה.
ודעתי דומה מאוד גם לגבי הכלאות אך אני לא רוצה לסטות מהשרשור.
קיוויתי האמת להתפתחות של דיון מעט יותר אקטיבי...

דעתי האישית היא ששתי הגישות אינן חייבות לסטור או להתנגד זו לזו.

ישנם אנשים שמרבים בין תפוצות מחוסר ברירה, ואחרים מתוך אמונה כי זה רצוי ובלתי מזיק.

אני באמת מאמין שיש מקום לשתי הגישות, ולשני סוגי המגדלים.
מגדלים יכולים ללא קושי מיוחד להרבות גם גרעין תפוצתי נקי, וגם לשלב עם תפוצות אחרות, כול עוד ישנה הקפדה על הפרדה, וכך יש קידום גם של ערכי טבע וגם של פיתוח מופעים.

ישנם אנשים בעלי דיעות קיצוניות לכאן ולכאן, ואני מכבד אותן כול עוד הן אינן פוגעניות ומבוטאות באופן מכובד.

אני מקווה שעוררתי בקוראים תהליך מחשבה, והתחלת תהייה היכן הם רואים את עצמם על פני הסקאלה הזו.

מאחל לכם המון הצלחה בבחירתכם ובפועלכם בעתיד.

אורן.