
בואות קונסטריקטור אימפרטור הינן רגישות מאוד לריכוזי שומן גבוהים במזונן
שלא כמו פיתונים, אשר רק ישמחו לקבל מזון עתיר שומן, בואות מגיבות לכך באופן קיצוני שעלול להוביל לתמותה במידה ולא יודעים לזהות את התופעה מבעוד מועד
כידוע, מגדלים רבים רוכשים את מזונם ממעבדות. במעבדות אלה מבוצעים ניסויים על בעלי חיים, ופותח סוג מיוחד של חולדות לטובת חקר מחלת הסכרת- שם החולדות, זאקר
חולדות הזאקר הינן שמנות במיוחד, ויכולות לעלות בקלות על שתיים ואף יותר חולדות בוגרות בגודלן. עם זאת, לפי ניסיונו של ידיד בשם לארי בארצות הברית, שאיבד בואות בסכומי עתק בשל התופעה, מספיק כי הבואה תיזון מחולדות שהן רק נשאות לגן הזאקר(הטרו) בכדי שכבר יופיעו סמפטומים של הרעלה

לעיתים קל לפספס את האינדיקציה המוקדמת לכך שייתכן שהמזון שאנחנו נותנים רווי ביותר מדי שומן- הדבר יבוא לידי ביטוי על ידי התבהרות הדרגתית ועדינה של הנחש, כאילו הצבע נהפך למעט יותר מדולל
נדיר מאוד שעולים על כך היות ומדובר בשינוי מאוד עדין
בדרך כלל, כשעולים על זה, זה כבר שלב קריטי מאוד שממנו סיכוי ההחלמה הם קלושים מאוד
במקרה של הרעלה חריפה, שיכולה להתרחש כתוצאה מהאכלה בודדת מופרזת, הנחש יפלוט את מזונו ומייד לאחר מכן ייכנס לנשל ארוך במיוחד. בסוף ההשלה, הנחש מאבד את צבעו כמעט לחלוטין ותמותה בהרבה מאוד מקרים תתרחש תוך מספר ימים בודדים
נכון להיום, אין טיפול שעובד ב100% מהמקרים ולכן הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה
הסיבה לתגובה הקשה מצד הבואות היא שהן אינן בנויות להתמודד עם מזון כה שומני בטבע. כאשר הן מעכלות ורמות השומן בקיבה ובמע' העיכול שלהן עולות, אוכלוסיות של בקטריות מתחילות להשגשג ולהתרבות באופן לא פרופורציונאלי ומפרות את האיזון הביולוגי במע' העיכול של הנחש- מה שמוביל להרעלה
לצערי, גם בארץ ידוע לי על לפחות שני מקרים בהם נוצרה הרעלה, ואחת מהן תועדה על ידי אלון ברגר ועל ידי היות ומדובר על סנסט קרוס שברשותו
הבואה הייתה כתומה במקור, כיאה וכראוי לסנסט קרוס. לאחר האכלה, הבואה פלטה ונכנסה לנשל
כאשר השילה, נהפכה ללבנה כמעט לחלוטין
בואה סנסט קרוס לאחר פליטה של זאקר רט:

לאחר התייעצות עם מגדלים מחו"ל נחשפתי אל התופעה ואלון החל לתת אנטיביוטיקה רחבת טווח. הבואה עד היום מתאוששת, אך היא לעולם לא תחזור לצבעיה המקוריים. היא כיום אוכלת ומגיבה בעירנות אך איני מאמין כי היא מועמדת טובה לריבוי בעתיד
הנה תמונה שלה כחצי שנה לאחר האירוע המקורי

כיצד להימנע:
אומנם קיים אלמנט של חיסכון בהאכלה בחולדות גדולות, אך מדובר בחיסכון שעדיף שלא לעשות. חולדות בוגרות במיוחד ייתכן שהן נשאיות לגן הזאקר, הגורם לאחסון ופיתוח מוגבר של רקמה שומנית בחולדות, או לחילופין, בחולדות מתרבות שהגיעו ל"גיל פרישה" ולכן הומתו. חולדות מבוגרות נוטות לפתח יותר תאי שומן ופחות תאי שריר, מה שהופך את ריכוז השומן שבהן לגדול יותר באופן משמעותי
חולדות הנשאות לגן הזאקר דווחו בכאלה עם כתמי צבע, ולכן, חולדות לבנות לחלוטין נחשבות כקבוצת סיכון נמוכה יותר, אך קחו זאת בעירבון מוגבל
גם עכברים יכולים להוות סיכון, וגם במקרה הנ"ל עדיף שלא להאכיל בעכברים גדולים ושמנים במיוחד מאותה הסיבה שעדיף לא להאכיל בחולדות שהגיעו לגיל פרישה
אין צורך להיות חרד לשלום ובריאות הבואות שלכם בכול האכלה. הקפידו להאכיל בחולדות בגדלים פרופורציונאליים והיו עירניים לשינויים בצבע, וכמובן, לפליטות במידה וישנן
מודעות היא הנשק הטוב ביותר שלנו כנגד התרחשות מקרים דומים
לינקים נוספים בנושא
מרבה גדול בארה"ב שחווה אובדן כבד בשל החולדות הנ"ל- בייסיקליבואס.קום
http://www.basicallyboas.com/whats_new.html
נסיונו של ידידי מרדטיילבואס.קום
הודעה מספר 26
http://www.redtailboas.com/forum/feeding-issues/35933-rabbits-vs-xxxl-rats-3.html
נכתב על ידי אורן הראל, הבעלים של FFR, כול הזכויות שמורות לו.
אין לצטט או להציג חלק או את כול קטע המידע הנ"ל ללא אישור ממנו.















