בניית טרריום לצמחים טורפים

בניית טרריום לצמחים טורפים

הטטריום מתאים לכל סוגי הצמחים הטורפים :כדניות טלליות דיונאות נדיד שופריות וכו'...
אפשר לגדל שם בעצם כל צמח טורף שתרצו.

יתרונות : לאלו מאיתנו המתקשים לגדל צמחים טורפים מחוץ לבית ואינם רוצים להתאמץ,
יש צמחים שגדלים יותר טוב תחת האור הפלורוסנטי .

חסרונות: הצמחים שצריכים תרדמת חורף אינם מקבלים אותה ולכן חייהם יתקצרו.
למרות זאת, בטיפול נכון הם עשויים לחיות שנים בטרריום.

התנאים הנ"ל מיועדים לטרריום של 40 על 16, כמובן שהבדל של 10 ס"מ לכאן או לכאן לא ישנה הרבה.
אם החלטתם ללכת על זה, תצטרכו את הציוד הבא: טרריום , 2 מאוורי מחשב, 3 נורות DAY LIGHT או 9W COOL LIGHT, כבול לא מדושן ( ניתן לקנות בהרבה מאוד משתלות) ופרלייט.
הכנת המצע ותוספים לטרריום: יחס של 60% כבול ו-40 % פרלייט. את המצע לצמחים אפשר לעשות רק מכבול, לא חייבים את הפרלייט, אבל עדיף להוסיף אותו. את המצע מערבבים היטב עם מים מזוקקים, בדלי, בשקית, או בכל צורה אחרת.עוד מצרכים הינם מים מזוקקים נוספים, רשת דקה נגד יתושים, חתיכות קלקר , ראש כוח לערבוב המים, דבק סיליקון לאקווריום דגים [כזה שעל אריזתו כתוב שהוא מתאים לכך – שימו לב, חלק ניכר מדבקי הסיליקון אינם מתאימים לאיטום מים. יש לשים לב שכתוב על הסיליקון – "לא רעיל"], צינור פלסטיק הכי קטן שיש.


ההשקיה הבסיסית - עובדות: מים מינרלים אינם מים מזוקקים. מים מזוקקים הם מים שקונים בסופרים השונים וכתוב עליהם "מים מזוקקים", מי-עיבוי של מזגן, מי גשם, או מים שעברו תהליך של אוסומוזה הפוכה. מים מינרליים יפגעו בצמחים שלכם.
תהליך הבנייה : לוקחים חתיכות קלקר, כ 4-5 חתיכות באותו האורך והעובי, ושמים בתחתיתם סיליקון [אטים למים ואינו רעיל] ומדביקים לתחתית, ככה שכל תחתית הטרריום מלאה בקלקרים עם רווחים של 10 ס"מ בין האחד לשני [אין צורך בצפיפות]. ממקמים את ראש הכח באחת הפינות שבתחתית הטרריום, ומשחילים את הכבל לתוך הצינור ועל הצינור את הרשת. במצב הזה יש קלקר, באחת הפינות ראש כוח, וצינור דק שממנו יוצא הכבל החוצה, ועליו הרשת שאותה גוזרים בגודל ובצורת הטרריום, ועושים חור בצורת עיגול לצינור.
על הרשת, בהנחה ולא מצאתם דקה מספיק, הוסיפו גם פד גאזה בכדי שהמים יוכלו לעבור דרכו, ועליו את הכבול שערבבתם אם מים מזוקקים בשקית, קודם לכן. כעת הוא ספוג במים. מלאו את הטרריום בכבול עד לצינור, כדי שתוכלו למלאת את התחתית במים עד לרשת. חשבו מראש את גובה הצינור, כדי שיתאים לטרריום שלכם. אם אתם רוצים שלא יבחינו בצינור, אתם יכולים להחביא בעץ שעם, תחתיו, או באבני אקווריום וצמחים ולבסוף ממקמים את מאווררים ככה שאויר מבחוץ יכנס לטרריום תמונה למטה + זה דרך טובה בלי לעשות חורים מיותרים בזכוכית בתמונה המאווררים ממוקמים על המכסה דרך יעילה מאד.
מדביקים אותם לפלסטיק אם דבק סיליקון או דבק מהיר וכמו שרואים מדביקים את הכבלים המיותרים גם כ ( כבל ביטחון ) ולבסוף התוצאה הסופית במקרה הזה טרריום דיונאות

עוד כמה פרטיים חשובים : יש הממלאים במקום הקלקר חלוקי נחל לאקווריום. אין לעשות כך - זה עשוי לגרום למשאבה שלא לערבב את המים היטב, ועלולים להגיע תולעים ושאר מזיקים.

כמה דברים שלא ידעתם על דיונאות : רבים ממגדלי הדיונאות שואלים בהתחלה כל כמה זמן להאכיל
התשובות לאלה שלא מסוגלים הם תמיד פעם בחודש פעם בשבוע אבל אם אתם המגדלים רוצים דיונאה גדולה ארבה ראשים ולא כמה ראשים בודדים ואלה מאיתנו שרוצים את זה צריכים בעצם לא להאכיל את הדיונאה ולעשות לה הרעבה ועכשיו אני יסביר אם תתנו לדיונאות שלכם חרקים הם יגידו לעצמם אנחנו תופסים חרקים בגודל שלנו אנחנו לא צריכים עוד ראשים אבל מגדל שלא יאכיל את הדיונאה שלו הדיונאה תרצה לגדל עוד ראשים כדי שהייה לה יותר סיכוי לתפוס חרקים לכן מגדלים סבלניים שאין להם בעיה לא להאכיל ורוצים דיונאה ענקית ומתפשטת יכול לנהוג בשיטת הרעבה


התנאים שמפורטים במאמר זה מתאימים לדיונאות ולטלליות. לשאר הצמחים צריכים לשנות מעט. במידה וישנן שאלות אשמח לענות.
נב :אפשר להשתמש גם באקוריום רגיל בטרריום יש יותר אוורר יותר טוב
בהצלחה!
***לזכרו של נחום***


נכתב על ידי אור(Gandalf), חבר קהילת אתר סנייקס.

תודה רבה על המדריך, התמונות יפות מאוד.

אתה יכול להסביר על החיווט של המאווררים? אתה משתמש בפוטנציומטר?

הייתי רוצה לקבל יותר פירוט על החיבור של המאווררים לחשמל, אם אפשר... :D
אחלה מדריך!

אריאל.

אלמוג, הקדמת אותי בדקות ספורות :wink:

שלום לכם ותודה על הפרגון המאמר עצמו עלה לאתר לפני שנתיים לאחרונה התמונות נמחקו אז העלתי פעם נוספת .

בפוטנציומטר אני לא משתמש.

מדובר בשתי מאווררי מחשב רגילים לחלוטין שחוברו לשקע חשמלי וההפעלה נעשת על ידי הוצאה של שקע.. וחיבור שלו ..

הדף עצמו עוד יעבור עריכות בפורטל אתם מוזמנים לבדוק מפעם לפעם :

https://www.snakes.co.il/Joomlasnakes/index.php?option=com_content&view=article&id=105:2009-05-26-18-20-17&catid=41:2009-05-19-09-52-48&Itemid=76

איך חיברת את המאוורים לחשמל? הרי צריך ספק כוח מתאים, התאמה של החיבור/חשיפת חוטים והלחמה, וחיווט כלשהו כדי לחבר את שני המאווררים לשקע אחד.

יש לך רקע בחשמל?

בזמני החופשי אני מתקן מחשבים ומוכר מחשבים .
כך שהרקע די ברור. .

אז זאת בדיוק השאלה שלי. השגתי את המאוורר, ומה עכשיו? איך אני מחבר אותם עכשיו לחשמל?
האם אני יכול "למשוך" חשמל מגוף התאורה של הטרריום, או שאני צריך שנאי כלשהו...?
איך תכלס אני עושה את זה, בלי לשרוף את המאוורר ובלי לקצר את הבית? :wink:

לא נראה לי שההסבר הצולע שלי יעזור לכם .
אבל אני ינסה.

מתחילים ב 2 מאוורי מחשב לכל מאוורר מחשב יש 2 גישות חיבור למאדר בורד.
בשניה חושפים חוטים בשביל חבר לשנאי חשמלי רגיל לחלוטין - שגם אותו צריך לפרק ולהרכיב מחדש..
יוצא מצב שלכל מאוורר יש סוג חיבור שונה למאדר בורד לאחד מהם הסוג שממנו מכניסים למאדר בורד
ולשני ממנו מוציאים .
בכל פעם שאתם תחברו את שני החיבורים המאוורים יתחילו לעבוד.
בדיוק כמו במחשב הביתי .

ולשאלתך ברגע שאתה עושה הכל נכון איך שום חשש לשריפה.. או קצר.
(כמובן שכל חוט חשוף מדביקים אם מסקנטייפ שחור בסופו של דבר.

תודה...
המסקנה שלי מהאשכול הזה היא שכנראה אני אצטרך לבקש ממישהו לעשות את זה בשבילי... 😄

RELתודה...
המסקנה שלי מהאשכול הזה היא שכנראה אני אצטרך לבקש ממישהו לעשות את זה בשבילי... 😄

:D

כל התעסקות עם חשמל מחייבת עבודה עם איש מקצוע.

שלום לך!

אני לא כל כך מבין את החלק של המשאבה והצינור. למעשה אתה מתכוון שיהיו מים בתחתית הטרריום שיתערבלו אך לא יחזרו לפני השטח? נכון?
ואם כן למה זה נחוץ?
לא כדי להחזיר אותם לפני השטח?

שלום לך !

צמחים טורפים צריכים השקייה תחתית בלבד.(כמעט כולם)
ולכן המים לא צריכים לעלות
המטרה של ערבוב המים הם שלא היו תולעים
מים עומדים = בקטריות וחרקים.
מנסיון אני ממליץ על משאבה חזקה יותר מהמקובל .
לגבי הצינור המטרה שלו זה אפשרות למלות את תחתית האקווריום במים .

איזה תאורה צריך לטרריום כזה(כמה ואט)?

שימו לב, חשוב להקפיד שהשנאי מספק את המתח אותו דורש המאוורר (שזה 12V לרוב המאוררים). כתוב את הנתון הזה על שניהם ככה שמאוד נוח להשוות אותו.
הגורם השני שצריך לבדוק זה כמה אמפר (זרם) מספק השנאי וכמה צורכים סך כל המכשירים המחוברים אליו
כלומר, המתח צריך להיות זהה בכולם ובשנאי אבל הזרם שמבקשים כל המכשירים ביחד חייב להיות שווה או קטן ממה שהשנאי יודע לתת. לפעמים במקום זרם מציינים את ההתנגדות ואז יש עוד שלב חישובי קצרצר לפני ההשוואות האלו.
אם יש למישהו דוגמא מספרית קונקרטית אני אשמח להדגים עליה.
נ.ב. כשמרכיבים מאורר או שניים לא תהיה בעיה עם הזרם, השנאי יעמוד בעומס.. הבעיה היא כשמתחילים לצבור מכשירים על אותו השנאי.
אצלי מדובר במאווררים ותאורות לד 12V על שני שנאים - אחד מחובר עם מפצל לטיימר יום/לילה הראשי ככה שהמאווררים (של התאורה) והתאורת יום נדלקת לבד בבוקר. השנאי השני מחובר ישירות ללא טיימר ומפעיל תאורת לילה אופציונלית כחולה במס' טרריומים. כל טרריום מחובר דרך קופסת מפסקים ראשית (צריך לצלם לכם אותה, היא יצאה נחמד..) ככה שיש גמישות בהפעלת כל אחת מהתאורות/ מאווררים. בשלב הבא- פוטנציומטרים למאווררים ככה שתהיה עוד דרך לשלוט על הטמפ'..