אהלן לכולם,
כפי שחלק מכם יודעים אני מגדל קבוצה מדהימה של אילניות אדומות עין (Agalychnis callidryas) בויוריום שעיצבתי. התחלתי לגדל את הצפרדעים המדהימות האלו לפני יותר משנתיים ונהנה מהן כל רגע.
השנה החלטתי לנסות להרבות אותן ולנסות לעמוד באתגר הכרוך בכך ( וגם אני מאוד מעוניין להגדיל את הקבוצה שלי ולאכלס בויוריום הרבה יותר מושקע וגדול מהנוכחי ). כעיקרון, תהליך הריבוי נחלק למספר חלקים, בתהליך שלוקח בסביבות ה 5 - 6 חודשים :
1. 10 שבועות של הכנת הצפרדעים לתהליך הריבוי ועידוד הנקבות לייצר ביצים.
2. שהייה בת מספר ימים ( לרוב 4-5 ימים ) של הזכרים והנקבות ב"תא הגשם" RAIN CHAMBER לאקט הריבוי עצמו ( ,AMPLEXUS הטלת הביצים והפרייתן )
3. במידה והייתה הטלה מוצלחת של ביצים והפרייתן, עוד 5 ימים עד לרגע הבקיעה של הראשנים מהביצים.
4. גידול הראשנים במשך 8 שבועות נוספים עד שיתחילו להשלים את הגלגול ולהפוך לצפרדעונים.
5. העברת הראשנים שזה עתה יצאו מהמים ( עדיין עם זנב ) לויוריום מתאים והתחלת גידולם בתנאים המתאימים עד שיגיעו לבגרות ( מינימום של גיל חודשיים שאז הן לרוב כבר מחוץ לטווח ה"סכנה").
אז ככה, אני אפרט פה ככל הניתן על תהליך הריבוי:
שלב 1
השלב הנ"ל הוא שלב קריטי ביותר להצלחת תהליך הריבוי !!! מטרתו היא לדמות ככל הניתן את חילוף תנאי האקלים המתרחש בטבע במקום מוצאן של אדומות העין (מרכז אמריקה ) מה שמעודד אותן להתחיל להכין את עצמן לעונת הריבוי ( העונה הגשומה ). אדומות העין נוהגות להתרבות במהלך העונה הגשומה בכדי להבטיח כמה שיותר מקורות מים זמינים ולחות גבוהה בהם הראשנים יוכלו להתפתח עד להגעתם לסוף הגלגול והפיכתם לצפרדע. הנקבות נוהגות להטיל את הביצים על עלים רחבים מעל מקורות מים וכך ברגע שהראשנים מוכנים לבקוע מהביצים הם נופלים ישירות לתוך המים.
ראשית, צריך להפריד את הנקבות מהזכרים לתקופה הנ"ל ( 10 שבועות ). לרוב על מנת ליצור סביבה שקטה לנקבות שלא תוטרדנה על ידי הזכרים לפני המועד וגם בקרה על המזון שהן תצרכנה.
מפני שמבחינת זמן התאפשר לי להתעסק עם התהליך הנ"ל רק בחודשי הקיץ החמים, נשכתי את שפתיי והעברתי את הויוריומים של הזכרים ושל הנקבות לחדר ממוזג ( כן כן, במהלך 8 שבועות כמעט רצוף המיזוג פעל בחדר).
במהלך 6 שבועות הורדתי את הטמפרטורות ( בהדרגה ) עד ל 21 מעלות בלילה ו 22-23 מעלות במשך היום. בנוסף לטמפרטורות נמוכות גם הלחות בתקופה הנ"ל צריכה להיות נמוכה ( הייתי מרסס לכל היותר פעם אחת ביום ) והאכלתי פעמיים בשבוע בלבד. לאחר התקופה הנ"ל התחלתי להעלות את הטמפרטורה בהדרגה עד ל 26-7 ( סוף סוף אפשר לכבות את המיזוג ), להאכיל יותר ולרסס, בסופו של דבר, 3 פעמים ביום. בשלושת השבועות האחרונים מתוך ה 10 צריך לתת לנקבות לאכול כמה שהן רוצות ( והן רוצות הרבה ) כל יום על מנת שיוכלו להעלות במשקל ויכלו לפתח ביצים ( כל נקבה יכולה להטיל עד 140 ביצים ). חשוב מאוד להצטייד בכמות רצינית של צרצרים לפני שנכנסים לתקופה של האבסת הנקבות והזכרים. הנקבות אצלי ממש פרות ואכלו המון ( אתם תראו בתמונות לאיזה ממדים הנקבות הגיעו ). אפשר להגיד שבממוצע נצרכו כ 20-25 צרצרים ביום בשלושת השבועות של ההעמסה ועוד כמות דומה בימים של ההאכלות כשהן היו בתא הגשם ולאחר ההטלה.
שלב 2
ברגע שסיימנו את תקופת ההכנה של הצפרדעים ורואים בבירור שהנקבות "תפחו". אפשר להכניס את הזכרים, לתא הגשם כיומיים לפני הנקבות, בשביל שיתחילו לקרוא ו"להדליק" אחד את השני ( צפו לקונצרט רעשני במיוחד :) ). אחרי יום – יומיים ניתן להכניס את הנקבות לתא הגשם ולתת לטבע לעשות את שלו. הזכרים בדרך כלל יתרוצצו בתא הגשם וינסו לתפוס לעצמם נקבה ו"לרכב" עליה עד רגע ההטלה שבו הם יפרו את הביצים.
לפעמים ייווצרו מצבים שזכר יהיה על הנקבה יותר מ 12 שעות ועדיין לא תתרחש הטלה של ביצים. בסופו של דבר הזכר יתעייף וירד ממנה עד לפעם הבאה.
חשוב לציין שאם אתם רואים שלאחר כמה ימים (3-4) אין ביצים על עלים, להפריד ( הכוונה ב"להפריד" היא לא לנתק את הזכרים שעל גבי הנקבות פיזית, אלא להפריד אותם חזרה לקבוצות של זכרים ונקבות) את הזכרים והנקבות התשושים ולהחזירם לויוריומים שלהם למטרת האכלה ומנוחה של יומיים, על מנת שנוכל להחזיר אותם עם כוחות מחודשים לתא הגשם להמשך ניסיון הריבוי. אצלי הנקבות אכן לא היו מוכנות מספיק בשביל להטיל לאחר 4 ימים אז נאלצתי לתת להם את המנוחה של היומיים עם ההאכלות. וגם כשהחזרתי אותן ( 2 נקבות שנראו שהיו מוכנות מתוך ה 5) אחת הטילה לאחר כיומיים. את השנייה שגם כנראה הייתה בתהליך של ייצור ביצים הנחתי לנפשה אחרי ההטלה של הראשונה. שכן מעבר לזה שהראשונה הטילה מקבץ ביצים גדול מאוד השניה הייתה יותר קטנה ממנה פיזית ולכן החלטתי להניח לה. התברר שהחלטה שלי הייתה לעיין שכן אותה נקבה לא הטילה ביצים וכרגע היא חזרה לאורך החיים הרגיל שלהן בויוריום ה"יבש". דבר נוסף הוא שבאמת הנקבה הכי גדולה אצלי הטילה את הביצים, לשמחתי. דבר שיעלה את הסיכויים לראשנים וצפרדעונים בעלי מטען גנטי טוב יותר.
חשוב גם לשים לב שהיחס בין נקבות זכרים חייב להיות במינימום של 2 זכרים על כל נקבה. לנסות להרבות עם יחס של 1:1 או פחות יקשה בצורה משמעותית על תהליך הריבוי, למרות שזה עדיין אפשרי.
כמובן, שאם אפשרי, כדאי להרבות מכמה סוגי דם שונים בכדי לא להרבות קרובים מאותו קו דם .
!!!
לגבי בנייה נכונה של תא גשם יעיל, הכללים הם דיי פשוטים. שימו לב לתמונות שפרסמתי בכדי להבין את הרעיון טוב יותר. מה שבסה"כ צריך זה:
1. טרריום גבוה
2. ראש כוח חזק מספיק
3. מערכת צינורות מחוררים אשר מקובעים לתקרת הטרריום
4. הרבה הרבה צמחייה בעלת עלים רחבים
5. אביזרים שיאפשרו לצפרדעים לנוע ברחבי הטרריום. אני השתמשתי בצינור מזגנים שקיבעתי לדפנות הטרריום במקומות מסוימים בכדי ליצור מעין רשת קורים שעליה סלסלתי את הצמחייה ובכך אפשרתי לצפרדעים לנוע בכל רחבי הטרריום.
6. 7-8 ס"מ מים בכל תחתית הטרריום וחלוקי נחל הגבוהים מגובה המים על מנת ליצור לצפרדעים מעין מקומות מנוחה ואפשרות של יציאה המים.
7. טיימר דיגיטאלי שבו מוזנים המועדים של הפעלת מערכת הגשם לאורך שעות היום והלילה.
אני למשל קבעתי לוח זמני גשם כזה : 19:00 עד 21:00, 22:30 עד 24:00, 1:30 עד 1:50, 3:30 עד 3:45. לוח הזמנים הזה לא מחייב ואפשר לקבוע לפי הניסיון וראות עינכם.
במידה ומצאתם ביצים ( תמיד חשוב לחפש בבוקר ) צריך להעביר אותן, בעדינות, עם העלה שעליו הן הוטלו למיכל זמני בכדי למנוע הרס של הביצים ע"י הגשם או ע"י נקבות וזכרים אחרים בתא הגשם ובקיעה של הביצים . תמונות של המכל שאני בחרתי יועלו בהמשך.
שלב 3 + 4
את המכל יש לכסות ( כ 80% החלק העליון ) בכדי לשמור על רמת לחות גבוהה אשר נחוצה להתפתחות תקינה של הראשנים בתוך הביצים. חשוב מאוד לשים לב לא לכסות את כל פתחי האוורור ולוודא שיש זרימת אוויר במיכל. באם לא תהיה זרימת אוויר מספקת והאוויר "יעמוד" הביצים יכולות לפתח עובשים ופטריות בתוך זמן קצר מאוד של כמה שעות. ואם זה מה שקרה כל הביצים תרקבנה. במשך 5-8 הימים הבאים תהיו עדים לתהליך מדהים של התפתחות הראשן בתוך הביצה ובקיעתו לאחר כ 5-8 ימים.
שימו לב שתמיד יהיו ביצים שלא יתפתחו ( בערך 20% בד"כ ). זה יכול להיות מכמה סיבות, כגון אי הפריה של אותו מקבץ, כשל פנימי בביצה, כשל בתהליך התפתחות הראשן וכו'...
לאחר שהראשנים בקעו וצנחו למים הם ישקעו לקרקעית וישכבו שם ללא תזוזה עד יומיים (זה טבעי, לא להיבהל ולהציק להם ). בזמן הזה הם עדיין ניזונים משק החלמון מהשלב בו הם היו בביצה. אחרי יומיים בערך הם יהפכו להיות הרבה יותר פעילים. עכשיו ניתן להתחיל להאכיל אותם. אני מציין עכשיו שמהשלב הזה, התזונה של הראשנים היא הדבר הכי חשוב להתפתחות תקינה ומניעת מוות מוקדם. הראשנים במצב מאוד עדין עכשיו וחבל שלאחר כל ההשקעה שלכם יתחילו למות ראשנים בגלל הזנחה או מזון נחות.
אז ככה, מבחינת סוגי המזון:
1. כדורי ספירולינה ( אצה כחולה-ירוקה ). אני משתמש בכדורים המיועדים לבני אדם, מהסיבה שהם ברמה הכי גבוהה ויש 100% אצת ספירולינה. המחיר בהתאם בסביבות ה 80-90 ₪ ל 100 כדורים של 500 מ"ג ספירולינה. אצת הספירולינה היא אחד המזונות בעלי הערך התזונתי והאיכותי מהגבוהים בעולם. בשלושת השבועות הראשונים בחיי הראשנים חשוב מאוד שהספירולינה תהווה כ 50% מהתזונה. לאחר מכן אפשר להפחית בכמויות אבל עדיין לספק לראשנים את המזון הנ"ל.
2. שבבי מזון לדגים . גם פה הלכתי על משהו מאוד איכותי של חברת TETRA . שבבי מזון המיועדים לדגיגים צעירים אשר עשיר בחלבון מהחי והצומח בשילוב של מינרלים וויטמינים המיועדים לעידוד גדילה של דגיגים וראשנים. גם כאן המחיר הוא החיסרון היחיד : 120 ₪ ל 300 גר'.
3. TADPOLE BITES את המוצר הנ"ל הזמנתי במיוחד מארה"ב והוא מיועד במיוחד לראשנים. שמעתי רק ביקורות טובות עליו וככל שמגוונים לראשנים את התזונה בסוגי מזון איכותיים, כך מובטחת לכם התפתחות בריאה של הראשן .
4. ג'אווה מוס. הוספתי לאקווריום כמות יפה של ג'אווה מוס משתי סיבות : הראשונה בשביל לספק להם עוד מקור מזון לכרסם בזמנם החופשי. השנייה בשביל לספק להם מקומות מסתור שבהם הם ירגישו בטחון. בנוסף צמחיית מים תמיד עוזרת לשמור על איכות המים ופירוק "רעלים".
5. MARIMO BALLS כדורי אצת מרימו. ידועים כסופחים מצוינים של ניטרט. חבל שקשה להשיג אותם בארץ ויש רק מידי פעם.
הערה : תמיד אפשר לחסוך כמה עשרות שקלים ולקנות מזון פחות איכותי ואפילו לא לגוון עם כמה סוגים של מזון. אך אני אישית רואה בזה כזלזול בעצמכם ובבעלי החיים שעמלתם כה רבות עד כה להביא לשלב הזה. תעשו לעצמכם טובה ובמיוחד לבעלי החיים, תשקיעו בתזונה !!! במיוחד בשלב הנ"ל ותופתעו לראות אילו אחוזי תמותה נמוכים יהיו לכם וכמובן, הצפרדעים תתפתחנה במלוא הגודל, הצורה והצבעים שהן אמורות להיות.
לאחר כ 5 ימים בערך מאז שהראשנים בקעו מהביצים והאכלתם אותם כבר כמה פעמים, צריך להעביר אותם למשכנם הקבוע. אני השתמשתי באקווריום קובייה 135 ליטר אשר רכשתי מבחור שמגדל שרימפסים. בשביל 90 ראשנים שבקעו ושרדו בשבוע הראשון צריך לפחות ליטר של מים לכל ראשן, אז הלכתי על בטוח והבאתי את ה 135 ליטר.
חשוב מאוד לשים פילטר ספוג אשר יגרום לתזוזת המים, העשרתם בחמצן וכמובן יעשה מעט עבודת סינון.
חשוב מאוד לבצע החלפות מים כל שבוע לפחות. אני לא לוקח סיכונים ומבצע החלפות מים של 100% כל שבוע בדיוק. כשמגדלים 90 ראשנים "קרנפים" שלא מפסיקים לאכול ולחרבן ומשאריות של אוכל שלא נאכל המים הופכים להיות די מזוהמים ומסריחים במיוחד. יש ממש ריח של ביצה בכל הבית. השתמשתי ב 50% מים מינרלים ( עין גדי ) 25% מי אוסמוזה הפוכה ו 25% מי ברז מיושנים ( שהכלור התאדה מהם לגמרי ). גם כאן, אין שום חובה להשתמש במתכון הנ"ל זו הייתה הבחירה שלי לפי הצעה של חבר אמריקאי בעל ניסיון רב עם ריבוי של צפרדעי עצים.
ניתן בהחלט להשתמש ב 50% מי ברז ו 50% מים מינרלים.
אני גם הוספתי למים תוסף SERA MORENA . בקצרה, זה מרכך מים אשר עשוי מתמצית כבול טבעי ועשיר בוויטמינים ומינרלים ומעלה את איכות המים בצורה משמעותית. נקרא גם "BLACK TEA".
נחזור לראשנים ...
לאחר כחודש בערך מאז בקיעתם יחל שלב התפתחות הרגליים האחוריות וכחודש לאחר מכן תתפתחנה גם הרגליים הקדמיות.
שלב 5
השלב הנ"ל הוא השלב של יציאת הראשנים מהמים והשלמת הגלגול לצפרדעונים קטנים.
לאחר שראינו כי לראשנים יצאו הרגליים וידיים זה הזמן להעבירם לאקווריום "חדש", אקווריום שחצי ממנו הוא יבשה וחצי מים. צריך לארגן אקווריום נוסף אשר משלב בין חלק של מים וחלק של יבשה שאליו הראשנים/צפרדעונים יכולים לטפס כשהם החליטו שהם מוכנים לצאת מהמים.
בשום אופן לא לקחת את הראשן בעצמכם ולהניח אותו על האדמה שכן הוא ימות בטוח. תנו לראשנים לצאת לפי רצונם.
גם תמונות של אקווריום כזה אעלה בשבועות הקרובים.
יום לאחר שכל הראשנים/צפרדעונים טיפסו ויצאו מחוץ למים הגיע הזמן להעביר אותם לטרריום אחר עם מצע של נייר סופג רטוב או לחלופין מצע ספגנום ( לא כבול או קוקוס שכן זה ידבק ויכסה אותם לגרמי ) ועם מעט צמחיה ( פוטוס ) והרבה לחות. בשלב הזה הם יתחילו לספוג את הזנב. תהליך זה לוקח בערך שבוע ואין צורך להתחיל להאכילם בשלב זה. אחרי בערך שבוע כשהזנב נעלם כמעט לחלוטין צריך להעביר אותם לטרריום אחר, בערך באותו סגנון של הנוכחי רק ללא הספגנום ( למי שהשתמש ) ורק עם נייר סופג ועציץ של פוטוס. כדאי גם להכין עוד טרריום נוסף כדי שיהיה לכם מקום להעביר את הצפרדעים בזמן שאתם מנקים את נוכחי. הרי כל כמה ימים תצטרכו לנקות אחרי עשרות צפרדעונים ולהחליף את הנייר סופג באחד טרי.
בשלב הזה צריך להתחיל להאכיל אותם !!!! ופה מתחילה חגיגה נוספת ... הצפרדעונים הקטנים יאכלו צרצרים צעירים מאוד או סוגים שונים של זבובי פירות קטנים. כדאי מאוד שתתכוננו מספר שבועות מראש ותרבו צרצרים בעצמכם ואני מדבר באלפים רבים ( צפרדעון קטן יכול לאכול כמה עשרות צרצרים קטנים ביום ). אחרת אתם נכונים או להוצאה כספית מטורפת בשל קניית צרצרים או מוות המוני של הצפרדעונים הצעירים. למי שלא יצא להתנסות עם גידול של צפרדעונים צעירים ( שלא לדבר על בני מספר ימים ) לא יאמין באיזה קצב מטורף ובאיזו מהירות הם מתים כשלא ניתנים להם צרכים בסיסים כמו מזון מתאים, לחות וניקיון סביבת המחיה.
שימו לב שהצפרדעים הנ"ל יאכלו אך ורק מזון שזז לכן רוב המגדלים מאכילים בצרצרים. חבל לנסות להאכיל בנימפות של תיקנים שכן לרוב הם נשארים במקום ולא זזים ( לצערי הרבה מאוד ). אל תטעו ותחשבו "אם הצפרדע מספיק רעבה היא תאכל כל דבר" מעדות אישית שלי, בוודאות אני מבטיח לכם שאילנית אדומת עין תרעיב את עצמה למוות ולא תאכל נימפות של תיקנים באם הם עומדים ללא תזוזה.
אז, הצטיידות בצרצרים היא חובה !!!
אני התחלתי להרבות צרצרים ( למורת רוחה של אישתי וגם שלי, למען האמת ) בגלל קבוצת האילניות שלי.
לסיכום : הצפרדעים הנ"ל הן צפרדעים משגעות ומיוחדות ( למרות שהן פעילות לילה ) וכל התהליך של הריבוי הוא תהליך מרתק ביותר, וכפי שראיתם צורך המון המון המון השקעה, סבלנות, זמן וגם לא מעט הוצאות כספיות. אבל בהחלט שווה למי שיש את הזמן והמוטיבציה.
תיעדתי (ועדיין מתעד ) את כל התהליך גם למזכרת וגם בכדי לחלוק עם החובבים בתחום את החוויות והידע הנצבר מהניסיון. אני מקווה שהמידע הנ"ל יעזור לכם להבין יותר טוב את שלבי הגלגול של הצפרדע או סתם ירתק אתכם לצפות בתמונות מהתהליך.
אני אעדכן את הנושא אחת ליום או יומיים עם תמונות חדשות מתהליכי ההתפתחות של הראשנים והטיפול בהם, עד שיגיעו להשלמת הגלגול והפיכתם לצפרדעונים קטנים.
עומר האוזר
כפי שחלק מכם יודעים אני מגדל קבוצה מדהימה של אילניות אדומות עין (Agalychnis callidryas) בויוריום שעיצבתי. התחלתי לגדל את הצפרדעים המדהימות האלו לפני יותר משנתיים ונהנה מהן כל רגע.
השנה החלטתי לנסות להרבות אותן ולנסות לעמוד באתגר הכרוך בכך ( וגם אני מאוד מעוניין להגדיל את הקבוצה שלי ולאכלס בויוריום הרבה יותר מושקע וגדול מהנוכחי ). כעיקרון, תהליך הריבוי נחלק למספר חלקים, בתהליך שלוקח בסביבות ה 5 - 6 חודשים :
1. 10 שבועות של הכנת הצפרדעים לתהליך הריבוי ועידוד הנקבות לייצר ביצים.
2. שהייה בת מספר ימים ( לרוב 4-5 ימים ) של הזכרים והנקבות ב"תא הגשם" RAIN CHAMBER לאקט הריבוי עצמו ( ,AMPLEXUS הטלת הביצים והפרייתן )
3. במידה והייתה הטלה מוצלחת של ביצים והפרייתן, עוד 5 ימים עד לרגע הבקיעה של הראשנים מהביצים.
4. גידול הראשנים במשך 8 שבועות נוספים עד שיתחילו להשלים את הגלגול ולהפוך לצפרדעונים.
5. העברת הראשנים שזה עתה יצאו מהמים ( עדיין עם זנב ) לויוריום מתאים והתחלת גידולם בתנאים המתאימים עד שיגיעו לבגרות ( מינימום של גיל חודשיים שאז הן לרוב כבר מחוץ לטווח ה"סכנה").
אז ככה, אני אפרט פה ככל הניתן על תהליך הריבוי:
שלב 1
השלב הנ"ל הוא שלב קריטי ביותר להצלחת תהליך הריבוי !!! מטרתו היא לדמות ככל הניתן את חילוף תנאי האקלים המתרחש בטבע במקום מוצאן של אדומות העין (מרכז אמריקה ) מה שמעודד אותן להתחיל להכין את עצמן לעונת הריבוי ( העונה הגשומה ). אדומות העין נוהגות להתרבות במהלך העונה הגשומה בכדי להבטיח כמה שיותר מקורות מים זמינים ולחות גבוהה בהם הראשנים יוכלו להתפתח עד להגעתם לסוף הגלגול והפיכתם לצפרדע. הנקבות נוהגות להטיל את הביצים על עלים רחבים מעל מקורות מים וכך ברגע שהראשנים מוכנים לבקוע מהביצים הם נופלים ישירות לתוך המים.
ראשית, צריך להפריד את הנקבות מהזכרים לתקופה הנ"ל ( 10 שבועות ). לרוב על מנת ליצור סביבה שקטה לנקבות שלא תוטרדנה על ידי הזכרים לפני המועד וגם בקרה על המזון שהן תצרכנה.
מפני שמבחינת זמן התאפשר לי להתעסק עם התהליך הנ"ל רק בחודשי הקיץ החמים, נשכתי את שפתיי והעברתי את הויוריומים של הזכרים ושל הנקבות לחדר ממוזג ( כן כן, במהלך 8 שבועות כמעט רצוף המיזוג פעל בחדר).
במהלך 6 שבועות הורדתי את הטמפרטורות ( בהדרגה ) עד ל 21 מעלות בלילה ו 22-23 מעלות במשך היום. בנוסף לטמפרטורות נמוכות גם הלחות בתקופה הנ"ל צריכה להיות נמוכה ( הייתי מרסס לכל היותר פעם אחת ביום ) והאכלתי פעמיים בשבוע בלבד. לאחר התקופה הנ"ל התחלתי להעלות את הטמפרטורה בהדרגה עד ל 26-7 ( סוף סוף אפשר לכבות את המיזוג ), להאכיל יותר ולרסס, בסופו של דבר, 3 פעמים ביום. בשלושת השבועות האחרונים מתוך ה 10 צריך לתת לנקבות לאכול כמה שהן רוצות ( והן רוצות הרבה ) כל יום על מנת שיוכלו להעלות במשקל ויכלו לפתח ביצים ( כל נקבה יכולה להטיל עד 140 ביצים ). חשוב מאוד להצטייד בכמות רצינית של צרצרים לפני שנכנסים לתקופה של האבסת הנקבות והזכרים. הנקבות אצלי ממש פרות ואכלו המון ( אתם תראו בתמונות לאיזה ממדים הנקבות הגיעו ). אפשר להגיד שבממוצע נצרכו כ 20-25 צרצרים ביום בשלושת השבועות של ההעמסה ועוד כמות דומה בימים של ההאכלות כשהן היו בתא הגשם ולאחר ההטלה.
שלב 2
ברגע שסיימנו את תקופת ההכנה של הצפרדעים ורואים בבירור שהנקבות "תפחו". אפשר להכניס את הזכרים, לתא הגשם כיומיים לפני הנקבות, בשביל שיתחילו לקרוא ו"להדליק" אחד את השני ( צפו לקונצרט רעשני במיוחד :) ). אחרי יום – יומיים ניתן להכניס את הנקבות לתא הגשם ולתת לטבע לעשות את שלו. הזכרים בדרך כלל יתרוצצו בתא הגשם וינסו לתפוס לעצמם נקבה ו"לרכב" עליה עד רגע ההטלה שבו הם יפרו את הביצים.
לפעמים ייווצרו מצבים שזכר יהיה על הנקבה יותר מ 12 שעות ועדיין לא תתרחש הטלה של ביצים. בסופו של דבר הזכר יתעייף וירד ממנה עד לפעם הבאה.
חשוב לציין שאם אתם רואים שלאחר כמה ימים (3-4) אין ביצים על עלים, להפריד ( הכוונה ב"להפריד" היא לא לנתק את הזכרים שעל גבי הנקבות פיזית, אלא להפריד אותם חזרה לקבוצות של זכרים ונקבות) את הזכרים והנקבות התשושים ולהחזירם לויוריומים שלהם למטרת האכלה ומנוחה של יומיים, על מנת שנוכל להחזיר אותם עם כוחות מחודשים לתא הגשם להמשך ניסיון הריבוי. אצלי הנקבות אכן לא היו מוכנות מספיק בשביל להטיל לאחר 4 ימים אז נאלצתי לתת להם את המנוחה של היומיים עם ההאכלות. וגם כשהחזרתי אותן ( 2 נקבות שנראו שהיו מוכנות מתוך ה 5) אחת הטילה לאחר כיומיים. את השנייה שגם כנראה הייתה בתהליך של ייצור ביצים הנחתי לנפשה אחרי ההטלה של הראשונה. שכן מעבר לזה שהראשונה הטילה מקבץ ביצים גדול מאוד השניה הייתה יותר קטנה ממנה פיזית ולכן החלטתי להניח לה. התברר שהחלטה שלי הייתה לעיין שכן אותה נקבה לא הטילה ביצים וכרגע היא חזרה לאורך החיים הרגיל שלהן בויוריום ה"יבש". דבר נוסף הוא שבאמת הנקבה הכי גדולה אצלי הטילה את הביצים, לשמחתי. דבר שיעלה את הסיכויים לראשנים וצפרדעונים בעלי מטען גנטי טוב יותר.
חשוב גם לשים לב שהיחס בין נקבות זכרים חייב להיות במינימום של 2 זכרים על כל נקבה. לנסות להרבות עם יחס של 1:1 או פחות יקשה בצורה משמעותית על תהליך הריבוי, למרות שזה עדיין אפשרי.
כמובן, שאם אפשרי, כדאי להרבות מכמה סוגי דם שונים בכדי לא להרבות קרובים מאותו קו דם .
!!!
לגבי בנייה נכונה של תא גשם יעיל, הכללים הם דיי פשוטים. שימו לב לתמונות שפרסמתי בכדי להבין את הרעיון טוב יותר. מה שבסה"כ צריך זה:
1. טרריום גבוה
2. ראש כוח חזק מספיק
3. מערכת צינורות מחוררים אשר מקובעים לתקרת הטרריום
4. הרבה הרבה צמחייה בעלת עלים רחבים
5. אביזרים שיאפשרו לצפרדעים לנוע ברחבי הטרריום. אני השתמשתי בצינור מזגנים שקיבעתי לדפנות הטרריום במקומות מסוימים בכדי ליצור מעין רשת קורים שעליה סלסלתי את הצמחייה ובכך אפשרתי לצפרדעים לנוע בכל רחבי הטרריום.
6. 7-8 ס"מ מים בכל תחתית הטרריום וחלוקי נחל הגבוהים מגובה המים על מנת ליצור לצפרדעים מעין מקומות מנוחה ואפשרות של יציאה המים.
7. טיימר דיגיטאלי שבו מוזנים המועדים של הפעלת מערכת הגשם לאורך שעות היום והלילה.
אני למשל קבעתי לוח זמני גשם כזה : 19:00 עד 21:00, 22:30 עד 24:00, 1:30 עד 1:50, 3:30 עד 3:45. לוח הזמנים הזה לא מחייב ואפשר לקבוע לפי הניסיון וראות עינכם.
במידה ומצאתם ביצים ( תמיד חשוב לחפש בבוקר ) צריך להעביר אותן, בעדינות, עם העלה שעליו הן הוטלו למיכל זמני בכדי למנוע הרס של הביצים ע"י הגשם או ע"י נקבות וזכרים אחרים בתא הגשם ובקיעה של הביצים . תמונות של המכל שאני בחרתי יועלו בהמשך.
שלב 3 + 4
את המכל יש לכסות ( כ 80% החלק העליון ) בכדי לשמור על רמת לחות גבוהה אשר נחוצה להתפתחות תקינה של הראשנים בתוך הביצים. חשוב מאוד לשים לב לא לכסות את כל פתחי האוורור ולוודא שיש זרימת אוויר במיכל. באם לא תהיה זרימת אוויר מספקת והאוויר "יעמוד" הביצים יכולות לפתח עובשים ופטריות בתוך זמן קצר מאוד של כמה שעות. ואם זה מה שקרה כל הביצים תרקבנה. במשך 5-8 הימים הבאים תהיו עדים לתהליך מדהים של התפתחות הראשן בתוך הביצה ובקיעתו לאחר כ 5-8 ימים.
שימו לב שתמיד יהיו ביצים שלא יתפתחו ( בערך 20% בד"כ ). זה יכול להיות מכמה סיבות, כגון אי הפריה של אותו מקבץ, כשל פנימי בביצה, כשל בתהליך התפתחות הראשן וכו'...
לאחר שהראשנים בקעו וצנחו למים הם ישקעו לקרקעית וישכבו שם ללא תזוזה עד יומיים (זה טבעי, לא להיבהל ולהציק להם ). בזמן הזה הם עדיין ניזונים משק החלמון מהשלב בו הם היו בביצה. אחרי יומיים בערך הם יהפכו להיות הרבה יותר פעילים. עכשיו ניתן להתחיל להאכיל אותם. אני מציין עכשיו שמהשלב הזה, התזונה של הראשנים היא הדבר הכי חשוב להתפתחות תקינה ומניעת מוות מוקדם. הראשנים במצב מאוד עדין עכשיו וחבל שלאחר כל ההשקעה שלכם יתחילו למות ראשנים בגלל הזנחה או מזון נחות.
אז ככה, מבחינת סוגי המזון:
1. כדורי ספירולינה ( אצה כחולה-ירוקה ). אני משתמש בכדורים המיועדים לבני אדם, מהסיבה שהם ברמה הכי גבוהה ויש 100% אצת ספירולינה. המחיר בהתאם בסביבות ה 80-90 ₪ ל 100 כדורים של 500 מ"ג ספירולינה. אצת הספירולינה היא אחד המזונות בעלי הערך התזונתי והאיכותי מהגבוהים בעולם. בשלושת השבועות הראשונים בחיי הראשנים חשוב מאוד שהספירולינה תהווה כ 50% מהתזונה. לאחר מכן אפשר להפחית בכמויות אבל עדיין לספק לראשנים את המזון הנ"ל.
2. שבבי מזון לדגים . גם פה הלכתי על משהו מאוד איכותי של חברת TETRA . שבבי מזון המיועדים לדגיגים צעירים אשר עשיר בחלבון מהחי והצומח בשילוב של מינרלים וויטמינים המיועדים לעידוד גדילה של דגיגים וראשנים. גם כאן המחיר הוא החיסרון היחיד : 120 ₪ ל 300 גר'.
3. TADPOLE BITES את המוצר הנ"ל הזמנתי במיוחד מארה"ב והוא מיועד במיוחד לראשנים. שמעתי רק ביקורות טובות עליו וככל שמגוונים לראשנים את התזונה בסוגי מזון איכותיים, כך מובטחת לכם התפתחות בריאה של הראשן .
4. ג'אווה מוס. הוספתי לאקווריום כמות יפה של ג'אווה מוס משתי סיבות : הראשונה בשביל לספק להם עוד מקור מזון לכרסם בזמנם החופשי. השנייה בשביל לספק להם מקומות מסתור שבהם הם ירגישו בטחון. בנוסף צמחיית מים תמיד עוזרת לשמור על איכות המים ופירוק "רעלים".
5. MARIMO BALLS כדורי אצת מרימו. ידועים כסופחים מצוינים של ניטרט. חבל שקשה להשיג אותם בארץ ויש רק מידי פעם.
הערה : תמיד אפשר לחסוך כמה עשרות שקלים ולקנות מזון פחות איכותי ואפילו לא לגוון עם כמה סוגים של מזון. אך אני אישית רואה בזה כזלזול בעצמכם ובבעלי החיים שעמלתם כה רבות עד כה להביא לשלב הזה. תעשו לעצמכם טובה ובמיוחד לבעלי החיים, תשקיעו בתזונה !!! במיוחד בשלב הנ"ל ותופתעו לראות אילו אחוזי תמותה נמוכים יהיו לכם וכמובן, הצפרדעים תתפתחנה במלוא הגודל, הצורה והצבעים שהן אמורות להיות.
לאחר כ 5 ימים בערך מאז שהראשנים בקעו מהביצים והאכלתם אותם כבר כמה פעמים, צריך להעביר אותם למשכנם הקבוע. אני השתמשתי באקווריום קובייה 135 ליטר אשר רכשתי מבחור שמגדל שרימפסים. בשביל 90 ראשנים שבקעו ושרדו בשבוע הראשון צריך לפחות ליטר של מים לכל ראשן, אז הלכתי על בטוח והבאתי את ה 135 ליטר.
חשוב מאוד לשים פילטר ספוג אשר יגרום לתזוזת המים, העשרתם בחמצן וכמובן יעשה מעט עבודת סינון.
חשוב מאוד לבצע החלפות מים כל שבוע לפחות. אני לא לוקח סיכונים ומבצע החלפות מים של 100% כל שבוע בדיוק. כשמגדלים 90 ראשנים "קרנפים" שלא מפסיקים לאכול ולחרבן ומשאריות של אוכל שלא נאכל המים הופכים להיות די מזוהמים ומסריחים במיוחד. יש ממש ריח של ביצה בכל הבית. השתמשתי ב 50% מים מינרלים ( עין גדי ) 25% מי אוסמוזה הפוכה ו 25% מי ברז מיושנים ( שהכלור התאדה מהם לגמרי ). גם כאן, אין שום חובה להשתמש במתכון הנ"ל זו הייתה הבחירה שלי לפי הצעה של חבר אמריקאי בעל ניסיון רב עם ריבוי של צפרדעי עצים.
ניתן בהחלט להשתמש ב 50% מי ברז ו 50% מים מינרלים.
אני גם הוספתי למים תוסף SERA MORENA . בקצרה, זה מרכך מים אשר עשוי מתמצית כבול טבעי ועשיר בוויטמינים ומינרלים ומעלה את איכות המים בצורה משמעותית. נקרא גם "BLACK TEA".
נחזור לראשנים ...
לאחר כחודש בערך מאז בקיעתם יחל שלב התפתחות הרגליים האחוריות וכחודש לאחר מכן תתפתחנה גם הרגליים הקדמיות.
שלב 5
השלב הנ"ל הוא השלב של יציאת הראשנים מהמים והשלמת הגלגול לצפרדעונים קטנים.
לאחר שראינו כי לראשנים יצאו הרגליים וידיים זה הזמן להעבירם לאקווריום "חדש", אקווריום שחצי ממנו הוא יבשה וחצי מים. צריך לארגן אקווריום נוסף אשר משלב בין חלק של מים וחלק של יבשה שאליו הראשנים/צפרדעונים יכולים לטפס כשהם החליטו שהם מוכנים לצאת מהמים.
בשום אופן לא לקחת את הראשן בעצמכם ולהניח אותו על האדמה שכן הוא ימות בטוח. תנו לראשנים לצאת לפי רצונם.
גם תמונות של אקווריום כזה אעלה בשבועות הקרובים.
יום לאחר שכל הראשנים/צפרדעונים טיפסו ויצאו מחוץ למים הגיע הזמן להעביר אותם לטרריום אחר עם מצע של נייר סופג רטוב או לחלופין מצע ספגנום ( לא כבול או קוקוס שכן זה ידבק ויכסה אותם לגרמי ) ועם מעט צמחיה ( פוטוס ) והרבה לחות. בשלב הזה הם יתחילו לספוג את הזנב. תהליך זה לוקח בערך שבוע ואין צורך להתחיל להאכילם בשלב זה. אחרי בערך שבוע כשהזנב נעלם כמעט לחלוטין צריך להעביר אותם לטרריום אחר, בערך באותו סגנון של הנוכחי רק ללא הספגנום ( למי שהשתמש ) ורק עם נייר סופג ועציץ של פוטוס. כדאי גם להכין עוד טרריום נוסף כדי שיהיה לכם מקום להעביר את הצפרדעים בזמן שאתם מנקים את נוכחי. הרי כל כמה ימים תצטרכו לנקות אחרי עשרות צפרדעונים ולהחליף את הנייר סופג באחד טרי.
בשלב הזה צריך להתחיל להאכיל אותם !!!! ופה מתחילה חגיגה נוספת ... הצפרדעונים הקטנים יאכלו צרצרים צעירים מאוד או סוגים שונים של זבובי פירות קטנים. כדאי מאוד שתתכוננו מספר שבועות מראש ותרבו צרצרים בעצמכם ואני מדבר באלפים רבים ( צפרדעון קטן יכול לאכול כמה עשרות צרצרים קטנים ביום ). אחרת אתם נכונים או להוצאה כספית מטורפת בשל קניית צרצרים או מוות המוני של הצפרדעונים הצעירים. למי שלא יצא להתנסות עם גידול של צפרדעונים צעירים ( שלא לדבר על בני מספר ימים ) לא יאמין באיזה קצב מטורף ובאיזו מהירות הם מתים כשלא ניתנים להם צרכים בסיסים כמו מזון מתאים, לחות וניקיון סביבת המחיה.
שימו לב שהצפרדעים הנ"ל יאכלו אך ורק מזון שזז לכן רוב המגדלים מאכילים בצרצרים. חבל לנסות להאכיל בנימפות של תיקנים שכן לרוב הם נשארים במקום ולא זזים ( לצערי הרבה מאוד ). אל תטעו ותחשבו "אם הצפרדע מספיק רעבה היא תאכל כל דבר" מעדות אישית שלי, בוודאות אני מבטיח לכם שאילנית אדומת עין תרעיב את עצמה למוות ולא תאכל נימפות של תיקנים באם הם עומדים ללא תזוזה.
אז, הצטיידות בצרצרים היא חובה !!!
אני התחלתי להרבות צרצרים ( למורת רוחה של אישתי וגם שלי, למען האמת ) בגלל קבוצת האילניות שלי.
לסיכום : הצפרדעים הנ"ל הן צפרדעים משגעות ומיוחדות ( למרות שהן פעילות לילה ) וכל התהליך של הריבוי הוא תהליך מרתק ביותר, וכפי שראיתם צורך המון המון המון השקעה, סבלנות, זמן וגם לא מעט הוצאות כספיות. אבל בהחלט שווה למי שיש את הזמן והמוטיבציה.
תיעדתי (ועדיין מתעד ) את כל התהליך גם למזכרת וגם בכדי לחלוק עם החובבים בתחום את החוויות והידע הנצבר מהניסיון. אני מקווה שהמידע הנ"ל יעזור לכם להבין יותר טוב את שלבי הגלגול של הצפרדע או סתם ירתק אתכם לצפות בתמונות מהתהליך.
אני אעדכן את הנושא אחת ליום או יומיים עם תמונות חדשות מתהליכי ההתפתחות של הראשנים והטיפול בהם, עד שיגיעו להשלמת הגלגול והפיכתם לצפרדעונים קטנים.
עומר האוזר
