מעצם עבודתי בתור עוזר ווטרינר בשנתיים האחרונות, אני נתקל בכמה סוגי אנשים.
אלה שיעשו הכל בשביל הכלבים שלהם: ז"א שאם הילד חולה או הכלב חולה וצריך להרדים אחד מהם בגלל עלויות טיפול, העדיפות שלהם זה להרדים את הילד.
אלה שיעשו מה שצריך כי הם מבינים את הסיכונים.
אלה שיעשו מה שצריך כדי לצאת ידי חובה או כי הפחידו אותם (ובצדק).
ואלה שלא יודעים מה צריך לעשות ולמה.
מגיעים עם גור קטן למרפאה, עם חום גבוה והקאות,
כשנשאלת השאלה ממתי זה, אז התשובה היא "התחיל שבוע שעבר פשוט לא היה לנו זמן לבוא"...
- הכלב עם חיסונים?? .. כאן בד"כ יש 2 תשובות,
1. לא, 20 שנה גידלנו כלב לא עבר אפילו חיסון אחד וחי כמו מלך עד גיל 17.. (כן, אני יודע.. גיל 17, גידלנו אותו 20 שנה, תתפלאו - אלה התשובות)
2. חיסונים? מזה? למה זה? לא ידענו שצריך..
אז למען אלה שכן אכפת להם, אבל לא יודעים, אני אנסה לענות.
חיסון גורים, וכלבים בכלל, הוא דבר חשוב מאוד. המחלות שנגדם מחסנים הם איומות וגורמות למוות ביסורים.
כל גור החל מגיל 6 שבועות צריך להתחיל סדרה של 4 חיסונים.
3 חיסוני "משושה" שהיום כבר מטפלים ב 7 ולא 6 מחלות ושמם שונה ל"הוריקן" השם המסחרי.
החיסונים ניתנים בהפרשים של 2-3 שבועות, בד"כ משולבות עם טיפול נגד תולעים ע"י מתן כדורים בשם "DRONTAL".
והחיסון הרביעי הוא חיסון נגד כלבת, שלפי החוק מחייב שהכלב יהיה עם שבב אלקטרוני. (שבב בגודל של גרגיר אורז ומוכנס בהזרקה מתחת לעורו של הכלב- לכל שבב יש מספר יחודי לו, והשבב נרשם במאגר ארצי ביחד עם פרטי הבעלים. במקרה ונמצא כלב ברחוב, מבצעים סריקה מגנית של השבב, לפי זה מחפשים את שם הבעלים במאגר הארצי- כל זאת בהנחה שהווטרינר הספיק לדווח על זה, זה לא מתבצע אוטומטית.)
מדוע חשוב לחסן, או במילים אחרות, אלו מחלות החיסון מונע ולמה הם גורמות.
חיסון משושה מורכב מ (מפתיע) 6 נגיפים.
1. פרוו-וירוס - מחלה נגיפית קשה, פוגעת במערכת העיכול של הכלב ויוצרת כיבים, המחלה קטלנית ופוגעת בעיקר בגורים, אך יכולה גם להופיע אצל כלבים בוגרים. תסמינים של המחלה: חום, הקאות תכופות, שילשולים דמיים עם ריח חריף, אפאטיות והתייבשות (עקב הקאות ושילשולים).
אין טיפול כנגד המחלה, ובעצם הטיפול הוא תמיכה בכלב ע"י מתן נוזלים כדי להילחם בהתייבשות, ואנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים חדשים שכן המערכת החיסונים כרגע עסוקה במשהו אחר.
חשוב לציין שגם לאחר הפסקת התסמינים עדיין נשקפת סכנת חיים לימים הקרובים.
המחלה לא מסוכנת/מדבקת לבני אדם וחתולים, וכלבים בעלי סיכון גבוה יותר להדבקה הם רוטווילרים ודוברמנים.
הנגיף עמיד מאוד בתנאי סביבה, ולכן אם צואה של כלב נגוע היתה במקום מסויים, הנגיף ישאר שם לכמה חודשים הקרובים. גם אם אתם שיחקתם עם כלב נגוע (בלי לדעת אפילו) וחזרתם הביתה לכלבכם הלא מחוסן רוב הסיכויים שהדבקתם אותו.
חשוב מאוד לדעת , גור קטן, רצוי שיהיה בהסגר ביתי או שטח טיול מצומצם ונקי עד 10 ימים אחרי החיסון משושה השני בסדרה.
2. נגיף הכלבלבת (לא כלבת). - פוגעת גם בעיקר בגורים אבל גם בכלבים מתבגרים. גורמת לחום גבוה, שילשולים והקאות, בד"כ מתחיל כסוג של הצטננות- דלקות בדרכי הנשימה ודלקת ריאות, וכאשר המצב חריף מדובר על פגיעה במערכת העצבים של הגוף ועיוותי שרירים. בעיקר כאבים ויללות בשעות לילה. המחלה חשוכת מרפא, וכלב שנדבק בה, גם אם הצליח להתגבר על הדלקות שמהם מתים בד"כ יסבול מבעיות נוירולוגיות ובמערכת העצבים גם בבגרות. ברוב המקרים, בגלל התסמינים הקשים- בשלב שהמחלה מחמירה אנשים רבים מעדיפים המתת חסד כדי לא למשוך את הסבל של הגור. מעטים המקרים שמישהו הצליח לעמוד ב"בכי" של הגורים בשעות הלילה ולכן אין פה סיפורי הצלחה מזהירים.
3. דלקת כבד נגיפית - פוגעת בכבד וגורמת לחום גבוה וצהבת. (צהבת מתבטאת אצל כלבים בלחמית העין- החלק הלבן- שהופך לצהוב. והחניכיים שמקבלות גוון צהוב). בנוסף לצהבת הכלב סובל מבצקות בקרנית העין וניתן להבחין במין כיסוי לבן/כחלחל בעין.
4. Para Influenza - נגיף שפוגע בדרכי הנשימה, גורם לקשיי נשימה, חום, שיעול, ובסופו של דבר לדלקת ריאות.
5. leptospirosis -(עכברת סוג 1). פוגעת פגיעה קשה בכבד וגורמת לצהבת.
6. leptospirosis (עכברת סוג 2) גורמת לפגיעה בכליות.
מפחיד, נכון?
יופי...
לכו תחסנו את הכלב! :wink:
אלה שיעשו הכל בשביל הכלבים שלהם: ז"א שאם הילד חולה או הכלב חולה וצריך להרדים אחד מהם בגלל עלויות טיפול, העדיפות שלהם זה להרדים את הילד.
אלה שיעשו מה שצריך כי הם מבינים את הסיכונים.
אלה שיעשו מה שצריך כדי לצאת ידי חובה או כי הפחידו אותם (ובצדק).
ואלה שלא יודעים מה צריך לעשות ולמה.
מגיעים עם גור קטן למרפאה, עם חום גבוה והקאות,
כשנשאלת השאלה ממתי זה, אז התשובה היא "התחיל שבוע שעבר פשוט לא היה לנו זמן לבוא"...
- הכלב עם חיסונים?? .. כאן בד"כ יש 2 תשובות,
1. לא, 20 שנה גידלנו כלב לא עבר אפילו חיסון אחד וחי כמו מלך עד גיל 17.. (כן, אני יודע.. גיל 17, גידלנו אותו 20 שנה, תתפלאו - אלה התשובות)
2. חיסונים? מזה? למה זה? לא ידענו שצריך..
אז למען אלה שכן אכפת להם, אבל לא יודעים, אני אנסה לענות.
חיסון גורים, וכלבים בכלל, הוא דבר חשוב מאוד. המחלות שנגדם מחסנים הם איומות וגורמות למוות ביסורים.
כל גור החל מגיל 6 שבועות צריך להתחיל סדרה של 4 חיסונים.
3 חיסוני "משושה" שהיום כבר מטפלים ב 7 ולא 6 מחלות ושמם שונה ל"הוריקן" השם המסחרי.
החיסונים ניתנים בהפרשים של 2-3 שבועות, בד"כ משולבות עם טיפול נגד תולעים ע"י מתן כדורים בשם "DRONTAL".
והחיסון הרביעי הוא חיסון נגד כלבת, שלפי החוק מחייב שהכלב יהיה עם שבב אלקטרוני. (שבב בגודל של גרגיר אורז ומוכנס בהזרקה מתחת לעורו של הכלב- לכל שבב יש מספר יחודי לו, והשבב נרשם במאגר ארצי ביחד עם פרטי הבעלים. במקרה ונמצא כלב ברחוב, מבצעים סריקה מגנית של השבב, לפי זה מחפשים את שם הבעלים במאגר הארצי- כל זאת בהנחה שהווטרינר הספיק לדווח על זה, זה לא מתבצע אוטומטית.)
מדוע חשוב לחסן, או במילים אחרות, אלו מחלות החיסון מונע ולמה הם גורמות.
חיסון משושה מורכב מ (מפתיע) 6 נגיפים.
1. פרוו-וירוס - מחלה נגיפית קשה, פוגעת במערכת העיכול של הכלב ויוצרת כיבים, המחלה קטלנית ופוגעת בעיקר בגורים, אך יכולה גם להופיע אצל כלבים בוגרים. תסמינים של המחלה: חום, הקאות תכופות, שילשולים דמיים עם ריח חריף, אפאטיות והתייבשות (עקב הקאות ושילשולים).
אין טיפול כנגד המחלה, ובעצם הטיפול הוא תמיכה בכלב ע"י מתן נוזלים כדי להילחם בהתייבשות, ואנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים חדשים שכן המערכת החיסונים כרגע עסוקה במשהו אחר.
חשוב לציין שגם לאחר הפסקת התסמינים עדיין נשקפת סכנת חיים לימים הקרובים.
המחלה לא מסוכנת/מדבקת לבני אדם וחתולים, וכלבים בעלי סיכון גבוה יותר להדבקה הם רוטווילרים ודוברמנים.
הנגיף עמיד מאוד בתנאי סביבה, ולכן אם צואה של כלב נגוע היתה במקום מסויים, הנגיף ישאר שם לכמה חודשים הקרובים. גם אם אתם שיחקתם עם כלב נגוע (בלי לדעת אפילו) וחזרתם הביתה לכלבכם הלא מחוסן רוב הסיכויים שהדבקתם אותו.
חשוב מאוד לדעת , גור קטן, רצוי שיהיה בהסגר ביתי או שטח טיול מצומצם ונקי עד 10 ימים אחרי החיסון משושה השני בסדרה.
2. נגיף הכלבלבת (לא כלבת). - פוגעת גם בעיקר בגורים אבל גם בכלבים מתבגרים. גורמת לחום גבוה, שילשולים והקאות, בד"כ מתחיל כסוג של הצטננות- דלקות בדרכי הנשימה ודלקת ריאות, וכאשר המצב חריף מדובר על פגיעה במערכת העצבים של הגוף ועיוותי שרירים. בעיקר כאבים ויללות בשעות לילה. המחלה חשוכת מרפא, וכלב שנדבק בה, גם אם הצליח להתגבר על הדלקות שמהם מתים בד"כ יסבול מבעיות נוירולוגיות ובמערכת העצבים גם בבגרות. ברוב המקרים, בגלל התסמינים הקשים- בשלב שהמחלה מחמירה אנשים רבים מעדיפים המתת חסד כדי לא למשוך את הסבל של הגור. מעטים המקרים שמישהו הצליח לעמוד ב"בכי" של הגורים בשעות הלילה ולכן אין פה סיפורי הצלחה מזהירים.
3. דלקת כבד נגיפית - פוגעת בכבד וגורמת לחום גבוה וצהבת. (צהבת מתבטאת אצל כלבים בלחמית העין- החלק הלבן- שהופך לצהוב. והחניכיים שמקבלות גוון צהוב). בנוסף לצהבת הכלב סובל מבצקות בקרנית העין וניתן להבחין במין כיסוי לבן/כחלחל בעין.
4. Para Influenza - נגיף שפוגע בדרכי הנשימה, גורם לקשיי נשימה, חום, שיעול, ובסופו של דבר לדלקת ריאות.
5. leptospirosis -(עכברת סוג 1). פוגעת פגיעה קשה בכבד וגורמת לצהבת.
6. leptospirosis (עכברת סוג 2) גורמת לפגיעה בכליות.
מפחיד, נכון?
יופי...
לכו תחסנו את הכלב! :wink:
