שממית עין צפרדע - Frog Eye Gecko
Teratoscincus scincus ssp.
שממית מדברית פעילת לילה זו נפוצה באזורים מדבריים צחיחים בדרום אסיה : קזחסטן, סין, אפגניסטן ופקיסטן.
המשפחה Teratoscincus מורכבת מחמישה מינים, כאשר אחד מהם - Teratoscincus scincus כולל שלושה תת מינים :
• Teratoscincus scincus scincus
• Teratoscincus scincus keyserlingii
• Teratoscincus scincus rustamowi
תיאור כללי
תת המין T. s. scincus קטן יחסית ומגיע לגודל של 5-7 ס"מ בעוד ש T. s. keyserlingi מגיע לגודל של עד 20 ס"מ.
זוהי לטאה לתצוגה בלבד בעלת עור עדין כל כך שכל מגע ביד יכול לגרום לה לנשירת הקשקשים ולפצעים בעור, לכן יש לצמצם את המגע למינימום ההכרחי (העור העדין מאפשר ללטאה לספוג חמצן ישירות דרך העור). במקרה ותרגיש מאוימת השממית עלולה לנתק את הזנב כאמצעי הסחה. הזנב יגדל מחדש לאחר זמן מה. לנקבה שלי יש זנב מחודש ואני יכול לציין שקשה מאוד להבחין בהבדל בינו לבין הזנב המקורי של הזכר.
אני משתמש בכלי שטוח כדי להעביר אותה ממקום למקום בעיקר בזמן ניקוי הכלוב. ההעברה מתבצעת על ידי הנחת הכלי לפני השממית ודרבון עדין של השממית לעלות עליו.
לזכרים יש בליטות בבסיס הזנב אך מפאת גודלה המזערי של הלטאה וחוסר האפשרות להרים אותה ביד כדי לבחון את האזור מקרוב, הזיהוי קשה יחסית. ניתן להעביר את הלטאה לכלי זכוכית כדי לבחון את חלקה התחתון.
קיימים מספר הבדלים דימורפיים אך הם באים לידי ביטוי בעיקר בתקופת החיזור באביב : לזכר יש כתמים שחורים על הקשקשים בין הרגליים האחוריות .
מדובר בשממית יפיפיה בעלת אופי ייחודי. למרות גודלה הקטן זוהי לטאה בעלת אופי תוקפני. כשהיא מרגישה מאוימת היא מתרוממת על כל ארבעת הרגלים ומשמיעה מעין זמזום על ידי חיכוך הקשקשים בזנב. במידה וגם זה לא עובד היא מפתיה בנשיכות מדומות ולעיתים אף משמיעה קול המזכיר נביחה חלשה.
טרריום
ניתן לגדל את המין T. s. scincus בקבוצות קטנות המורכבות מזכר אחד ומספר נקבות. אין לשכן מספר זכרים יחד בטרריום.
יש לדאוג לטרריום מרווח מספיק כך שכל פרט יוכל למצוא לו פינה משלו. אני משתמש בטרריום בגודל 45x45x45 של אקזוטרה לזוג בוגר.
כמצע ניתן להשתמש בחול מסוגים שונים. אני משתמש בחול דיונות. מאחר ומדובר בלטאות שאוהבות לחפור מחילות ניתן להשתמש גם בתערובת של חול ואדמה.
ניתן להוסיף סלעים וצמחים לעיצוב הטרריום. זוהי לטאה שאוהבת לחור ולכן יש לוודא שכל חפץ מונח בצורה בטוחה ושאין סכנה של קריסה במידה והשממית תחפור בקרבתו או תחתיו. עדיף להשתמש בצמחי פלסטיק מאחר וצמחים חיים יעלו את הלחות בטרריום ובנוסף דורשים טיפול.
לחילופין, אני מרסס אזור מסוים בטרריום באופן קבוע על מנת לאפשר לשממיות לחפור מחילות שלא יקרסו בחול הלח. ניתן גם לספק צינורות פלסטיק מסוגים שונים שישמשו כמחילה מלאכותית.
יש לספק תא לחות בעיקר כדי לאפשר ללטאה לספוג לחות לקראת התנשלות.
כאמור זוהי לטאה לילית הפעילה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ולכן לא נדרשת תאורת UV אך אפשר ורצוי לשלב תאורה אדומה או תאורת אור ירח כדי לצפות בה בשעות הפעילות ללא הפרעה.
ניתן ליצור מחזור שעות יום בטרריום לפי עונות השנה : 14-16 שעות אור בקיץ, 8-10 שעות אור בחורף.
בקיץ יש לשמור על טמפרטורה של 25-30 מעלות צלסיוס. בחורף הטמפרטורה יכולה לרדת עד 15 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה בנקודות השיזוף צריכות לנוע בין 31-34 מעלות. מומלץ להשתמש בנוסף במשטח חימום תחתון (שטיח או כבל חימום).
במידה והנכם מעוניינים להרבות את השממית חשוב מאוד להכניס אותה לתרדמת במהלך החורף.
מזון ותוספים
השממית ניזונה בטבע בעיקר מחרקים, אך גם מפירות וגרגרים שהיא מוצאת על שיחים נמוכים.
ניתן להאכיל בצרצרים, זחלי קמח (הקטנים בלבד), וזחלי שעווה. מדי פעם ניתן לגוון במחית פירות (גרבר).
את המזון יש לאבק באבקת סידן וויטמינים לפחות פעם בשבוע. פרטים בוגרים אפשר להאכיל 2-3 בשבוע בעוד שפרטים צעירים יש להאכיל מדי יום ולאבק את המזון בתוספי סידן וויטמינים כל יומיים.
למרות שמדובר בלטאה מדברית, יש לדאוג לאספקה קבועה של מים נקיים בכלי קטן.
רבייה
הריבוי אינו פשוט. החיזור מתחיל עם עליית הטמפרטורות באביב.
חשוב לספק תוספת סידן לנקבות בשלב זה ובמהלך ההטלות.
הנקבות מטילות בממוצע ארבע פעמים בשנה כאשר בכל הטלה שתי ביצים קשיחות.
את הביצים יש להדגיר בלחות נמוכה של 30-40%. ניתן להשתמש בחול כמצע הדגרה.
טמפרטורת ההדגרה נעה בין 26-30 מעלות צלסיוס. משך ההדגרה בטמפרטורה של 28 מעלות נע בין 60-70 יום.
ניתן להאכיל את הצעירים בחרקים בדומה לבוגרים. כמובן שיש להתאים את גודל החרקים לגודל השממית.
לסיכום, מדובר בלטאה מאוד מיוחדת, יפה, עמידה ובעלת אופי כובש.
כרגע לא נפוצה כל כך בארץ ורוב הפרטים שמגיעים לכאן הם לכידות טבע, למרות שקיימים גרעיני ריבוי יציבים באירופה ובארה"ב.
Teratoscincus scincus ssp.
שממית מדברית פעילת לילה זו נפוצה באזורים מדבריים צחיחים בדרום אסיה : קזחסטן, סין, אפגניסטן ופקיסטן.
המשפחה Teratoscincus מורכבת מחמישה מינים, כאשר אחד מהם - Teratoscincus scincus כולל שלושה תת מינים :
• Teratoscincus scincus scincus
• Teratoscincus scincus keyserlingii
• Teratoscincus scincus rustamowi
תיאור כללי
תת המין T. s. scincus קטן יחסית ומגיע לגודל של 5-7 ס"מ בעוד ש T. s. keyserlingi מגיע לגודל של עד 20 ס"מ.
זוהי לטאה לתצוגה בלבד בעלת עור עדין כל כך שכל מגע ביד יכול לגרום לה לנשירת הקשקשים ולפצעים בעור, לכן יש לצמצם את המגע למינימום ההכרחי (העור העדין מאפשר ללטאה לספוג חמצן ישירות דרך העור). במקרה ותרגיש מאוימת השממית עלולה לנתק את הזנב כאמצעי הסחה. הזנב יגדל מחדש לאחר זמן מה. לנקבה שלי יש זנב מחודש ואני יכול לציין שקשה מאוד להבחין בהבדל בינו לבין הזנב המקורי של הזכר.
אני משתמש בכלי שטוח כדי להעביר אותה ממקום למקום בעיקר בזמן ניקוי הכלוב. ההעברה מתבצעת על ידי הנחת הכלי לפני השממית ודרבון עדין של השממית לעלות עליו.
לזכרים יש בליטות בבסיס הזנב אך מפאת גודלה המזערי של הלטאה וחוסר האפשרות להרים אותה ביד כדי לבחון את האזור מקרוב, הזיהוי קשה יחסית. ניתן להעביר את הלטאה לכלי זכוכית כדי לבחון את חלקה התחתון.
קיימים מספר הבדלים דימורפיים אך הם באים לידי ביטוי בעיקר בתקופת החיזור באביב : לזכר יש כתמים שחורים על הקשקשים בין הרגליים האחוריות .
מדובר בשממית יפיפיה בעלת אופי ייחודי. למרות גודלה הקטן זוהי לטאה בעלת אופי תוקפני. כשהיא מרגישה מאוימת היא מתרוממת על כל ארבעת הרגלים ומשמיעה מעין זמזום על ידי חיכוך הקשקשים בזנב. במידה וגם זה לא עובד היא מפתיה בנשיכות מדומות ולעיתים אף משמיעה קול המזכיר נביחה חלשה.
טרריום
ניתן לגדל את המין T. s. scincus בקבוצות קטנות המורכבות מזכר אחד ומספר נקבות. אין לשכן מספר זכרים יחד בטרריום.
יש לדאוג לטרריום מרווח מספיק כך שכל פרט יוכל למצוא לו פינה משלו. אני משתמש בטרריום בגודל 45x45x45 של אקזוטרה לזוג בוגר.
כמצע ניתן להשתמש בחול מסוגים שונים. אני משתמש בחול דיונות. מאחר ומדובר בלטאות שאוהבות לחפור מחילות ניתן להשתמש גם בתערובת של חול ואדמה.
ניתן להוסיף סלעים וצמחים לעיצוב הטרריום. זוהי לטאה שאוהבת לחור ולכן יש לוודא שכל חפץ מונח בצורה בטוחה ושאין סכנה של קריסה במידה והשממית תחפור בקרבתו או תחתיו. עדיף להשתמש בצמחי פלסטיק מאחר וצמחים חיים יעלו את הלחות בטרריום ובנוסף דורשים טיפול.
לחילופין, אני מרסס אזור מסוים בטרריום באופן קבוע על מנת לאפשר לשממיות לחפור מחילות שלא יקרסו בחול הלח. ניתן גם לספק צינורות פלסטיק מסוגים שונים שישמשו כמחילה מלאכותית.
יש לספק תא לחות בעיקר כדי לאפשר ללטאה לספוג לחות לקראת התנשלות.
כאמור זוהי לטאה לילית הפעילה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ולכן לא נדרשת תאורת UV אך אפשר ורצוי לשלב תאורה אדומה או תאורת אור ירח כדי לצפות בה בשעות הפעילות ללא הפרעה.
ניתן ליצור מחזור שעות יום בטרריום לפי עונות השנה : 14-16 שעות אור בקיץ, 8-10 שעות אור בחורף.
בקיץ יש לשמור על טמפרטורה של 25-30 מעלות צלסיוס. בחורף הטמפרטורה יכולה לרדת עד 15 מעלות צלסיוס. הטמפרטורה בנקודות השיזוף צריכות לנוע בין 31-34 מעלות. מומלץ להשתמש בנוסף במשטח חימום תחתון (שטיח או כבל חימום).
במידה והנכם מעוניינים להרבות את השממית חשוב מאוד להכניס אותה לתרדמת במהלך החורף.
מזון ותוספים
השממית ניזונה בטבע בעיקר מחרקים, אך גם מפירות וגרגרים שהיא מוצאת על שיחים נמוכים.
ניתן להאכיל בצרצרים, זחלי קמח (הקטנים בלבד), וזחלי שעווה. מדי פעם ניתן לגוון במחית פירות (גרבר).
את המזון יש לאבק באבקת סידן וויטמינים לפחות פעם בשבוע. פרטים בוגרים אפשר להאכיל 2-3 בשבוע בעוד שפרטים צעירים יש להאכיל מדי יום ולאבק את המזון בתוספי סידן וויטמינים כל יומיים.
למרות שמדובר בלטאה מדברית, יש לדאוג לאספקה קבועה של מים נקיים בכלי קטן.
רבייה
הריבוי אינו פשוט. החיזור מתחיל עם עליית הטמפרטורות באביב.
חשוב לספק תוספת סידן לנקבות בשלב זה ובמהלך ההטלות.
הנקבות מטילות בממוצע ארבע פעמים בשנה כאשר בכל הטלה שתי ביצים קשיחות.
את הביצים יש להדגיר בלחות נמוכה של 30-40%. ניתן להשתמש בחול כמצע הדגרה.
טמפרטורת ההדגרה נעה בין 26-30 מעלות צלסיוס. משך ההדגרה בטמפרטורה של 28 מעלות נע בין 60-70 יום.
ניתן להאכיל את הצעירים בחרקים בדומה לבוגרים. כמובן שיש להתאים את גודל החרקים לגודל השממית.
לסיכום, מדובר בלטאה מאוד מיוחדת, יפה, עמידה ובעלת אופי כובש.
כרגע לא נפוצה כל כך בארץ ורוב הפרטים שמגיעים לכאן הם לכידות טבע, למרות שקיימים גרעיני ריבוי יציבים באירופה ובארה"ב.
