אחרי שבוע של מלחמה, לצערי ספיריטוס היום מסר את נשמתו לבורא.
ספיריטוס וסולאריס שוכנו מה 4/10 יחדיו ולשמחתי הרבה הם הזדווגו וראיתי מספר רב של חיבורים.
ב 29/10 החיבור הסתיים בצורה טראגית, לספיריטוס קרסו 2 ההמיפינס. בעוד שקריסה של המיפינס אחד היא נפוצה, של שניים זה עניין מאוד נדיר.
לאחר שכול נסיונות הטיפול האפשריות לא צלחו נסעתי למרפאה בקריית חיים ובעזרתו של ד"ר רונן לברן הצלחנו(לאחר מספר רב של נסיונות שנפרשו על פני יומיים) להחזיר את ההמיפינס למקומו(ד"ר רפי ניהל את הניתוח שבו הצלחנו לבסוף).
ההתאוששות הייתה איטית, ובגלל שהנסיונות הראשונים כשלו נאלצנו לתת חומרי הרדמה פעמיים.
עם זאת, הוא הצליח להתאושש... עד היום. היום בבוקר הכול היה בסדר.
שעה לאחר מכן הראש שלו היה מעט שמוט והוא לא הפליק בלשונו... היה מעט אפאטי.
האזנתי לנשימות שלו... הוא שרק, דלקת בדרכי הנשימה.
התייעצתי שוב עם ד"ר רונן, הזרקתי אנטיביוטיקה, נתתי נוזלים ישירות לקיבה...
חצי שעה לאחר מכן מצאתי אותו מפותל... הרמתי אותו, והוא נשם את נשמותיו האחרונות בידיים שלי...
קברתי אותו היום.
ספיריטוס היה הבואה הראשון שלי... ומה שהתחיל את השאיפה לקחת את הריבוי כפרוייקט רציני. הוא היה מיוחד מאוד, עם אישיות ייחודית... הוא הביא לי הרבה חיוכים ושמחה.
ספיריטוס, תודה לך על הכול. תנוח על משכבך בשלום.
ספיריטוס וסולאריס שוכנו מה 4/10 יחדיו ולשמחתי הרבה הם הזדווגו וראיתי מספר רב של חיבורים.
ב 29/10 החיבור הסתיים בצורה טראגית, לספיריטוס קרסו 2 ההמיפינס. בעוד שקריסה של המיפינס אחד היא נפוצה, של שניים זה עניין מאוד נדיר.
לאחר שכול נסיונות הטיפול האפשריות לא צלחו נסעתי למרפאה בקריית חיים ובעזרתו של ד"ר רונן לברן הצלחנו(לאחר מספר רב של נסיונות שנפרשו על פני יומיים) להחזיר את ההמיפינס למקומו(ד"ר רפי ניהל את הניתוח שבו הצלחנו לבסוף).
ההתאוששות הייתה איטית, ובגלל שהנסיונות הראשונים כשלו נאלצנו לתת חומרי הרדמה פעמיים.
עם זאת, הוא הצליח להתאושש... עד היום. היום בבוקר הכול היה בסדר.
שעה לאחר מכן הראש שלו היה מעט שמוט והוא לא הפליק בלשונו... היה מעט אפאטי.
האזנתי לנשימות שלו... הוא שרק, דלקת בדרכי הנשימה.
התייעצתי שוב עם ד"ר רונן, הזרקתי אנטיביוטיקה, נתתי נוזלים ישירות לקיבה...
חצי שעה לאחר מכן מצאתי אותו מפותל... הרמתי אותו, והוא נשם את נשמותיו האחרונות בידיים שלי...
קברתי אותו היום.
ספיריטוס היה הבואה הראשון שלי... ומה שהתחיל את השאיפה לקחת את הריבוי כפרוייקט רציני. הוא היה מיוחד מאוד, עם אישיות ייחודית... הוא הביא לי הרבה חיוכים ושמחה.
ספיריטוס, תודה לך על הכול. תנוח על משכבך בשלום.
