יונים
שם מדעי: Columba
יונה היא סוג עופות ממשפחת היונים. החשוב ביותר במשפחה זו
יונים מונים כחמישים מינים. יונים הם עוף הנפוצים ביותר בעולם.
הנפוצה במיני יונים החיות בר בישראל היא יונת הסלעים. צבעה אפור בהיר, על כנפיה שני פסים שחורים ולחלק מנוצות צווארה וראשה ברק מתכתי ירוק או סגול.
בעבר יונים אלו היו שוכנת בלהקות בנוף סלעי ונפוצה ברוב אזורי הארץ,
לרבות בנגב ובסיני. יונים בישראל יציבות ומקננת על צמרות עצים ו מסתורי כביסה.
בעבר יונים מסוג הסלעים היו מקננת בלהקות בנקרות, סלעים, בתוך בורות ובבניינים עזובים.
יונים - שני בני הזוג משתתפים בבנין הקן, שהוא פשוט ובנוי ברישול:
גיבוש של כמה ענפים ללא קליעה וללא ריפוד.
הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות מספר פעמים בשנה.
יונים - שני בני הזוג דוגרים חליפות על הביצים.
הדגירה נמשכת 16-18 יום. הגוזלים של יונים בוקעים מביציהם עירומים עיוורים וחלשים,
שני ההורים ( יונים ) מגנים עליהם בימים הראשונים לחייהם ומאכילים אותם ב"חלב יונים",
המופרש מבלוטות שבדפנות הזפק של יונים.
כעבור 1-5 ימים מאכילים ההורים ( יונים ) את גוזליהם בגרעינים שלמים ויבשים.
גידול הגוזלים של יונים בקן נמשך כחמישה שבועות.
בישראל מצויים עוד שני מינים של יוני בר: יונת הענק, שהיא הגדולה משאר יונים בישראל,
אורכה עד 43 סנטימטרים ומשקלה 500 גרם ויותר
חורפת בצפון הארץ ובמרכזה ודוגרת באירופה: ויונת העצים, הדומה ליונת הסלעים בגודלה ובצבעיה, אך אין רצועות שחורות בכנפה. היא דוגרת באירופה וחורפת בישראל בלהקות גדולות, לעיתים עם יונת הענק.
יונת הבית
יונים הבית מוצאה מיונת הסלעים.
כעוף בר צבעה אפור תכלכל, אך לגזעי התרבות צבעים רבים ומגוונים. אורך גופה של יונים:
מקצה המקור עד קצה הזנב, כ- 30 סנטימטרים ומשקלה 450-300 גרם.
אין אנו יודעים מתי והיכן ביתה.
היונה מופיעה בציורים של בעלי חיים על חרסים מן האלף הרביעי לפני הספירה.
בציורים מצריים משנת 2500 לפני הספירה מופיעים יונים הנישאות בידי עבדים,
יונים שמשחררים במסעי ניצחון. היונה נזכרת באגדות קדומות של בבל ומצרים.
יונת הדואר
כל יונים מצטיינות בקשר ובנאמנות לשובך ובחוש התמצאות המאשפר להן לחזור אליו
ממקומות מרוחקים, אפילו מסביבה בלתי מוכרת.
אצל יונים דואר פותחה תכונה זו על ידי ברירה מכוונת במשך דורת ועל ידי אימונים ממושכים.
יונים הדואר עשויה לעוף עד 750 קילומטר ביום במהירות המגיעה עד 100 קילומטר לשעה. באמצעות אימון סבלני ומדוקדק אפשר להרגיל יונים דואר להעביר ידיעות למרחק של
אלף קילומטרים במהירות ממוצעת של 60-70 קילומטרים לשעה.
את הידיעות כותבים על נייר דק מאוד, כורכים אותו סביב לרגל של יונים או מכניסים אותו
לתוך קולמוס נוצה של אווז וקושרים אותו לזנב ה- יונים.
גם היום, חרף ההתפתחות העצומה באמצעי התקשורת, מחזיקים הצבאות יונים הדואר.
אפשר להשתמש ב- יונים דואר גם לצילום שטח האויב במצלמה זעירה המוצמדת לרגלה.
היונה והאדם
גידול היונה למאכל, לתקשורת ולנוי נפוץ מאוד בעולם מתקופה קדומה.
כיום גידול יונים הוא תחביב נפוץ בעולם.
היונה הנזכרת בתנ"ך יותר מכל עוף אחר.
בפעם הראשונה היא נזכרת בסיפור על המבול.
נח שלח את היונה פעמיים מן התיבה, לראות אם ירדו פני המים.
בפעם השנייה שבה ועלה זית בפיה. כיום משמש עלה הזית כסמל השלום, וכמוהו גם יונים.
יונים כשרות למאכל, לי דיני ישראל, ובדתות רבות נחשבה עוף מקודש.
יונים מתוארת כסמל היופי, התם, האהבה, הנאמנות והשלום.
באדיבות אתר http://www.reader.co.il
שם מדעי: Columba
יונה היא סוג עופות ממשפחת היונים. החשוב ביותר במשפחה זו
יונים מונים כחמישים מינים. יונים הם עוף הנפוצים ביותר בעולם.
הנפוצה במיני יונים החיות בר בישראל היא יונת הסלעים. צבעה אפור בהיר, על כנפיה שני פסים שחורים ולחלק מנוצות צווארה וראשה ברק מתכתי ירוק או סגול.
בעבר יונים אלו היו שוכנת בלהקות בנוף סלעי ונפוצה ברוב אזורי הארץ,
לרבות בנגב ובסיני. יונים בישראל יציבות ומקננת על צמרות עצים ו מסתורי כביסה.
בעבר יונים מסוג הסלעים היו מקננת בלהקות בנקרות, סלעים, בתוך בורות ובבניינים עזובים.
יונים - שני בני הזוג משתתפים בבנין הקן, שהוא פשוט ובנוי ברישול:
גיבוש של כמה ענפים ללא קליעה וללא ריפוד.
הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות מספר פעמים בשנה.
יונים - שני בני הזוג דוגרים חליפות על הביצים.
הדגירה נמשכת 16-18 יום. הגוזלים של יונים בוקעים מביציהם עירומים עיוורים וחלשים,
שני ההורים ( יונים ) מגנים עליהם בימים הראשונים לחייהם ומאכילים אותם ב"חלב יונים",
המופרש מבלוטות שבדפנות הזפק של יונים.
כעבור 1-5 ימים מאכילים ההורים ( יונים ) את גוזליהם בגרעינים שלמים ויבשים.
גידול הגוזלים של יונים בקן נמשך כחמישה שבועות.
בישראל מצויים עוד שני מינים של יוני בר: יונת הענק, שהיא הגדולה משאר יונים בישראל,
אורכה עד 43 סנטימטרים ומשקלה 500 גרם ויותר
חורפת בצפון הארץ ובמרכזה ודוגרת באירופה: ויונת העצים, הדומה ליונת הסלעים בגודלה ובצבעיה, אך אין רצועות שחורות בכנפה. היא דוגרת באירופה וחורפת בישראל בלהקות גדולות, לעיתים עם יונת הענק.
יונת הבית
יונים הבית מוצאה מיונת הסלעים.
כעוף בר צבעה אפור תכלכל, אך לגזעי התרבות צבעים רבים ומגוונים. אורך גופה של יונים:
מקצה המקור עד קצה הזנב, כ- 30 סנטימטרים ומשקלה 450-300 גרם.
אין אנו יודעים מתי והיכן ביתה.
היונה מופיעה בציורים של בעלי חיים על חרסים מן האלף הרביעי לפני הספירה.
בציורים מצריים משנת 2500 לפני הספירה מופיעים יונים הנישאות בידי עבדים,
יונים שמשחררים במסעי ניצחון. היונה נזכרת באגדות קדומות של בבל ומצרים.
יונת הדואר
כל יונים מצטיינות בקשר ובנאמנות לשובך ובחוש התמצאות המאשפר להן לחזור אליו
ממקומות מרוחקים, אפילו מסביבה בלתי מוכרת.
אצל יונים דואר פותחה תכונה זו על ידי ברירה מכוונת במשך דורת ועל ידי אימונים ממושכים.
יונים הדואר עשויה לעוף עד 750 קילומטר ביום במהירות המגיעה עד 100 קילומטר לשעה. באמצעות אימון סבלני ומדוקדק אפשר להרגיל יונים דואר להעביר ידיעות למרחק של
אלף קילומטרים במהירות ממוצעת של 60-70 קילומטרים לשעה.
את הידיעות כותבים על נייר דק מאוד, כורכים אותו סביב לרגל של יונים או מכניסים אותו
לתוך קולמוס נוצה של אווז וקושרים אותו לזנב ה- יונים.
גם היום, חרף ההתפתחות העצומה באמצעי התקשורת, מחזיקים הצבאות יונים הדואר.
אפשר להשתמש ב- יונים דואר גם לצילום שטח האויב במצלמה זעירה המוצמדת לרגלה.
היונה והאדם
גידול היונה למאכל, לתקשורת ולנוי נפוץ מאוד בעולם מתקופה קדומה.
כיום גידול יונים הוא תחביב נפוץ בעולם.
היונה הנזכרת בתנ"ך יותר מכל עוף אחר.
בפעם הראשונה היא נזכרת בסיפור על המבול.
נח שלח את היונה פעמיים מן התיבה, לראות אם ירדו פני המים.
בפעם השנייה שבה ועלה זית בפיה. כיום משמש עלה הזית כסמל השלום, וכמוהו גם יונים.
יונים כשרות למאכל, לי דיני ישראל, ובדתות רבות נחשבה עוף מקודש.
יונים מתוארת כסמל היופי, התם, האהבה, הנאמנות והשלום.
באדיבות אתר http://www.reader.co.il
