שם עברי: שממית מנומרות
שם לועזי: Leopard Gecko
שם מדעי:Eublepharis macularius
תפוצה: איראן,הודו,אפגניסטן ופקיסטן
http://www.geckosetc.com/images/avail_hy600.jpg
(מלמעלה- לאופרד בוגר, מלמטה לאופרד צעיר)
הקדמה:
זואולוג בשם אדוארד בלית' אפיין מדעית את השממיות המנומרות בשנת 1854 והעניק להן את שמן המדעי
Eublepharis macularis המילה Eublepharis הינה שילוב של המילים היווניות Eu ו- blephar כלומר שממיות בעלות אפעפיים, המילה - macularis פירושה בלטינית מנוקדת.
שימושם של העפעפיים אצל הלאופרד גקו הוא לשמור על נקיון העיניים גם באזורים מלאים חול ואבק.
הלאופרד גקו הינן לטאות מדבריות.(תפוצה: איראן,הודו,אפגניסטן ופקיסטן)
הלאופרד גקו הינן לטאות הנפוצות מאוד בקרב מגדלי זוחלים בכל העולם.
עם תנאי מחייה נכונים השממית המנומרת יכולה לחיות עד גיל 20 שנים בשבי.
גודלן הממוצע בבגרות הוא כ21 ס"מ
הצאצים הבוקעים הם בגודל 5 ס"מ.
תזונה:
הלאופרד גקו ניזונות מטרף חיי כגון:צרצרים, זחלי קמח, תיקנים, ועוד...
הגיוון במזון חשוב על מנת לספק ללאופרד אורך חיים בריא.
יש לאבק את המזון באבקות וויטמינים וקלציום(סידן), ללטאות צעירות על בסיס יומי, וללטאות בוגרות יש לאבק את חרקי ההאכלה כל האכלה שניה.לנקבות בוגרות מומלץ לאבק את המזון כל יום בעונת הרבייה.
במידה ולאופרד לא יקבל מספיק תוספי סידן הוא עלול לפתח בעיה בעצמות בשם 'רככת', בעיה הנובעת מחוסר סידן שפוגעת בעצם ועלולה לעוות את צורת הליכתו של הלאופרד.
יש לאופרדים שיאכלו יותר ויש שיאכלו פחות, בכל אופן, זה תלוי בעונה (בדר"כ, חורף- פחות).
מומלץ לא להשאיר צרצרים/זחלי זאופובאס בטרריום הרבה זמן לאחר ההאכלה על מנת למנוע מקרים שהם "נוגסים" בלאופרד.
יש להאכיל שממיות צעירות כל יום ולוודא שהטרף לא גדול מדי עבורן.
מומלץ להאכיל את החרקים במזונות עשירים ככל הניתן, זה יעלה את ערכם התזונתי ויועיל ללטאה.
תאורה:
השממיות הינן לטאות ליליות ולכן אין צורך לספק להן תאורת יו, וי, להיפך זה רק עלול להפריע להן ולהזיק להן.
*עובדה מעניינת: אין לחשוף לאופרד במופע אלבינו (לבקן) לאור בהיר משום שקרני האור עלולות לסנוור אותו, לגרום לו לסטרס ולבעיות אכילה.
חימום:
יש להשתמש באמצעי חימום כגון, כבל חימום, נורת חימום,פלטת חימום, אבן חימום ועוד.
צעירים יעדיפו את כל הטרריום מחומם(29-30 מ"צ).
הבוגרים יעדיפו צד חם וצד קר, כאשר בצד החם 28-32 מ"צ ובצד הקר אין צורך להפעיל חימום, להשאיר כטמפ' החדר(גם בחורף).
ניתן ליצור צד חם וצד קר במספר דרכים:
*ליפוף כבל חימום מתחת לצד אחד של הטרריום , ככל שהכבל יהיה יותר צפוף כך הוא יחמם יותר.
*שימוש בנורה אדומה בקצה אחד של הטרריום ולשחק עם גובה הנורה עד שיתקבלו המעלות הנחוצות..
*שימוש בפלטת חימום אשר מניחים מתחת לטרריום באחד הצדדים.
יש להציב מד חום בצד החם של הטרריום ולוודא שהטמפ' אכן נכונות.
במידה ומשתמשים בנורה, יש להשתמש בנורה אדומה משום שאור בהיר עלול להפריע ללטאות,
ניתן לקנות נורות אלו בחנויות למוצרי חשמל/בניין, שזה חסכוני מנורות המיועדות לזוחלים הנמכרות בחנויות, לעומת זאת,
במידה ומשתמשים באבן חימום לדוגמא, מומלץ לקנות מחברה אמינה בעלת שם מוכר,
שהאבן כוללת תרמוסטט פנימי ששומר על טמפ' אחידה ונכונה על מנת למנוע מקרים של כוויות אצל הלאופרדים בזמן רביצה על אבן החימום.
מגורים:
לאופרד בוגר יסתפק בטרריום בעל שטח רצפה של 1500 סמ"ר כלומר 30X50.
למספר רב יותר של לאופרדים בוגרים יש לחשב את שטח הרצפה כך:
לאופרד אחד 1500 סמ"ר
לאופרד נוסף(שני) עוד 500 סמ"ר
לאופרד נוסף(שלישי) עוד 500 סמ"ר
לאופרד נוסף(רביעי) עוד 250 סמ"ר
לאופרד נוסף(חמישי) עוד 250 סמ"ר
וכך הלאה......
אין לגדל שני זכרים באותו טרריום, הלאופרדים הינם חיות טריטוריאליות ולכן זכרים ששוכנו יחד עלולים לריב ולפצוע אחד את השני ואף להרוג אחד את השני.
יש לרהט את הטרריום בתא לחות, כלי מים, מסתור ומצע מתאים כגון: נייר סופג, חול דיונות מחוטא או ללא מצע כלל. יש למקם את תא הלחות ואת כלי המים בצד הקר ומסתור בצד החם.
מצע חול, יתאים ללאופרדים בוגרים בלבד, משום שהצעירים עלולים לבלוע חלק מהחול בזמן האכילה ולמות מסתימת מעיים.
ניתן לאסוף חול מדיונות,שדות וממקומות רבים בארץ.
יש לחטא את החול הנאסף על ידי סינון והכנסה לתנור לטמפ' של כ180 מעלות למשך של חצי שעה.
אסור להשתמש בחול ים עקב רמת המליחות הגבוה הקיימת אצלו.
כלי המים צריך להיות בעל דפנות נמוכות כדי שהלאופרד יגיע למים.
תא הלחות חשוב ללאופרד בתקופת ההתנשלות, הלחות הגבוה מסייעת ללאופרד להשיל את עורו באופן תקין ללא שאריות נשל על הגוף, באופן טבעי הלאופרד יאכל את הנשל אך יתכנו לפעמים שאריות על הגוף במידה ותהליך ההתנשלות לא הושלם כראוי.
לפעמים נשארות חתיכות נשל על קצות אצבעותיהם של הלאופרדים, יש להסירן באופן מידי משום שהן עלולות לגרום לכריתת אצבעותיהם של הלאופרדים.
את תא הלחות ניתן להכין מקופסאת פלסטיק (קופסאת חומוס, שקדים וכו'..) ולרפד במצע נייר סופג רטוב, חול רטוב, או וורמוקוליט לח.
במידה ומשתמשים בנייר סופג יש להחליפו פעם בשבוע.
**עובדה מעניינת: הלאופרדים, לא כמו לטאות אחרות, יטלו את צואתם בפינה אחת בטרריום באופן קבוע ולא בכל מקום.
הבדלי מין ורבייה:
ניתן להבחין במין הלאופרד כבר בגיל 4-6 חודשים.
הזכרים מגיעים לבגרות מינים בגיל 8-10 חודשים והנקבות בגיל 15-16 חודשים
אך מומלץ לזווג את הנקבות רק בגיל מאוחר יותר( 18 חודשים +-) כדי למוע מקרים שהנקבה עוד לא מוכנה מבחינת גודל להטיל את הביצים.
ההבדלים פשוטים ונראים לעין. לזכרים יש אשכים באיזור בסיס הזנב ומין סימן בצורת V.
אצל הנקבות סימנים אלו אינם קיימים.
להמחשה:
(מימין=נקבה, משמאל=זכר)
עונת הרבייה מתחילה במרץ ומסתיימת בספטמבר.
הזכר יתחיל לחזר אחרי הנקבה בתחילת העונה וכשירצה לזווגה יתחיל לנשוך אותה, במידה והנקבה מעוניינת בזיווג, היא לא תעשה כלום והזכר יזווגה,
במידה והנקבה תתנגד היא תנשך את הזכר חזרה ותפסיק את התהליך.
יש למקם בטרריום תא הטלה, תא ובו מצע חול לח/וורמוקוליט/כבול עומק של 3-4 ס"מ כדי שהנקבה תוכל להטיל בו את הביצים ולכסותם.
את הביצים יש לאסוף בעדינות מבלי להפכן או לטלטלן כדי שהעובר לא יתבע בחלבון שבביצה, לאחר מכן יש להעבירן לתא הדגרה שיש בו וורמוקוליט לח.
מין העובר נקבע ע"פ הטמפ' ב22 ימים הראשונים ובהירות העובר(צבע-בהיר יותר, כהה יותר) גם היא נקבעת ע"פ הטמפ' אך יכולה להשתנות עד ליום הבקיעה עצמו.
הביצים יבקעו מהר יותר(תוך כ30-35 יום) בטמפ' גבוה יותר(31 מ"צ) אך אסור להגזים כי יכולים לצאת נקבות חמות בהדגרה של הביצים בטמפ' גבוהות מידי
נקבות חמות בדר"כ יהיו חמות מזג ויוכלו להתרבות בגיל מאוחר יותר או שלא יוכלו להתרבות כלל.
הביצים יבקעו בדר"כ לאחר 35-85 יום תלוי בטמפ' ההדגרה.
בימים הראשונים לחייהם הצעירים לא יאכלו כי יהיה שבעים משאריות החלבון שאכלו מהביצה לאחר הבקיעה, השאריות האלו הם מנתם הראשונה שנותנת להם כוח עד שיתחילו לאכול חרקים.
מומלץ לתת ללאופרדים הצעירים חרקי האכלה קטנים כגודל המרווח שבין עיניהם.
יש להאכיל את הצעירים כל יום ולאבק את חרקי ההאכלה בכל ארוחה.
בעונה, נקבה יכולה להטיל זוג ביצים נוספות כל שבועיים-שלושה. אך יש לדאוג לספק לה יותר מזון מהרגיל ויותר תוספי סידן. במידה והנקבה לא תקבל מספיק תוספי סידן היא עלולה להטיל ביצה אחת או לספוח את הביצים.
מופעים:
קיימים בעולם מעל 80 מופעים שונים של לאופרדים.
בארץ קיימים בשוק הפתוח בודדים מהם. כמובן שניתן להשיג בארץ גם מופעים יחסית "נדירים" אך לא רואים דברים כאלה כל יום.
באתר זה ניתן לצפות בכל מופעי הלאופרדים בעולם: http://www.leopardgeckowiki.com/wiki/index.php?title=Category:Morphs
המופעים שניתן להשיג בארץ:
היי-ילו:
http://www.geckosetc.com/images/avail_hy600.jpg
בליזארד:
http://www.geckosetc.com/images/BlizzardFemale.jpg
טנג'רין:
http://gallery.pethobbyist.com/data/36884f4-med.jpg
אלבינו בל:
http://www.geckosetc.com/images/avail_alb_bell600.jpg
לואסיסטיק:
http://www.geckosetc.com/images/avail_patternless600.jpg
המאמר נכתב ע"י ארי אמיתי
כל הזכויות שמורות רק לו ולאתר סנייקס.
שם לועזי: Leopard Gecko
שם מדעי:Eublepharis macularius
תפוצה: איראן,הודו,אפגניסטן ופקיסטן
http://www.geckosetc.com/images/avail_hy600.jpg
(מלמעלה- לאופרד בוגר, מלמטה לאופרד צעיר)
הקדמה:
זואולוג בשם אדוארד בלית' אפיין מדעית את השממיות המנומרות בשנת 1854 והעניק להן את שמן המדעי
Eublepharis macularis המילה Eublepharis הינה שילוב של המילים היווניות Eu ו- blephar כלומר שממיות בעלות אפעפיים, המילה - macularis פירושה בלטינית מנוקדת.
שימושם של העפעפיים אצל הלאופרד גקו הוא לשמור על נקיון העיניים גם באזורים מלאים חול ואבק.
הלאופרד גקו הינן לטאות מדבריות.(תפוצה: איראן,הודו,אפגניסטן ופקיסטן)
הלאופרד גקו הינן לטאות הנפוצות מאוד בקרב מגדלי זוחלים בכל העולם.
עם תנאי מחייה נכונים השממית המנומרת יכולה לחיות עד גיל 20 שנים בשבי.
גודלן הממוצע בבגרות הוא כ21 ס"מ
הצאצים הבוקעים הם בגודל 5 ס"מ.
תזונה:
הלאופרד גקו ניזונות מטרף חיי כגון:צרצרים, זחלי קמח, תיקנים, ועוד...
הגיוון במזון חשוב על מנת לספק ללאופרד אורך חיים בריא.
יש לאבק את המזון באבקות וויטמינים וקלציום(סידן), ללטאות צעירות על בסיס יומי, וללטאות בוגרות יש לאבק את חרקי ההאכלה כל האכלה שניה.לנקבות בוגרות מומלץ לאבק את המזון כל יום בעונת הרבייה.
במידה ולאופרד לא יקבל מספיק תוספי סידן הוא עלול לפתח בעיה בעצמות בשם 'רככת', בעיה הנובעת מחוסר סידן שפוגעת בעצם ועלולה לעוות את צורת הליכתו של הלאופרד.
יש לאופרדים שיאכלו יותר ויש שיאכלו פחות, בכל אופן, זה תלוי בעונה (בדר"כ, חורף- פחות).
מומלץ לא להשאיר צרצרים/זחלי זאופובאס בטרריום הרבה זמן לאחר ההאכלה על מנת למנוע מקרים שהם "נוגסים" בלאופרד.
יש להאכיל שממיות צעירות כל יום ולוודא שהטרף לא גדול מדי עבורן.
מומלץ להאכיל את החרקים במזונות עשירים ככל הניתן, זה יעלה את ערכם התזונתי ויועיל ללטאה.
תאורה:
השממיות הינן לטאות ליליות ולכן אין צורך לספק להן תאורת יו, וי, להיפך זה רק עלול להפריע להן ולהזיק להן.
*עובדה מעניינת: אין לחשוף לאופרד במופע אלבינו (לבקן) לאור בהיר משום שקרני האור עלולות לסנוור אותו, לגרום לו לסטרס ולבעיות אכילה.
חימום:
יש להשתמש באמצעי חימום כגון, כבל חימום, נורת חימום,פלטת חימום, אבן חימום ועוד.
צעירים יעדיפו את כל הטרריום מחומם(29-30 מ"צ).
הבוגרים יעדיפו צד חם וצד קר, כאשר בצד החם 28-32 מ"צ ובצד הקר אין צורך להפעיל חימום, להשאיר כטמפ' החדר(גם בחורף).
ניתן ליצור צד חם וצד קר במספר דרכים:
*ליפוף כבל חימום מתחת לצד אחד של הטרריום , ככל שהכבל יהיה יותר צפוף כך הוא יחמם יותר.
*שימוש בנורה אדומה בקצה אחד של הטרריום ולשחק עם גובה הנורה עד שיתקבלו המעלות הנחוצות..
*שימוש בפלטת חימום אשר מניחים מתחת לטרריום באחד הצדדים.
יש להציב מד חום בצד החם של הטרריום ולוודא שהטמפ' אכן נכונות.
במידה ומשתמשים בנורה, יש להשתמש בנורה אדומה משום שאור בהיר עלול להפריע ללטאות,
ניתן לקנות נורות אלו בחנויות למוצרי חשמל/בניין, שזה חסכוני מנורות המיועדות לזוחלים הנמכרות בחנויות, לעומת זאת,
במידה ומשתמשים באבן חימום לדוגמא, מומלץ לקנות מחברה אמינה בעלת שם מוכר,
שהאבן כוללת תרמוסטט פנימי ששומר על טמפ' אחידה ונכונה על מנת למנוע מקרים של כוויות אצל הלאופרדים בזמן רביצה על אבן החימום.
מגורים:
לאופרד בוגר יסתפק בטרריום בעל שטח רצפה של 1500 סמ"ר כלומר 30X50.
למספר רב יותר של לאופרדים בוגרים יש לחשב את שטח הרצפה כך:
לאופרד אחד 1500 סמ"ר
לאופרד נוסף(שני) עוד 500 סמ"ר
לאופרד נוסף(שלישי) עוד 500 סמ"ר
לאופרד נוסף(רביעי) עוד 250 סמ"ר
לאופרד נוסף(חמישי) עוד 250 סמ"ר
וכך הלאה......
אין לגדל שני זכרים באותו טרריום, הלאופרדים הינם חיות טריטוריאליות ולכן זכרים ששוכנו יחד עלולים לריב ולפצוע אחד את השני ואף להרוג אחד את השני.
יש לרהט את הטרריום בתא לחות, כלי מים, מסתור ומצע מתאים כגון: נייר סופג, חול דיונות מחוטא או ללא מצע כלל. יש למקם את תא הלחות ואת כלי המים בצד הקר ומסתור בצד החם.
מצע חול, יתאים ללאופרדים בוגרים בלבד, משום שהצעירים עלולים לבלוע חלק מהחול בזמן האכילה ולמות מסתימת מעיים.
ניתן לאסוף חול מדיונות,שדות וממקומות רבים בארץ.
יש לחטא את החול הנאסף על ידי סינון והכנסה לתנור לטמפ' של כ180 מעלות למשך של חצי שעה.
אסור להשתמש בחול ים עקב רמת המליחות הגבוה הקיימת אצלו.
כלי המים צריך להיות בעל דפנות נמוכות כדי שהלאופרד יגיע למים.
תא הלחות חשוב ללאופרד בתקופת ההתנשלות, הלחות הגבוה מסייעת ללאופרד להשיל את עורו באופן תקין ללא שאריות נשל על הגוף, באופן טבעי הלאופרד יאכל את הנשל אך יתכנו לפעמים שאריות על הגוף במידה ותהליך ההתנשלות לא הושלם כראוי.
לפעמים נשארות חתיכות נשל על קצות אצבעותיהם של הלאופרדים, יש להסירן באופן מידי משום שהן עלולות לגרום לכריתת אצבעותיהם של הלאופרדים.
את תא הלחות ניתן להכין מקופסאת פלסטיק (קופסאת חומוס, שקדים וכו'..) ולרפד במצע נייר סופג רטוב, חול רטוב, או וורמוקוליט לח.
במידה ומשתמשים בנייר סופג יש להחליפו פעם בשבוע.
**עובדה מעניינת: הלאופרדים, לא כמו לטאות אחרות, יטלו את צואתם בפינה אחת בטרריום באופן קבוע ולא בכל מקום.
הבדלי מין ורבייה:
ניתן להבחין במין הלאופרד כבר בגיל 4-6 חודשים.
הזכרים מגיעים לבגרות מינים בגיל 8-10 חודשים והנקבות בגיל 15-16 חודשים
אך מומלץ לזווג את הנקבות רק בגיל מאוחר יותר( 18 חודשים +-) כדי למוע מקרים שהנקבה עוד לא מוכנה מבחינת גודל להטיל את הביצים.
ההבדלים פשוטים ונראים לעין. לזכרים יש אשכים באיזור בסיס הזנב ומין סימן בצורת V.
אצל הנקבות סימנים אלו אינם קיימים.
להמחשה:
(מימין=נקבה, משמאל=זכר)
עונת הרבייה מתחילה במרץ ומסתיימת בספטמבר.
הזכר יתחיל לחזר אחרי הנקבה בתחילת העונה וכשירצה לזווגה יתחיל לנשוך אותה, במידה והנקבה מעוניינת בזיווג, היא לא תעשה כלום והזכר יזווגה,
במידה והנקבה תתנגד היא תנשך את הזכר חזרה ותפסיק את התהליך.
יש למקם בטרריום תא הטלה, תא ובו מצע חול לח/וורמוקוליט/כבול עומק של 3-4 ס"מ כדי שהנקבה תוכל להטיל בו את הביצים ולכסותם.
את הביצים יש לאסוף בעדינות מבלי להפכן או לטלטלן כדי שהעובר לא יתבע בחלבון שבביצה, לאחר מכן יש להעבירן לתא הדגרה שיש בו וורמוקוליט לח.
מין העובר נקבע ע"פ הטמפ' ב22 ימים הראשונים ובהירות העובר(צבע-בהיר יותר, כהה יותר) גם היא נקבעת ע"פ הטמפ' אך יכולה להשתנות עד ליום הבקיעה עצמו.
הביצים יבקעו מהר יותר(תוך כ30-35 יום) בטמפ' גבוה יותר(31 מ"צ) אך אסור להגזים כי יכולים לצאת נקבות חמות בהדגרה של הביצים בטמפ' גבוהות מידי
נקבות חמות בדר"כ יהיו חמות מזג ויוכלו להתרבות בגיל מאוחר יותר או שלא יוכלו להתרבות כלל.
הביצים יבקעו בדר"כ לאחר 35-85 יום תלוי בטמפ' ההדגרה.
בימים הראשונים לחייהם הצעירים לא יאכלו כי יהיה שבעים משאריות החלבון שאכלו מהביצה לאחר הבקיעה, השאריות האלו הם מנתם הראשונה שנותנת להם כוח עד שיתחילו לאכול חרקים.
מומלץ לתת ללאופרדים הצעירים חרקי האכלה קטנים כגודל המרווח שבין עיניהם.
יש להאכיל את הצעירים כל יום ולאבק את חרקי ההאכלה בכל ארוחה.
בעונה, נקבה יכולה להטיל זוג ביצים נוספות כל שבועיים-שלושה. אך יש לדאוג לספק לה יותר מזון מהרגיל ויותר תוספי סידן. במידה והנקבה לא תקבל מספיק תוספי סידן היא עלולה להטיל ביצה אחת או לספוח את הביצים.
מופעים:
קיימים בעולם מעל 80 מופעים שונים של לאופרדים.
בארץ קיימים בשוק הפתוח בודדים מהם. כמובן שניתן להשיג בארץ גם מופעים יחסית "נדירים" אך לא רואים דברים כאלה כל יום.
באתר זה ניתן לצפות בכל מופעי הלאופרדים בעולם: http://www.leopardgeckowiki.com/wiki/index.php?title=Category:Morphs
המופעים שניתן להשיג בארץ:
היי-ילו:
http://www.geckosetc.com/images/avail_hy600.jpg
בליזארד:
http://www.geckosetc.com/images/BlizzardFemale.jpg
טנג'רין:
http://gallery.pethobbyist.com/data/36884f4-med.jpg
אלבינו בל:
http://www.geckosetc.com/images/avail_alb_bell600.jpg
לואסיסטיק:
http://www.geckosetc.com/images/avail_patternless600.jpg
המאמר נכתב ע"י ארי אמיתי
כל הזכויות שמורות רק לו ולאתר סנייקס.
ארי אמיתי
"The one eyed man is king in the world of the blind"
"The one eyed man is king in the world of the blind"
