בייבי כרכן אפור- לא אוכל

שלום,
יש ברשותי בייבי כרכן אפור שבקע בתחילת נובמבר, הוא אצלי מרגע שסיים התנשלות ראשונה,
מאז אכל 4 ארוחות, וולדות בנות יומיים +-
ארוחה אחרונה שאכל ב- 23/11
מאז כל 4 ימים אני מנסה, הוא מסרב.
עד הארוחה האחרונה, אכל נפלא, מופשרים, בלי שום בעיה..
הטמפ' בצד החם 29 ובצד הקר 23.
הוא לא נראה לי בנשל.
רעיונות?
הצעות?
פתרונות?

אם עברו 4 האכלות מאז הנשל האחרון שלו אז הוא עכשיו בתהליך של עוד נשל{התהליך מתחיל עוד לפני שרואים סימן כלשהו על הנחש} אין טעם לנסות להאכיל.
חכי לנשל ואז תנסי.

תודה יובל,
זה שאת תהליך הנשל לא רואים בהתחלה, ידוע לי, אבל עברו 9 ימים מהאכלה האחרונה שלו, הייתי מצפה לראות איזה סימן בתקופה של 10 ימים..
והאחים שלו אוכלים חופשי..
עברו 4 האכלות, בקצב של 4-5 ימים בין ארוחה לארוחה.
הקיצר, מתי להתחיל לדאוג?

לא בשבועיים הקרובים..

כרכן בגילו אמור להתנשל כל כ4-5 ארוחות. אני די מוכן לחתום על זה שהוא בנשל ולכן מסרב...לא לדאוג בכל מקרה..

אכל בשעה טובה :D

טוב, מאז ההודעה האחרונה, ב-9/12 ממשיך לסרב.
כלומר, מה-23/11 אכל רק ארוחה אחת.
התנאים והטמפ' לא השתנו,
והוא לא התנשל (מאז הנשל לאחר הבקיעה).
הוא גם לא נראה בנשל.
הוא שוקל 12 גרם ואח שלו 15 גרם.
מה אתם מציעים לעשות?

מתי הוא בקע? ומה היה משקלו בבקיעה?

בקע בתחילת נובמבר-סוף אוקטובר.
משקל 12.5

לדאוג זה אחרי 4-5 חודשים ללא ארוחה. זה קורה, והם יכולים לעמוד בזה... רק כדי לשים דברים בפרופורציה כדי שלא תדאגי.
תנסי את הדברים הבאים- אם את מאכילה במופשרים, תנקבי חור בראש הולדה... מיצי המוח לרוב מעודדים תגובה חיובית.
תוודאי שהוא בכלי קטן, 15 ס"מ זה גודל טוב. ותשאירי אותו בחושך עם הולדה ללילה.
לדעתי אחת מהפעולות הנ"ל או שילוב שלהן יפתור את העניין

הוא נמצא בכלי קטן.
וניסיתי ניקוב וולד, ולהשאיר ללילה.
לא הועיל..

נסיון 1-2 זה בקטנה. יש לי פה מגה שמאז בקיעתו סרב בכול תוקף לאכול 4 חודשים. היום אוכל כמו שעון.
משהו חשוב שתקחי בחשבון, אם את עושה מהומה בנסיון ההאכלה, ייתכן מאוד שרק מהסטרס הוא פשוט לא אוכל. האידיאל הוא לפתוח את המכסה של הכלי, להניח את הולדה, לסגור את המכסה, לסגור את האור ובזה לסגור עניין.
בלי שום התעסקות בשוטף.
אני לא רומז שאת עושה משהו אחר, אלא מקדים תרופה למכה אם במקרה את לא.

ולדה חיה זו גם אופציה, לפעמים אין ברירה... אבל שוב, היות והוא כבר אכל מופשר אני ממש בספק שזו הבעיה.
יש לו מסתור מאולתר? (גליל נייר טואלט חתוך)

עצם העובדה שהוא מרצונו אוכל פה ושם זה מספיק כדי להסיר דאגה מליבך.

המלצתי היא להמתין שבוע, לא פחות, בלילה שלאחר ההמתנה לשים ולדה, לסגור, לכבות את האור ושלום.
לכול נחש יש את הפסיכוזות שלו. יש לי בואה אחת שרק מריחה משהו באוויר ותיכף תוקפת את הזכוכית מרוב התלהבות ואילו בן זוגה מסרב בכול תוקף אפילו להסתכל על המזון כול עוד הוא אפילו -חושב- שאני שם. רק שעה לאחר שהוא בטוח שאני לא שם, הוא אוכל.

אני לא עושה סמפזיון סביב האכלה, פותחת, שמה ולד, סוגרת, והולכת.
ניסיתי גם חי,
אם הוא היה קצת יותר גדול, לא הייתי דואגת, אבל הוא ממש צעיר, ולא אגר מספיק שומנים (לדעתי).
אבל נמשיך להמתין.
השאלה היא שוב, איך אני מזהה שהמצב קיצוני?
איך אני יודעת מתי חייבים להתערב?
כי בעיני, הלא מקצועיות בכלל, זה כבר מצב מתקרב לקיצוני.

עצם העובדה שהוא אכל החודש מנטרלת לגמרי את החשש לקיצוניות שצריכה להדאיג אותך ברמת המוות.
אני אהיה מעט אכזר ואומר שלצערי מכול בקיעה כמעט יש גם את אלה שלא שורדים... יכול להיות פגמים פנימיים ואלף ואחת דברים. זה הכול עניין של למצוא איך לעורר ו"ולהתניע" אותו לאכול סדיר.
תנסי לחמם את הולדה במים רותחים טרם ההגשה.
טריקים נוספים- טבילת הולדה במים עם אבקת מרק עוף, תצחקי אבל הרבה אומרים שזה עוזר.
לשפשף את הולדה בנסורת של מכרסמים ממין אחר.
לנסות לתת ולדה עם מעט שיער
לשפשף את הולדה על חתיכת פסטרמה- שוב, לי אישית זה לא עזר אבל אנשים בארה"ב מהללים את זה
לשפשף את הולדה על שממית ליאופרד- יש כאלה שריח של זוחל אחר מתניעים אותם. כמובן שבשום פנים ואופן לא להרוג את הליאופרד או משהו. רק מעט ריח... או אפילו חתיכת נשל אם את במקרה מצליחה לקחת.

אישית אני מחכה חודש בלבד עם נחשים שלא מעוניינים באוכל עד שאני מאכילה אותם בכח.כאן המצב הוא קצת שונה- נחש אכל סביר בהתחלה, ואחרי 4 האכלות התחיל לסרב. מצד אחד, הזמן אחרי האכלה אחרונה לא קריטי בכלל, מצד שני, לנחש בגיל חודשיים המשקל כבר היה צריך להיות יותר גדול. במקרה הספציפי נחש לא צבר מקל בכלל, להפך, כל מה שהוא צבר קודם(בחודש הראשון שאכל), הוא בזבז, וגם ביחס לגודל שלו(הוא גדל מאז הבקיע) הוא שוקל פחות.
הייתי נותנת לו צ'אנס אחרון לשבוע - להעביר אותו לקופסא של סלטים(15*8*6) עם כלי מים כמו פמות קטן, נייר סופג, שמה אותו כך לטמפרטורה של 30 מעלות, אחרי 3 ימים נותנת ולדה חיה בגיל של יום-יומיים גג, לא מסתקל יומיים, אחרי יומיים אם ולדה מתה, מחליפה. יש אפשרות לשפשף את הולדה בשממית- יופי, שווה ניסיון, אם לא- אז לא. כל זה גג לשבוע. אחרי שבוע אם אין תוצאות חיוביות - מעבירה את הנחש לאכול בכח כל 4 ימים ולדות בנות יום ואחרי 2 האכלות מנסה שוב להגיש לא ולדות חיות.
זה לפי ניסיון אישי שלי עם כמה מאות כרכנים שבקעו אצלי וכאלו שרק עברו דרכי מנשל ראשון.
אחרי ש"הולכים" לך כמה נחשים בגיל שלושה חודשים, אני אישית לא נותנת לזה לקרות שוב.
כרכנים אפורים באופן כללי נחשבים לאכלנים טובים, אחוז מעוד קטן מהם מסרב לולדות חיות(כרגע לא מדברת על מופשר, כי קודם כל שיוכל, ואז להרגיל אותו).
אם יש לך בעיה עם הספקה של ולדות חיות או עם טמפרטורה או האכלה בכח, אני מוכנה לעזור לך.

אפשרי ועדיף לא ללכת על האכלה בכוח. זה גם תלוי במין הנחש.
מקסיקנה קינג ממש לא בכיוון של להתחיל לאכול לפני חודשיים-שלושה אחרי הבקיעה בהמון מקרים

לינה תודה רבה.
נראה לי שאפעל כך.
להאכיל בכח אני יודעת, ואסתדר. תודה.

מקסיקנה זה משהוא אחר. הנחשה שלי לפעמים לא רוצה לאכול גם שבועיים (בלי קשר לנשל), ולפעמים נתרפת שאני מאכילה בייביס ומריח של עכברים עושה לי סיבובים בטרריום 4-5 ימים אחרי שהיא אכלה.
הכרכנים בגיל של עד 3 חודשים (רק כאלו שלא אכלו סדיר) מעבדים משקל יחסית מהר. הם גם מהר חוזרים לאכול אחרי התחלת הטיפול.
יש הסכמה, שרצוי לא "לקפוץ" להאכיל בכח , אבל כבר ראיתי נחשים שלא סרדו את התקופה של ניסיונות(ומדובר בלנסות: שממיות, ריח של שתן של שממיות, דם של שממיות, חלקים הפנימים ומוח, ניקוב ולדות, מריחה בריח של גרבילים, חולדות, עכברים בוגרים, אוגרים, טרריום קטן, חושך מוחלט והצללה, טמפרטורה גבוהה, לחות גבוהה, לא לגעת 10 ימים, האכלה בתוך צינור סגור, ושילובים של כל זה.).
יכול להיות, שהנחשים האלו היו פגועים, יכול להיות משהוא אחר. ואני מדברת כרגע לפי ניסיון אישי של כמה שנים. כל נחש בעייתי שהתחלתי חודש עד חודשיים של הפסקת אוכל, לא רק סרד, גם היה נראה מצויין ולא ההיתה בעיה להעביר אותו בזמן מצומצן לאכול לבד.

שוב אדגיש - יש הסכמה עם זה שרצוי כמה שיותר מאוחר להתחיל בכח, וזה שונה מנחש לנחש.

בהצלחה! ותעדכני אותנו :)

אין שום בעיה אבל חודש זה מעט, גם לכרכן תירס.
בייחוד שלפני כשבועיים הוא אכל.
זה לא מצב שצריך להעלות את זה כאופציה בכלל. זה הרבה יותר מדי מוקדם.