גידול סרטן נזיר יבשתי

שם עברי: סרטן נזיר יבשתי, סרטני נזיר, נזירן

שם לועזי: hermit crabs

שם מדעי: coenobita clypeatus, paguroidea

משפחה: פגוריים

תפוצה בעולם: אסיה, אוסטרליה, אמריקה ואפריקה.

תיאור אזור המחייה בטבע: חוף הים, לעיתים גובל בג'ונגל.

מבנה הגוף: סרטן בעל עשר רגליים ששתיים מהן צבתות. בעל שריון וקונכיה, גודל קטן עד בינוני.

אופי והתנהגות: ביישנים אך פעילים, טפסנים ומתחפרים בחול.

גודל סופי לפרט בוגר: כ-15 ס"מ.

גודל בייבי: כמה מילימטרים בודדים, כגודל גרגר אורז.

תוחלת חיים: בטבע- עד חמישים שנה ולפעמים אף יותר. בשבי- בטיפול נכון עד לעשרים שנה, אך לרוב סרטנים נזירים מתים בשנה הראשונה שלהם בשבי כאשר תנאי המחייה שלהם לא מסופקים כראוי.

זמן פעילות ומחזור תאורה: חיה לילית. מחזור התאורה המומלץ הוא 12 שעות אור, 12 שעות חושך.

תזונה בשבי: מגוון רחב מאוד.

קושי בגידול: בינוני-קשה

בית גידול: טרריום או אקווריום בגודל 75X45X45 ס"מ לפחות. (אורך 75 גובה 45 רוחב 45)

טמפרטורה ולחות: 24-32 מעלות, תלוי בזן.

מצע: חול וכאבול בגובה 15.5 ס"מ לפחות.

אמצעי חימום מומלץ: משטח חימום

תאורה: מנורת שולחן או תאורת אקווריום.

רקע כללי והתנהגות:

מידע כללי ורקע:

סרטן נזיר יבשתי נולד (בוקע מהביצה) ללא קונכיה. גופו משוריין בשלד חיצוני אך גופו האחורי רך, עדין ופגיע. לשם הגנה הסרטן הנזיר "לובש" קונכיה וסוחב אותה על גבו, כאשר גופו האחורי תמיד בתוכה ובמידת הצורך כאשר הוא חש בסכנה, הסרטן יכניס את כל גופו פנימה וישתמש בצבתו הגדולה לחסימת פתח הקונכיה. אחת לכמה חודשים הסרטן הנזיר יתחפר עמוק בחול ויתחיל תהליך נשל (molting) ובסיומו יצא חזרה לעולם מעט גדול יותר ממה שהיה, ויהיה עליו לחפש קונכיה חדשה המתאימה יותר למידותיו. לסרטן הנזיר עשר רגליים: שתי צבתות, כאשר אחת משמעותית גדולה יותר מהשניה, ארבע רגלי הליכה, ועוד ארבע רגליים חבויות הנמצאות בתוך הקונכיה ועוזרות לסרטן לאחוז בה. לסרטן נזיר יכול להיות מגוון צבעים רחב בהתאם לסוגו, בדרך כלל בגווני סגול, אדום, חום, בז', אפור וירוק. עיניו הקטנות משתנות בצורתם בהתאם לסוגו, ובדרך כלל יהיו בצורת "פסיק" ובמינים מסויימים בצורת "נקודה". לסרטנים נזירים יש שתי זוגות מחושים בקדמת הגוף. זוג המחושים הארוך מסייע להם להבין את סביבתם ולחוש, בעוד זוג המחושים הקצר מסייע להם להריח ולטעום. כאשר הם בסביבת מחייתם הטבעית, סרטני נזיר חיים בקו החוף ולעיתים גם בג'ונגל אם נמצא בסמוך לחוף הים. הם אוהבים לטפס ולחקור ולחפור מנהרות תת קרקעיות בחול.

דבר חשוב לדעת על הסרטנים הנזירים הוא שהם לא מתרבים בשבי, כך שכל סרטן נזיר שנמכר בחנות נלקח מביתו בטבע ועבר טלטלה מפרכת וטראומטית עד הגעתו לחנות החיות. המון סרטנים לא שורדים את המסע הזה, כך שחשוב לדעת לסחור בהם באחריות ובאמת להתכונן לספק להם את שלל התנאים שהם צריכים על מנת לחקות את סביבת מחייתם הטבעית.

סיבות טובות לגידול החיה:

אמנם סרטנים נזירים מצריכים תנאי גידול וטיפול רבים ומדויקים, זוהי חיה מרתקת שכיף ומסקרן להתבונן בה ובמחזור חייה. מספק מאוד להעניק להם תנאי גידול איכותיים ולראות טרריום משגשג עם סרטנים שמחים ובריאים שחוקרים ומטיילים בסביבתם. עם הזמן ניתן לבנות אמון עם הסרטנים ולהנות מאינטראקציה אישית שלהם איתנו. בתקופות הנשל שלהם לא נראה אותם בכלל לזמן ארוך שיכול להגיע גם למספר חודשים. אמנם על אף תקופת ההמתנה והדאגות שמגיעות איתה (מאחר ואסור לחפש את הסרטן, לחפור אותו החוצה ולבדוק לשלומו), מספק כל כך לראות לפתע את הסרטן הנזיר מטייל שוב בטרריום ולדעת שהוא עבר בהצלחה את תקופת הנשל!

התנהגות ואופי החיה:

• סגנון חיים וטריטוריה - הסרטן הנזיר הוא חיה חברתית ולא מומלץ לגדל סרטן אחד, אלא לגדלם בקבוצות של שניים ומעלה.
• פעילות - כאשר אינם בתקופת נשל (תקופה בה הם מתחפרים בחול ולא יוצאים למספר שבועות- חודשים), הסרטנים פעילים מאוד ולרוב נראה אותם מטיילים על החול, מטפסים על הדקורציה, מחפשים קונכיות ועוד.
• מנגנוני הגנה והתמודדות בעת לחץ - כאשר הסרטן הנזיר מרגיש בסכנה, הוא מיד יכנס לתוך הקונכיה. אם ירגיש שהסכנה אינה מיידית אך עדיין קיימת בסביבה, הוא ילך במהירות לעבר אחד ממקומות המסתור שלו.
• נטייה לבריחה - סרטני נזיר נוטים לטפס, לחפור ולחפש פרצות לברוח דרכם ולכן חשוב שהטרריום תמיד יהיה סגור ללא חורים גדולים המהווים סכנה לבריחה.

תנאי גידול:

בית גידול

סרטנים נזירים ניתן לגדל בטרריום או אקווריום העשוי זכוכית (מאחר ועלינו להשתמש במשטח חימום, מה שמאוד לא מומלץ על פלסטיק). שימו לב שסרטנים נזירים זקוקים לשטח מחיה גדול מאוד. לקבוצה של שתיים עד ארבע סרטנים, אנו נזדקק לטרריום בגודל 75X45X45 ס"מ לפחות.

מערך החימום

אמצעי החימום היחיד שניתן לספק לסרטנים נזירים הוא משטח חימום, ועליו להיות ממוקם על אחת הפאות הצדדיות של הטרריום, ומעל לקו החול. בשום אופן אין למקם את פד החימום ברצפת הטרריום. מיקום שגוי של פד החימום יגרום לחימום לא מספק של חלל הטרריום וחימום יתר של החול, העלול לפגוע בסרטנים הנזירים. אמצעי חימום אחרים כגון מנורת חימום יצרו נקודות חמות מידי בחול, וייבשו את הלחות החשובה בטרריום.

הטמפרטורה הרצויה בטרריום תלויה בסוג הסרטן הנזיר שיש לכם, למטה מצורף מדריך לזיהוי ובכך אפשר לדעת מהי הטמפרטורה שעלינו לספק לו.

• סרטן נזיר תות (Strawberry): טמפרטורה בין 26-32 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר סגול צבת (Purplr pincher): טמפרטורה בין 23-30 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר אקוודורי (Ecuadorian): טמפרטורה בין 26-32 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר אינדונזי (Indonesian): טמפרטורה בין 26-30 מעלות צלזיוס.

זנים לא נפוצים:

• סרטן נזיר ראגי (Ruggie): 24-26 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר ויולה (Viola): 26-32 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר אוסטרלי (Aussie): 26-32 מעלות צלזיוס.
• סרטן נזיר בלוברי (Blueberry): 24-30 מעלות צלזיוס.

תאורה

על מנת לספק לסרטנים הנזירים מחזור יום ולילה, כדאי להשתמש במנורת שולחן רגילה או במנורת אקווריום. להקפיד לכבות את המנורה בלילה ולהדליק ביום.

מסתורים

בטרריום עלינו לספק מקומות מסתור עבור הסרטנים הנזירים, עדיף שהמסתורים יהיו מעט מרווחים כך שיהיה להם נוח לשהות בתוכם, וכמובן שפתחי הכניסה אל המסתור יהיו גדולים מספיק בהתאם לגודל הסרטן והקונכיה שלו על מנת לאפשר להם להיכנס בקלות. דקורציות מסויימות לאקווריום יכולות לעבוד מצויין. ניתן להשתמש גם בדקורציות מסויימות למכרסמים או תוכים, למשל אגוז קוקוס עם חור.

משטר לחות

סרטנים נזירים חיים באזורים בהם הלחות גבוהה מאוד. על מנת לשמור על הלחות בטרריום ניתן לרסס מים בנדיבות עם שפריצר (או כמובן להשקיע במערכות לחות יותר מתקדמות) לפחות פעם ביום. כמות הלחות הנדרשת בטרריום כמעט זהה עבור כל זני הסרטנים הנזירים, 80% לחות או יותר, מלבד לסרטן נזיר מסוג אוסטרלי (aussie) היכולים להסתפק גם ב75% לחות, אך עדיף ללכת על בטוח ולתת אחוזים גבוהים יותר של לחות.

כלי מים

סרטנים נזירים זקוקים לשתי בריכות בטרריום; האחת מי שתייה, כלומר מים מתוקים, והשניה מי ים. טעות נפוצה היא לחשוב שמדובר במי מלח ולהסתפק בלערבב מעט מלח עם מי ברז, אך סרטנים נזירים לא יכולים לשרוד בלי מי ים או תחליף הולם.

בשביל בריכת מי הים רצוי לרכוש מלח ים ייעודי לאקווריום כדוגמת אינסטנט אושן (instant ocean) ולערבבם עם מים בתוספת אנטי- כלור. היחס הוא חצי כוס מלח לכל גלון מים.

בשביל בריכת מי השתיה ניתן לקחת מי ברז ולהוסיף כמה טיפות של תכשיר אנטי כלור.

שתי הבריכות צריכות להיות עמוקות מספיק בשביל שהסרטנים יוכלו לטבול לחלוטין את גופם, אך גם חייבת להיות עבורם דרך בטוחה להיכנס ולצאת מהבריכה, אחרת הם יטבעו וימותו. ישנם בריכות ייעודיות לסרטנים נזירים עם רמפה המאפשרת יציאה מן הבריכה, אך לכלים אחרים רצוי להוסיף אבנים או קונכיות לתוך הבריכות, שיאפשרו לסרטנים לטפס עליהן ולצאת מהבריכות בבטחה.

מצע

כאשר הם בסביבת מחייתם הטבעית, סרטני נזיר חיים בקו החוף ולעיתים גם בג'ונגל אם נמצא בסמוך לחוף הים. לכן עלינו לספק עבורם סביבת מחיה זהה.

המצע של סרטנים נזירים צריך להיות חול (חול אקווריומים, לא חצץ או אבנים!) וניתן לערבב אותו ביחס של 1-5 (לטובת חול) עם מצע קוקוס\ כאבול. המצע צריך להיות בגובה של לפחות 15.5 ס"מ. על המצע צריך להיות תמיד לח מאוד גם בעומקו. הסיבה לצורך בגובה רב של מצע הוא שאחת לכמה חודשים הסרטנים יצטרכו להתחפר עמוק בחול על מנת להיכנס לתקופת נשל. הם יבלו בחול בין מספר שבועות למספר חודשים, תלוי בגודל הסרטן הנזיר תקופת הנשל יכולה אף להימשך כחצי שנה. בזמן הנשל, הסרטנים מפרישים ריח המריח מגרה מאוד עבור יתר הסרטנים בטרריום. שכבה עבה של חול נועדה לאטום את הריח, מכיוון שאם הסרטנים יחפרו פנימה בעקבותיו הם עלולים לאכול אותו ולהוביל למותו.

ניקיון, הגיינה ומניעת טפילים

את מצע החול אין להחליף משום שהסרטנים יוצרים בו מחילות חול ואנחנו לא רוצים להקריס אותם. מה גם, שאם יש סרטן בתקופת נשל הוא רגיש מאוד ואסור בשום פנים ואופן לחפור אותו החוצה, לגעת בו או להזיז את החול סביבו כיוון שזה עלול להוביל למותו. אם יש צורך לנקות דבר מה בטרריום כגון דקורציה או את דפנות המיכל, ניתן לעשות זאת באמצעות מטלית ומים בלבד, מאחר וכל חומר אחר עלול לפגוע בבריאותם של הסרטנים.

את המים בבריכות הסרטנים רצוי להחליף אחת לכמה ימים (או להשקיע ולהתקין משאבות ופילטרים).

את המזון רצוי להחליף אחת ליום. השארת המזון מעבר ליום אחד עלולה לגרום לעובש, משיכת זבובים וכדומה.

רצוי לבחור בטרריום מרושת מלמעלה על פני אקווריום אטום למניעת טפילים וזבובונים, אם כי חשוב כך לשמור יותר על הלחות כיוון שהיא בורחת מהרשת.

תזונה

לא מומלץ לרכוש מזון מוכן המתוייג כמתאים לסרטנים נזירים, מאחר ולרוב אין בו באמת את כל אבות המזון להם סרטנים זקוקים. מאחר ובטבע סרטנים נזירים הם לקטים הניזונים מכל הנמצא על החוף, גם בשבי עלינו לספק להם מגוון רחב מאוד של סוגי מזון. שימו לב שבקערת ההאכלה אמורים להיות באופן קבוע סוגים רבים של פרטים מכל אחד מהקטגוריות הבאות, ואין לוותר על אף קטגוריה (הדבר יפגע בבריאות הסרטנים ויוביל למוות מוקדם).

• חלבון: בשר מכל סוג, ניתן להגיש נא או מבושל (ללא תבלון או שמנים). פירות ים (רצוי מבושל), ביצים (נא או מבושל), אגוזים מכל סוג (רצוי לכתוש אגוזים גדולים), שמן זית, שמן קוקוס ושמן דקלים, חציר אלפאלפה, ברוקולי, תולעי דם וזרעי פשתן.
• קרוטנואידים: קליפות עץ (כגון אלון, מייפל, תפוח ואגס), עלים (כגון אלון, מייפל, שקד הודי, בוקיצה), פרחים (כגון היביסקוס, סביון, קלנדולה, קמומיל, ורדים, סיגלית). לוודא שלא מרוססים! בנוסף ניתן למצוא קרוטנואידים בפירות וירקות עם פיגמנט אדום, כתום, צהוב או ירוק חזק כגון כוסברה, תרד, גמבה ועוד.
• פחמימות: ענבים, תפוחים, שיבולת שועל, בננות ואצות.
• סידן: קליפות ביצים כתושות דק, עצם דיונון, תולעי קמח (רצוי מיובשות), קריל, קינואה, במיה ואגוזים.
• שמני אומגה: קוקוס (כל חלקיו, וגם שמן קוקוס), זרעי צ'יה, אגוזי מלך, עור דג, שמן זית.
• קיטין: פטריות, שרימפ ופירות ים, צרצרים מיובשים.

מעבר לקטגוריות הללו חשוב מאוד לספק להם הומוס תולעים, וסוגי מזון נוספים אותם הם יכולים בדרך כלל ללקט בטבע כמו אצות (ווקאמה, ספירולינה, אצה אדומה), פולן דבורים ועוד.

למגדלי סרטנים נזירים מזן תות, קריטי ביותר לספק עבורם מזונות עם פיגמנט אדום חזק על מנת לעזור להם ליצור את הפיגמנט הזה בגופם. פיגמנט חזק בסרטנים נזירים מעיד על בריאות טובה לכן לסרטני תות חשוב במיוחד להציע תולעי דם, אצה אדומה, גמבה אדומה ועוד.

גנטיקה

על מנת להתאים לסרטן הנזיר שלכם את התנאים המושלמים, כאשר ההבדל העיקרי בניהם הוא בעיקר טמפרטורה ואחוז לחות, יש להבין מהו סוג הסרטן הנזיר שברשותכם! בסעיף זה מדריך לזיהוי והבדלה בין זנים. אם לאחר הקריאה עדיין אינכם בטוחים מהו סוג הסרטן הנזיר שלכם, פרסמו תמונה שלו בפורום מתאים כדוגמת קבוצות פייסבוק ייעודיות לסרטנים נזירים (רצוי באנגלית כי בחו"ל קהילת המגדלים מאוד גדולה ומיומנת) ולבקש זיהוי וודאי.

זנים נפוצים למכירה בארץ:

סרטן נזיר תות (strawberry hermit crab)- נחשב הכי קשה לגידול. האזור הגאוגרפי ממנו מגיע הוא מערב איי אפריקה, דרום האוקיינוס השקט ואזור שונית המחסום הגדולה. שמם מגיע מנראותם הייחודית שאינה דומה לזנים אחרים של סרטני נזיר- גופם יהיה בגווני אדום, ייתכן גם אדום כהה, אדום- חום, או כתום, ומכוסה בנקודות קטנות ולבנבנות. לרוב יהיו לו גם שיערות קטנטנות. עיניו בצורת "פסיק". (הערה למגדל: ככל שצבעו האדום יותר עז וכהה, הדבר מעיד על בריאות הסרטן הנזיר). זהו זן פעיל מאוד וטפסן, יגיע למקומות בטרריום שאי אפשר להבין איך בכלל הגיע לשם! אחד מהזנים הגדולים ביותר של סרטני נזיר.

סרטן נזיר סגול צבת (purple pincher) - האזור הגיאוגרפי ממנו מגיע הוא חופי פלורידה, האיים הקאריביים ודרום אמריקה. בדרך כלל תהיה להם צבת סגולה, וצבע גופם נע בין אדמדם, סגול, כחול, ורוד ובז'. עיניהם בצורת "נקודה". זהו זן קל יחסית לגידול, אם כי אינם פעילים למדיי. אחד מהזנים הגדולים ביותר של סרטני נזיר.

סרטן נזיר אקוודורי (Ecuadorian) - מגיע מאזור אמריקה. צבע גופם נע בין גווני חום, ירוק צבאי, אפור, בז', כתום וצהוב. על רגליהם ממש על קו החיבור בין החוליות נראים פסים מעט כהים בשם "stitch marks" עיניהם בצורת "פסיק". זהו זן קטן יחסית. זהו זן פעיל למדי. הם נוטים לקניבליזם אם לא מסופק להם מספיק מזון מן החי.

סרטן נזיר אינדונזי (Indonesian\ Brevi) - מגיע מאזור האוקיינוס ההודי ודרום האוקיינוס השקט. פרט הזיהוי הבולט ביותר אצלם הוא צבת גדולה במיוחד ביחס לזנים אחרים. הם בדרך כלל יהיו בגווני סגול או חום. עיניהם בצורת "נקודה". הם אחד הזנים הגדולים ביותר של סרטני נזיר. ידועים בהיותם פעילים יחסית.

זנים לא נפוצים בארץ:

סרטן נזיר ראגי (Ruggie) - מגיע מאזור האוקיינוס ההודי ודרום האוקיינוס השקט. צבעי גופו נעים בדרך כלל בין בז', חום וסגלגל, ובדרך כלל יהיו בהירים יחסית. גם לו יהיו סימני סטיץ' על גבול חיבור החוליות ברגליו. לרוב מבולבל עם סרטן נזיר אקוודורי. עיניהם בצורת "פסיק". נחשבים פעילים מאוד.

סרטן נזיר ויולה (Viola) - מגיע מאזור בנגלדש, סין, דרום יפן ואינדונזיה. צבעי גופו יהיו בדרך כלל סגול או כחול, עיניו דקות ובצורת "פסיק", ואברי האכילה שלו כמו גם מחושיו לרוב בצבע אדום. ידוע כצד חרקים.

סרטן נזיר אוסטרלי (Aussie) - מגיע ממערב אוסטרליה. דומה בנראותו לסרטן נזיר אקוודורי, אך נוטה להיות קטן יותר ולצבעים בהירים יותר כמו לבן, חום, ורוד, צהוב, כתום, אדום, בז', ירוק וסגול. עיניו בצורת "פסיק". אור UVB מגביר את פעילותם והם ידועים ברביצה באור השמש.

סרטן נזיר בלוברי (Blueberry) - מגיע מדרום יפן ומלזיה. זן נדיר ביותר. צבעם כחול או סגלגל. עיניהם בצורת "פסיק". לעיתים מבולבלים עם הזן "ויולה" אך בניגוד לעיניהם הדקות, לסרטני נזיר בלוברי יש עיניים יותר שמנמנות. עלולים לא להסתדר היטב עם סרטנים אחרים.

הערה: בעיקרון ניתן לגדל סוגים שונים של סרטני נזיר באותו טרריום, כל עוד הם זקוקים לתנאי מחיה זהים ויש בטרריום מספיק מקום עבורם.

בעיות בריאות נפוצות

סרטן חסר קונכיה

אם הסרטן הנזיר נמצא ללא קונכיה (וכמובן חשוב שיהיו בסביבתו לפחות חמש קונכיות ריקות המתאימות לו בגודלו), הדבר עלול לסמל על מצוקה וסכנה בריאותית. סרטנים נזירים תמיד ילבשו קונכיה ובהיעדר קונכיה מתאימה יסתפקו באחת שלא מתאימה למידותיהם ובמקרי קיצון אפילו בחתיכות פסולת, כך שסרטן שבוחר להישאר ללא קונכיה הוא מקרה חריג. במידה והסרטן הנזיר שלכם נמצא ללא קונכיה ואינו נכנס לקונכיה חדשה, מגדלים כתבו את "פרוטוקול הסרטן העירום" (The naked crab protocol) ויש לעקוב אחרי שלביו:

• בודדו את הסרטן לתוך מיכל נקי וקטן.
• הוסיפו לשם כמות קטנה של מי ים, וודאו שכמות המים קטנה מכדי לגרום לסרטן לטבוע.
• הכניסו למיכל כ-5 קונכיות נקיות כשפתחם כלפי מעלה. קודם לכן טבלו אותן קלות במי ים.
• לא להוסיף שום דבר נוסף. לא מזון, מצע או כל דבר כזה או אחר.
• כסו את המיכל עם מגבת או בד כהה כדי להפחית סטרס.
• שמרו על המיכל במקום חמים ומוגן מפני חיות אחרות או סרטני נזירים נוספים העלולים לתקוף.
• התאזרו בסבלנות וחכו לפחות שעה עד שתבדקו לשלומו. בשום פנים ואופן אין להכריח את הסרטן בחזרה לקונכיה.
• אם הוא חלש, ניתן לנסות להציע מנה קטנטנה של מיקס אנרגיה (דבש, סידן וחלבון) ולמקם זאת ממש מתחת לאברי הפה שלו.

נשל מעל החול (Surface Molt)

כאשר הסרטן הנזיר במצוקה ותנאי מחייתו לא מתאימים, הוא עלול להשיל את שריונו מעל החול במקום מתחתיו. זה משאיר את הסרטן במצב מאוד פגיע ובסכנה. מה עושים במקרה כזה?

• הזיזו בעדינות (מאוד!) את הסרטן הרך למיכל נפרד, כלומר בידוד, על מנת שיתר הסרטנים לא יפגעו בו.
• שמרו את השריון הישן והניחו אותו לצד הסרטן הרך, מכיוון שהסרטנים אמורים לאכול את השלד החיצוני הישן שלהם וזה חשוב מאוד להתחזקות שלהם לאחר הנשל.
• שמרו אותו בחושך על מנת לסייע לסרטן לחוש בטוח בזמן שהוא מחלים.
• אל תספקו לו מים או אוכל נוספים (מלבד לשלד הישן), עד שהוא מתחיל לזוז במיכל ועורו מתחיל להתקשות לשריון.
• בדקו את מצב הטרריום! וודאו שיש בו מצע עמוק מאוד, שהמצע לח ושהלחות בטרריום גבוהה בכדי שנשילות עתידיות יוכלו להתבצע בבטחה.

איבוד איברים

פציעה או הפלה של גפיים יכולה לקרות כתוצאה מסרטן אחר המתנהג באגרסיביות, קרבות ומריבות בין הסרטנים על קונכיות, טמפרטורה קיצונית או סטרס קיצוני. לאחר ווידוא שיפור התנאים, הסרטן הנזיר יגדל את רגליו בחזרה עם הזמן. עלינו למנוע איבוד אברים בכל כוחותינו כי אם הסרטן יאבד אחת מצבתותיו הוא יתקשה מאוד לאכול וככל הנראה לא ישרוד.

הערה חשובה: מריבות בין סרטנים עלולות לקרות, בעיקר סביב מלחמה על קונכיות. כאשר סרטן אחד מעוניין בקונכיה של אחר, הוא עלול לתקוף אותו, לדחוף אותו ולנסות להטביע אותו על מנת להכריח אותו החוצה מהקונכיה. לכן חשוב מאוד לספק כמות גדולה של קונכיות מתאימות בצורה ובגודל לסרטנים בטרריום (לפחות 5 קונכיות לכל סרטן בטרריום) ולהפריד במיידית בין מריבות של סרטנים.

סטרס פוסט

רכישה - סרטנים שנרכשו כרגע, לעיתים קרובות יגיעו חלשים ובמצב רעוע לאור השינוע הארוך שלהם בין מדינות, ולאור תנאי החזקה לא מתאימים בחנות. חלקם לא ישרדו את החודשים הראשונים בשבי. לרוב הם יגיעו אלינו עם צורך עז להשיל, דבר שככל הנראה לא יכלו לעשות בחנות לאור תנאי ההחזקה, ואצלנו יכנסו מיד לחול לפרק זמן ארוך. עלינו לאפשר להם את זה ובשום אופן לא להכריח אותם להיות על הידיים שלנו, לא לחפור אותם החוצה מהחול ולא להוסיף להם סטרס מיותר בזמן שהם מסתגלים לסביבת מחייתם החדשה.

הרעלה

דבר העלול לקרות כאשר הפירות והירקות המסופקים אינם שטופים היטב והסרטנים אוכלים מחומרי ההדברה והדשנים הנמצאים על המזון. בנוסף הכלור והמתכות הנמצאות במים עלולות להרעיל אותם ולכן חשוב להשתמש באנטי כלור לכל מקורות המים של הסרטנים. אין להשתמש בחומרי הדברה וחומרי ניקיון כבדים ליד הטרריום.

התייבשות או טביעה

סרטני נזיר נושמים דרך זימים הדורשים לחות גבוהה על מנת לתפקד. לחות נמוכה מייבשת את הזימים שלהם ומקשה עליהם לנשום. ועם זאת, הם גם עלולים לטבוע כאשר הם נמצאים זמן רב מידי מתחת למים ללא יכולת לצאת, ולכן עלינו לספק להם דרכי יציאה בטוחות ממקורות המים בטרריום.

זיהוי בין המינים

ישנה דרך להבדיל בין סרטני נזיר זכרים ונקבות, אולם חשוב לדעת שהנושא לא רלוונטי מהסיבה שסרטני נזיר לא מתרבים בשבי, כך שנושא המינים לא צריך להעסיק אותנו.

בכדי לזהות האם הסרטן הנזיר הוא זכר או נקבה ניתן לנסות להסתכל בחלק התחתון של גוף הסרטן. אם זו נקבה, על החוליות של רגלי ההליכה האחוריות יהיו שתי נקודות קטנות. לסרטני נזיר זכרים לא יהיו נקודות על חוליות אלו.

מידע ייחודי וחשוב לגבי סרטנים נזירים:

קונכיות

קונכיות הן חלק חשוב מאוד בחיי הסרטן הנזיר והוא משתמש בהן להגנה על גופו הרך. סרטני נזיר יעדיפו להחליף מפעם לפעם את קונכייתם לפי גודלם ונוכחותם, וכמעט בוודאות יחליפו את קונכייתם לאחר הרכישה מהחנות, בגלל שבמסע השינוע שלהם כנראה התפשרו על קונכיה שלא מתאימה או נוחה להם. ישנם ספקים וחנויות המביאים סרטנים עם קונכיות מצויירות וצבעוניות. חשוב לדעת שהקונכיות הצבעוניות הללו, על אף הנראות המקסימה והאטרקטיבית, הן רעילות ביותר עבור הסרטנים! ויתר על כך, הסרטנים לעולם לא יבחרו בעצמם קונכיה רעילה, אז כדי להכריח אותם להישאר ללא קונכיה ולבחור מתוך מבחר הקונכיות הצבעוניות, ממקמים כל סרטן בתוך מעין מפצח אגוזים גדול ושוברים להם את הקונכיה (דבר שמסוכן מאוד לסרטן הנזיר ומעמיד אותו בסטרס אדיר) וכך מכריחים את הסרטן להתפשר על קונכיה רעילה.

בטרריום עלינו להציע מגוון רחב של קונכיות להחלפה, לפחות חמש קונכיות לכל סרטן נזיר שיש בטרריום, המתאימים לגודלם. בדרך כלל הסרטנים מעדיפים קונכיות "טורבו" ויש לוודא שהקונכיות שאנו רוכשים לא מכילות חומרים רעילים וציפויים. במידה ורכשתם סרטן נזיר עם קונכיה צבעונית, אין להכריח אותו מחוץ לקונכיה בשום אופן! ברגע שהוא יכנס לטרריום שלכם הוא יחפש קונכיה מתאימה אחרת ויחליף את שלו.

דקורציה

מלבד למקומות מסתור, קונכיות ריקות ובריכות מים, סרטנים נזירים זקוקים לדקורציות מתאימות עבורם. הם מאוד פעילים וסקרנים כך שאנו צריכים לספק להם בטרריום אביזרים מתאימים! דקורציות מסויימות לאקווריומים יכולות להיות מצויינות. גשרי עץ למכרסמים יהיו נהדרות, כמו גם עצים מפותלים לאקווריום, צמחים מלאכותיים וכל מה שאתם יכולים להעלות על דעתכם (כל עוד החומר לא מזיק). פריט שאני ממליצה מאוד להוסיף הוא גלגל אוגרים (עדיפות לאחד שהוא מעין צלחת). ברגע שהסרטנים יגלו את הגלגל הם לא ירצו לרדת! הם מסוגלים ללכת לילה שלם על הגלגל וזו פעילות נהדרת עבורם, מכיוון שבטבע הם הולכים קילומטרים רבים כמעט כל יום.