לטאות ישראל
בישראל כ-41 מיני לטאות שמתחלקים בין 8 משפחות, שממיתיים (Gekkonidae), פילודקטיליים (Phyllodactylidae) חרדונים (Agamidae), לטאיים (Lacertidae), חומטיים (Scincidae), זיקיתיים (Chamaeleonidae), כוחיים (Varanidae), קמטניים (Anguidae)
יצרנו עבורכם את המגדיר הזה כדי שישמש כמדריך קל לזיהוי לטאות בישראל מכיוון שלטאות בישראל מוגדרים כערך טבע מוגן, רצוי להכיר את מיני הלטאות ולתעד אותם כי בקצב המהיר שאנחנו הורסים את מרחב המחיה הטבעי שלהם, בסוף לא ישאר לנו כלום.
במידה ונתקלתם במיני לטאות ישראליות בחוץ, אין להפריע לשלוותם הטבעית בניסיון לתפוס אותו או לפגוע בהם. העבריין שיפר חוקים אלו יוענש לפי העונשים הקבועים בחוק!
כל התוכן במגדיר זה נכתב בעזרתו האדיבה של אבי צובל מתנועת ״שומרים על זוחלי הארץ״ - תודה רבה על הזמן וההשקעה.
תנועת שומרים על זוחלי הארץ הוקמה במטרה לקדם את נושא שמירת זוחלי הארץ שנמצאים בסכנת הכחדה מתמדת, בין היתר בזכות שומרים על זוחלי הארץ נבחר נחש לאומי לישראל!
סנייקס מזמינים אתכם להצטרף ולתמוך בשומרים על זוחלי הארץ בעמוד הפעילות שלה בפייסבוק נתראה שם!, לרכישת אקססוריז לתמיכה בתנועת "שומרים על זוחלי הארץ" לחצו כאן >>
בנוסף ניתן להזמין גם מאתר התנועה בכתובת: www.israelreptiles.co.il
אם תיעדתם מלטאות ארצנו במצלמה, נשמח אם תשלחו לנו כדי שנצרף את התמונה למיני אלבום עבור כל לטאה, ניתן לשלוח לכתובת מייל: [email protected]
משפחת השממיתיים Gekkonidae
שממית בתים
שם מדעי: Hemidactylus turcicus
שם לועזי: Mediterranean house gecko, Turkish gecko, moon lizard
אולי הזוחל הנפוץ ביותר בארץ, אזור התפוצה הוא כל הארץ כולל משכנות האדם, "הלטאה הורודה" שרבים לצערי לא סובלים שנכנסת אליהם ..לתוך הבית (מפסידים מדביר ביולוגי מטורף ! )
צבע הגוף ורדרד/ חום בהיר/ אפור מכוסה בפסים וכתמים כהים, הזנב משובץ טבעות בהירות וכהות. מתחת לכל אצבע 2 שורות של כריות הצמדה – מקל על הטיפוס במקומות אנכיים וחלקים בנוסף כל אצבע מסתיימת בטופר חד.
יכולה להגיע ל 13ס"מ.
בדומה לאחיותיה (השממיות) פעילת ערב ולילה. מזון מורכב מפרוקי רגליים רבים לעיתים בגדלים גדולים מאד.
יש מספר מחזורי רביה בעונה, בכל תטולה עד 3 ביצים.
כאשר התנאים טובים להם ניתן לראות מספר פריטים רב בכל מושבה.
סרטונים של שממית בתים לצפייה:
שממית עצים
שם מדעי: Mediodactylus kotschyi
שם לועזי: Kotschy's gecko
שממית בעלת גוון אפור בהיר/ אפור כהה עם כתמים כהים בגב כתמים כהים בעלי ראש חוץ הפונה לכיוון הזנב הגוף מכוסה קשקשים גסים לשממית זו אין כריות הצמדה. אלופה בהסוואה הפעילות לילית אך לעיתים ניתן לראות ואתה פעילה בבקרים. יכולה להגיע לאורך של כ 10ס"מ.
הרבייה מתרחשת בקיץ הנקבה יכולה להטיל עד 3 מחזורים הביצים יוסתרו תחת קליפת עץ.
השממית הזו נמצאת מרמת הגולן ועד לקו באר שבע, לא תמצא באזור בקעת ים המלח.
שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן
שם מדעי: Mediodactylus amictopholis
שם לועזי: Lebanese thin-toed gecko
נקראת גם שממית חרמונית, שממית בעלת גוון אפור בהיר/ אפור כהה עם כתמים צהובים בגב כתמים כהים דקים לאורך הזנב טבעות שחורות צהובות/ שחורות לבנות הרגליים ללא כריות הצמדה - שממית קרקעית אוהבת מסלעות.
אורך השממית עד 7.5 ס"מ פעילה בעיקר ביום התזונה כוללת פרוקי רגליים במהלך הקיץ מתרחשים כמה מחזורי הטלה בכל מחזור עד 2 ביצים.
נמצאת ברמת הגולן מעל רום של 1300 מטר בעיקר בחרמון.
שממית זוטית
שם מדעי: Tropiocolotes nattereri
שם לועזי: Natterer's gecko
שממית קטנה כשמה "זוטית" יכולה להגיע ל 6 ס"מ גוון הגוף חום/ אדמדם / ורדרד פס כהה מקצה החוטם עד בסיס הלסת גלגל העין נמצא בתוכו. בזנב טבעות כהות. האצבעות עדינות ללא כריות הצמדה - שממית קרקע.
מאכלסת מגוון בתי גידול מדבריים, פעילה בלילה. התזונה מורכבת מפרוקי רגליים זעירים. במהלך הקיץ מספר מחזורי הטלה כל פעם מוטלת ביצה אחת.
נמצאת מאילת עד למדבר יהודה.
שממית ערבה
שם מדעי: Bunopus blanfordii
שם לועזי: Blanford's rock gecko
שממית קרקעית מובהקת בעלת גוון חום/אפרפר/ורדרד בגב פזורים כתמים כהים לא אחידים וקשקשים בולטים. יכולה להגיע ל11 ס"מ.
אין לשממית זו כריות הצמדה ולכן היא קרקעית בלבד, נמצאת בקרקע חולית, טורפת מה שיכולה לבלוע בעיקר חסרי חוליות ופרוקי רגליים.
במהלך הקיץ מתרחשים כמה סבבים של מחזורי רבייה ובכל תטולה יהיו עד 2 ביצים, הביצים יוטלו בגומחה באדמה.
נמצאת בדרום הערבה עד לאילת.
שממית מחוספסת
שם מדעי: Cyrtopodion scabrum
שם לועזי: rough-tailed gecko, rough bent-toed gecko, rough-tailed bowfoot gecko, common tuberculate ground gecko, keeled gecko
שממית בעלת גוון עור חום/ אפור מעט ורדרד על הגב שורת כתמים כהים בעלת כריות הצמדה באצבעות הגפיים ולכן יכולה לטפס על קירות, יכולה להגיע לאורך של 12 ס"מ. בזנב טבעות כהות.
התזונה מורכבת מחסרי חוליות ופרוקי רגליים במהלך הקיץ מתרחשים כמה סבבים של מחזורי רבייה ובכל תטולה יהיו עד 2 ביצים, הביצים יוטלו בגומחה באדמה.
נמצאת בדרום הערבה עד אילת.
שממית החומות המצרית, מכונה גם שממית אפריקאית
שם מדעי: Tarentola annularis
שם לועזי: White-spotted Wall Gecko, Ringed Wall Gecko
מין פולש יחסית חדש בישראל משנת -2012 בערך, כרגע נצפתה רק באזור עין גדי שם היא מאיימת על מינים מקומיים כמו שממיות אחרות ומכרסמים קטנים, בהרבה מקומות אומרים שהמין פלש כתוצאה מבריחה למגדל, אבל באתר סנייקס שבו יש את קהילת מגדלי החיות האקזוטיות הגדולה בארץ, מעולם לא נתקלנו במין זה אצל מגדלים בשבי בארץ, יש יותר סיכוי שהשממית או ביצים שלה הגיעו בתוך איזה שתיל למשתלה מקומית באזור או בתוך רהיטים ממדינות המוצא שלה.
כנראה שהבלבול בעניין נובע מהעובדה שיש עוד שממית מאוד פופולרית שנקראת "African fat tailed gecko" שממית עבת זנב אפריקאית שכן פופלרית בקרב מגדלי זוחלים ונפוצה בארץ אבל לא יכולה לשרוד בטבע.
לכן ברוב המקורות תיתקלו בעובדה שמאשימים מגדלים בשחרור מכוון לטבע או בבריחה של השממית החומות המצרית לטבע. חבל שאנשים קבעו עובדות בלי לברר לפני.
ישימונית מצויה
שם מדעי: Stenodactylus sthenodactylus
שם לועזי: Lichtenstein's short-fingered gecko, elegant gecko
שממית קטנה יחסית יכולה להגיע לכ 11 ס"מ שממית פעילת קרקע,צבע הגוף בהיר, לבנבן /ורדרד/ חום בהיר, על הגוף פזורים כתמים כהים ובהירים פס כהה חוצה את העין מהנחיר אחורה. על הזנב פזורות טבעות. חובבת אדמות קלות וחול.
תזונה: פרוקי רגליים.
בחודשי האביב מתחילה עונת ההזדווגות ויש מספר מחזורי הטלה.בכל תטולה 2 ביצים.
נמצאת בכל הנגב, מדבר יהודה,מישור החוף, בקעת ים המלח, בקעת הירדן.
ישימונית רביבים
שם מדעי: Stenodactylus petrii
שם לועזי: dune gecko, Anderson's short-fingered gecko, Egyptian sand gecko
יכולה להגיע לאורך 12.5 ס"מ , שממית קרקע, צבע הגחון בהיר עד לבן צבע הגב והצדדים ורדרד עליו פזורים כתמי צבע רבים בשלל גוונים חום/ חום כהה/ כתמתם/ צהבהב, הזנב דק ולא נתיק (בשונה משממיות אחרות) , פעילת לילה מובהקת
התזונה מורכבת מפרוקי רגליים, החל מחודשי האביב מתרחשים מספר מחזורי רביה כאשר בכל תטולה 2 ביצים.
נמצאת בצפון מערב הנגב.
ישימונית תמנע
שם מדעי: Stenodactylus doriae
שם לועזי: Middle Eastern short-fingered gecko, Doria's comb-fingered gecko
הגדולה מבין הישימוניות בארץ כולה להגיע לאורך 13.5 ס"מ, שממית קרקע, צבע הגחון בהיר עד לבן צבע הגב והצדדים ורדרד עליו פזורים כתמי צבע רבים בשלל גוונים חום/ חום כהה/ כתמתם/ צהבהב עם כתמים בהירים לבנים, הזנב דק ונתיק ,פעילת לילה מובהקת
התזונה מורכבת מפרוקי רגליים, החל מחודשי האביב מתרחשים מספר מחזורי רביה כאשר בכל תטולה 2 ביצים.
נמצאת בבקעת הערבה דרומה עד אילת.
משפחת הפילודקטיליים Phyllodactylidae
מניפנית מצויה
שם מדעי: Ptyodactylus guttatus
שם לועזי: Sinai Fan-fingered Gecko
לטאה (דמויי שממית) בצבע אפור בהיר/ חום בהיר הגב והגפיים מכוסים כתמי צבע כהים ובהירים בזנב טבעות כהות יכולה להגיע ל 17 ס"מ הזנב ניתק, קצה כל אצבע מסתיים בכריות הצמדה "מוגזמות" - כריות אלו מזכירות מניפה ומכאן השם העברי.
חובבת מסלעות סדקי קרקע, מבנים מעשה ידיי אדם, פעילה בלילה. התזונה מורכבת מפרוקי רגליים.
החל מחודשי האביב מתרחשים מספר מחזורי רביה כאשר בכל תטולה 2 ביצים המודבקים למצע קשיח.
נמצאת מדרום הנגב (למעט אזור אילת) צפונה עד להרי הכרמל.
מניפנית אילתית
שם מדעי: Ptyodactylus hasselquistii
שם לועזי: fan-footed gecko, Hasselquist's fan-footed gecko, the yellow fan-fingered gecko
לטאה (דמויי שממית) בעלת גוון אפור ורדרד,חום-בהיר עם כתמים כתמתמים, חומים ולבנים.יכולה להגיע ל 18 ס"מ. קצה כל אצבע מסתיים בכריות הצמדה "מוגזמות" - כריות אלו מזכירות מניפה ומכאן השם העברי.
חובבת קירות ומסלעות פעילה בלילה וגם בשעות הערביים. התזונה מורכבת מפרוקי רגליים.
החל מחודשי האביב מתרחשים מספר מחזורי רביה כאשר בכל תטולה 2 ביצים המודבקים למצע קשיח.
נמצאת בדרום הערבה והרי אילת.
מניפנית גלילית
שם מדעי: Ptyodactylus puiseuxi
שם לועזי: Levante fan-fingered gecko, Israeli fan-fingered gecko
שממית בעלת גוון חום-אפור עם כתמים סגלגלים, שחורים, לבנים. אישון העין חום / חום חרדלי. יכולה להגיע ל 16 ס"מ.
קצה כל אצבע מסתיים בכריות הצמדה "מוגזמות" - כריות אלו מזכירות מניפה ומכאן השם העברי.
חובבת מסלעות סדקי קרקע, מבנים מעשה ידיי אדם, פעילה בלילה.
התזונה מורכבת מפרוקי רגליים.
החל מחודשי האביב מתרחשים מספר מחזורי רביה כאשר בכל תטולה 2 ביצים המודבקים למצע קשיח.
נמצאת בצפון ישראל, גליל, גולן ובקעה הירדן - הצפונית.
משפחת החרדונים Agamidae
חרדון מצוי
שם מדעי: Stellagama stellio
שם לועזי: dikenli keler, hardim, hardun, kourkoutas (Cypriot Greek), kourkoutavlos, painted dragon, roughtail rock agama, short-toed rock agama, sling-tailed agama, star lizard, starred agama, stellion
חרדון יפה ומרשים יכול להגיע ל 36 ס"מ.גווני הגוף חום בהיר/אפור בהיר/אפור כהה לאורך הגב שורות קשקשים בולטים בצבע בהיר יותר מתחת ללסת התחתונה פזורים כתמים לבנים. הראש בולט העין וחורי השמיעה בולטים מאד.
הצבעים נשלטים ע"י החרדון ותלויים במצבו הפיזיולוגי/ הרגשי/החברתי.מדובר בצייד מוכשר! חובב מסלעות קירות ועצים גדולים -טפסן מעולה! שצד לו בהנאה שלל פרוקי-רגליים ואף חולייתנים קטנים לעיתים מנשנש לו איזה עלה.הנקבה מטילה 2- 3 תטולות בחודשי הקיץ בגומחות שהיא חופרת.
החרדון נמצא כמעט בכל הארץ בעיקר ממרכז הנגב ועד רמת הגולן.
חרדון מדבר
שם מדעי: Trapelus agnetae ב-2004 שמו המדעי נקרא או הוגדר מחדש Trapelus pallidus
שם לועזי: אין (אם אתם מכירים שלחו לנו לכתובת המייל למעלה)
חרדון מדבר יכול להגיע ל 20 ס"מ.
גווני הגוף צהבהב,חום בהיר לאורך הגב שורות פסים כתמים לבנים על הזנב טבעות כהות /בהירות. בין הגפיים כתמים כהים, הזכרים קטנים מהנקבות. חרדון מתמחה בהסוואה ובדרך כלל לא בורח אלא נצמד לקרקע ומקווה שההסוואה טובה.
התזונה מורכבת מפרוקי-רגליים ואף חולייתנים קטנים לעיתים מנשנש לו איזה עלה או פרח מדברי. הנקבה מטילה 2 תטולות בחודשי הקיץ בגומחות שהיא חופרת.
חרדון מדבר נמצא בנגב ערבה ומדבר יהודה.
חרדון סיני
שם מדעי: Pseudotrapelus sinaitus בעבר נקרא Agama sinaita
שם לועזי: Sinai agama
חרדון יפה ומרשים זה יכול להגיע ל 25.5 ס"מ זנבו מהווה 2/3 מאורכו הכולל.גווני הגוף חום בהיר/אפור בהיר לעיתים ורדרד חולי.
בעונת החיזור צבעם של הזכרים והנקבות משתנה! יופיעו צבעים של תכלת/כחול/טורקיז בראש בצוואר אפילו בגוף ובזנב הנקבות יוסיפו גם צבע חום/ אדמדם חלוד כסימן למוכנות שלהן להזדווגות, הסימן הזה יופיע בעיקר באזור הגב לכיוון הרגליים.הצבעים נשלטים עי החרדון ותלויים במצבו הפיזיולוגי/ הרגשי/החברתי. מדובר בצייד מוכשר! שצד לו בהנאה שלל פרוקי-רגליים ולעיתים מנשנש לו איזה עלה.
חרדון זה נבדל משאר חבריו באצבעו האמצעית הארוכה. חובב מסלעות וצוקים-טפסן מעולה!אוהב שמש מושבע.כאמור פעיל יום מובהק, קנאי לטריטוריה שלו ועסוק בשמירה על שטחו רוב חייו. הנקבה מטילה עד 9 ביצים.
ניתן לראות אותו מאזור אילת עד לדרום ומרכז הנגב, מדבר יהודה ובקעת ים המלח.
חרדון חולות
שם מדעי: Trapelus savignii
שם לועזי: Savigny's agama
חרדון חולות יכול להגיע ל 26 ס"מ.גווני הגוף צהבהב/חום בהיר לאורך הגב שורות פסים חומים מופרדים בצבע בהיר יותר על הזנב טבעות כהות / בהירות.
במהלך תקופת החיזור צווארו של הזכר נצבע בגוון כחול/ כחול טורקיז, צווארה של הנקבה נצבע בצבע כתום הצבעים נשלטים ע"י החרדון ותלויים במצבו הפיזיולוגי/ הרגשי/החברתי.מדובר בצייד מוכשר! חובב חולות שצד לו בהנאה שלל פרוקי-רגליים ואף חולייתנים קטנים לעיתים מנשנש לו איזה עלה.
הנקבה מטילה 2 תטולות בחודשי הקיץ בגומחות שהיא חופרת.
חרדון חולות נמצא בחולות צפון ומערב הנגב עד לחולות דרום ראשון לציון.
חרדון צב מצוי
שם מדעי: Uromastyx aegyptia
שם לועזי: Egyptian mastigure, Egyptian spiny-tailed lizard, Leptien's mastigure, Egyptian Uromastyx, Egyptian dabb lizard
חרדון גדול מאד יכול להגיע ל 73 ס"מ משקלו יכול להגיע ל 2-3 ק"ג.
גוון גוף בהתאם לסביבה אפור/חום/חאקי בנוסף החרדון יכול לשנות את הצבע בהתאם לרצונו לוויסות חום או להתמעות בשטח כהה או בהיר. עור הגוף (למעט ראש/גפיים וזנב)חלק רפוי לא דומה כלל לעור זוחל הזנב קוצני ועבה כנראה משמש גם כהגנה מפני אוייבים.
אוהב שמש מושבע, פעיל יום ולעיתים קרובות ניתן לראות אותו בשמש גם מעל טמפרטורה של 40 מעלות צלסיוס. חופר מחילות ונמצא בהם שלא פעיל.
אוכל בעיקר צמחי מדבר,הנקבה מטילה בתחילת הקיץ, עד 40 ביצים האבקועים שבוקעים עצמאים לחלוטין.
נמצא דרום הנגב, מרכז הנגב, מערב הנגב, בקעת ים המלח,ובקעת הערבה עד אילת.
חרדון צב הדור, מכונה גם חרדון צב מגוון
שם מדעי: Uromastyx ornata
שם לועזי: Ornate Mastigure
"הדור" כמו שמו (גם בלטינית), חרדון גדול צבעוני ומרשים ביותר! יכול להגיע ל 35 ס"מ (כולל זנב).
הזכר הבוגר צבעוני ומרשים יותר לעומת הנקבות ופרטים צעירים, ניתן לראות פסי רוחב צהובים וביניהם כתמי צבע הכוללים ירוק/כחול/טורקיז/ורוד הצבעים גם משתנים בהתאם לחום או לרצונו של הפרט. זנב החרדון בדומה לחרדון צב, עבה קצר וקוצני, כנראה משמש גם להגנה מפני טורפים.
חרדון-צב הדור ניזון בעיקר מצמחים, פירות משלים חוסרי חלבון מפרוקי-רגליים וכו' אך עיקר המזון הוא צמחוני.
חרדון-צב הדור נמצא בהרי אילת חובב חום מושבע, לעיתים ניתן לראות פרט משתזף באמצע היום.
נקבת החרדון מטילה ביצים בדרך כלל בחודשי האביב עד 20 ביצים.בגלל יופיו וצבעיו הוא מושך הן טורפים והן את האדם.
משפחת הלטאיים Lacertidae
לטאה ירוקה
שם מדעי: Lacerta media
שם לועזי: Three-lined Lizard, Green lizard
כפי שמעיד שמה היא לטאה ירוקה מאוד. צבעה ירוק עם נקודות שחורות. הגחון הצווארי בצבעי טורקיז ושאר הגחון צהבהב, פתחי אוזניים גדולים. יכולה להגיע ל 50 ס"מ, לטאה מרשימה וגדולה.
בעלת יכולת טיפוס מעולה, פעילת יום, התזונה רב גונית וכוללת טרף מהחי בהתאם למה שיכולה לבלוע מפרוקי רגליים ועד חולייתנים קטנים.
במהלך חודשי סוף האביב מטילה הנקבה עד 19 ביצים.
נמצאת בגליל העליון המזרחי והמערבי חלק מרמת הגולן הרי הכרמל, יעולה להמצא בחלק מהרי השומרון.
נמצאת בסכנת הכחדה
לטאה זריזה
שם מדעי: Phoenicolacerta leavis
שם לועזי: Lebanon lizard
כפי שמעיד שמה היא לטאה זריזה מאוד. צבעה חום כהה. משני מידי הגוף נמשכים פסים שחורים שלפעמים מעוטרים בנקודות כחלחלות.צבע הגחון נע בגווני ירוק בהיר וכחול בהיר.
אצל הצעירים צבע הזנב כתום.ללטאה הזריזה זנב ארוך,אפילו ארוך יותר מהגוף כולל הראש. הזכרים גדולים מהנקבות ואורך בוגר עד 25 ס"מ כולל הזנב. כ-8 ס"מ ללא הזנב.
הלטאה הזריזה חיה באזורי חִיוּת מגוונים בחבל הים-תיכוני, ניתן למצוא לטאות זריזות אפילו בחולות יציבים.תפוצת הלטאה הזריזה משתרעת מצפון הנגב הצפוני ועד לחרמון, הלטאה הזריזה נעדרת ממדבר יהודה ומבקעת הירדן. ישנן אוכלוסיות של לטאות זריזות במקומות יישוב גם דרומה יותר, אך לא מחשיבים זאת כאזור תפוצה.
הלטאה הזריזה פעילת יום ונמצאת על הקרקע, על קירות וגם עצים. תזונתה מורכבת מפרוקי רגליים ושיטת הצייד שלה היא מרדף מהיר אחר הטרף.
למרות שהלטאה הזריזה אינה חובבת משכנות אדם כמו שממית בתים לדוגמה, לעיתים רחוקות ניתן לפגוש בהם בתוך בתים.
עונת הרבייה מתרחשת בחודשים מרץ ועד מאי, אז הלטאה הזריזה מקיימת בין 2-4 מחזורי רבייה. בכל מחזור מטילה הלטאה עד 8 ביצים בגומחה שהכינה מראש באדמה לחה ומהם בוקעים הצאצאים במהלך חודש אוקטובר.
אויביה העיקריים של הלטאה הזריזה, הם זוחלים גדולים ממנה ציפורים ויונקים כדי להתגונן, הלטאה הזריזה נמלטת במהירות ומטפסת על קירות ועצים.
לטאה חרמונית
שם מדעי: Phoenicolacerta kulzeri
שם לועזי: Kulzer’s Rock Lizard
הגוף בעל גוון ירקרק/ירוק זית, חום בהיר על הגב פזורים כתמים כהים מאזור הנחיר ועד לזנב מופיע כתם- פס כהה יותר, הגחון בצבע אפור/אוף-וויט, הזכר גדול מהנקבה. יכולה להגיע לאורך של 23 ס"מ.
לטאה חובבת מסלעות והרים יכולים להיות מועטי צמחייה בדומה למה שיש בהר חרמון,התזונה מורכבת מפרוקי רגליים.
בחודשי האביב מקיימת מספר מחזורי רבייה, את הביצים מטילה הנקבה בגומחה שחופרת בקרקע.
נמצאת בהר החרמון בלבד.
שנונית חולות
שם מדעי: Acanthodactylus scutellatus
שם לועזי: Nidua fringe-fingered lizard, Nidua fringe-toed lizard
שנונית בינונית יכולה להגיע ל 24 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף כתמים שחורים/כהים ולבנים/בהירים,בזנב קשקשים גדולים יותר מהגוף. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית בעיקר,חובבת קרקע חולית יציבה,פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 6 ביצים
תפוצה: אזורים חוליים בצפון מערב הנגב ובמישור החוף.
שנונית ארנולד, מכונה גם שנונית האז
שם מדעי: Acanthodactylus opheodurus
שם לועזי: Arnold's fringe-fingered lizard, Snake-tailed fringe-toed lizard
שנונית בינונית יכולה להגיע ל 24 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף פסים לבנים ביניהם צבע כהה, יש פרטים שממש ניתן לראות פסים כהים ופסים בהירים,קיים פיצול בקו אורך אמצעי בגב בין הראש לגוף,בזנב קשקשים גדולים יותר מהגוף. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית בעיקר,חובבת קרקע חולית,פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 8 ביצים.
תפוצה: ערבה.
שנונית הנחלים
שם מדעי: Acanthodactylus boskianus
שם לועזי: Bosk's Fringe-fingered Lizard, Bosc’s Fringe-toed lizard
שנונית בינונית יכולה להגיע ל 26 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף פסים לבנים ביניהם צבע כהה, יש פרטים שממש ניתן לראות פסים כהים ופסים בהירים,בזנב קשקשים גדולים יותר מהגוף. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית בעיקר בערוצי נחלים, לא חודרת לקטעים חוליים,פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 8 ביצים
תפוצה: נגב,ערבה,בקעת ים המלח עד לדרום בקעת הירדן.
סרטונים של שנונית נחלים לצפייה:
שנונית באר שבע
שם מדעי: Acanthodactylus beershebensis
שם לועזי: Be'er Sheva fringe-fingered lizard
שנונית בינונית יכולה להגיע ל 23 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף פסים לבנים מקוטעים ביניהם צבע כהה,הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית בעיקר בערוצי נחלים, חובבת אדמות לס,לא חודרת לקטעים חוליים,פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 6 ביצים.
תפוצה: נגב ודרום מדבר יהודה.
שנונית השפלה
שם מדעי: Acanthodactylus schreiberi
שם לועזי: Schreiber's fringe-fingered lizard
שנונית גדולה יכולה להגיע ל 30 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף פסים לבנים ביניהם צבע כהה, יש פרטים שממש ניתן לראות פסים כהים ופסים לבנים,בזנב קשקשים גדולים יותר מהגוף. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית חובבת חולות מיוצבים, קטעי חול עם צמחים. פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 8 ביצים
תפוצה: צפון מערב הנגב מישור החוף עד לראש הנקרה.
שנונית ארוכת כף מצרית
שם מדעי: Acanthodactylus aegyptius
שם לועזי: Long fringe-fingered lizard
שנונית קטנה יכולה להגיע ל 16 ס"מ, גוון גוף חום צהבהב/כתמתם לאורך הגוף כתמים שחורים/כהים ולבנים/בהירים,בזנב קשקשים גדולים יותר מהגוף. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה קרקעית בעיקר,חובבת קרקע חולית יציבה למחצה -חולות נודדים,פעילת יום.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת הקיץ מספר מחזורי רביה, הנקבה חופרת גומחה בקרקע שם מטילה עד 3 ביצים
תפוצה: אזורים חוליים בצפון מערב הנגב ובדרום מישור החוף.
מדברית פסים
שם מדעי: Mesalina olivieri
שם לועזי: Olivier's sand lizard
לטאה קטנה יכולה להגיע ל 16 ס"מ, גוון הגוף אפור/אפרפר/ חום/ חום בהיר,לאורך הגב פזורים פסי אורך בצבע חום בהיר או חום כהה, בין הפסים כתמים כהים או בהירים קטנים.
לטאה חובבת אדמה יציבה כמו אדמת לס.
התזונה כוללת פרוקי רגליים.
בתחילת האביב מספר מחזורי רביה, הנקבה מטילה עד 8 ביצים.
תפוצה: נגב מערבי וחלק מהמרכזי,ערבה,דרום מישור החוף.
מדברית עינונית
שם מדעי: Mesalina guttulata
שם לועזי: Small-spotted Lizard, Desert Lacerta
לטאה קטנה יכולה להגיע ל 20 ס"מ, גוון הגוף אפור/אפרפר/ חום/ חום בהיר על הגב פזורים כתמים לבנים לצד כתמים כהים -נראה דומה לעיניים - ומכאן שמה העברי.
לטאה חובבת סלעים ומסלעות.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים.
בתחילת האביב מספר מחזורי רביה, הנקבה מטילה עד 10 ביצים.
תפוצה: נגב,ערבה,מדבר יהודה,בקעת ים המלח ובקעה צפונית.
לטאת עין הנחש, עינחש עדינה
שם מדעי: Ophisops elegans
שם לועזי: Snake-eyed lizard
לטאה קטנה יכולה להגיע ל 21 ס"מ, גוון הגוף אפור/ חום על הגב פזורים פסים בהירים וכהים לסירוגין, שני פסים נמתחים מהגבה ועד הזנב.
לטאה מיוחדת אין לה עפעפיים בדומה לשאר הלטאות, ובעצם יש לה משקף קבוע בדומה לנחשים. הזכרים גדולים מהנקבות.
לטאה חובבת צמחיה ושיחים נמוכים, לא אוהבת אדמות רכות- חוליות.
התזונה כוללת פרוקי רגליים.
בתחילת האביב מספר מחזורי רביה, הנקבה מטילה עד 8 ביצים.
תפוצה: רמת הגולן,גליל עליון,גליל תחתון, כרמל, מישור החוף צפוניהרי מרכז וחלקים לא חוליים של צפון ומערב הנגב.
משפחת החומטיים Scincidae
חומט מנומר
שם מדעי: Eumeces schneideri
שם לועזי: Schneider's Skink, Gold Skink, Berber skink
חומט גדול הגדול ביותר בארץ יכול להגיע ל 50 ס"מ, קיימים 2 תתי-מין צפוני ודרומי. גוף מבריק צבעוני וחלק גוון הגוף חום/ חום בהיר, הגחון תמיד בהיר יותר,על הגב פזורים כתמים בצבע לבן/שחור/צהוב/כתום.בצידי הגוף פס צהבהב/כתמתם, גם על הגחון הבהיר פזורים כתמים כתומים/צהובים. הזכרים שונים מהנקבות בדרך כלל בהירים וגדולים יותר.
פעיל יום, חובב צמחייה נמוכה, צייד מוכשר! טורף פרוקי רגליים/חולייתנים ולעיתים מנשנש פרחים/פירות.
הנקבה מטילה כ 20 ביצים.
המין הצפוני נמצא מרמת הגולן דרומה עד לקו דימונה למעט אזורים חוליים. המין הדרומי נמצא בדרום עד לאילת
חומט גמד
שם מדעי: Ablepharus rueppellii
שם לועזי: Rueppel’s Snake-eyed skink
חומט קטן בעל מבנה גוף צינורי יכול להגיע ל 12ס"מ גוון הגוף חום /נחושת מבריק הגב בהיר מצבע צידי הגוף חומט גמד בעל משקף קבוע על העיניים- אין לו עפעפיים.
פעיל קרקע בשעות הבוקר ואחר הצהריים, אוהב להסתתר תחת שלל דברים מעלים ועד פסולת, התזונה כוללת פרוקי רגליים.
הנקבה מטילה עד 6 ביצים.
תפוצה בישראל מרמת הגולן ועד הר הנגב.
חומט פסים
שם מדעי: Trachylepis vittata בחלק מהמקורות מופיע גם כ-Hermites vittatus
שם לועזי: Bridled Mabuya, Bridled Skink
חומט עב גוף,מבריק כמו חבריו, צבע חום מתכתי/נחושי עם פסי אורך. יכול להגיע ל 24ס"מ. פעיל בעיקר בקרקע ובשעות היום כאשר לא בתנועה מחפש מסתורים להסתתר מתחת, התזונה כוללת פרוקי רגליים לעיתים חולייתנים קטנים.
הנקבה משריצה עד 10 ולדות.
תפוצה:מצפון הנגב עד רמת הגולן.
חומט נקוד
שם מדעי: Ophiomorus latastii
שם לועזי: Latast's Snake Skink
חומט "צינורי" חסר רגליים,אורך 18 ס"מ,הגב בצבע "מתכתי" חום/קרם/לבן, על הגב שורות נקודות היוצרות פסי אורך בצידי הגוף פסים חומים הכוללים גם את אזור העין, הלסת העליונה חופה על התחתונה- עוזר בהתחפרות.
אוהב מסלעות וריבוי מקומות מסתור.
ניזון מפרוקי רגליים קטנים.
הנקבה משריצה ולדות חיים.
תפוצה: מקו באר שבע צפונה עד רמת הגולן, לא יימצא באזור מישור החוף. החומט המנוקד הוא מין אנדמי לישראל.
חומט רפואי, מכונה גם חומט הרוקחים
שם מדעי: Scincus scincus
שם לועזי: Sandfish Skink, Common sandfish, Common skink
חומט עב גוף,מבריק,צבעוני:צבע צהוב/כתום עם כתמים כהים אפור/שחור וגחון בהיר עד לבן. יכול להגיע ל 17 ס"מ.
הלסת חופה על העליונה - יעיל מאד לחפירה בחול, גפיים ואצבעות יחסית מפותחים לחומט,פעיל בעיקר בקרקע קלה- חולית, התזונה כוללת פרוקי רגליים,חולייתנים קטנים ולעיתים מגוון במזון מן הצומח.
הנקבה מטילה ביצים עד 6 ביצים.
תפוצה:חולות צפון מערב הנגב.
שמו ניתן לו כי בעבר נהגו בדואים במדבר להשתמש בו כאמונה תפלה לריפויי מחלות.
נחושית עינונית
שם מדעי: Chalcides ocellatus
שם לועזי: Ocellated (Bronze) Skink, Eyed skink, Gongilo
חומט עב גוף ואיטי, יכול להגיע ל 26 ס"מ,גוון הגוף חום "מתכתי" מעוטר בשלל כתמים כהים ובהירים-מזכיר עיניים ומכאן שמו העברי.
תפוצה בכל הארץ בדרום קיימת אוכלוסיה עם מיעוט כתמים.
התזונה כוללת פרוקי רגליים וגיוון בצומח.
הנקבה משריצה במהלך חודשים יוני/ יולי עד 10 ולדות.
תפוצה:כל הארץ.
נחושית נחשונית
שם מדעי: Chalcides guentheri
שם לועזי: Günther's Cylindrical Skink
חומט דק, "צינורי" ללא רגליים.גוון הגוף חום מבריק ו"מתכתי" צבע הגחון בהיר מצבע הגוף, חומט מהיר ואתלט, פעיל יום חובב קרקעות כבדות מסלעות וצמחים, תזונה מורכבת מפרוקי רגליים זעירים.
הנקבה משריצה ולדות חיים כ 8 ולדות בכל השרצה.
תפוצה: מקו באר-שבע צפונה עד לחרמון למעט בקעת ים המלח.
נחושית חולות
שם מדעי: Sphenops sepsoides
שם לועזי: Wedge-snouted skink
חומט דק עם גפיים קצרים, יכול להגיע ל 17 ס"מ,גוון הגוף חוםבהיר/צהבהב מבריק, הגחון בהיר - לבן,בצדדים פס כהה המתחיל מהחרטום כולל גלגל עיניים עד לגפיים ומעט מהזנב. הלסת העליונה חופה על התחתונה.
חומט נפוץ מאד בדיונות חול. פעיל אחר הצהריים ולילה.
תזונה: פרוקי רגליים קטנים.
הנקבה משריצה ולדות, עד 10.
תפוצה: חולות מישור החוף מערב הנגב ובחולות הערבה.
משפחת הזיקיתיים Chamaeleonidae
זיקית ים-תיכונית, מכונה גם זיקית מצויה וזיקית מובהקת
שם מדעי: Chamaeleo chamaeleon
שם לועזי: Common Chameleon, Mediterranean Chameleon
לטאה מרשימה ומיוחדת מאד!! כל כך הרבה חידושים ויכולות!!
מבנה גוף פחוס,זנב שמשמש כזרוע נוספת, אצבעות הגפיים ממוקמות בצורה מיוחדת מתוגברות עם טופרים חדים המאפשרים אחיזה ותפיסה קלה יותר, עיניים עצמאיות כל אחת בארובת עין משלה הזיקית יכולה לראות לשני כיוונים במקביל.
הזיקית טורפת שלל פרוקי רגליים זוחלים וכל מה שיכולה פיזית לבלוע,היא עושה זאת בציד שקט ורחוק ע"י שיגור לשון דביקה עם יכולת אחיזה-כמעט שאין פספוס. זיקית יכולה לפי הצורך לנשנש עלה או פרי ויש לה שורת שיניים מרשימה.
טריק הישרדותי מרשים נוסף זה יכולת שינוי הצבע בכל הגוף מירוק עד אפור וצבעים נוספים הכל כדי להיטמע בסביבה- כהגנה מאויב או מארב לטרף.
אורך הגוף כולל זנב יכול להגיע ל 30 ס"מ
כאיום הזיקית נושפת חזק מאד (ממש כמו נחש) ומשנה את צבעיה לצבעי איום או לחלופין לצבעי מצוקה(סטרס).
ככל הנראה קיימים מספר תתי מינים בארץ אין אבחנה חד חד ערכית וכרגע נרשום שניתן לראות זיקיות ממערב וצפון הנגב עד לחרמון.
במהלך חודש יולי-ספטמבר מטילה הנקבה עד 70 ביצים (תלוי בגודל הנקבה) במקומות נסתרים בקרקע לחה האבקועים החמודים שבוקעים עצמאיים לחלוטין.
סרטונים של זיקית לצפייה:
זיקית סיני
שם מדעי: Chamaeleo chamaeleon musae תת מין של הזיקית הים תיכונית
שם לועזי: Sinai Chameleon
אורך: הזיקית מגיעה לאורך של כ-29-30 ס"מ.
תאור: הזיקית משנה את צבעי גופה על פי צבעי הסביבה והאור. צבעה משתנה גם בתגובה לטמפטורה ומצבים . למשל אם היא על עץ צבעה ירוק. רגליה וידיה בצורת צבת, מה שעוזר לה לטפס טוב על עצים. הזיקית גם יכולה להזיז את עיניה לכל צידי הגוף.
התגוננות: נשיפות,והחשוב ביותר הסוואנה. הזיקית ידועה ביכולתה לשנות את גוון צבעה מירוק בהיר עד לירוק-שחור.
מזון: חרקים שהיא מוצאת באזור המדבר, האכילה נעשית על ידי שליחת לשון ארוכה מדביקה את החרק ללשונה ומחזירה את הלשון לפה במהירות האפשרית.
פעילות: הזיקית פעילה בשעות היום.
מיקום: הזיקית חיה על עצים ונמצאת גם בשיחים.
תפוצה בארץ: באזור הנגב.
תפוצה בעולם: אזור סיני.
משפחת הכוחיים Varanidae
כוח אפור
שם מדעי: Varanus griseus
שם לועזי: Desert monitor
לטאה גדולה ומרשימה יכולה להגיע ל 1.4 מטר. גוון הגוף אפור/ אפרפר וצהוב בצעירותה. על הגוף פזורים פסים כהים שחורים כולל בזנב.הצוואר ארוך ונוכח, הרגליים חזקות ובקצות האצבעות טפרים חדים. הזנב עבה, חזק ולא נתיק.
מאכלסת בתי גידול מדבריים.
בדומה לנחשים, הכוח משתמש בלשון מפוצלת לאתר אוייב/ידיד/ מזון.
לטאה פעילת קרקע, פעילה בעיקר בשעות הבוקר,ובשעות אחר הצהריים. לטאה שחופרת לעצמה מחילות אך תשתמש גם במחילות של יונקים גדולים.
התזונה כוללת פרוקי רגליים בצעירותה,מכרסמים, זוחלים (כולל נחשים) עופות-בעצם כל מה שיכולה לבלוע בבגרותה כולל פגרים. מתברר שברוק הכוח קיימים רכיבים ארסיים בנוסף לפלורה בקטירילית ענפה.
בחודשי האביב מתרחש תהליך הרביה והנקבה מטילה בחודשי הקיץ, האבקועים יבקעו רק 9 חודשים לאחר מכן.
נמצאת בחלקים חולים בנגב,ערבה,מישור החוף הדרומי,חלקים בבקע ים המלח ובקעת הירדן.
משפחת הקמטניים Anguidae
קמטן החורש
שם מדעי: Pseudopus apodus
שם לועזי: Pallas's glass lizard, European legless lizard
מדובר על לטאה ולא נחש!
לטאה מקסימה זו יכולה להגיע ל120 ס"מ היא נראית מאד דומה לנחש ומאד מועילה לסביבת האדם.
הקמטן טורף בהנאה רכיכות/פרוקי רגליים/דו חיים/ ציפורים/ יונקים קטנים וזוחלים אחרים כולל נחשים קטנים. חי לו בכייף בעיקר בקרקע אבל יודע גם לטפס.
הקמטן בצעירותו צבוע שונה לחלוטין מצבעי הבוגר,לצעיר יהיה גוון אפור בהיר/אפור ירקרק עליו פזורים כתמים חומים/ ירוק זית,בוגר יקבל כבר צבע חום/חום כהה עד שחרחר.כאמור קמטן זה לטאה לכן הגולגולת שונה, יש לו עפעפיים, יש לו פתח שמיעה - הקמטן נעזר גם בחוש השמיעה! לאורך גופו יש קמט (מכאן שמו העברי) קמט בגוף שמאפשר נשימה.
קמטן זו לטאה לא ארסית. בעת מפגש עם טורף/איום נוהג להתנהג כמת,במידה ואוחזים בו ינסה לברוח תוך הפרשת חומר מסריח מבלוטות ליד פתח איבר המין.נקבת הקמטן שומרת על הביצים עד לבקיעה זה די נדיר בזוחלי הארץ,בדרך כלל מטילה באביב 3-15 ביצים.
ניתן לראות קמטנים מהחרמון (למעט חלק מעמק הירדן ) עד לשפלת יהודה (למעט מדבר יהודה ובקעת ים המלח) חלק ממישור החוף הדרומי.
סרטונים של קמטן חורש לצפייה:
נספחים
ספרות מומלצת:
מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל מאת פנחס אמיתי ועמוס בוסקילה
זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה מאת אביעד בר וגיא חיימוביץ, לרכישת המדריך לחצו כאן >>
תודה לאנשים שעזרו עם השנים לפתח את המגדיר אם באמצעות עזרה עם האינפורמציה או בעזרת שליחה של תמונות למגדיר, תודה לכם: טל וינשטוק, גיא חיימוביץ, Amit Almog, Avi Zobel, Eltar Hadad, Nehorai Aklian, Eldad Golan, Nir Avraham Nitzan Shaked, Shlomo Horowitz, Yakov Salaviz, אור אמיתי, טום טיאר, אורי ברוס, ברקאי סינואני, דניאל וקנין, משה לוי, ארבל לוי, אילן נרינסקי, אופיר אברהמוב, Dr. Uri Shanas - החוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה - אורנים, אלעזר, רעי סגלי, אורן פלס, נינו יולזרי, איתי שגב, רון פרומקין, עידו ליבן, גילי אליהו, אורן יהודה, עוזי קלברמן, ערן פלד, אוראל אלפרוביץ, אבישי יעקובי, רוברט אמפרימוב, בועז פסטמן, הלנה ארגינטרו, ליאור אלמגור - www.fromycamera.com
תודה מיוחדת לצלם אייל ברטוב שהסכים גם לעזור לנו עם כמה תמונות למגדיר, מי שלא מכיר את אייל ברטוב, הוא צלם סטילס ווידאו ובמאי סרטים, המתמחה בנושאי הטבע, הזואולוגיה והאנתרופולוגיה. הוא מצלם ומפיק סרטים באורך מלא עבור הנשיונל ג'יאוגרפיק, וכן עבור ארגוני טבע וסביבה בישראל. אם בא לכם לדעת עוד ולראות מה אייל עושה אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלו בכתובת: https://www.eyalbartov.com
