חסרי חוליות

פרטים: פורסם על ידי Dr. Zur Ronen (M.D); קטגוריה: פרוקי רגליים, חרקים, תולעים ורכיכות

קְּפַזַּנְבָאִים או קְפִיץ-זַנְבָאִים תוארו לראשונה ב-1871 על ידי הביולוג John Lubbock ולכן נקראים ביוונית ״Collembolans Lubbock״. המאובן העתיק ביותר ממשפחת הקפזנבאיים מתוארך לכ-400 מיליון שנה לפני זמננו.

משמעות השם בפירוש חופשי הינו ״בוכנה דביקה״ (דבק = kolla ; ״בוכנה״ = embolon). בעבר נהגו לחשוב שאיבר דמוי בוכנה (זנב), המחובר לבטנו של הקפזנבאי, מסוגל להידבק למשטחים מהם/אליהם קופץ ולכן כונה כך. כיום הסברה היא כי אותו איבר משמש לצורכי וויסות נוזלי גוף ומשמש כחלק פעיל ממערכת ההפרשה. הקפזנבאים הינם אוכלי-כל (צמחים ובעלי חיים) וניזונים כמעט מכל חומר אורגני בשלבי ריקבון מתקדם. הם מתקיימים באמצעות ״נשימה עורית״ (פעפוע של גזים וחומרים שונים מתוך הגוף הלח החוצה, ולהיפך) ולכן הקרקע המתאימה ביותר לגידולם הינה קרקע לחה ועשירה המאפשרת לקפזנבאים תנאים אידיאלים לביצוע חילוף חומרים הולם. לסביבה לחה ישנו תפקיד נוסף וחשוב בעת ההתנשלות, תהליך אשר קורה לעיתים תכופות במשך גדילתם, בגרותם ואף לאחר מכן. גידול קפזנבאים כתחביב הינו קל ופשוט, דף גידול זה נועד לספק ולהנגיש מידע מגוון ומדויק ככל הניתן על חיה מרתקת זו. נרשם על סמך ניסוי וטעיה של ריבוי אישי בצירוף תרגומים וקטעים ממקורות נוספים (קישורים מצורפים בסוף).

ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי – רגליים
קבוצה: בעלי לסתות
על – מחלקה: שש – רגליים
מחלקה: זנבאים
סדרה: קפזנבאים (שם מדעי: collembola)

תוכן עניינים

מידע כללי

קיימים סוגים שונים של קפזנבאים ולכן הופעתן ותכונותיהן שונות ומגוונות

תפוצה: מרבית העולם, מסוגלים אפילו לחיות בסביבה מושלגת
זנים: מעל 6,000
לחות: ככל סביבה לחה, מסוגלים להתאקלם לאחוזי לחות שונים
טמפרטורה: מסוגלים לחיות בטווח טמפרטורות רחב (°C18-30(
אורך: 0.25 מ״מ - 6 מ״מ
צורת גוף: לרוב מאורך או עגלגל
תוחלת חיים: שבוע אחד – 3 שנים
עמידות: מאוד עמידים. זנים שונים מסוגלים לחיות עד כ-3 שנים ללא מקור מזון בכך שימחזרו את פסולתם שוב ושוב בעוד שזנים אחרים יכנסו למצב תרדמת ללא מקור אוכל זמין
מזיק לאדם/לבעלי חיים אחרים: לא
מזיק לרהיטים/ביגוד: לא

תיאור ומבנה הגוף

קיימים מינים רבים של קפזנבאים אך רובם חולק מבנה אנטומי דומה.

ראש – סט אנטנות (מחושים) להתמצאות במרחב, 2 איברי ראייה בשני צדי הראש (כל אחד מורכב לרוב מ-8 עיניים), לסתות פנימיות אשר ישלפו החוצה בעת צריכת מזון.
חזה – מחולק ל- 3 אונות, מכל מקטע יוצא זוג רגליים, סך הכל 6 רגליים בעלי מפרקים המאפשרים תנועה.
בטן – עד כ-6 אונות. מהאונה הראשונה יוצא ה- Collophore (״נְשִׂיאָת צווארון/ נוֹשֵׂא צווארון״, בתרגום מיוונית לאנגלית:”bearing collar” ). איבר זה בעבר נחשב כ״בוכנה דביקה״ המאפשר ניידות במרחב, כיום כנאמר לעיל לאיבר זה חשיבות בוויסות מאזן הנוזלים בגוף וסיוע בסילוק הפרשות. מהאונה הרביעית יוצא הFurcula- (מבנה בצורת בוכנה/זנב/קפיץ, ייקרא ״ קְפַזְנָב״) אשר מקופל כנגד בטן הקפזנבאי ומשמש כקפיץ דרוך המאפשר ניתור עוצמתי. בקצה התחתון של הבטן ממוקם פי הטבעת.

מבנה גוף הקפזנבאים
(תמונה מספר 1 - אנטומיה כללית של קפזנבאי)

כיצד הקפזנבאי קופץ?

בעת הקפיצה הקפזנבאי מסוגל לנתר עד כ-30 ס״מ באוויר ולהגיע למהירויות שיא של עד 18 אלפיות השנייה, כל זאת הודות לקפזנב אשר מחובר לפלג גופו התחתון. באמצעות שרירים מיוחדים הקפזנב המשמש כקפיץ, נמצא במצב ״טעון״ ומקופל כנגד בטנו. במצב חירום ינתר הקפזנבאי בכדי לברוח מאויבים (אך גם לצורך חיפוש מזון וניידות במרחב). על פי תצפיות הוא מסוגל לקפוץ עד כפי 6.2 מאורך הקפזנב שלו. זנים שונים מקפצים למרחקים/גבהים שונים, אך כיוון הניתור ככלל הוא אנכי כלפי מעלה, במהלך הניתור הקפזנבאי יתגלגל לאחור ויושלך לכיוון לא ידוע.

(תמונה מספר 2 – סריקה תלת מימדית של ה״קפזנב״, נלקח ממאמר ״Observations on the Springtail Leaping Organ and Jumping Mechanism Worked by a Spring״ קישור מצורף בסוף)

(תמונה מספר 3 – קפיצת קפזנבאי בהילוך איטי. נלקח ממאמר ״Observations on the Springtail Leaping Organ and Jumping Mechanism Worked by a Spring״ קישור מצורף בסוף)

סרטון קפיצת קפזנבאי

תפוצה, תזונה וסביבת מחייה

בין המינים הנפוצים ביותר בעולם פרוקי-הרגליים ומאכלסים את רוב כדור הארץ. הקפזנבאים משגשגים לרוב באדמה העשירה בחומר אורגני במצב ריקבון (עלים יבשים, ענפים, זרדים, קליפות עץ, שורשים, אבקנים, אצות, פטריות, חיידקים, פירות, ירקות וזרעים). הקפזנבאים אפילו ידועים בשל יכולתם לצרוך לעיתים צואה של בעלי חיים אחרים. היות והקפזנבאים חיים במרבית כדור הארץ, יש להם תפקיד חשוב בשינוע מיקרו-אורגניזמים על פני אזורי מחייה אלו. הקפזנבאים מכסים את כלל פני שטח מחייתם, מצמרות העצים ועד לעשרות מטרים מתחת לאדמה. בתקופות יובש כאשר מקורות המים אינם זמינים, הקפזנבאים מתאקלמים בכך שמצטופפים במקווי מים קטנים כדוגמת עלה/גבעול צמח שאגר מי גשם בתוכו. כשמגדלים קפזנבאים בבית, יש לזכור כי הקפזנבאים עלולים למצוא בית אחר חמים ולח באזור רטוב וחם, כדוגמת עציצים, חדרי שירותים, חדרי כביסה ובמרתפים לחים.

גלגול חיים וגדילה

לזנים שונים תוחלת חיים שונה אך גלגול החיים זהה. קפזנבאי ישהה כ 10 ימים בביצה טרם בקיעתו, במשך כשישה שבועות יהפוך מצעיר לבוגר ובמהלך סדרת התנשלויות יפתח את איברי רבייה. היות והקפזנבאים הינם א-מטבוליסטים (יצורים אשר אינם משתנים פיזית או משתנים מעט מבקיעה ועד המוות בזמן ההתנשלות) הם כמעט ואינם משתנים בזמן ההתנשלות ( * למעט הופעת איברי רבייה בבגרותם). בעוד שהצעירים יגדלו מנשל לנשל, הבוגרים ימשיכו להתנשל אך גודלם לא ישתנה. קפזנבאים בוגרים מסוגלים לחיות עד כ-3 שנים.

הביצים

קפזנבאים מתרבים בקצב מסחרר והם מסוגלים להתפתח מביצה לבוגר בכמה שבועות בודדים. הקפזנבאי הזכר מפזר שקי זרע ומעגן אותם למצע בעוד שהנקבה הקפזנבאית מטילה את ביציה על השק או בתוך המצע. הנקבה תטיל את ביציה ברחבי האדמה בקבוצות או כביצים בודדות. במהלך חייה, תטיל הנקבה כ-400 ביצים.

הצעירים

לאחר כ-10 ימים מיום ההטלה יבקעו הביצים. סביבה חמה תוביל לתקופת הדגרה קצרה יותר ולהפך. הקפזנבאים הצעירים יראו חיצונית כמו הבוגרים (אך חסרי איברי רבייה), במהלך חייו של הצעיר הוא יתנשל כ8-5 פעמים עד אשר יגיע לגיל בגרות.

הבוגרים

כ-6 שבועות מרגע בקיעתם יהפכו לבוגרים. עד סוף ימי חיו יתנשל הקפזנבאי הבוגר כ-50 פעמים אבל איננו ממשיך לגדול פיזית, כאשר מגדלים ומרבים קפזנבאים במכוון ובקצב מהיר, תוחלת חייהם פוחתת לכשנה.

למה לגדל קפזנבאים? מה זה טרריום/ויוריום/פלדריום ביואקטיבי?

בקצרה - מחזור ההַרְקָבוֹת (תהליך הפירוק, הניקוי והדישון) הטבעי של חומר אורגני קורה באמצעות הקפזנבאים. במילים אחרות - כשטררים/ויוריום או פלדריום נחשבים כביו-אקטיבים, הכוונה היא שיש השפעה ביולוגית במצע הנמצא בתוך כלי הקיבול, מצע זה מאפשר היווצרות של מערכת סגורה אשר מייצרת וצורכת לעצמה אבני בניין חיוניים ליצירת חיים. החומר האורגני הנרקב (כדוגמת טחב רקוב חלקית) משמש מזון ליצורים אשר מסוגלים לעכל חומר זה ובעת ההפרשה, הם מדשנים את האדמה ומעשירים אותה בכדי לספק לצמחיה (אותו טחב רקוב חלקית) קרקע פורייה להמשך גדילה. כחלק מצוות הניקוי של כדור הארץ, הקפזנבאים צורכים את אבני הבניין החיוניות להם בצורת חומר אורגני רקוב ומפרישים בחזרה לקרקע אבני בניין חדשות (מעין דשן טבעי). לא רק שהם מנקים אחריהם, הם גם מדשנים את המצע עליו חיים. (הקפזנבאים הינם רק קבוצה אחת מצוות הניקוי של כדור הארץ, בצוות זה ניתן למצוא גם את איזופודים, שילשולי אדמה, רבי – רגל, חיפושיות וכו׳).

ניתן לגדל את הקפזנבאים בסוגים שונים של כלי קיבול, כאשר הם אינם מזיקים לצמחים חיים ולא לבעלי חיים. באמצעות הקפזנבאים ניתן לדמות ככל הניתן את סביבת המחייה הטבעית של בעל החיים אותו אנחנו מגדלים בביתנו. פיסת טבע בתוך קופסה, שמנקה את עצמה. אין ספק כי גידול מצע ביו-אקטיבי מאפשר שמירה נוספת על יעילות וניקיון המצע, שבתמורה שומר על בעלי החיים/צמחים בריאים ושמחים.

גידול ביתי - כיצד לטפל ולגדל קפזנבאים

מיכל גידול

כלי פלסטיק המאפשר מקום מרווח לגדילה והתרבות. קופסה של 20*30*10 סנטימטר (סדר גודל של קופסת סנדוויצ'ים/נעליים) תהיה מעולה להתחלת ריבוי של קולוניית קפזנבאים. יש לוודא כי הקופסה לא אטומה הרמטית על מנת לאפשר אוורור מספק. במידה והקופסה אטומה ואיננה מאפשרת זרימת אוויר יש לפתוח את המכסה אחת לכמה ימים על מנת לאפשר אוורור. ניתן לעשות חורים קטנטנים עם סיכה חמה על גבי המכסה על מנת לפתוח בעיה זו.

מצע גידול

שלושה כללי אצבע למצע גידול מומלץ:

מצע העשוי חומר אורגני (קליפות עץ, טחב, שורשים, עלים יבשים וכו)
מצע לח – מים מזוקקים/מי אוסמוזה הפוכה/מים ללא כלור. (לפי ניסיון אישי גם מי ברז אפשרו קצב ריבוי טוב)
מצע המאפשר שטח פנים גדול ככל הניתן

המצע האידיאלי ביותר יהיה מצע של אדמה העשירה בחומר אורגני נרקב (תערובת של עלים יבשים, קליפות עץ יבש, קליפות אגוזים, שורשים, ענפים קטנים וכולי..). מומלץ להשאיר עומק של כ-5 ס״מ לפחות בין גובה המצע לשולי מיכל הגידול על מנת למזער יציאה של קפזנבאים. את המצע יש להרטיב בנדיבות היות וללא מצע רטוב הם עלולים להתייבש ולמות. יש לציין כי הקפזנבאים אינם חיים מתחת למים אלא על פניהם ולכן אין צורך ״להטביע״ את המצע במים, הרטבה מלאה של כלל המצע, סחיטה קלה וניקוז המים העודפים לדעתי האישית הינה השיטה הנוחה ביותר. עם זאת, מילוי יתר איננו מסוכן, אך מילוי יתר יגרום לצמצום שטח הפנים של המצע עליו הקפזנבאים חיים ויפגע ביכולת שלהם למצוא מקום ראוי להתרבות.

קיימות שיטות שונות של גידול קפזנבאים בצורה נוחה. לדוגמה:

מצע פחמים – נפוץ מאוד בקרב מגדלי קפזנבאים היות ומאפשר שטח פנים עצום + יכולת ספיגת נוזלים מצוינת – דבר המאפשר שמירת לחות מספקת. בנוסף, הפחם הינו מצע מצוין לגידול בקטריות אותם הקפזנבאים יאכלו. כאשר מגדלים קפזנבאים על מצע פחמים, מומלץ למלא את המיכל בכ-1-2 סנטימטרים של מים בתחתית על מנת לשמור את הפחמים לחים בכל עת. יש לוודא כי הפחמים אינם מכילים חומרי בערה אשר עלולים להרוג את הקולוניה.
מצע כבול/שבבי קוקוס – יש לוודא כי המצע לח, החיסרון הבולט של שיטה זו הינו הקושי להעביר קפזנבאים ממצע זה לטרריום חדש.

האכלה

כפי שצויין מקודם, חומר אורגני נרקב (מגוון ככל הניתן) יהווה את התפריט הטוב ביותר לקפזנבאים. לפי הניסיון האישי שלי הם יאכלו כמעט כל דבר (כופתיות למכרסמים, מזון לכלבים, ירקות וכו), אך מומלץ לא להאכיל במזונות אלו היות והם נוטים למשוך ברחשים ו/או אקריות.

מזון מומלץ

גרגרי אורז מלא יבש (לא מבושל) – יש להניח מספר מצומצם של גרגרי אורז (3-15 לערך, תלוי בגודל הקולוניה) ולהרטיב קלות, לאחר כ1-3 ימים עובש יתפתח על גבי הגרגרים, את העובש המתפתח הקפזנבאים יאכלו. גרגר אורז בודד יספיק לכ2-4 שבועות תלוי בגודל הקולוניה. ניתן להשתמש גם בגרגרי קינואה או גרגרי קוסקוס ליצירת אותו אפקט. יתרון – מחזיק מעמד זמן רב, חיסרון – לוקח זמן עד להתפתחות העובש.
שמרי אפיה יבשים – מומלץ! יש לפזר כחצי כפית – שתי כפיות (תלוי בגודל הקולוניה). ניתן להרטיב קלות על מנת להאיץ את התהליך. יתרון – אוכל זמין ומהיר, חיסרון – לא מחזיק מעמד זמן רב.
אבקת סידן – לא חובה אך מומלץ.

טיפ: היתרונות של האורז הם החסרונות של השמרים ולהפך. האכלה בשני מקורות מזון אלו יספקו תפריט עשיר וזמין לקולוניה בכל עת.

WhatsApp Image 2020 10 19 at 00.15.41

(תמונה מספר 4 - מימין לשמאל – גרגירי אורז מלא לא מבושלים אך רטובים - לאחר 24 שעות – לאחר 48 שעות. עובשים שונים יתפתחו על גבי האורז – את העובשים הללו הקפזנבאים יאכלו).

וידאו הקמת קולוניה + הסבר בעברית:

בעיות במהלך הגידול ופתרונן

קולוניה מסריחה – נקה מזון ישן והמתן כיום יומיים לפני הכנסת מזון חדש וטרי.
צפיפות – העברה לקופסה גדולה יותר, הגדלת שטח פני המצע בדרכים שונות (הוספת קליפות עץ, קליפות אגוזים, פחמים...) יש לוודא כי מפלס המים אינו גבוהה מידי ומאפשר ניצול מלא של כלי הקיבול, יש לזכור כי הקפזנבאים אינם מנצלים כלל את השטח מתחת לפני המים.
קפזנבאים מתים – יש לנקות שאריות מזון ישן ורקוב, להגיש מזון בתדירות נמוכה יותר, לבדוק כי ישנם מספיק מים במיכל הגידול על מנת לספק סביבה לחה ורטובה. התאמת הטמפרטורה לקפזנבאי - חלקם יעדיפו סביבה קרירה יותר מטמפרטורת החדר ויחלפו חומרים בצורה איטית יותר, בעוד שאחרים יעדיפו סביבה טרופית עם טמפרטורות גבוהות יותר.
הרעלות – יש לוודא כי כלל המצע וכלי הקיבול, נקיים מחומרים רעילים, חומרי הדברה ושאר קוטלי מזיקים. יד לוודא כי כל המזון המוגש לקפזנבאים הינו נקי מקוטלי חרקים (עלים/ירקות מרוססים).
כנימות – כנימות נמצאות בכל מקום. לרוב הן הינן מסוכנות לאדם ו/או לקפזנבאים אך עלולות ״להתחרות״ עם הקפזנבאים על מקום מחיה, מזון, גדילה, והתרבות. על מנת לנסות ולשמור ככל הניתן על קולוניה ללא כנימות, יש להניח ניר סופג (שהותז עליו לפני קוטל כנימות) תחת הקולוניה. ניתן לגדל קפזנבאים במיכלים סגורים הרמטית. הדבר יכול להקטין את הסיכויים לחדירה של סקרנים בלתי רצויים ו/או מניעת יציאה של קפזנבאים. יש לזכור לפתוח ולאוורר את הקולוניה אחת למספר ימים בודדים על מנת להבטיח אוורר מספק.
*קשה מאוד להסיר כנימות מקולוניה פעילה של קפזנבאים אך ישנן כמה דרכים על מנת לנסות למזער את הנזק.

איך להימנע מכנימות?

המנע ממזון מעובד (אוכל לכלבים, אוכל לדגים וכו)
יש לחטא את כל החומר האורגני טרם הכנסתו למיכל.

כנימות פלשו לקלוניה של הקפזנבאים, מה לעשות?

מומלץ להרחיק קולוניה נגועה מיד בעת גילויה. יש לנקות את המשטח עליו עמדה באמצעות חומץ או תמיסת מים עם אקונומיקה.
במידת הצורך ניתן למיין מספר קפזנבאים על מנת להתחיל קולוניה חדשה.
ניתן לנסות ולהציף את המצע (קפזנבאים צפים, כנימות לרוב לא).
ניתן למקם את הקולוניה במקום קריר (כדוגמת הגינה בחורף), קפזנבאים עמידים לשינויי טמפרטורה, כנימות לרוב לא.
ניתן להקפיא את הקולוניה על מנת להשמיד את כל הכנימות (והקפזנבאים!, שיטה טובה ״לחטא״ מצע או קליפת עץ לדוגמה)

בהצלחה!

מקורות: